גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל
לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

הצעת חוק הגיוס שהונחה על שולחן הכנסת מטעמו של בועז ביסמוט, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, חוללה סערה ציבורית חוצת-מחנות בשאלות הנוגעות בשוויון בנטל, ואולם, ניתוח כלכלי של ההצעה ומשמעויותיה כמעט נעדר מהשיח.

בהצעת החוק בוטלה הדרישה למכסה של לוחמים קרביים לעומת טיוטה קודמת, הכללת שירות אזרחי-ביטחוני כחלק ממכסת המתגייסים השנתית, וכולל סנקציות כמו איסור הוצאת רשיון נהיגה ואיסור יציאה לחו"ל עד גיל 26 וזאת לצד סנקציות כלכליות אם לא יעמדו במכסה הנדרשת.

נתניהו נוטה להגדלה דרמטית של תקציב הביטחון. באוצר תוקפים: "יוביל למסים חדשים"
האוצר למשרדי הממשלה: הכינו צעדי התייעלות בשל הגדלת תקציב הביטחון | בלעדי

"מתווה זה לא יביא להגדלת היקף המתגייסים מקרב אוכלוסיית הגברים החרדים , ולא יאפשר את צמצום היקף ימי המילואים במשק והפחתת הנטל על המשרתים בצה"ל", נכתב בחוות־דעת שפרסמו באגף התקציבים באוצר בהתייחסות להצעת ביסמוט. באוצר ניתחו את הסעיפים אחד השונים וציינו היכן להערכתם נמצאות הבעיות.

לפני שצוללים לסעיפים השונים, נתון אחד בולט במיוחד: העלות המשקית של כל חייל מילואים בחודש עומדת על כ־50 אלף שקל. במצב הנוכחי משרתי מילואים רבים ימשיכו לשרת מספר חודשים בשנה, העלות המשקית השנתית צפויה לעמוד על עשרות מיליארדי שקלים. זאת, מעבר לעלויות הכבדות שכבר הצטברו נוכח היקף המילואים מתחילת המלחמה, הנאמדות בכ-120 מיליארד שקל בגין אובדן הפעילות הכלכלית, ומעל לכ-70 מיליארד שקל עבור העלות הישירה.

גיל הפטור

סעיף בעייתי במיוחד מבחינת האוצר הוא השימוש במנגנון "גיל הפטור". הגיל שבו פוקעת חובת הגיוס לצה"ל, ועד להגעתו נאסר על הצעיר החרדי להשתלב בשוק העבודה או לרכוש השכלה והכשרה מקצועית. לפי ההצעה, הוא יעמוד על 26. המנגנון כבר היה קיים בעבר, ובאוצר מציינים כי הוא לא הביא תועלת מבחינת הגיוס, אך גרם נזק כלכלי משמעותי למשק.

"מנגנון זה, הטיל במשך שנים רבות משקולת כבדה על יכולתם של גברים חרדים להשתלב בשוק העבודה, ולתוצאה של 'הפסד כפול' בו חלק ניכר מאוכלוסייה זו לא התגייס ולא השתלב בשוק העבודה", מציינים באוצר.

הטבות במקום סנקציות

במצב הנוכחי, נשללו מחייבי גיוס שורה של הטבות לרבות קצבת אברך, סבסוד שכר הלימוד במעונות יום והנחה בדמי ביטוח לאומי. על פי המתווה שהציג יו"ר הוועדה ביסמוט, עם העברת החוק חלק נרחב מכספים אלו יושבו מיידית. סנקציות חדשות, במקרה הצורך, יוטלו אולי רק בהמשך.

כך למשל כיום נשללת הזכאות לחייבי גיוס מתמיכה במוסדות תורניים שעולה לכל משק בית בישראל כ־10,000 שקל. בחוק מוצע להשיב מחצית מהסכום, ואם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס ובאישור ועדה מייעצת ורק בתנאי שלא תהיה הגדלה של תקציב התמיכות הכולל - היא תשלל.

באוצר מציינים כי התוצאה הסופית תהיה "הגדלת הכנסה בסך עשרות אלפי שקלים בשנה למשק הבית של חייבי הגיוס ביום שאחרי חקיקת החוק", וכי המהלך בצורתו הנוכחית מחליש את התמריץ להתגייס ולא מגדיל אותו. ההטבה המשמעותית ביותר למשקי הבית החרדים היא סבסוד שכר הלימוד במעונות יום בשווי של כ־25 אלף שקל לשנה. גובה ההטבה בביטוח לאומי מוערך ביותר מאלף שקל בשנה לזכאים. במסגרת ההצעה הזכאות תושב מיידית ותשלל רק במקרה שלא יעמדו במכסה.

סנקציות חלשות ודחויות

הצעת החוק כוללת מנגנון סנקציות, כולל כאלו שלכאורה אינן קיימות כיום, אך באוצר מסבירים שהן לא אפקטיביות. מדובר בין היתר על השתתפות ברכישת "דיור במחיר מוזל", אלא שלעמדת האוצר זו לא צפויה להתממש. הסיבה: מועד קניית הדירה יידחה לגיל 26, ולכן הסנקציה לא תוביל לעלות נוספת. כך גם סנקציות נוספות שכוללות שלילת סיוע כספי לרכישת דירה ושלילת הטבות בנושא מס רכישה.

בועז ביסמוט, יו''ר ועדת חוץ וביטחון / צילום: ראובן קסטרו - פול וואלה

"כלל ההטבות הנוגעות לדיור, לרבות ביטול הפטור ממס הרכישה, אינן צפויות להביא לשינוי ההתנהגות הרצוי, שכן הפרט ייהנה מהטבה זו במלואה במידה ויבצע את רכישת הדירה לאחר גיל 26. כך, לכאורה מוטלת סנקציה משמעותית, אך בפועל היא אינה צפויה להתממש", מציינים באוצר.

גם ההפחתה בתקציבי המוסדות התורניים שלא יעמדו ביעדי הגיוס זוכה לביקורת ובאוצר טוענים שבאמצעות מניפולציה פשוטה יחסית ניתן יהיה לעקוף אותה. בנוסף, מציינים באוצר, החוק כולל מנגנונים בירוקרטיים שמאפשרים לדחות או לבטל את הסנקציות.

העומס לא צפוי לרדת

ההערכות של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הן שבעשור הקרוב ישראל תמשיך להתמודד מול שלוש חזיתות פעילות - בצפון מול חיזבאללה, בעזה - במסגרת יישום יוזמת טראמפ, שם רק בסוף העשור צה"ל יתמקם בפרימטר, וכן ביהודה ושומרון, ועל כן העמידו את הערכתם לתקציב הביטחון לשנת 2026 על כ-130 מיליארד שקל.

במערכת הביטחון ובמשרד האוצר סיכמו על תקציב בסיס של 93 מיליארד שקל, וכעת מתנהל משא ומתן על 50 מיליארד נוספים - 37 מתוכם תקציב בט"ש (ביטחון שוטף) מוגבר, הכולל 60 אלף חיילי מילואים בכל זמן נתון. למעשה, בצבא ציינו כי הצורך הנוסף בחיילים עומד על 12 אלף מדי שנה, כדי לעמוד במשימותיו השונות, ובמשרד האוצר מסבירים שכדי למלא את החוסר הם נדרשים לתקצב ימי מילואים.

בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית, שיעורי ההתייצבות לגיוס בצבא עומדים על כ-85%, ונמצאים במיצוי כמעט מלא. זאת בשעה שהיום ישנם 100 אלף חייבי גיוס בחברה החרדית (גילאי 18-28), וזאת לצד כ-14 אלף גברים שמגיעים לגיל 18 מדי שנה.

הקשר בין גיוס לתעסוקה

במשרד האוצר סבורים שבאמצעות חובת גיוס ניתן להוביל להגברת ההשתתפות בשוק העבודה, וכך גם בוועדת נגל לבחינת תקציב מערכת הביטחון.

במכון אהרן מסבירים שיש לפתח תוכנית אסטרטגית לטיפול בהשכלה ותעסוקה בקרב גברים חרדים גם בלי קשר לחוק גיוס. אבל על דבר אחד כולם מסכימים - גיל הפטור (26) מחובת הגיוס מעכב את שילובם בעבודה לנוכח האיסור ללמוד ולעבוד באותה תקופה, לצד זאת שניסיון העבר מראה ששינוי גיל הפטור לא הביא להגדלת המתגייסים לצבא.

במשרד האוצר צופים צמיחה גבוהה יותר בשנה הבאה, שכן השנים שלאחר מלחמה מתאפיינות בצמיחה גבוהה יותר מאשר בשגרה, אבל זו תתייצב חזרה החל משנת 2027, על נתון המתקרב ל-4% תוצר. במכון אהרן התחזית שלילית בהרבה, ולפיה הצמיחה תעמוד על 2.5% תוצר בלבד, אם לא תהיה מדיניות שכוללת רפורמות תומכות צמיחה, ובהן העלאת שיעור התעסוקה וההשכלה בחברות החרדית והערבית.

לאחוזי התוצר יש השפעה על מאזן יחס החוב לתוצר, שלא יצליח להשתפר לאחר שנתיים של מלחמה אם התרחיש הפסימי יתרחש. להערכת המכון, הטיפול בחברה החרדית לבדו יניב תוספת של 0.3% תוצר בכל שנה.

ד"ר הלה אקסלרד, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית במכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, בדקה במחקרה כמה תרחישים אפשריים לעשור הקרוב. "בתרחיש של עסקים כרגיל, שבו חרדים ממשיכים להתגייס בשיעורים נמוכים, ומחויבים להשאר בישיבות עד גיל 26 - בעוד עשור האוכלוסייה תגדל, ושיעור התעסוקה בה לא ישתנה, ולכן התוצר לנפש בישראל ירד".

ואולם לדבריה, "בתרחיש מעט טוב יותר, שבו חלק מתגייסים ושבו תוסר ההגבלה על יציאה לעבודה - שיעורי התעסוקה יעלו ל-66%, והשכר יעלה ב-7%. מדובר בשינוי אדיר, ולכן בכל מתווה גיוס שמדברים עליו חייבים לתמרץ גיוס, ואם לא - צריך לשלול הטבות מסוימות, אבל לאפשר לצאת לעבוד כמו שמאפשרים לכל אזרח. בדקנו וראינו שבקרב חסידים למשל, שיעור התעסוקה בישראל עומד על כ-60%, ואילו בארה"ב על 84%, ואחת הסיבות המרכזיות לפער הזה היא חוסר היכולת לצאת ולעבוד".

עוד כתבות

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

חיסון / צילום: ap, Sean Rayford

העליון: יש להימנע מעירוב ילדים במאבקי חיסונים בין ההורים

אב גרוש ביקש להורות על מתן חיסון משלים לבתו - חרף התנגדות האם, שטענה כי לילדה הייתה תגובה קשה למנת החיסון הראשונה ● המומחה הרפואי דחה את טענות האם בדבר רגישות הילדה לחיסון, ואילו האפוטרופוסית לדין התרשמה שההורים מנהלים את הקונפליקט ביניהם על גב הילדים ● המאבק הגיע עד לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סניף מקדולנד'ס בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

אחרי שקיזזה את ההנחות לחיילים, מקדונלד'ס קורצת לאנשי הקבע

מקדונלד'ס ישראל ומועדון משרתי הקבע "חבר" השיקו בשבוע שעבר מהלך משותף שיעניק הנחה של כ-35% בממוצע למחזיקי כרטיס "חבר" ● המהלך ממשיך קו של ניסיונות מצד הרשת לייצב מחדש את יחסיה עם קהל המשרתים בצה"ל מתחילת המלחמה

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

בנייה בחדרה / צילום: Shutterstock

מחירי קרקע נמוכים יחסית: אלה מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול

השתתפות ערה יחסית של יזמי נדל"ן נרשמה בשורה של מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול, שחלקם מיועדים למחיר מטרה ● המחירים שהושגו במכרזים אלה היו נמוכים ושיקפו ירידות בערכי קרקע, כמו גם בדחייה אפשרית של מימוש הפרויקטים

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"