גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

שוק הרכב הישראלי משלים בימים אלה את אחד המהפכים המהירים והמשמעותיים ביותר בתולדותיו. מדובר במעבר מ"שוק של מוכרים", שנשלט על ידי המשווקים עד 2023, והתאפיין בביקוש כמעט קשיח לרכב, עם עליות מחירים תכופות ורשימות המתנה לדגמים רבים, ל"שוק של קונים", שבו קיים עודף היצע, ושבו הכוח נמצא בידי הצרכנים.

משרד התחבורה נגד הריכוזיות: יבואני רכב זומנו לשימוע
מכונית רטרו צרפתית החל מ-169 אלף שקל. למי היא מתאימה?

סימנים ראשונים לשינוי החלו להופיע בשנת 2024, בעקבות הצפה של השוק במותגים ובדגמים סיניים חדשים, ובמקביל ירידה הדרגתית בכלל הביקוש לרכב חדש. ב-2025 השוק כבר הושלמה תפנית של 180 של מעלות.

נכון להיום, לקוחות שמחפשים לרכוש רכב חדש עומדים בפני היצע חסר תקדים של דגמים בכל הפלחים הקיימים. קטגוריות חדשות נולדות חדשות לבקרים, וכמעט בכל שבוע נוספים לשוק עוד דגמים אסטרטגיים, שמנהלים ביניהם תחרות מחירים צמודה כדי למשוך אליהם לקוחות.

אם לא יחול שינוי, נראה שהמצב הזה יימשך ב-2026, ואולי גם הלאה. ננסה למפות כאן את השינויים המרכזיים שצפויים.

המחירים: סימנים ברורים לירידה

באפריל 2024 כתבנו כאן ש"מחירי כלי הרכב החדשים הנמכרים בישראל נמצאים כיום ברמת שיא... המחיר הממוצע לעסקת רכישת רכב חדש, במחירי מחירון רשמיים, נע סביב 200 אלף שקל, וזאת למרות המגמה העולמית של ירידה בעלויות הייצור".

פחות משנה וחצי לאחר מכן כבר אפשר לזהות מגמה ברורה של ירידה במדד "המחיר הממוצע לעסקת רכישה של רכב חדש", ובענף מעריכים שהוא נע כיום סביב 170-180 אלף שקל.

נדגיש, שהמדד הזה לא מתייחס למחירי העסקאות בפועל, שהם אף נמוכים יותר, בשל עשרות אלפי מכירות של רכבי אפס קילומטר בהנחות עמוקות, אלא רק למחירי המחירון הרשמיים. כלומר במציאות ירידת המחירים בולטת יותר.

הסיבה המרכזית לשינוי היא שוק הרכב הסיני, שסובל מעודף חמור של כושר ייצור, ששוחק משמעותית את הרווחיות של היצרנים. לפיכך היצוא הוא "שסתום לחץ", שאותו משחררת ממשלת סין כדי למנוע קריסה של יצרני רכב ושל שרשרת האספקה שלהם, שמהווים תווך מרכזי של הכלכלה והתעסוקה בסין.

מכיוון, שכל היצרנים רוצים לעמוד במכסות היצוא שלהם ולשפר את יכולת ההישרדות שלהם, לצד טיפוח המניות שלהם, התוצאה היא זינוק חד במגוון דגמי היצוא הסיניים עם תקינה אירופית, שמלווה במחירים שוברי שוק.

הינה שתי דוגמאות: ב-2023, מי שרצה לרכוש בישראל רכב היברידי "אמיתי" למשפחות, בתצורת סדאן או קרוס-אובר, היה צריך לבחור בין ארבעה-חמישה דגמים יפניים וקוריאניים, ולהכין תקציב של 170-190 אלף שקל. נכון להיום כבר מוצעים בפלח הזה כ-15 דגמים היברידיים, רובם סיניים מאובזרים בתצורת קרוס-אובר, שהצטרפו לשוק במהלך 2025 בלבד.

דוגמה נוספת היא פלח הרכב החשמלי "המשפחתי". ב-2023 מחיר המחירון הממוצע של כלי רכב בפלח נע סביב 170 אלף שקל, וההיצע כלל כחמישה דגמים. כיום כבר יש בשוק כ-11 דגמים חשמליים שימושיים למשפחות, שמחיר המחירון שלהם מתחיל בפחות מ-160 אלף שקל.

מגמת ירידת המחירים בפלח ממשיכה, ורק בחודשיים האחרונים הצטרפו לתחרות עוד ארבעה דגמים חשמליים משפחתיים, במחירי מחירון שמתחילים בפחות מ-150 אלף שקל. נוסף על כך מתרחבת במהירות קטגוריה של כלי רכב חשמליים עירוניים בטווח מחיר של 115-130 אלף שקל, שכלל לא הייתה קיימת בשוק לפני שנתיים. כיום אנחנו רואים את "המלחמה" מתרחבת גם לפלח הפלאג-אין הייבריד, עם נציגים ראשונים בטווח המחיר של 150-160 אלף שקל. המגמה הזו לא צפויה להאט ב-2026.

קניבליזם: השמדת ערך בתוך המשפחה

מגמת ירידת המחירים משנה במהירות גם את חלוקת הפלחים המסורתית בשוק הרכב. אם לפני שנתיים-שלוש הפלח הדומיננטי בשוק היה, ללא עוררין, פלח דגמי הקרוס-אובר בגודל בינוני, כיום צומח ועולה ההיצע וביקוש של דגמים קומפקטיים יותר בתצורת קרוס-אובר, שממדיהם, ביצועיהם ואבזורם לא נופלים בהרבה מאלה של הדגמים "בגודל בינוני" ששלטו בשוק עד לשנה שעברה, אבל מחירם נמוך משמעותית.

רק בחודשיים האחרונים ראינו דגמים חדשים, כמו דיפאל 05, איון Y, צ'רי טיגו 4 וג'אקו 5, עם מגוון מערכות הנעה, זוכים להתעניינות רבה, ובשבועות האחרונים הצטרפו אליהם ATTO2 של BYD ו-B10 של המותג LEAP. כולם נמצאים בטווח המחיר של 136-150 אלף שקל, זול יותר משמעותית.

במקביל אנחנו רואים יותר ויותר דגמים משפחתיים "גדולים", שבעבר מוצבו בטווח המחיר של 220-250 אלף שקל, יורדים לעבר הפלח של הדגמים בגודל בינוני, בטווח המחיר של 180-200 אלף שקל.

התוצאה היא "קניבליזם". כלומר, המכירות של הדגמים המוזלים לוקחות מכירות לא רק מהמתחרים, אלא גם, ובעיקר, מדגמים של אותם יבואנים עצמם, שהיו להיטי מכירות עד לאחרונה. התופעה תלך ותחריף ב-2026 ככל שנהגי ציי הרכב יגלו שהם יכולים לשלם הרבה פחות שווי שימוש, ולקבל כמעט את אותה תמורה.

הסביבה העסקית: הסיכון הולך ועולה

חוק הביקוש וההיצע של המאקרו-כלכלה הקלאסית קובע, כי "אם ההיצע עולה המחירים יורדים". מנגד, חוקי השוק חופשי אומרים, "בסביבה תחרותית רוויה עם מלחמת מחירים, רמת הסיכון העסקי נוסקת".

כיום יש למעלה מ-52 מותגי רכב פעילים בשוק הישראלי, והתוצאה היא זינוק בסיכון העסקי. אם לפני שנתיים-שלוש נדרשו כ-3 מיליון שקל בממוצע לקמפיין החדרה של דגם רכב "אסטרטגי" חדש לשוק הישראלי, ועוד כמה מיליוני שקלים כדי "לתחזק" את נוכחות השוק שלו, כיום נדרש סכום דומה בדולרים. כלומר יותר מפי שלושה.

יבואן מרכזי אמר לנו השבוע כי "הצרכנים מופצצים במידע שיווקי על דגמים ומותגים חדשים, ויש גבול לכמות המסרים שהם יכולים לעבד. נהג שנוסע בנתיבי איילון יכול להיתקל כיום בתוך רבע שעה בלבד בשלטי חוצות של שלושה-ארבעה דגמים חדשים לגמרי. ערוצי הטלוויזיה והדיגיטל מוצפים כיום במודעות רכב, וזה רק גורם ללקוחות לשבת על הגדר. את היצרנים זה לא מעניין; והם ממשיכים לשלוח לישראל דגמים חדשים על פי לוחות הזמנים והתוכנית העסקית שלהם".

תופעות הלוואי של הסיטואציה ההיפר-תחרותית ילכו ויקצינו ב-2026: תקציבי הפרסום הנדרשים כדי ליצור נוכחות שיווקית ימשיכו לעלות, וכך גם החסמים התחרותיים שעומדים בפני שחקנים חדשים שנכנסים לשוק.

יבואנים עלולים לוותר מרצונם על מותגים שאין להם הצדקה, וההיצע יהפוך להיות רציונלי יותר. ייתכן בהחלט שגם נראה יוזמות שיווקיות חדשות ופורצות דרך. וכל זה עוד מבלי לדבר על המהפכות שמתכנן הרגולטור. כך או כך, מחכה לענף הרכב הישראלי שנה סוערת, שבה הלקוח הוא המלך.

עוד כתבות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

הריסות בניינים בצפון רצועת עזה / צילום: ap, Leo Correa

טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה

בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

''לולו - קיבוצטריה''. מפלט לנפש ולבטן / צילום: אסף קרלה

המסעדה הגלילית שמוכיחה שאיטליה יכולה להיות גם בקיבוץ

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מודיעה: תחזור לטוס לישראל בסוף מרץ 2026

חברת התעופה הבריטית איזי ג'ט מאותתת על חזרה לישראל, וזאת לאחר שהפסיקה לטוס לארץ בקיץ 2023 ודחתה מאז פעם אחר פעם את חידוש הטיסות ● ההיערכות כוללת בחינת קווים קיימים לצד פתיחת קווים נוספים

ג'אקו 8 / צילום: יח''צ

שבעה מקומות וטווח חשמלי חריג: האם המכונית ההיברידית הזו מצדיקה את המחיר?

ג'אקו 8, הקרוס־אובר של ג'אקו, מציע עיצוב מרשים, אבזור שופע, מערכת הנעה מתוחכמת וטווח חשמלי ארוך ● יש מרווחים ממנו, אבל ברמת המחיר יש לו מעט מתחרים

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל