גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 הושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא הוכרזה כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף-פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

טקס קבלת מערכת חץ 3 בגרמניה / צילום: Reuters, Jan Woitas/dpa
טקס קבלת מערכת חץ 3 בגרמניה / צילום: Reuters, Jan Woitas/dpa

מערכת החץ הישראלית, שפותחה בשיתוף ובמימון אמריקאי, החלה היום (ד') בפעילות מבצעית להגנה על גרמניה מפני טילים בליסטיים. בטקס חגיגי שהתקיים ביער מדרום לברלין, באזור צבאי סגור שבו נפרש המכ"מ המשוכלל של המערכת וכן סוללת יירוט, ציינו בכירים ביטחוניים משני הצדדים את "הרגע ההיסטורי", שמסמל את שיתוף-הפעולה הביטחוני המשמעותי בין שתי המדינות. גרמניה היא הלקוחה הבינלאומית הראשונה של המערכת, ושילמה 3.5 מיליארד אירו בעבור פרישת המערכת, המסוגלת ליירט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה.

3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק
אירופה מזנקת, בעוד אמריקה יורדת: רבעון שיא לרפאל
● "הנכס הכי מתקדם שלה": המדינה שרכשה מערכת הגנה ישראלית

"מה שמחבר בינינו הוא יותר מעסקת נשק", אמר במהלך הטקס השר לענייני הגנה במשרד הביטחון הגרמני. "היחסים בין ישראל לגרמניה חזקים ומבוססים על ברית איתנה בינינו - היום ובעתיד. החץ הוא ההוכחה לכך. מדינות שנכשלו להשקיע בהגנה בזמן מסכנות את הביטחון שלהן. הן מסתכנות לאבד את הטריטוריה ואת החירות שלהן. אירופה חייבת להיות מסוגלת להגן על עצמה, ומערכת החץ מייצגת יכולת אסטרטגית להגן על גרמניה. זהו ההסכם הגדול ביותר בהיסטוריה של שתי המדינות שלנו, והוא יצא לפעול כי עבדנו ביחד".

מאות המוזמנים לאירוע התכנסו באזור המאובטח על גבול מדינות המחוז ברנדנבורג וסקסוניה-אנהלט בו מוצב חלק מהמערכת. באירוע התייצבו מפעילי המערכת הגרמנים, שהוכשרו בישראל, בפני הקהל, לצד תזמורת צבאית ושורת מכובדים.

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייצב בפני הנוכחים ודיבר על התהפוכות ההיסטוריות שהביאו את ישראל לפרוש מערכת שתגן על גרמניה. "אני בן של שורדי שואה", אמר ברעם לקהל, "שום דבר לא נשאר מהמשפחה שלי באירופה... אבל אני עומד כאן לא כדי לזכור את הזמנים החשוכים, אלא כי אני מתפעל שמערכת שפותחה בישראל על ידי התעשייה האווירית עומדת לעזור להגן על אזרחי גרמניה". ברעם התייחס ישירות לאמברגו הנשק שהטיל הקנצלר פרידריך מרץ על ישראל באוגוסט ואמר כי "למרות חוסר הסכמות רגעיות, שיתוף-פעולה עומד בבסיס היחסים שלנו". הוא הוסיף כי "אמברגו מעולם לא היה צריך להיות מוטל על ישראל".

ברעם הוסיף כי "אנחנו רוצים כעת לראות גרמניה חזקה וגאה. ואנחנו גאים בכך שישראלים הם חלק מתהליך ההתעצמות הצבאית של גרמניה. ישראל הגנה על עצמה מאז שהוקמה. אנחנו נלחמים לא רק בשבילנו, אלא למען כל המערב. ה'חץ 3' הוא ההוכחה לכך. היום כשאנחנו מעבירים לידיכם את המערכת הזאת - זו רק ההתחלה. היום אני יוצק תוכן בהבטחה של אמו של אבי, שעלתה באניית המעפילים 'מורדי הגטאות': להיות חזקים, להיות מגנים, להיות עם היודע לשרוד". בתום הנאומים הופעלה המערכת, קני השיגור של המיירטים עברו למצב אנכי, וקצינה דיווחה לשר לענייני הגנה בפני הנוכחים כי "מערכת החץ להגנה על גרמניה מוכנה לפעולה".

הטקס שהתקיים היום מסמל את תחילת ההפעלה המבצעית של המערכת, שחלקים שונים שלה יוצבו ברחבי גרמניה. בנוסף לבסיס הנוכחי, צפויים קרונות שליטה ובקרה וכן חלקים נוספים להיות מוצבים בבסיסים במדינות המחוז שלזוויג הולשטיין ובבוואריה. הגרמנים העריכו כי תאריך היעד של פרישת המערכת במלואה יהיה בשנת 2030. גרמניה כבר הביעה עניין ברכש של מערכת חץ-4, שהיא המחליפה של מערכת חץ-2 בה השתמשה ישראל בין היתר במהלך המערכה מול איראן.

הגרמנים מתכננים להשתמש במערכת כחלק מתוכנית "מגן-שמיים" אירופי (ESSI) במסגרתה מדינות מרכז וצפון אירופה יחברו להפעיל ולממן מערכות בשכבות שונות להגנה אווירית, כולל מערכת "החץ", מערכת IRIS-T הגרמנית וכל מערכות אחרות. בצד הישראלי אמרו כי אינם מעורבים בשלב זה בשלבי המשך, וגם לא סיפקו פרטים לגבי מדינות נוספות שעשויות להפוך ללקוחות הבאים בתור של מערכת החץ.

קבלת מערכת החץ 3 בגרמניה / צילום: אסף אוני

בין גרמניה לישראל יש יחסים ביטחוניים ענפים, וסחר הדדי בשווי של מיליארדי אירו. בנוסף לרכש הצוללות המשמשות את ישראל, ותוכנית לרכש של שלוש צוללות נוספות, גרמניה מספקת מנועים לטנקי המרכבה, פגזים, חימוש, מערכות הנעה והיגוי לנגמ"שים וגם נשק. ישראל, מצדה, מחכירה מל"טים מתקדמים מסוג HERON לחיל האוויר הגרמני, כמו גם מציידת את הטנקים הגרמנים במערכת "מעיל רוח" מתוצרת רפא"ל. גרמניה גם הביעה עניין בחימוש נוסף.

"תו תקן אירופי"

"חתמנו את ההסכם בספטמבר 2023, עשרה ימים לפני 7 באוקטובר", מספר מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, בראיון לגלובס. "לא שיערנו לעצמנו שהעולם יתהפך. הבטחנו שני דברים - שגרמניה תקבל מערכת 'כפי שהיא בישראל', כפי שהקנצלר הגרמני עצמו ביקש; ושנספק אותה תוך שנתיים. העובדה שתוך כדי מלחמה התעשייה האווירית והצד הישראלי העניקו עדיפות מרכזית והצליחו במשימה הזו היא הישג ניהולי וטכנולוגי. זה מראה על מסירות לעמוד ביעדים שאנחנו מחויבים אלינו. וכמו שהתבקשנו - גרמניה תקבל מערכת שכל הלקחים של המלחמה בישראל - והתקפות הטילים עליה - מוטמעים בה. מערכת כמו זו שחיל האוויר הישראלי משתמש בה".

החתימה על החוזה למכירת מערכת ההגנה האווירית 'חץ 3' לגרמניה / צילום: דוברות משרד הביטחון

ביצוע המהלך דרש מעורבות ישראלית עמוקה של כל הגורמים הביטחוניים, בהובלת משרד הביטחון הישראלי, שרואה בהפיכת גרמניה ללקוח הבינלאומי הראשון של מערכת ההגנה האווירית הישראלית המתקדמת "חלק מהברית האסטרטגית עם גרמניה". גורם דיפלומטי אמר בתדרוך לכתבים ערב הכרזת המערכת כמבצעית כי גרמניה מהווה "תו תקן אירופי", שדרכו ישראל והתעשיות הביטחוניות שלה מקבלות גישה ואפשרויות רבות במדינות רבות ביבשת, ובעולם.

אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה, ועל רקע השימוש הרב בטילים בליסטיים מצד רוסיה, הגרמנים היו נחושים לסגור את הפער ההגנתי שלהם בתחום האוויר במהירות האפשרית. לכן, הם הוציאו 3.5 מיליארד אירו על רכש המערכת. קנצלר גרמניה הקודם אולף שולץ נסע במיוחד לוושינגטון כדי לבקש מהנשיא האמריקאי ג'ו ביידן אישור לרכוש את המערכת, בעידוד ישראלי, וקיבל אותו. לאחר מכן, הפעולה המוצלחת של המערכת נגד מאות הטילים ששוגרו מתימן ומאיראן הוכיחה לגרמנים כי ההשקעה שלהם היתה מוצלחת.

מהצד הישראלי, הסביר גורם ביטחוני בכיר שהשתתף בתדרוך, היתה לעסקה הנוכחית - שהיא הגדולה ביותר בהיסטוריה של התעשיות הביטחוניות - רווח נוסף. "חייבים להבין שברגע שיש עוד לקוח, ומשמעותי כמו גרמניה, ההגדלה של הייצור הנדרש משרתת גם את ישראל, גם מבחינת כמות וגם מבחינת הוזלת המחיר. זה הוכיח את עצמו במלחמה מול איראן ביוני".

לדברי הגורם, הארסנל הישראלי של מיירטים היה גדול יותר בפתח המלחמה מול איראן כתוצאה ישירה של העסקה. "כך ששני הצדדים מרוויחים". גם תצורת המערכת עברה התאמה ושינוי, והמגוון הרחב יותר של אפשרויות אמור לסייע להתמודדויות עם איומים.

