גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 הושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא הוכרזה כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף-פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

טקס קבלת מערכת חץ 3 בגרמניה / צילום: Reuters, Jan Woitas/dpa
טקס קבלת מערכת חץ 3 בגרמניה / צילום: Reuters, Jan Woitas/dpa

מערכת החץ הישראלית, שפותחה בשיתוף ובמימון אמריקאי, החלה היום (ד') בפעילות מבצעית להגנה על גרמניה מפני טילים בליסטיים. בטקס חגיגי שהתקיים ביער מדרום לברלין, באזור צבאי סגור שבו נפרש המכ"מ המשוכלל של המערכת וכן סוללת יירוט, ציינו בכירים ביטחוניים משני הצדדים את "הרגע ההיסטורי", שמסמל את שיתוף-הפעולה הביטחוני המשמעותי בין שתי המדינות. גרמניה היא הלקוחה הבינלאומית הראשונה של המערכת, ושילמה 3.5 מיליארד אירו בעבור פרישת המערכת, המסוגלת ליירט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה.

3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק
אירופה מזנקת, בעוד אמריקה יורדת: רבעון שיא לרפאל
● "הנכס הכי מתקדם שלה": המדינה שרכשה מערכת הגנה ישראלית

"מה שמחבר בינינו הוא יותר מעסקת נשק", אמר במהלך הטקס השר לענייני הגנה במשרד הביטחון הגרמני. "היחסים בין ישראל לגרמניה חזקים ומבוססים על ברית איתנה בינינו - היום ובעתיד. החץ הוא ההוכחה לכך. מדינות שנכשלו להשקיע בהגנה בזמן מסכנות את הביטחון שלהן. הן מסתכנות לאבד את הטריטוריה ואת החירות שלהן. אירופה חייבת להיות מסוגלת להגן על עצמה, ומערכת החץ מייצגת יכולת אסטרטגית להגן על גרמניה. זהו ההסכם הגדול ביותר בהיסטוריה של שתי המדינות שלנו, והוא יצא לפעול כי עבדנו ביחד".

מאות המוזמנים לאירוע התכנסו באזור המאובטח על גבול מדינות המחוז ברנדנבורג וסקסוניה-אנהלט בו מוצב חלק מהמערכת. באירוע התייצבו מפעילי המערכת הגרמנים, שהוכשרו בישראל, בפני הקהל, לצד תזמורת צבאית ושורת מכובדים.

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייצב בפני הנוכחים ודיבר על התהפוכות ההיסטוריות שהביאו את ישראל לפרוש מערכת שתגן על גרמניה. "אני בן של שורדי שואה", אמר ברעם לקהל, "שום דבר לא נשאר מהמשפחה שלי באירופה... אבל אני עומד כאן לא כדי לזכור את הזמנים החשוכים, אלא כי אני מתפעל שמערכת שפותחה בישראל על ידי התעשייה האווירית עומדת לעזור להגן על אזרחי גרמניה". ברעם התייחס ישירות לאמברגו הנשק שהטיל הקנצלר פרידריך מרץ על ישראל באוגוסט ואמר כי "למרות חוסר הסכמות רגעיות, שיתוף-פעולה עומד בבסיס היחסים שלנו". הוא הוסיף כי "אמברגו מעולם לא היה צריך להיות מוטל על ישראל".

ברעם הוסיף כי "אנחנו רוצים כעת לראות גרמניה חזקה וגאה. ואנחנו גאים בכך שישראלים הם חלק מתהליך ההתעצמות הצבאית של גרמניה. ישראל הגנה על עצמה מאז שהוקמה. אנחנו נלחמים לא רק בשבילנו, אלא למען כל המערב. ה'חץ 3' הוא ההוכחה לכך. היום כשאנחנו מעבירים לידיכם את המערכת הזאת - זו רק ההתחלה. היום אני יוצק תוכן בהבטחה של אמו של אבי, שעלתה באניית המעפילים 'מורדי הגטאות': להיות חזקים, להיות מגנים, להיות עם היודע לשרוד". בתום הנאומים הופעלה המערכת, קני השיגור של המיירטים עברו למצב אנכי, וקצינה דיווחה לשר לענייני הגנה בפני הנוכחים כי "מערכת החץ להגנה על גרמניה מוכנה לפעולה".

הטקס שהתקיים היום מסמל את תחילת ההפעלה המבצעית של המערכת, שחלקים שונים שלה יוצבו ברחבי גרמניה. בנוסף לבסיס הנוכחי, צפויים קרונות שליטה ובקרה וכן חלקים נוספים להיות מוצבים בבסיסים במדינות המחוז שלזוויג הולשטיין ובבוואריה. הגרמנים העריכו כי תאריך היעד של פרישת המערכת במלואה יהיה בשנת 2030. גרמניה כבר הביעה עניין ברכש של מערכת חץ-4, שהיא המחליפה של מערכת חץ-2 בה השתמשה ישראל בין היתר במהלך המערכה מול איראן.

הגרמנים מתכננים להשתמש במערכת כחלק מתוכנית "מגן-שמיים" אירופי (ESSI) במסגרתה מדינות מרכז וצפון אירופה יחברו להפעיל ולממן מערכות בשכבות שונות להגנה אווירית, כולל מערכת "החץ", מערכת IRIS-T הגרמנית וכל מערכות אחרות. בצד הישראלי אמרו כי אינם מעורבים בשלב זה בשלבי המשך, וגם לא סיפקו פרטים לגבי מדינות נוספות שעשויות להפוך ללקוחות הבאים בתור של מערכת החץ.

קבלת מערכת החץ 3 בגרמניה / צילום: אסף אוני

בין גרמניה לישראל יש יחסים ביטחוניים ענפים, וסחר הדדי בשווי של מיליארדי אירו. בנוסף לרכש הצוללות המשמשות את ישראל, ותוכנית לרכש של שלוש צוללות נוספות, גרמניה מספקת מנועים לטנקי המרכבה, פגזים, חימוש, מערכות הנעה והיגוי לנגמ"שים וגם נשק. ישראל, מצדה, מחכירה מל"טים מתקדמים מסוג HERON לחיל האוויר הגרמני, כמו גם מציידת את הטנקים הגרמנים במערכת "מעיל רוח" מתוצרת רפא"ל. גרמניה גם הביעה עניין בחימוש נוסף.

"תו תקן אירופי"

"חתמנו את ההסכם בספטמבר 2023, עשרה ימים לפני 7 באוקטובר", מספר מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, בראיון לגלובס. "לא שיערנו לעצמנו שהעולם יתהפך. הבטחנו שני דברים - שגרמניה תקבל מערכת 'כפי שהיא בישראל', כפי שהקנצלר הגרמני עצמו ביקש; ושנספק אותה תוך שנתיים. העובדה שתוך כדי מלחמה התעשייה האווירית והצד הישראלי העניקו עדיפות מרכזית והצליחו במשימה הזו היא הישג ניהולי וטכנולוגי. זה מראה על מסירות לעמוד ביעדים שאנחנו מחויבים אלינו. וכמו שהתבקשנו - גרמניה תקבל מערכת שכל הלקחים של המלחמה בישראל - והתקפות הטילים עליה - מוטמעים בה. מערכת כמו זו שחיל האוויר הישראלי משתמש בה".

החתימה על החוזה למכירת מערכת ההגנה האווירית 'חץ 3' לגרמניה / צילום: דוברות משרד הביטחון

ביצוע המהלך דרש מעורבות ישראלית עמוקה של כל הגורמים הביטחוניים, בהובלת משרד הביטחון הישראלי, שרואה בהפיכת גרמניה ללקוח הבינלאומי הראשון של מערכת ההגנה האווירית הישראלית המתקדמת "חלק מהברית האסטרטגית עם גרמניה". גורם דיפלומטי אמר בתדרוך לכתבים ערב הכרזת המערכת כמבצעית כי גרמניה מהווה "תו תקן אירופי", שדרכו ישראל והתעשיות הביטחוניות שלה מקבלות גישה ואפשרויות רבות במדינות רבות ביבשת, ובעולם.

אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה, ועל רקע השימוש הרב בטילים בליסטיים מצד רוסיה, הגרמנים היו נחושים לסגור את הפער ההגנתי שלהם בתחום האוויר במהירות האפשרית. לכן, הם הוציאו 3.5 מיליארד אירו על רכש המערכת. קנצלר גרמניה הקודם אולף שולץ נסע במיוחד לוושינגטון כדי לבקש מהנשיא האמריקאי ג'ו ביידן אישור לרכוש את המערכת, בעידוד ישראלי, וקיבל אותו. לאחר מכן, הפעולה המוצלחת של המערכת נגד מאות הטילים ששוגרו מתימן ומאיראן הוכיחה לגרמנים כי ההשקעה שלהם היתה מוצלחת.

מהצד הישראלי, הסביר גורם ביטחוני בכיר שהשתתף בתדרוך, היתה לעסקה הנוכחית - שהיא הגדולה ביותר בהיסטוריה של התעשיות הביטחוניות - רווח נוסף. "חייבים להבין שברגע שיש עוד לקוח, ומשמעותי כמו גרמניה, ההגדלה של הייצור הנדרש משרתת גם את ישראל, גם מבחינת כמות וגם מבחינת הוזלת המחיר. זה הוכיח את עצמו במלחמה מול איראן ביוני".

לדברי הגורם, הארסנל הישראלי של מיירטים היה גדול יותר בפתח המלחמה מול איראן כתוצאה ישירה של העסקה. "כך ששני הצדדים מרוויחים". גם תצורת המערכת עברה התאמה ושינוי, והמגוון הרחב יותר של אפשרויות אמור לסייע להתמודדויות עם איומים.

בצל אמברגו הנשק

על ציון הדרך ההיסטורי, שבו נשק ישראלי יגן על גרמנים שמונה עשורים אחרי תום מלחמת העולם השנייה והשואה, מעיב אמברגו הנשק החלקי שמרץ הטיל על ישראל באוגוסט האחרון. הקנצלר החליט להפסיק את אספקת הציוד הביטחוני על רקע המלחמה בעזה. "אין מה לומר, הצעד הגרמני פגע בנו", אומר בכיר ביטחוני. גרמניה היא יצואנית הנשק השנייה בגודלה לישראל אחרי ארה"ב, ובין היתר, ההחלטה הביאה לעצירת משלוחים של מנועים לטנקים. "אין ספק שלא צריך היה להטיל אמברגו על ישראל, לא כשאנחנו נמצאים בעימות קיומי", הוסיף.

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: התעשייה האווירית

בצד הישראלי אומרים כי הם "מבינים את הלחצים הפנימיים" שהובילו למהלך היוצא-דופן מצד הקנצלר מרץ, וכי הם מקווים ש"זה לא יחזור בעתיד". בכל מקרה, הצד הישראלי קיבל הוראה גם אחרי אוגוסט להמשיך בפריסת מערכת החץ בקצב מלא, וקיבל הבהרות מהצד הגרמני כי האמברגו יוסר ברגע שיתאפשר. בשבוע שעבר ביטלה הממשלה הגרמנית את הצעד, על רקע הפסקת האש בעזה.

"ממה שהגרמנים אמרו לי - הם מרוצים מאוד", מוסיף מנכ"ל התעשייה האווירית, "הצגנו להם את הביצועים במלחמה. הם התרשמו מהיכולות הטכנולוגיות. הביקורים הדחופים של הגרמנים על אדמת ישראל גרמו לכך שהם גם חוו את זה בעצמם, את ההגנה שהמערכת מספקת. בנוסף, לעובדה שמסרנו את המערכת ביום שהתחייבנו הם יש חשיבות אדירה בעיניהם היא ממחישה את המחויבות שלנו, ואת הברית החזקה בינינו לבין גרמניה".

בנוגע לתחרות האפשרית מצד מדינות או חברות אחרות, לוי אומר כי "בזמן המתקפות של איראן היו שתי מערכות מערביות נוספות בשימוש בישראל - ה-THAAD ו-SM-3. אני חושב במלוא הצניעות, שמערכת החץ הוכיחה את העליונות שלה ביירוטים. לפני המלחמה גם היו סימני שאלה לגבי עלות היירוט. אני תמיד אמרתי שאסור להשוות את מחיר הטיל התוקף למחיר הטיל המיירט. צריך להשוות את פוטנציאל הנזק שגורם טיל אחד לעלות. כיום בישראל כל אחד יודע מה קורה אם טיל עם ראש קרב של חצי טון פוגע מבלי שיורט".

גם בעולם מבינים זאת, סבור הצד הישראלי. "זו שאלה גם של זמן פיתוח. האיומים הנוכחיים הם מיידים, ומבלי קשר ליכולת הפיתוח הטכנולוגית של מדינות, בסוף הן צריכות להכריע אם להשתמש בידע שכבר קיים או לנסות ולפתח אותו בעצמו", אומר הגורם הביטחוני הבכיר. "אנחנו מצליחים להבהיר את זה למדינות שאתן אנחנו במגע", מאשר לוי, "בהשוואה לכל מערכת אחרת בעולם, מחיר היירוט הוא מחיר נמוך יחסית לנזק האפשרי והפוטנציאל המבצעי של מערכת החץ הוא גבוה".

לקוחות נוספים בדרך?

בנוגע למדינות נוספות שעשויות לרכוש את החץ, בצד הישראלי לא ממהרים לספק פרטים או לבצע ספקולציות לגבי מדינות נוספות. חלק מכך ככל הנראה נובע מהעובדה כי ארה"ב השקיעה בפרויקט,וחלק מהייצור מתרחש בה, וכי כל עסקה ליצוא החץ תדרוש אישור אמריקאי. "חשוב להזכיר שממשלת ארה"ב השקיעה בפרויקט החץ והיא שותפה בו. מדינה שהיא בעלת ברית של ישראל ושל ארה"ב, מדינה כזו יכולה לקנות את מערכת החץ. אבל חשוב להבהיר שיש פה עסקה שמערבת שלוש ממשלות", אומר לוי.

גרמניה מייעדת לחץ תפקיד ב"כיפת הגנה אירופית" (ESSI), אך בצד הישראלי לא ממהרים לדבר על לקוחות חדשים, גם לא שכנות של גרמניה. בינתיים מעמיקים את הקשר עם ברלין. "כפי שהציבור יודע, במהלך העימותים עם איראן השתמשנו בחץ-3 ובחץ-2, להתמודד עם איומים בטווחים וגבהים שונים", אומר לוי, "כעת אנחנו מחליפים את החץ-2 בחץ-4. והגרמנים ככל הנראה יהיו מעוניינים במערכת זו גם כן (הדבר נכתב בהצהרה רשמית של משרד ההגנה הגרמני, א"א)".

לגבי האפשרות שמדינות נוספות יירכשו את המערכת, אומר מנכ"ל התעשייה האווירית: "השימוש בטילים הפך ליותר זמין. יותר מדינות מרגישות מאוימות. כל מנהיג שרוצה להגן על המדינה שלו - חושב על החץ. הפוטנציאל הוא גדול מאוד".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ● צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

אטרקצ׳י במתקפה: הנגיד פחדן, הדולר יחליף קידומת ומחירי הדירות בת"א ייפלו

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; אקרו קופצת לאחר המיזוג עם ישראל קנדה

מדדי ת"א 90 יורד בכ-0.6%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.2% ● אקרו מזנקת ביותר ב-8% לאחר העסקה עם ישראל קנדה ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● עדכונים שוטפים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח