אורי יוגב / צילום: יונתן בלום
תצליח בפעם השנייה? קרן התשתיות אלומה תשתיות דיווחה בתחילת השבוע על חתימת הסכם למכירת חברת הפורטפוליו המרכזית שלה, אקסלרה (בה היא מחזיקה 81.6%), תמורת חצי מיליארד שקל, לידי קרן ההשקעות אסנס פרטנרס שמובילות משפחות וייל, יסלזון וליברמן. את יתרת המניות באקסלרה רכשה קרן אסנס מידי חברת הביטוח איילון.
● בחצי מיליארד שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הסגורה של דוראל?
● גיוס הון מגופים זרים והעלאת דמי ניהול: כך מנצל מיטב את הזינוק המטאורי במניה
אקסלרה מספקת שירותי תקשורת באמצעות כבל תת־ימי מבוסס סיבים אופטיים המחבר בין ישראל לאירופה, ובנוסף יש לה חוות שרתים גדולה בצפון הארץ.
עסקת המכירה, שצפויה להניב לאלומה תמורה של 408 מיליון שקל עבור חלקה באקסלרה, מגיעה כחודשיים וחצי לאחר שהתפוצצה עסקה קודמת למכירת אקסלרה לידי קבוצת התקשורת בזק, תמורת סכום גבוה יותר של 433 מיליון שקל (לפי שווי של 590 מיליון שקל לאקסלרה, שהיה גם בשער דולר גבוה יותר של 3.33 שקל לדולר שכבר אינו רלוונטי). זאת, על פי דיווח שפרסמה אז אלומה, "בשל אי יכולת הקרן ובזק להביא להשלמת התקשרות הצדדים בהסכם מפורט ולהשלמת העסקה".
יו"ר אלומה, אורי יוגב, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ומנהל רשות החברות הממשלתיות, מסביר כעת לגלובס כי "אם לא היו העניינים הרגולטוריים של אישור רשות התחרות, ייתכן שהיינו משלימים את העסקה. בזק רצו אז להפחית את המחיר, ואנחנו בכלל לא נכנסנו לזה. גם בגלל שידענו שיש לנו הצעות אחרות וגם כי מאוד חששנו, בלשון המעטה, מהסבירות הנמוכה שרשות התחרות תאשר את ההשקעה של בזק באקסלרה".
גם השלמת המכירה הנוכחית כפופה להתקיימות תנאים מתלים, לרבות קבלת אישורים מצדדים שלישיים וכל האישורים הרגולטוריים הנדרשים, ובכללם אישור הממונה על התחרות ומשרד התקשורת. לדברי יוגב "בעסקה הנוכחית הגענו להסכם יותר מהר ממה שהיינו מגיעים עם בזק (עמה היה מזכר הבנות בלבד, ח"ש), משום שהסיכונים הרגולטוריים מאוד נמוכים".
גם במחיר הנוכחי, הנמוך יותר של אקסלרה, מספקת המכירה לקרן אסנס תשואה מצוינת לאלומה, שאותה מובילים היו"ר יוגב והמנכ"ל יאיר הירש. לפי דוחות הקרן, השווי ההוגן של אקסלרה, לפי מעריך שווי חיצוני, עמד בסוף ספטמבר האחרון על 387 מיליון שקל וגילם תשואה מצטברת של 124% על ההשקעה. התשואה הסופית אמורה להיות גבוהה יותר לנוכח סכום העסקה.
השקעה בחברה שהופכת הפרשות בקר לדשן
שבוע קודם לעסקת אקסלרה דיווחה אלומה על אקזיט נוסף: הסכם למכירת 38% ממניות חברת אסקו אלומה תמורת 61 מיליון שקל, לידי שותפיה דיסקונט קפיטל ומייסד החברה דני בר משיח. התמורה שנוצרה לאלומה מהחזקתה באסקו (בה היא תמשיך להחזיק 20% מהמניות) לאורך השנים עומדת על 65 מיליון שקל, כולל דמי ניהול ודיבידנדים, ומשקפת תשואה שנתית ממוצעת (IRR) של 30%.
אסקו הינה חברת התייעלות אנרגטית שפועלת מול גופים מוסדיים כמו ויצו, בתי חולים וצרכני אנרגיה אחרים, משדרגת תשתיות זוללות אנרגיה כמו מערכות קירור וחימום ולפעמים גם מערכות תאורה. כך היא נהנית מהכנסות מעצם השדרוג בצריכת האנרגיה לתקופה ארוכה של שנים.
אלומה עצמה הונפקה בנובמבר 2021, בשלהי גל ההנפקות של ימי הקורונה. החברה היא קרן ריט להשקעה בתשתיות ושווי השוק הנוכחי שלה עומד על 276 מיליון שקל, לאחר שהכפילה את ערכה מתחילת השנה (כולל עלייה של 15% בשבוע האחרון). יצויין כי שווי הנכסים הנקי של הקרן (NAV) גבוה משמעותית משווי השוק שלה ועומד על 450 מיליון שקל. בעלי המניות העיקריים באלומה כוללים את חברת טמרס הולדינגס (20%) של המיליארדר פויו זבלדוביץ' ובני משפחתו, קרן הפנסיה לעובדים דתיים גילעד גמלאות (13%), ולצידן קרנות ההשתלמות של המורים והגננות (7%).
יוגב מסביר כי "אנחנו עובדים על העסקאות האלה כבר הרבה זמן. הקמנו את אלומה והשקענו בארבע חברות, ובשנה החולפת בעוד שתיים. מחיר המניה שלנו מאוד ירד, וחשבנו שאנחנו צריכים להוכיח לשוק, שמאוד לא האמין להערכות השווי שהקרן הציגה בדוחות, שהחברות (שבהן השקענו) באמת שוות. בסוף אנחנו קרן ורוצים להראות גם שאנחנו יודעים למכור בערך גבוה. זו ההוכחה האולטימטיבית".
על שתי ההשקעות החדשות של אלומה אומר יוגב כי "אחת זה עולם המיחזור האורגני, שם השקענו בחברת שילוני (אלומה רכשה 30% מהמניות תמורת 15 מיליון שקל בספטמבר האחרון). עיקר הביזנס שלה הוא לקחת הפרשות של בקר ולהפוך לדשן (קומפוסט) לחקלאות. זה עסק שפועל בכל אזור עוטף עזה והנגב הצפוני והוא יפה ורווחי.
"התחום השני הוא הריסת מבנים, פינוי- בינוי וכדומה. שם השקענו בחברת גרינמיקס (מתן הלוואה המירה למניות ב-20 מיליון שקל). מה שמעניין אותנו זה המפעלים למחזור של חומרי הבנייה. אתה הורס את הבניין ולוקח את ההריסות, ובתהליך תעשייתי הופך אותן לסומסום (חומר גלם לענף הבנייה, ח"ש) באיכות יותר טובה אפילו מהמקורי".