בצל אמברגו הנשק

על ציון הדרך ההיסטורי, שבו נשק ישראלי יגן על גרמנים שמונה עשורים אחרי תום מלחמת העולם השנייה והשואה, מעיב אמברגו הנשק החלקי שמרץ הטיל על ישראל באוגוסט האחרון. הקנצלר החליט להפסיק את אספקת הציוד הביטחוני על רקע המלחמה בעזה. "אין מה לומר, הצעד הגרמני פגע בנו", אומר בכיר ביטחוני. גרמניה היא יצואנית הנשק השנייה בגודלה לישראל אחרי ארה"ב, ובין היתר, ההחלטה הביאה לעצירת משלוחים של מנועים לטנקים. "אין ספק שלא צריך היה להטיל אמברגו על ישראל, לא כשאנחנו נמצאים בעימות קיומי", הוסיף.

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: התעשייה האווירית

בצד הישראלי אומרים כי הם "מבינים את הלחצים הפנימיים" שהובילו למהלך היוצא-דופן מצד הקנצלר מרץ, וכי הם מקווים ש"זה לא יחזור בעתיד". בכל מקרה, הצד הישראלי קיבל הוראה גם אחרי אוגוסט להמשיך בפריסת מערכת החץ בקצב מלא, וקיבל הבהרות מהצד הגרמני כי האמברגו יוסר ברגע שיתאפשר. בשבוע שעבר ביטלה הממשלה הגרמנית את הצעד, על רקע הפסקת האש בעזה.

"ממה שהגרמנים אמרו לי - הם מרוצים מאוד", מוסיף מנכ"ל התעשייה האווירית, "הצגנו להם את הביצועים במלחמה. הם התרשמו מהיכולות הטכנולוגיות. הביקורים הדחופים של הגרמנים על אדמת ישראל גרמו לכך שהם גם חוו את זה בעצמם, את ההגנה שהמערכת מספקת. בנוסף, לעובדה שמסרנו את המערכת ביום שהתחייבנו הם יש חשיבות אדירה בעיניהם היא ממחישה את המחויבות שלנו, ואת הברית החזקה בינינו לבין גרמניה".

בנוגע לתחרות האפשרית מצד מדינות או חברות אחרות, לוי אומר כי "בזמן המתקפות של איראן היו שתי מערכות מערביות נוספות בשימוש בישראל - ה-THAAD ו-SM-3. אני חושב במלוא הצניעות, שמערכת החץ הוכיחה את העליונות שלה ביירוטים. לפני המלחמה גם היו סימני שאלה לגבי עלות היירוט. אני תמיד אמרתי שאסור להשוות את מחיר הטיל התוקף למחיר הטיל המיירט. צריך להשוות את פוטנציאל הנזק שגורם טיל אחד לעלות. כיום בישראל כל אחד יודע מה קורה אם טיל עם ראש קרב של חצי טון פוגע מבלי שיורט".

גם בעולם מבינים זאת, סבור הצד הישראלי. "זו שאלה גם של זמן פיתוח. האיומים הנוכחיים הם מיידים, ומבלי קשר ליכולת הפיתוח הטכנולוגית של מדינות, בסוף הן צריכות להכריע אם להשתמש בידע שכבר קיים או לנסות ולפתח אותו בעצמו", אומר הגורם הביטחוני הבכיר. "אנחנו מצליחים להבהיר את זה למדינות שאתן אנחנו במגע", מאשר לוי, "בהשוואה לכל מערכת אחרת בעולם, מחיר היירוט הוא מחיר נמוך יחסית לנזק האפשרי והפוטנציאל המבצעי של מערכת החץ הוא גבוה".

לקוחות נוספים בדרך?

בנוגע למדינות נוספות שעשויות לרכוש את החץ, בצד הישראלי לא ממהרים לספק פרטים או לבצע ספקולציות לגבי מדינות נוספות. חלק מכך ככל הנראה נובע מהעובדה כי ארה"ב השקיעה בפרויקט,וחלק מהייצור מתרחש בה, וכי כל עסקה ליצוא החץ תדרוש אישור אמריקאי. "חשוב להזכיר שממשלת ארה"ב השקיעה בפרויקט החץ והיא שותפה בו. מדינה שהיא בעלת ברית של ישראל ושל ארה"ב, מדינה כזו יכולה לקנות את מערכת החץ. אבל חשוב להבהיר שיש פה עסקה שמערבת שלוש ממשלות", אומר לוי.

גרמניה מייעדת לחץ תפקיד ב"כיפת הגנה אירופית" (ESSI), אך בצד הישראלי לא ממהרים לדבר על לקוחות חדשים, גם לא שכנות של גרמניה. בינתיים מעמיקים את הקשר עם ברלין. "כפי שהציבור יודע, במהלך העימותים עם איראן השתמשנו בחץ-3 ובחץ-2, להתמודד עם איומים בטווחים וגבהים שונים", אומר לוי, "כעת אנחנו מחליפים את החץ-2 בחץ-4. והגרמנים ככל הנראה יהיו מעוניינים במערכת זו גם כן (הדבר נכתב בהצהרה רשמית של משרד ההגנה הגרמני, א"א)".

לגבי האפשרות שמדינות נוספות יירכשו את המערכת, אומר מנכ"ל התעשייה האווירית: "השימוש בטילים הפך ליותר זמין. יותר מדינות מרגישות מאוימות. כל מנהיג שרוצה להגן על המדינה שלו - חושב על החץ. הפוטנציאל הוא גדול מאוד".

עוד כתבות

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף