גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם D.V. Ivory, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

מגדל D.V. Ivory / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG
מגדל D.V. Ivory / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

לפני כשבועיים דחתה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את העררים שהוגשו נגד תוכנית "מגדל D.V. Ivory", המכונה גם "בורג' חליפה הירושלמי". מול דעת הרוב, עמד חבר ועדה אחד בלבד שהתנגד לתוכנית וסיכם את עמדתו כך: "לא מצאתי ולו נקודה אחת שניתן להיאחז בה בשביל להצדיק את המגדל".

ת"א עדיין הכי יקרה בארץ, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?
המאבק המשפטי בחברת הנדל"ן הגרמנית מתקרב לסיום

התוכנית חלה על מגרש בן כשבעה דונם ברחוב D.V. Ivory, ליד שכונת קריית היובל. בעיקרה היא כוללת הקמת פרויקט שבחלקו הצפוני ישמש למסחר ולמבנה ציבור ובחלקו הדרומי יהיה מגדל בן 42 קומות, שבו יוקמו 240 יחידות דיור וחמש קומות מלונאות.

לתוכנית הוגשו יותר מ־200 התנגדויות מצד תושבי העיר, מינהל קהילתי יובלים והתאחדות האדריכלים. ההתנגדויות נדחו הן על ידי עיריית ירושלים והן על ידי ועדת המשנה להתנגדויות של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שקבעה כי התוכנית המופקדת מציעה יתרונות רבים.

לאחר ההחלטה לאשר את התוכנית, הוגשו לה העררים. בין הטיעונים שהועלו נגד אישור התוכנית היו שהמגדל יתנשא מעל לאתרים לאומיים כמו הר הרצל ויד ושם; פריצה של העקרונות שנקבעו במסגרת מדיניות הרק"ל; ופגיעה בעין כרם ובקריית היובל - הן מבחינה אסתטית והן מבחינת נפחי תנועה צפויים. כאמור, כל העררים נדחו בשבוע שעבר.

אמנון מרחב, מנכ"ל החברה היזמית D.V. Ivory, אומר כי חילוקי הדעות במערכת התכנון לא היו של 3 נגד 1 בוועדת המשנה. "מבחינתנו זו לא רק אמירה של 3 נגד 1. ההחלטה מהווה עוד נדבך בשורה של החלטות מקצועיות של מוסדות התכנון בישראל שאישרו את הפרויקט הזה וקבעו באופן ברור את עמדתן המקצועית, שמדובר בפרויקט ראוי ביותר, בעל איכות אדריכלית, שעונה על הצרכים של ירושלים, גם לדיור, גם לצורכי ציבור", הוא אומר. "הפרויקט הזה נסרק במסרקות תכנוניות כמעט שמונה שנים וכל הוועדות התכנוניות קבעו שהוא נכון וראוי, ולא התנגדו לפרויקט, על אף ששמעו יותר מ־200 התנגדויות. לכן המתנגד, לא רק היה במיעוט בוועדת המשנה, אלא במיעוט כלפי כלל הוועדות שדנו בתוכנית".

1 הצורך של הציבור: האם המגדל משרת את תושבי העיר?

החלטת ועדת המשנה לעררים, בראשות עו"ד מורן בראון, משתרעת על פני 72 עמודים, וגדושה ניתוחים תכנוניים.

ועדת המשנה ציינה בין היתר כי "תוכנית 'מתחם D.V. Ivory' מקודמת זה כמה שנים במוסדות התכנון כמימוש מובהק של מדיניות הוועדה להעצמת הבינוי לאורך צירי הרק"ל. מדיניות זו תואמת את מגמות התכנון הארציות והמחוזיות המבקשות לתת מענה לצפי גידול האוכלוסייה בארץ ומשבר הדיור המתמשך על ידי, בין היתר, עיבוי הרקמה העירונית ללא הגדלת תחומי הפיתוח העירוני ופגיעה בשטחים פתוחים ערכיים".

אולם האם המגדל אכן ייתן מענה לגידול האוכלוסייה?

בהתנגדות של מינהל קהילתי יובלים נאמר בין היתר כי אופי הבינוי, רמת הגימור, העיצוב האדריכלי והמפרט של מגדל המגורים פונים לאוכלוסייה ממעמד סוציו־אקונומי גבוה במיוחד, שאינה תואמת את אופי השווי שבסביבה וגם לא את פרופיל האוכלוסיה הממוצעת בעיר.

במינהל אף ציינו כי קיימת סבירות גבוהה כי הפרויקט יאוכלס, בחלקו הגדול, על ידי תושבי חוץ, באופן שיחזק את תופעת דירות הרפאים ויתרום למחסור בדירות פעילות לצורכי מגורים בעיר.

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים טענה כי במסגרת הדיון בהתנגדויות המליצה לקבל חלקית את ההתנגדויות בעניין זה ולאור חשיבות העניין הומלץ כי ייקבע תמהיל דירות הכולל היצע של דירות קטנות וכי ייעודו מספר קומות לצורך השכרה לתקופה של 10 שנים לפחות, והוועדה המחוזית אימצה בהחלטתה לאשר את התכנית תחת המלצות אלה.

ואכן 50 דירות בפרויקט ייחשבו לקטנות ו־50 יושכרו בשכירות ארוכת טווח.

2פרויקט לעשירים: "לא מהווה קריטריון תכנוני ממשי"

כשהגיעו לדון בטענה העקרונית, שמדובר בפרויקט לעשירים, שלא יביא כל תועלת לציבור הרחב, טענו שלושה מתוך ארבעת חברי הוועדה כי מדובר במגרש בבעלות פרטית, שלפני אישור התוכנית היו קיימות עליו זכויות ל־82 יחידות דיור, אך עקב מיקומו, בסמוך לשתי תחנות רק"ל, היה מקום להגדיל אותן באופן משמעותי.

השלושה, יו"ר הוועדה מורן בראון, האדריכל רוני בר והאדריכלית אסתי כהן־ליס, הזכירו כי התוכנית מייצרת מבנה ציבור גדול לשימוש כלל עירוני בהיקף של אלפי מ"ר, וגם בשטחי המלונאות יהיו תועלות ציבוריות. חברי הוועדה הזכירו גם את הדירות הקטנות ואת הדירות המיועדות להשכרה ארוכת טווח.

אבל מה בנוגע לטענה שמדובר לפרויקט לעשירים בלבד? בגדול, שלושת חברי הוועדה הסכימו עם הטענה, אך מיהרו לסייג: "עם זאת, הטענה שלשיטת העוררים הצפי הוא כי מחירי הדירות בפרויקט יאפשרו רכישה על ידי בעלי הכנסות גבוהות בלבד, מעבר לכך שהיא ספקולטיבית מעצם טבעה שכן איננו יודעים מה יוליד יום ומה יהיו כיווני השיווק המובהקים של הפרויקט, ספק אם היא מהווה קריטריון תכנוני ממשי לדחיית תוכנית או צמצומה באופן משמעותי כל עוד היא עומדת בסטנדרטים תכנוניים ראויים, הולמת את המדיניות התכנון העכשווית ומבצעת הפרשות לצרכי ציבור בהתאם לאופייה המיוחד של התוכנית ולהנחת דעת הוועדה המקומית והמחוזית".

אל מול דעת הרוב נכתב גם דעת מיעוט מצד חבר הוועדה הלל זוסמן, שסבר כי יש לקבל את העררים ולדחות את התוכנית. זוסמן התנגד כמעט לכל סעיף שהתקבל על דעת הרוב.

בהגיעו לנושא התועלת הציבורית כתב בחדות: "אין לפרויקט תרומה ציבורית ממשית. הוא אינו תורם לשכונות מסביב, שכן הוא מגדל מנותק ומרוחק מהשכונות וחוצץ בינו לבין השכונות כביש רב מסלולים וגדרות (תשתית הרכבת הקלה) וקירות תמך. זוסמן סיכם כי "מדובר במגדל נדל"ני שמעצים זכויות בנייה של יזם ואינו תורם כלל לציבור הרחב. די היה בנימוק זה, ובטח לאור השנים הקשות האחרונות, לפסול על הסף את הפרויקט".

כאמור, חרף דעתו של זוסמן העררים נדחו והתוכנית אושרה.

"יש תפיסה שאומרת שכל מה שמעל לדירות לעניים בירושלים, יהפוך לדירות רפאים. אני לא מקבל את המשוואה הזו" אומר לגלובס אמנון מרחב, מנכ"ל חברת אם. או. D.V. Ivory. "הייתי מנכ"ל עיריית ירושלים במשך חמש שנים והיועץ המשפטי של העירייה, ויש לי היכרות עמוקה עם העיר, גם באספקטים התכנוניים. אני מקבל את ההחלטה האסטרטגית העירונית, שבאה לשמר אוכלוסיה חזקה בעיר וגם למשוך אליה אוכלוסיה חזקה מבחוץ. זה קורה בכל עיר. אתה חייב להציע את כל הווריאציות של המגורים ממחיר למשתכן ודיור עממי, עד ליוקרה. הסגמנט של הדיור לאוכלוסיה חזקה לא קיים כאן בכלל ואם לא תיוצר חלופה כזו, אז האנשים החזקים מירושלים יעברו למוצא או לפארק צמרת ושדה דב".

אמנון מרחב, מנכ''ל החברה היזמית D.V. Ivory / צילום: יח''צ

יש פרויקטים כאלה במרכז העיר, אבל חרדים מחו"ל רוכשים שם דירות.
"חרדים לא קונים דירות מעל קומה 10-12, כי רבנים לא מאשרים מגורים בקומות גבוהים במגדלים. החרדים קונים בירושלים בשכונות שסמוכות לכותל ולעיר העתיקה ולבית כנסת הגדול, כפר דוד. כל יתר המגדלים שהעירייה אישרה בדרך חברון, בקריית היובל, הם לא אזורים שמעניינים חרדים. הם מעניינים בעלי ממון שעושים עלייה, מבני הציונות הדתית, ואני תומך בזה ובמדיניות ראש העיר הנוכחי וקודמו, לחזק את השכונות הפלורליסטיות בעיר".

למי המגדל מיועד?
"יש תמהיל של דירות, כ־50 יחידות קטנות של עד 55 מ"ר, 8 קומות מגורים ייקבעו לדיור להשכרה ל־12 שנים, כרגע אנחנו עובדים על התמהיל הסופי, אבל אני מעריך שהוא ישרת אוכלוסיה שחלקה ירושלמית וחלקה מבחוץ, ומחירי הדירות יהיו במנעד רחב. אני לא רוצה להשאר עם פיל לבן".

בשלב זה, מרחב אמר, אינו יכול לדבר על מחירים ממוצעים של דירות בפרויקט.

3מגדלים: 30% מהדירות שמוקמות בירושלים

"בורג' חליפה" הפך לסמל של המאבק נגד הבנייה לגובה בירושלים, אבל הקרב הזה בעצם נגמר מזמן.

מנתוני הלמ"ס עולה כי במחצית הראשונה של השנה הוחל בהקמת 1,795 יחידות דיור במגדלים בני 16 קומות ויותר, שהיוו שני שלישים מכלל הדירות שבבנייתן החלה בתקופה זו.

מדובר בשיא של בנייה מגדלית, שעולה על הכמות השנתית של התחלות בנייה כאלה בכל אחת מהשנים שעברו. בשנים האחרונות הבנייה במגדלים של 16 קומות ומעלה מניבה למעלה מ־30% מהדירות המוקמות בעיר.

מגדל D.V. Ivory על 42 קומותיו אפילו לא יהיה הגבוה ביותר: לאחרונה הופקדה בוועדה המחוזית ירושלים התוכנית למתחם חסבון שבו ייבנו שלושה מגדלים בני 41, 43 ו-45 קומות ובהם כ-900 דירות.

בדרך חברון מקודם פרויקט של חברת תדהר שגם הוא יכלול מגדלים שיגיעו עד 50 קומות.

בשלבי בנייה נמצא פרויקט מידטאון ירושלים של ישראל קנדה, שיכלול ארבעה מגדלים של 42 קומות במתחם שבו שכן המבנה הישן של בית החולים שערי צדק (המבנה עצמו ישומר).

לא כל הבנייה המגדלית הירושלמית מיועדת לאוכלוסיה עשירה, ולא כל הפרויקטים היוקרתיים הם מגדלים. כך, למשל בפרויקטים של התחדשות עירונית בשכונת קרית היובל יש מגדלים שמתנשאים ל־20 קומות ויותר, והם מיועדים דווקא לאוכלוסיה מקומית. לעומתם, בעשרות מגדלים חדשים בלב העיר נמכרות דירות במחירים של 50 אלף שקל למ"ר ויותר, ויש אף מקומות במחירים כפולים מאלה, שאינם מביישים את היוקרה התל אביבית.

ואולם ההבדל בין הביקושים ליוקרה ירושלמית לבין זו התל אביבית אינם במחירים, אלא במקורם: בתל אביב הם מגיעים בעיקר מאוכלוסיה מקורית ובירושלים - בעיקר מצד תושבי חוץ, שרוכשים את הדירות כדירות נופש לחגי תשרי, לפסח ולחופשות.

על פי הרישומים באתר רשות המסים, נרכשו בשנה האחרונה יותר מ־120 דירות ביותר מ־8 מיליון שקל. מדובר במחירים בלתי אפשריים לציבור המקומי בעיר שמצויה באשכול הסוציו כלכלי 2, ורוב מוחלט של הרוכשים הם תושבי חוץ.

התופעה הזו מגדילה מאוד את מספר דירות הרפאים המוקמות בעיר, עד כדי מצב שבו חלק גדול מהמגדלים לא רק שאינם תורמים דבר למצוקת הדיור היר ושלמית - הם מפריעים לפתרונה.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היצע הדירות הלא מכורות בעיר בסוף הרבעון השלישי של השנה הגיע לכ־8,100 יחידות דיור. אך כמה מהן באמת אמורות לספק פתרון לצורכי האוכלוסיה הירושלמית, וכמה מהן הן דירות מגה־יוקרתיות שמיועדות לתושבי חוץ אמידים? לשאלה זו אין תשובה מן המוכן.

עוד כתבות

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הבהלה שבדרך לוול סטריט והסקטור שמככב בניגוד לרוב השוק

בהלת ה-AI בוול סטריט מתרחבת מעבר לסקטור התוכנה, ואירוע בהודו בו יתכנסו בכירי התחום עלול לייצר טלטלות נוספות ● האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב