גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל
לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

הצעת חוק הגיוס שהונחה על שולחן הכנסת מטעמו של בועז ביסמוט, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, חוללה סערה ציבורית חוצת-מחנות בשאלות הנוגעות בשוויון בנטל, ואולם, ניתוח כלכלי של ההצעה ומשמעויותיה כמעט נעדר מהשיח.

בהצעת החוק בוטלה הדרישה למכסה של לוחמים קרביים לעומת טיוטה קודמת, הכללת שירות אזרחי-ביטחוני כחלק ממכסת המתגייסים השנתית, וכולל סנקציות כמו איסור הוצאת רשיון נהיגה ואיסור יציאה לחו"ל עד גיל 26 וזאת לצד סנקציות כלכליות אם לא יעמדו במכסה הנדרשת.

נתניהו נוטה להגדלה דרמטית של תקציב הביטחון. באוצר תוקפים: "יוביל למסים חדשים"
האוצר למשרדי הממשלה: הכינו צעדי התייעלות בשל הגדלת תקציב הביטחון | בלעדי

"מתווה זה לא יביא להגדלת היקף המתגייסים מקרב אוכלוסיית הגברים החרדים , ולא יאפשר את צמצום היקף ימי המילואים במשק והפחתת הנטל על המשרתים בצה"ל", נכתב בחוות־דעת שפרסמו באגף התקציבים באוצר בהתייחסות להצעת ביסמוט. באוצר ניתחו את הסעיפים אחד השונים וציינו היכן להערכתם נמצאות הבעיות.

לפני שצוללים לסעיפים השונים, נתון אחד בולט במיוחד: העלות המשקית של כל חייל מילואים בחודש עומדת על כ־50 אלף שקל. במצב הנוכחי משרתי מילואים רבים ימשיכו לשרת מספר חודשים בשנה, העלות המשקית השנתית צפויה לעמוד על עשרות מיליארדי שקלים. זאת, מעבר לעלויות הכבדות שכבר הצטברו נוכח היקף המילואים מתחילת המלחמה, הנאמדות בכ-120 מיליארד שקל בגין אובדן הפעילות הכלכלית, ומעל לכ-70 מיליארד שקל עבור העלות הישירה.

גיל הפטור

סעיף בעייתי במיוחד מבחינת האוצר הוא השימוש במנגנון "גיל הפטור". הגיל שבו פוקעת חובת הגיוס לצה"ל, ועד להגעתו נאסר על הצעיר החרדי להשתלב בשוק העבודה או לרכוש השכלה והכשרה מקצועית. לפי ההצעה, הוא יעמוד על 26. המנגנון כבר היה קיים בעבר, ובאוצר מציינים כי הוא לא הביא תועלת מבחינת הגיוס, אך גרם נזק כלכלי משמעותי למשק.

"מנגנון זה, הטיל במשך שנים רבות משקולת כבדה על יכולתם של גברים חרדים להשתלב בשוק העבודה, ולתוצאה של 'הפסד כפול' בו חלק ניכר מאוכלוסייה זו לא התגייס ולא השתלב בשוק העבודה", מציינים באוצר.

הטבות במקום סנקציות

במצב הנוכחי, נשללו מחייבי גיוס שורה של הטבות לרבות קצבת אברך, סבסוד שכר הלימוד במעונות יום והנחה בדמי ביטוח לאומי. על פי המתווה שהציג יו"ר הוועדה ביסמוט, עם העברת החוק חלק נרחב מכספים אלו יושבו מיידית. סנקציות חדשות, במקרה הצורך, יוטלו אולי רק בהמשך.

כך למשל כיום נשללת הזכאות לחייבי גיוס מתמיכה במוסדות תורניים שעולה לכל משק בית בישראל כ־10,000 שקל. בחוק מוצע להשיב מחצית מהסכום, ואם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס ובאישור ועדה מייעצת ורק בתנאי שלא תהיה הגדלה של תקציב התמיכות הכולל - היא תשלל.

באוצר מציינים כי התוצאה הסופית תהיה "הגדלת הכנסה בסך עשרות אלפי שקלים בשנה למשק הבית של חייבי הגיוס ביום שאחרי חקיקת החוק", וכי המהלך בצורתו הנוכחית מחליש את התמריץ להתגייס ולא מגדיל אותו. ההטבה המשמעותית ביותר למשקי הבית החרדים היא סבסוד שכר הלימוד במעונות יום בשווי של כ־25 אלף שקל לשנה. גובה ההטבה בביטוח לאומי מוערך ביותר מאלף שקל בשנה לזכאים. במסגרת ההצעה הזכאות תושב מיידית ותשלל רק במקרה שלא יעמדו במכסה.

סנקציות חלשות ודחויות

הצעת החוק כוללת מנגנון סנקציות, כולל כאלו שלכאורה אינן קיימות כיום, אך באוצר מסבירים שהן לא אפקטיביות. מדובר בין היתר על השתתפות ברכישת "דיור במחיר מוזל", אלא שלעמדת האוצר זו לא צפויה להתממש. הסיבה: מועד קניית הדירה יידחה לגיל 26, ולכן הסנקציה לא תוביל לעלות נוספת. כך גם סנקציות נוספות שכוללות שלילת סיוע כספי לרכישת דירה ושלילת הטבות בנושא מס רכישה.

בועז ביסמוט, יו''ר ועדת חוץ וביטחון / צילום: ראובן קסטרו - פול וואלה

"כלל ההטבות הנוגעות לדיור, לרבות ביטול הפטור ממס הרכישה, אינן צפויות להביא לשינוי ההתנהגות הרצוי, שכן הפרט ייהנה מהטבה זו במלואה במידה ויבצע את רכישת הדירה לאחר גיל 26. כך, לכאורה מוטלת סנקציה משמעותית, אך בפועל היא אינה צפויה להתממש", מציינים באוצר.

גם ההפחתה בתקציבי המוסדות התורניים שלא יעמדו ביעדי הגיוס זוכה לביקורת ובאוצר טוענים שבאמצעות מניפולציה פשוטה יחסית ניתן יהיה לעקוף אותה. בנוסף, מציינים באוצר, החוק כולל מנגנונים בירוקרטיים שמאפשרים לדחות או לבטל את הסנקציות.

העומס לא צפוי לרדת

ההערכות של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הן שבעשור הקרוב ישראל תמשיך להתמודד מול שלוש חזיתות פעילות - בצפון מול חיזבאללה, בעזה - במסגרת יישום יוזמת טראמפ, שם רק בסוף העשור צה"ל יתמקם בפרימטר, וכן ביהודה ושומרון, ועל כן העמידו את הערכתם לתקציב הביטחון לשנת 2026 על כ-130 מיליארד שקל.

במערכת הביטחון ובמשרד האוצר סיכמו על תקציב בסיס של 93 מיליארד שקל, וכעת מתנהל משא ומתן על 50 מיליארד נוספים - 37 מתוכם תקציב בט"ש (ביטחון שוטף) מוגבר, הכולל 60 אלף חיילי מילואים בכל זמן נתון. למעשה, בצבא ציינו כי הצורך הנוסף בחיילים עומד על 12 אלף מדי שנה, כדי לעמוד במשימותיו השונות, ובמשרד האוצר מסבירים שכדי למלא את החוסר הם נדרשים לתקצב ימי מילואים.

בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית, שיעורי ההתייצבות לגיוס בצבא עומדים על כ-85%, ונמצאים במיצוי כמעט מלא. זאת בשעה שהיום ישנם 100 אלף חייבי גיוס בחברה החרדית (גילאי 18-28), וזאת לצד כ-14 אלף גברים שמגיעים לגיל 18 מדי שנה.

הקשר בין גיוס לתעסוקה

במשרד האוצר סבורים שבאמצעות חובת גיוס ניתן להוביל להגברת ההשתתפות בשוק העבודה, וכך גם בוועדת נגל לבחינת תקציב מערכת הביטחון.

במכון אהרן מסבירים שיש לפתח תוכנית אסטרטגית לטיפול בהשכלה ותעסוקה בקרב גברים חרדים גם בלי קשר לחוק גיוס. אבל על דבר אחד כולם מסכימים - גיל הפטור (26) מחובת הגיוס מעכב את שילובם בעבודה לנוכח האיסור ללמוד ולעבוד באותה תקופה, לצד זאת שניסיון העבר מראה ששינוי גיל הפטור לא הביא להגדלת המתגייסים לצבא.

במשרד האוצר צופים צמיחה גבוהה יותר בשנה הבאה, שכן השנים שלאחר מלחמה מתאפיינות בצמיחה גבוהה יותר מאשר בשגרה, אבל זו תתייצב חזרה החל משנת 2027, על נתון המתקרב ל-4% תוצר. במכון אהרן התחזית שלילית בהרבה, ולפיה הצמיחה תעמוד על 2.5% תוצר בלבד, אם לא תהיה מדיניות שכוללת רפורמות תומכות צמיחה, ובהן העלאת שיעור התעסוקה וההשכלה בחברות החרדית והערבית.

לאחוזי התוצר יש השפעה על מאזן יחס החוב לתוצר, שלא יצליח להשתפר לאחר שנתיים של מלחמה אם התרחיש הפסימי יתרחש. להערכת המכון, הטיפול בחברה החרדית לבדו יניב תוספת של 0.3% תוצר בכל שנה.

ד"ר הלה אקסלרד, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית במכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, בדקה במחקרה כמה תרחישים אפשריים לעשור הקרוב. "בתרחיש של עסקים כרגיל, שבו חרדים ממשיכים להתגייס בשיעורים נמוכים, ומחויבים להשאר בישיבות עד גיל 26 - בעוד עשור האוכלוסייה תגדל, ושיעור התעסוקה בה לא ישתנה, ולכן התוצר לנפש בישראל ירד".

ואולם לדבריה, "בתרחיש מעט טוב יותר, שבו חלק מתגייסים ושבו תוסר ההגבלה על יציאה לעבודה - שיעורי התעסוקה יעלו ל-66%, והשכר יעלה ב-7%. מדובר בשינוי אדיר, ולכן בכל מתווה גיוס שמדברים עליו חייבים לתמרץ גיוס, ואם לא - צריך לשלול הטבות מסוימות, אבל לאפשר לצאת לעבוד כמו שמאפשרים לכל אזרח. בדקנו וראינו שבקרב חסידים למשל, שיעור התעסוקה בישראל עומד על כ-60%, ואילו בארה"ב על 84%, ואחת הסיבות המרכזיות לפער הזה היא חוסר היכולת לצאת ולעבוד".

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

נתניהו הבטיח: שדה תעופה בים. הבעיה? זה כבר הובטח לפני שלושה עשורים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים