גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי יפקח? הסעיף ברפורמת הבנקים הגדולים שעבר מתחת לרדאר

הרפורמה שתאפשר למוסדיים להקים בנקים זעירים מותירה סימני שאלה מהותיים לגבי זהות הרגולטור ● במשרד האוצר ובבנק ישראל מבטיחים להסדיר את הנושא בימים הקרובים

בנקים בישראל
בנקים בישראל

בבנק ישראל ובמשרד האוצר מקדמים רפורמה משמעותית במערכת הבנקאית, שתאפשר לגופים מוסדיים שמנהלים יחד כ־4 טריליון שקל להקים בנקים זעירים. על פי מסקנות צוות בין־משרדי לבחינת אמצעים להגברת התחרות, שפורסמו ביולי האחרון, פעילותו של גוף מוסדי בבנק תהיה מוגבלת ל־2.5% מסך נכסי המערכת הבנקאית, והוא יוכל להציע פיקדונות ואשראי למשקי בית ולעסקים קטנים.

יו"ר רשות ניירות ערך בביקורת על הבנקים: מקשים על חברות הפינטק להיכנס לשוק
באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס
האוצר למשרדי הממשלה: הכינו צעדי התייעלות בשל הגדלת תקציב הביטחון

הרפורמה נועדה לעודד תחרות, אך בענף קיימים חששות כבדים. ראשית, היא עלולה ליצור ענקיות פיננסיות שיצמצמו את התחרות. שנית, המוטיבציה של גופים מוסדיים להתחרות בבנקים אותם הם מחזיקים במניותיהם מוטלת בספק.

מעבר לכך, הצוות הבין־משרדי העלה חשש מ"סיכון מערכתי" בשל מה שמכונה "הגברת הקישוריות" - כלומר הסבירות שכשל באחד מהתאגידים באותה קבוצה פיננסית ישפיע מיד על שאר התאגידים.

בלובי 99 ממחישים זאת בדוגמה מטרידה: "כשל בגוף המנהל נכסי חיסכון של הציבור, שיגרור הפסדים חריגים בקרנות הפנסיה, עלול לגרום לאובדן אמון הציבור בתאגיד הבנקאי באותה קבוצה, עד כדי משיכת כספים שתביא לקריסתו". לכך מתווסף חשש מ"סיכון מוסרי": שהגופים המוסדיים ייטלו סיכונים מוגברים תחת ההנחה שבהיותם קשורים לבנק, הם יהיו זכאים ל"רשת הביטחון" של בנק ישראל ולחילוץ בעת משבר.

אולם, החשש המרכזי עבר מתחת לרדאר: פערי רגולציה. לא ברור מי יפקח על גוף שמחזיק גם בגוף מוסדי (בפיקוח רשות שוק ההון) וגם בבנק קטן (בפיקוח בנק ישראל). הצוות העלה חשש ממצב שבו רשות שוק ההון מבקרת את המוסדי אך משפיעה על הבנק, ומנגד המפקח על הבנקים מבקר את הבנק הקטן אך משליך על הגוף המוסדי.

למרות המלצות הצוות להסדרת הפיקוח, בטיוטת חוק ההסדרים שהופצה הושארו איקסים במקום מועד העברת התזכיר. המשמעות: השרים יצביעו על רפורמה פיננסית משמעותית מבלי שהפיקוח הרגולטורי הוסדר. במשרד האוצר ובבנק ישראל מבטיחים להסדיר את הנושא בימים הקרובים, אך גם במקרה כזה, הפערים הרגולטוריים בישראל ממשיכים להוות סיכון לחוסכים, כפי שהוכח בעבר.

מודל שנזנח ב־1980

לא מדובר בפער הרגולטורי הראשון. רק השבוע התייחס ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, לרגולציה החופפת בין הרשות שמסדירה את הפינטקים ובין בנק ישראל, שמפקח על הבנקים, ולבעיות בחדירת הפינטקים לשוק הבנקאי.

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

"המערכת של שירותי תשלום יושבת על כמה רגולטורים… נעשים הרבה מאמצים, אבל נכון לעכשיו, צריך להגיד ביושר שזה לא עובד, והמצב לא טוב", אמר זינגר בכנס והדגים כיצד חברות פינטק נחסמות אפילו מלפתוח חשבון בנק בישראל.

ב־2021 ניסתה הממשלה לטפל בבעיה והקימה צוות לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי. הרציונל היה לעבור ממודל ענפי מבוזר, שבו הפיקוח נקבע לפי סוג הפעילות הפיננסית, למודל דו-פסגתי: רגולטור אחד לשמירה על יציבות המערכת הפיננסית ורגולטור שני לפיקוח צרכני ותחרותי. מודל הענפי נזנח בעולם המערבי כבר בשנות ה־80, ומאז נכנסו מוצרים פיננסיים רבים שהמערכת הקיימת אינה מותאמת להתמודד איתם.

הצוות פורק לאחר סכסוך בין מנכ"ל האוצר דאז רם בלינקוב ובין בנק ישראל. בכל מקרה, הצוות המליץ שיחתם מזכר הבנות לגבי חברות ההחזקה ייקבע כי הרגולטור שמפקח על מרבית פעילות החברה יוביל את הפיקוח - באופן שמרמז כי זו רשות שוק ההון.

עם זאת, הרשות נחלשה עם השנים: דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה ציין כי במשך 12 שנה ניסתה הרשות לגבש קודקס הסדרה ללא הצלחה, הוטלו רק 4 עיצומים כספיים ב־7 שנים, והתקציב הנמוך מונע ממנה לממש את ייעודה - התקציב לעובד ברשות הוא שליש מתקציב לעובד בבנק ישראל.

קולות אזהרה

פערי הרגולציה ברפורמה משמעותיים עוד יותר כשמדובר בגופי ענק שיקבלו תחומי פעילות נוספים, וזאת בפער גדול ממסקנות ועדת בכר מלפני 20 שנה, שהפרידה בין כספי החיסכון לפעילות הבנקאית. בלובי 99 טוענים כי "מבנה השוק הנוכחי והקשרים שבין הגופים המוסדיים לתאגידים הבנקאיים, מובילים למסקנה כי צעד זה דווקא יגביר את ניגודי העניינים במערכת הפיננסית ויעכב את התפתחות התחרות בענף הבנקאות בישראל".

גם בתוך הממשלה נשמעה ביקורת. זינגר, שאמנם השתתף בוועדה שהמליצה על הרפורמה, הזהיר בכנס לציון 20 שנה לוועדת בכר מפני תוצאות לא רצויות, ובפרט מהקמת כ־10 קונגלומרטים: "קונגלומרטים פיננסיים יוצרים בליל ניגודי עניינים שקשה עד בלתי אפשרי לעקוב אחריהם. כרגולטורים לא נדע ולא נצליח לעקוב אחר כל ניגודי העניינים, אבל את עקבותיהם נחוש היטב".

עוד הוסיף זינגר תהייה לגבי ההיתכנות העסקית: "האם הגופים המוסדיים כשיכנסו לתחום הבנקאות יהפכו לבנקים מובילים ויצליחו לשכנע את הציבור לעבור אליהם? ספק רב. זכרו שהגופים המוסדיים הם כיום המחזיקים הגדולים במניות הבנקים המתחרים".

מבנק ישראל נמסר כי "רפורמת הרישוי המדורג נועדה להקל בהיבטי רגולציה על בנקים קטנים בהתאם למקובל בעולם, בין אם הם תחת חברת החזקה פיננסית או לא. הפיקוח על הגופים הפיננסיים עצמם מבוצע על ידי המפקחים הייעודיים וימשיך כך גם תחת הרפורמה החדשה. במסגרת הדיונים על הרפורמה הצוות המליץ לחזק את הפיקוח גם ברמה של חברות החזקה פיננסיות. הדיונים בנושא נמשכים לקראת תזכיר חקיקה שיפורסם בהמשך".

עוד כתבות

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מסחר תנודתי בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"יש התקדמות עם איראן, בשבועיים הקרובים יחזרו עם הצעות"

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"