פיוש גויאל / צילום: לע''מ
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל התמודדה מדינת ישראל עם מסע דה־לגיטימציה בינלאומי, אמברגו סחר, מגבלות נשק, ואף הפניות גב מצד מדינות שנתפסו כידידות קרובות שלה. עם זאת, יש יוצאות מן הכלל. הן אינן רבות, במיוחד מבין הכוחות הכלכליים החזקים בעולם. הבולטת שבהן, ללא ספק, הייתה הודו.
● טילים בליסטיים וטילי שיוט: העסקה האסטרטגית שנרקמת בין הודו לישראל
● ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה בבולגריה שעצרה תקציב מדינה | זום גלובלי
המדינה שהצביעה נגד הקמת מדינת ישראל ב־1947 וכוננה עמה יחסים דיפלומטיים מלאים רק ב־1992, מיתגה את עצמה כידידת אמת שלא שינתה מאום בהתנהלותה מול ישראל על רקע המלחמה - כולל בתחום הביטחוני. לפי פרסומים זרים, על אף האתגרים והביקורת בהודו ומחוצה לה, ספינות המשיכו לצאת מתת היבשת אל ישראל.
בממשלתו של נרנדרה מודי שואפים להעמיק אף יותר את היחסים עם ירושלים, ובמסגרת זאת הגיע לביקור בישראל שר הכלכלה והתעשייה פיוש גויאל. הוא נועד, בין השאר, עם שר הכלכלה ניר ברקת, ראש הממשלה בנימין נתניהו, מ"מ ראש המל"ל גיל רייך ובכירי הקהילה העסקית בישראל, עבור המטרה של הרחבת קשרי הסחר בין המדינות.
בראיון מיוחד לגלובס הוא מספר על המצב בפרויקט מסדרון IMEC ("זה עדיין לא בשלב שיש בו מכשולים"), על האופן שבו מנהלים קשרים קרובים עם ישראל ואיראן בעת ובעונה אחת ("מתבססים על התועלות המשותפות עם כל מדינה"), ועל עתיד שיתוף הפעולה עם ירושלים ("ביכולתנו למנף את הטכנולוגיה שלכם לסקייל גדול יותר").
"ניצור גשר סטארט־אפים בין הודו לישראל"
קשרי הסחר בין ישראל לבין הודו נמצאים במגמת צמיחה, והגיעו לשיא ב־2022 הן בהיבט היצוא הישראלי (כ־2.79 מיליארד דולר) והן בהיבט היבוא (כ־7.59 מיליארד דולר). כך לפי Comtrade. המלחמה נתנה את אותותיה כשיצוא הסחורות מישראל הסתכם אשתקד ב־2.3 מיליארד דולר, לפי נתוני ישראל, אבל השירותים העסקיים מישראל להודו לא נפגעו - והמשיכו בקצב הצמיחה עד 754 מיליון דולר ב־2024.
"טכנולוגיה וחדשנות הן החוזקות של ישראל, אנחנו מדינה מתקדמת בהיבט הייצור - ועל כן ביכולתנו למנף את הטכנולוגיה שלכם לסקייל גדול יותר", מסביר גויאל. "בעקבות יכולות הייצור, כל העולם פונה להשקעות בהודו - ונוצרות משרות. אנחנו מעוניינים ליצור גשר סטארט־אפים עבור החדשנות בהודו ובישראל. בהתחשב ביכולת החדשנות הישראלית, הטאלנט והכישורים של הודו יכולים לתמוך. ניתן לפתח בתחומי הביטחון, פוד־טק, אגרו־טק, בינה מלאכותית והגנת סייבר, כך שהשמיים הם הגבול ליחסי ישראל־הודו".
כפי שמציין השר ההודי, ביטחון הוא נדבך משמעותי ביחסים בין המדינות. לפי נתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), הודו הייתה יעד היצוא הביטחוני העיקרי של ישראל (34%) בין השנים 2024-2020, ובפער ניכר מהשנייה - ארה"ב (13%). בהתחשב בנתוני סיב"ט, האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון, שלפיהם סך היצוא הביטחוני בשנים אלה הסתכם לכ־60.3 מיליארד דולר, אזי ההודים ייבאו תוצרת ביטחונית מישראל בשנים אלו בסך כולל של כ־20.5 מיליארד דולר.
בד בבד, התעשיות הביטחוניות משקיעות רבות ביצירת שיתופי פעולה בהודו. כך, למשל, בדצמבר 2018 השיקה אלביט שיתוף פעולה עם זרוע הביטחון והחלל של קבוצת אדאני ההודית לייצור מל"טים מדגמי הרמס 900 ו־450. לאחר מכן, במרץ אשתקד ייסדה התעשייה האווירית את החברה הבת בניו דלהי ASI. זו נועדה לחזק את העמידה בדרישות מדיניות Make in India של מודי, שכוללות גם דרישה לבצע עסקאות ברופי.
Make in India היא רק הצלחה אחת של מודי מבין רבות. הישג אסטרטגי לא פחות היה מאבקו בכסף השחור בהודו, שהיה בגדר שינוי תרבות. במסגרתו, בן לילה הודיעו ב־8 בנובמבר 2016 על ביטול שטרות ה־500 ו־1,000 רופי, שהיוו כ־86% ממחזור המזומנים. לצד זאת, ראש ממשלת הודו פעל לאישור חוק הכסף השחור והטלת חובת מכרזים.
"ראש הממשלה מודי הוא אדם חזק שמאמין כי הממשל מוכרח להיאבק בשחיתות, ועל כן יישם את המדיניות הזו מאז בחירתו ב־2014", אומר גויאל, שעבר איתו כברת דרך פוליטית. "הוא משרת במגזר הציבורי כחמישה עשורים, מתוכם כ־25 שנים בממשלה, ולא דבק בו רבב לגבי היושרה והכנות שלו. הוא מנהיג חזק עם ערכים גבוהים, שיצר מערכת כלכלית איתנה. בממשלות קודמות הייתה בעיה של עסקאות בין משפחות ומקורבים, הוא הפסיק זאת - וחייב מכרזים. בעקבות המאבק שלו במזומן, אזרחים הבינו כי מוטב להם ליטול חלק בכלכלה הפורמלית, משום שהם נדרשו להשתמש בבנקים".
המסמך שנחתם: דקלרטיבי או נושא בשורה?
אחת מגולות הכותרת של ביקור גויאל, שאותו הוביל מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, הייתה חתימה על מסמך עקרונות להשקת שיחות מחודשות להסכם סחר חופשי. זהו צעד משמעותי ברמה התדמיתית מול הודו שעקפה השנה את יפן, בדרך להפיכתה לכלכלה הרביעית בעולם. אולם בשטח, ברמת הסחר בין המדינות, זהו צעד שבעיקרו דקלרטיבי, שהרי רוב הסחורות הנכנסות לישראל, ממילא פטורות לחלוטין מתשלום מכס. בה בעת, הכוח העיקרי של ישראל הוא בענפי התוכנה והשירותים, שאף הם פטורים לחלוטין ממכס.
אם ההסכם יכלול הקלות רגולטוריות לקליטה של עובדים מהודו שימלאו את החוסר בידיים עובדות במשרות פחות מבוקשות, אזי תהיה כאן בשורה משמעותית. על אחת כמה וכמה על רקע אי־העסקת פועלים פלסטיניים מתחילת המלחמה. כמו כן, אם ההסכם יכלול השקעות הדדיות, סחר ביטחוני משודרג עוד יותר, אז הוא בהחלט יביא איתו ערך מוסף. בהיבט היצוא, אין ספק כי כוח הקנייה ההודי הגדול הוא תמיד משמעותי.
בינתיים, בשורה התקבלה עם ההכרזה על חזרת אייר אינדיה לישראל. החל מ־1 בינואר תפעיל החברה ההודית חמש טיסות שבועיות בקו תל אביב־ניו דלהי בימים ראשון עד חמישי, והטיסה תארך כחמש שעות וחצי בממוצע. "הקשרים של הטיסות חשובים מאוד להעמקת היחסים בינינו", מודה גויאל. "אני מבין שכבר בתחילת השנה הבאה יהיו טיסות מדלהי לתל אביב עם אייר אינדיה, ונתקדם לטיסות לערים אחרות בהודו. המטרה ליצור יותר קישוריות וגשרים בין האנשים והעסקים".
מכסים כבדים בשל הנפט הרוסי: "אנחנו במגעים"
פיוש גויאל (בן 61), נשוי ואב לשניים, נמנה על מפלגת העם ההודית, שאותה מנהיג מודי. לפרלמנט הוא נבחר לראשונה ב־2010, וכן מילא לאורך השנים שורת תפקידים בממשלת הודו, בהם: שר המדינה לאנרגיות מתחדשות, שר המדינה למכרות, שר הרכבות, שר הטקסטיל, ואת תפקיד שר המסחר והתעשייה הוא ממלא מאז 2019.
אחת הסוגיות הייחודיות במדיניות החוץ ההודית היא מערכות יחסים עם מדינות רבות, חלקן אויבות אחת של השנייה, כמו ישראל ואיראן. כיצד זה קורה? "זה לא קשור", משיב גויאל. "מערכות היחסים שלנו עם כל מדינה עומדות על הרגליים של עצמן, ומתבססות על התועלות המשותפות עם כל מדינה. אנחנו מייחלים לשלום ולשגשוג בכל מדינה בעולם".
כיצד משלבים את מדיניות החוץ והסחר הבינלאומי עם המזרח והמערב?
"משחר ההיסטוריה, הודו האמינה שהעולם הוא משפחה אחת, ושאפה ליחסים טובים מאוד עם כל אדם. כל אומה מסביב לעולם, משום שאנחנו מאמינים שהעולם אחיד. כולם צריכים להיות יחד. השאיפה שלנו שאם נעבוד יחד ונשגשג יחד - כולנו נפרח. על כן, היחסים עם ישראל חשובים מאוד עבורנו".
המסורת ההודית לא מנעה את היקלעותם למלכוד מדיני בין התעקשותם לרכוש נפט מרוסיה לבין דרישת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להפסיק זאת. על כן, הוא החריף את המדיניות שלו מול ניו דלהי ביחס למדינות אחרות, עם שתי פעולות עיקריות: הטלת מכסים בגובה 50% (לצורך ההשוואה, ישראל כיום עם 15%), ודרישה לגביית תשלום בסך 100 אלף דולר בשנה עבור ויזת עבודה מסוג H-1B. מתוך כ־400 אלף בקשות שאושרו אשתקד, כ־71% היו להודים.
עד כמה משמעותיים להודו המכסים שהטיל טראמפ?
"זה נבנה על כל מדינה בפני עצמה. הודו וארה"ב משתפות יחסים באופן חזק מאוד, יש שותפות אסטרטגית בתחומים רבים, לדוגמה בביטחון הגענו באוקטובר להסכם שיתוף פעולה למשך 10 שנים. ההסכמים נשלמים, ויש לכך ממדים שונים. אנחנו במגעים על נושא הסחר, ובקרוב תתרחש התקדמות משמעותית עם ארה"ב".
"שלב התכנון של מסדרון IMEC יהיה קריטי"
בסיכומו של דבר, יחסי ארה"ב־הודו מטילים צל על מיזם אסטרטגי בקנה מידה היסטורי שבו אמורה להשתלב ישראל: מסדרון IMEC, שנועד לחבר בין הודו לבין אירופה דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל. נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן הציג את התוכנית בספטמבר 2023, אבל מלחמת חרבות ברזל עיכבה אותה מאוד. בפברואר האחרון, טראמפ הביע בה תמיכה לצד מודי, אבל בשורה התחתונה התקדמות מהותית לא נרשמה - במיוחד בישראל (פירוט בתיבה נפרדת).
"פרויקטים כמו IMEC הם לטווח הארוך", מציין גויאל. "יש הרבה שיתופי פעולה בין מדינות שונות, ממשלות, ונדבכים שונים לעסוק בהם. לכן, אנחנו צריכים להביא את כל המדינות יחד, שלב התכנון יהיה קריטי. כל המדינות במסדרון IMEC מעוניינות מאוד לקדם זאת. הודו מחוייבת מאוד למיזם, ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך - ואנחנו מקווים לפתח זאת במהרה".
אם כך, מהם המכשולים?
"זה עדיין בשלב המגעים בין ממשלות שונות, עוד לא שלב שבו מכשולים מגיעים. אנחנו במגעים ויצירת מתווה".