גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועדת הכנסת הצביעה: תוקם ועדה "עוקפת ביטן" לעניין חוק השידורים של קרעי

ועדת הכנסת אישרה היום להקים ועדה מיוחדת שתדון בחוק השידורים שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי ● יועמ"שית הכנסת טענה כי הסמכות לדון בחוק היא של ועדת הכלכלה, ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן טען כי הממשלה לוקחת סמכויות מהכנסת - אך למרות זאת הקמת הוועדה המיוחדת אושרה

הדיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
הדיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכנסת בראשות ח"כ אופיר כץ אישרה היום (ב') את הקמתה של ועדה מיוחדת לעניין חוק התקשורת (חוק השידורים) שהגיש שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי ממפלגת הליכוד. ההצעה עברה ברוב של שמונה חברים, מול התנגדות של חמישה.

למרות התנגדות הייעוץ המשפטי: חוק השידורים בדרך לוועדה מיוחדת
היועצת המשפטית לכנסת מתנגדת להקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים

נקודת הרתיחה הנוכחית מגיעה אחרי כמה נקודות שפל קודמות במערכת היחסים בין הרשות המחוקקת למערכת המשפטית, בהן הצעת החקיקה הממשלתית של קרעי שלא עברה את אישור הייעוץ המשפטי לממשלה, ותהליך רשות האסדרה שלא עבר כיאות. למרות התנגדויות נוספות, החקיקה הוגשה ואף עברה בקריאה ראשונה, והשלב הנוכחי הוא הקמת ועדה מיוחדת שמטרתה לעקוף את יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, שמתנגד לסעיפים רבים בחוק.

העניין הרב שעורר המהלך קשור לכך שמדובר בשלב קריטי: הוועדה שמעצבת את החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית היא זו שקובעת הלכה ומעשה אילו סעיפים ייכנסו לחוק, ואילו יישארו בחוץ.

לוועדה הגיע מזכיר הכנסת דן מרזוק. על-פי ההצעה, הרכב הוועדה יכלול 13 חברים, ובראשה תעמוד ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן. לליכוד יהיו 4 חברים בוועדה, ליש עתיד שני חברים, לכחול לבן, לציונות הדתית, לעבודה, לישראל ביתנו ולרע"מ - כל מפלגה חבר אחד, מעוצמה יהודית יגיע ח"כ צביקה פוגל, והימין הממלכתי ישלח את ח"כ מישל בוסקילה.

ביטן: "הממשלה לוקחת סמכויות מהכנסת"

כבר בתחילת הדיון ציין ביטן כי הוא מתנגד "באופן נחרץ" לוועדה מיוחדת. לדבריו, "אני נמצא בצומת הדרכים להגן על הכנסת מפני הממשלה. מה שאני רואה פה, אלה רוחות רעות שמנשבות לכיוון פגיעה בכנסת.

"הממשלה טוענת הרבה מאוד נגד בית המשפט העליון - לפעמים בצדק - על כך שלוקחים סמכויות של הממשלה והכנסת. ומה עושה הממשלה? לוקחת סמכויות מהכנסת. לא הגיוני שהממשלה תביא חוק, ושהחוק יעבור מהר ובלי דיון ענייני, והיא רוצה יו"ר נוח כדי להעביר את מה שרוצים. יש כרסום בסמכויות הכנסת מול הממשלה".

ביטן תקף את יו"ר ועדת הכנסת כץ ואמר לו כי "התפקיד שלך כיו"ר הקואליציה הוא להגן על חברי הכנסת, ולא רק על הממשלה. העובדה שאתה תומך בדבר הזה, כקול שופר של הממשלה, ונשמע רק להוראות הממשלה, זה חסר תקדים, ואתה צריך לתקן את זה".

לדברי ביטן, לוועדת הכנסת לא הייתה סמכות לדון בהצעה הזו, שכן כאשר חוק השידורים עבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, כבר נכתב בדברי ההסבר שהחוק יגיע לוועדת הכלכלה. ביטן אף תקף את השר קרעי: "לקח לשר שנתיים וחצי להביא את החוק. הוא דורש שנעביר את תוך חודש. איך יכולה להיות דרישה כזו - הצעת חוק של 110 עמודים - להעביר בחודש?

"למרות זאת, כינסתי את מנהלת הוועדה ואת הייעוץ המשפטי, וביקשתי לוחות זמנים מהירים. הקואליציה דאגה שיהיה לנו זמן, אין דיונים בכנסת, אין הצעות חוק שעוברות אלינו, התפנה לנו הזמן לטפל בזה".

עוד ציין ביטן כי הגופים המומחים שיילקחו לוועדה המיוחדת הם גופים שעובדים עם ועדת הכלכלה, כך שלמעשה זה יעקר את עבודת הוועדה, שכן אותם גופים ייאלצו לשבת שעות רבות בוועדה אחרת.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, תמך בביטן, אך לא עד כדי פגם בהליך החקיקה. "אני חושב שיש בעיה מאוד גדולה בכך שהיועמ"שית של הכנסת צודקת בעמדתה ובטיעוניה לגבי דרך המלך ומה ראוי, מלבד דבר אחד", אמר רוטמן.

לדבריו, "אין קשר בין זה לבין פגם בהליכי החקיקה, כי אני, כיו"ר ועדה קבועה, מברך על כך שוועדה קבועה דנה בנושאים ומחבק את ביטן. אני מחבק גם את ח"כ כ"ץ שייקח את שיקוליו, וגם שיקול פוליטי זה שיקול פוליטי. האם צריך משבר כמו בוועדת חוץ וביטחון שבו היו"ר מנצל את כוחו יותר מה שהקואליציה מוכנה לסבול?".

יועמ"שית הכנסת: "הסמכות היא של ועדת הכלכלה"

ח"כ טלי גוטליב מהליכוד התייחסה לחוות-הדעת של עו"ד שגית אפיק, יועמ"שית הכנסת. בתחילת דבריה הקריאה גוטליב את סעיף 100 לתיקון הכנסת, כדי להמחיש שוועדת הכלכלה לא מוסמכת לעסוק בענייני תקשורת מתוקף התקנון, ושמדובר בנוהג בלבד. עם זאת, צריך לציין כי גם גוטליב עצמה הגישה הצעות חקיקה בתחום התקשורת שהגיעו לוועדת הכלכלה.

בנוסף, גוטליב פנתה לח"כ ביטן ואמרה: "הגעתי לוועדה שלך עם הצעת חוק פרטית להפרטת התאגיד. אתה ניהלת שם ועדה, שבמסגרתה הודעה לי שאתה מוריד את החוק מסדר היום. אין בכלל שאלה שזה נעשה בסמכותך, (אבל) זה לא נעשה בהגינותך".

ביטן השיב כי "לצערי הרב, היא לא מתמצאת בתהליכי הכנסת. יש נוהג בכנסת - על-פי החלטה של ועדת הכנסת, אנחנו אחראים על התקשורת". עוד הוסיף ביטן כי הוא התנגד להצעתה של גוטליב, שכן הייתה זו הצעה פרטית ולא ממשלתית.

היועמ"שית אפיק התייחסה לטענות שעלו בעניינה ואמרה: "העולם התפתח, ותקנון הכנסת הותקן בשנות ה-50. התקשורת לא מנויה בסעיף, אבל גם לא קניין רוחני ונושאים שונים, שמאז ומעולם נדונו רק בוועדת הכלכלה.

"יכול להיות שראוי לעשות שינויים בתקנון הכנסת, ברור שהסמכות היא של ועדת הכלכלה. בכנסת הזו עברו מספר חוקי תקשורת בוועדת הכלכלה, ואף אחד לא ערער על כך".

לדברי אפיק, אם הוועדה תוקם, היא תוכל לעסוק רק בחקיקה של החוק, ואילו ועדת הכלכלה תהיה זו שתפקח על ביצוע הדברים. "הבקשה המקורית של שר התקשורת כפי שהוא כותב היא הקמת ועדת תקשורת. לקיחה של תחום שלם מוועדת הכלכלה, זה בעיניי פגם שיורש לשורשו של הליך. לא מדובר בתחילת כהונת הכנסת, אלא לקראת סיומה".

האופוזיציה: "לא תהיה חותמת גומי"

ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד תקפה את יו"ר ועדת הכנסת כץ והזכירה אמירת עבר שלו, ולפיה החקיקה הזו תגיע לוועדת הכלכלה. "כמו שבזבזתם את משאבי וכספי הציבור בוועדת חוץ וביטחון ואז החלטתם להדיח את יו"ר הוועדה כי הוא לא ציית לכם - אותו דבר אתם עושים פה.

"לא תהיה חותמת גומי בוועדת הכלכלה. גם אם תקימו את הוועדה המיוחדת, מה שראיתם בוועדת חוקה, זה כלום מה שנעשה. פיליבסטרים, דיונים ארוכים, הסתייגויות, אתם לא תעבירו את זה בחודש. אתם מבזים את הבית הזה. זה חלק מהותי בהפיכה המשטרית, מדובר בהשתלטות עוינת".

ח"כ נאור שירי מהאופוזיציה האשים את הקואליציה בדריסת הכנסת, ואף הציג חוות-דעת משפטיות בנושא. "הפכתם את הכנסת הזו לביב. כל מה שנגיד, זה לא משנה. תהיה הצבעה, וברוך בואך ביטן לזרועות השמאל! בגלל שאתה עומד על היכולת של הכנסת לחוקק חוק ולעמוד מול ממשלה דורסנית".

החשש: ועדה "עוקפת" לוועדת הכלכלה

אתמול (א') שלחה עו"ד אפיק מכתב לחברי ועדת הכנסת, ובו הביעה התנגדות להקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים. במכתבה צוין כי מדובר בהצעת חוק ממשלתית שעוסקת ברפורמה משמעותית ומקיפה בחוק השידורים, וכי לעמדתה, ועדת הכלכלה היא הוועדה המוסמכת והמתאימה לדון בהצעת החוק.

עוד נכתב כי הקמת ועדה מיוחדת נעשתה בעבר במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים. במקרה זה, שני התנאים שנדרשים להקמת ועדה - הסכמת יו"ר ועדת הכלכלה והסכמת הייעוץ המשפטי - למעשה לא מתקיימים. "יו"ר ועדת הכלכלה הביע את התנגדותו, והוא מבקש לדון בהצעת החוק בוועדת הכלכלה, ואף לעמדתי, הוועדה המוסמכת היא ועדת הכלכלה, ואין בנמצא נסיבות חריגות לקביעה אחרת", כתבה.

אפיק נימקה כי הקמת ועדה לעניין מסוים מחלישה את הוועדה הקבועה, מפרקת את מומחיות הכנסת ועומדת בניגוד לפסיקה של בג"ץ. בנוסף, מדובר בתקדים מסוכן לשימוש פוליטי ובפגיעה בעיקרון העצמאות הפרלמנטרית. החשש של הייעוץ המשפטי לכנסת הוא שזו תהיה ועדה "עוקפת" לוועדת הכלכלה, כדי ששר התקשורת יוכל להעביר את הרפורמה כמו שהיא.

לקראת הדיון בוועדת הכנסת, שר התקשורת קרעי ענה למכתבה של יועמ"שית הכנסת וחידד כי הסיבה שהוא מעוניין בוועדה אחרת היא העומס המוטל על ועדת הכלכלה - וזאת מבלי להזכיר את חילוקי הדעות שלו עם ח"כ ביטן. "לוועדת הכלכלה, שדנה במגוון רחב של עניינים כלכליים נוספים, אין יכולת למקד את פעילותה ברפורמת ענק כזו ולהשלים את העבודה לגביה במהלך הכנס הנוכחי", כתב.

"ישנו צורך דחוף בהעברת הצעת החוק בכנס הנוכחי לאור האצת המעבר של השוק כולו ל-OTT, עד כדי היעלמות השימוש בכבלים ולוויין, מצב שיהפוך את החוק הקיים לאות מתה, או חמור מכך - יגרור אסדרה מכבידה שתבוסס על תילי-תילים של פרשנויות משפטיות התלויות בשערה", כתב קרעי.

עוד לדבריו, "חוות-הדעת שהוגשה משנה סדרי עולם של שנים ארוכות בכנסת. מכיוון שמדובר בתקדים בעל השלכות רוחב, אם הכנסת תחליט לאמץ כללים חדשים אלה, ראוי שהדבר יחול רק מהכנסת הבאה".

קרעי אף ציין כי הטענה לדרישת הסכמה של יו"ר ועדת הכלכלה ושל יועמ"שית הכנסת לא נכתבה בתקנון הכנסת, ולא ברור לו מהיכן הגיעה דרישה זו.

מה בעצם על הפרק?

הרפורמה שמתכנן השר קרעי מורכבת ומרובת סעיפים, ומטרתה לאסדר מחדש שוק שלם. אחד המהלכים המרכזיים הוא סגירת הרגולטורים - הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ומועצת הכבלים והלוויין - וזאת במטרה להקים רגולטור חדש, שייקרא "הרשות לתקשורת משודרת".

לצד זאת יבוטלו חבילות הבסיס בטלוויזיה, תבוטל הבלעדיות בשידורי הספורט, תחול חובת הצגת נתוני צפייה בזמן אמת, ויוסרו חסמים שמונעים הקמת ערוצים חדשים.

הוועדה החדשה נועדה כאמור לעקוף את יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ ביטן, אחרי שהשר קרעי טען כי הוא בולם את הצעות החקיקה שלו ולא מאפשר לו לממש את מדיניותו. במוצ"ש האחרון התראיין ביטן ל"פגוש את העיתונות" בקשת 12 ואמר כי השר קרעי "מחפש יס מן".

נזכיר כי בייעוץ המשפטי לממשלה טענו כי החקיקה לא הבשילה, וכי היא מסכנת את הדמוקרטיה ופוגעת בחופש העיתונות והביטוי.

עוד כתבות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון