גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis
''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

כבר מספר שנים שהישראלים חיים בוואטסאפ. למעשה, רק אחוז בודד מהציבור לא משתמש בוואטסאפ, כך לפי נתוני איגוד האינטרנט הישראלי. הבעיה מתחילה כשגם צה"ל הפך את האפליקציה מבית מטא לחלק אינטגרלי מהשגרה הצבאית.

סוכני AI ולוחמי לוויינים: צה"ל מקים שתי חטיבות ונערך לעימות הבא
הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

בישראל 2025, כך נראה, לא צריך מערכות צבאיות מתקדמות כדי לאסוף מודיעין - מספיק להיות בקבוצת הוואטסאפ הנכונה. האפליקציה שהפכה לכלי התקשורת הלאומי ממשיכה לחדור עמוק לתוך הצבא, ושנתיים אחרי תחילת המלחמה, המצב רק מחמיר: לוחות שמירות, זמני דיונים מסווגים, תאריכי גיוס ותנועות כוחות - הכול זורם בקלות בלתי נסבלת בתוך קבוצות ענק, שבהן חברים גם מי שסיימו מזמן את שירותם. האיום ברור: מידע טקטי חי ורגיש זמין בלחיצת כפתור - בדיוק מה שאויבי ישראל מחפשים.

מאות משתתפים ומידע בלתי פוסק - ללא בקרה

בתחילת המלחמה כתבנו בגלובס בהרחבה על איך המלחמה מנוהלת גם בוואטסאפ. רבים תיארו בפנינו כיצד כמעט כל פעילות היחידות השונות התבצעה באמצעות האפליקציה, מגיוס וניהול כוח אדם ועד העברת פרטי לוחות זמנים, מסלולים, ואפילו תיעודים מצולמים מהשטח. היה אז כאוס מוחלט, אולי טבעי לתחילת מלחמה מפתיעה ועוצמתית, אך שנתיים חלפו ודבר לא השתנה.

בתקופה האחרונה, הגיעו עדויות נוספות לגלובס כי בקבוצות השונות עדיין מועבר מידע שיכול ליצור תמונת מודיעין שלמה: תאריכי הפעלה של צוותים ויחידות, תאריכי גיוס, שחרור וחילופי כוחות, שיבוצים, לו"ז מפורט של היחידה, לו"זים של בכירים. לצד זאת נשלחים סידורי עבודה, פקודות ומיקומי בסיסים ב"ווייז".

מהעדויות שהגיעו לידי גלובס עולה דבר אחד ברור: למרות המידע הרגיש שרץ בקבוצות האלה, אף אחד לא מפקח על המשתתפים בהן. לעתים, מאות ממשתתפי הקבוצה כבר לא רלוונטיים - למשל מי שהפסיקו לשרת במילואים אך לא יצאו מהקבוצות, ולמרות הכובע האזרחי ממשיכים לקבל את המידע המסווג והחסוי בכל יום ישירות לוואטסאפ.

הסיכונים ברורים: מדובר באפליקציה אזרחית לחלוטין, ללא חוזה צבאי כלשהו מול צה"ל וללא תנאים או נהלים מוגדרים. יתרה מכך, מתקפות הסייבר הולכות ומשתכללות, ויותר תוקפים מצליחים להשיג שליטה על חשבונות וואטסאפ. המחשבה שתוקף ממדינת אויב ישתלט על חשבון של חייל ישראלי וייחשף למידע מסווג היא מטרידה במיוחד. במובן הזה, המידע ממש מוגש לאויבי המדינה על מגש כסף.

"בתחקירים שנעשו על הטבח בבסיס נחל עוז ב־7 באוקטובר, התגלה שחמאס תכנן הכל לפי מידע שדלה מתמונות ברשתות החברתיות", אומר ד"ר נתנאל פלמר, מרצה בכיר במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן - שחקר את המודיעין של ארגוני הטרור ואף כתב ספר על המלחמה המודיעינית שחמאס מנהל נגד ישראל.

"יש פער מטורף בין מה שאנחנו תופסים כסוד לבין מה שמעניין שחקן כמו חמאס", אומר ד"ר פלמר בשיחה עם גלובס. "בזמן שאנחנו ניסינו לשמור חזק על הסוד בה' הידיעה, מה שעניין אותם אלה דווקא דברים שהם בשולי הסוד או לא סודיים בעינינו. הפעילות בכור לא בצי"ח (ציון ידיעות חיוניות, נ"ט) שלהם בשפה המודיעינית. לעומת זאת, גודל הסד"כ ומיקום הג'יפ על הגדר - הדברים הטקטיים שבשולי הסוד, מקבלים דגש חזק אצלם".

אמנם אין נתונים רשמיים או תמונת מצב סטטיסטית, אבל פלמר בטוח בכך: "הצבא מנוהל בוואטסאפ. האפליקציה משמשת בצורה נרחבת כי היא הכי זמינה ומהירה כדי לסגור מעגלים. אני לא מאמין לטענה שמידע מסווג לא עובר בקבוצות האלו. כדי לדעת להגיד את זה, צריך לנטר את כל קבוצות הוואטסאפ הרלוונטיות - ואין את הטכנולוגיה או את כוח האדם שיעשו את זה".

"לא ידוע מה עוזר לצד השני. הסיכון גדול מדי"

אחת הבעיות הגדולות בשרשרת העברת המידע היא המשתמשים, אומר פלמר. "רוב המשתמשים לא יודעים מה הגבול. אולי יש חבר'ה בקריה שיודעים להחליט מה מסווג ומה לא, אבל האנשים בשטח שחיים את השגרה היומית, לא יודעים להבדיל. אנחנו לא מבינים מה עוזר לצד השני, והסיכון שאנחנו מנהלים גדול מדי. הקלות הבלתי נסבלת שבה הדברים מתנהלים, כמו כניסה לקבוצות בלי בקרה - זה לתת בחינם מודיעין לצד השני".

עינת מירון, מומחית לסיכוני סייבר ויועצת לחברות בסוגיה, מבהירה לגלובס כי אנחנו בעיצומו של האירוע: "הרכבת יצאה מזמן מהתחנה. זה לא משהו שמגלים עכשיו ואפשר מהר לסגור את הקצוות. הדבר היחיד שאפשר לעשות כרגע זה לעצור הכל, לעשות רשימות מחדש של מה אפשר לנהל בחוץ ומה אסור. מבחינה טכנולוגית אי אפשר לשלוט על כל שיח, אבל אפשר למפות את הדברים שחשוב לנו לעקוב אחריהם, ואת התוכן הזה לעצור. למשל מערכות לפי מילות מפתח".

מירון זיהתה תופעה נוספת שמזכירה את בעיית הוואטסאפ - הפעם מכיוון שוק העבודה. "כבר כמה חודשים שאני אוספת צילומי מסך של בוגרי יחידות מודיעין מיוחדות שמעלים לרשתות פוסטים על חיפוש עבודה, ולעתים ממש מפרטים איפה שירתו, באילו תחומים הם מתמחים ועם אילו צוותים הם עבדו. ומה בעצם רוצים האיראנים? להביא תמונת מודיעין. כך הם יכולים למפות מי היה באיזו יחידה ובאיזו תוכנה הוא מתמחה, לטרגט אותו בפישינג ספציפי ודרכו להתקדם בצעדים יותר משמעותיים".

בעוד שצה"ל טרם גיבש נהלים לגבי השימוש בוואטסאפ נמשכת, נראה שהוא כן מתחיל להפנים שגם מידע לא מסווג עשוי לגרום לנזק. במהלך המלחמה היו מספרים מקרים של חיילים שנעצרו במדינות אחרות, לאחר שזוהו בעקבות תמונות שהעלו עם מדים לרשתות החברתיות. הדבר גרם לצה"ל להחליט לאסור על חיילים להעלות תמונות בפנים חשופות על מדים.

צה"ל מהדק את האבטחה, אך נדרש "שינוי תרבותי"

בשבועות האחרונים עלו לכותרות צעדים שונים של צה"ל להידוק ביטחון המידע. זה התחיל בהחלטה שלא להכניס מכוניות מתוצרת סין לבסיסים, המשיך דרך מבצע איסוף של כלי רכב מתוצרת צ'רי הסינית שניתנו לקצינים, ולאחרונה אף הוטמעה מערכת מורפיוס - מערכת מבוססת AI למעקב אחרי חשבונות ציבוריים של חיילי צה"ל ברשתות החברתיות. הכותרת הגדולה האחרונה בנושא, היא דיווח בגלי צה"ל שלפיו צה"ל צפוי לפרסם פקודה שתאסור על קצינים להחזיק במכשירי אנדרואיד למטרות צבאיות.

האם זה מספק? לדברי מירון, "האקר טוב יודע לזקק את המידע הטריוויאלי ביותר. איך דרך למנוע את מה שהוא פומבי וחשוף, אבל אפשר לעכב או להקשות. יש דרכים ויש את הטכנולוגיה, וצריך להחליט שמשתמשים ולאכוף זאת. אנחנו אלופי העולם בלא לאכוף מדיניות או רגולציה. במקום להיות פופוליסטים ולהגיד שלא עובדים עם רחפנים סיניים או אנדרואיד, צריך להתאים את הנהלים שנכתבו בשנת 2000".

ד"ר פלמר מסכים, ואומר שהמדינה צריכה לעבור "שינוי תרבותי": "כולנו משתפים הכל וכל היום. השינוי יקרה רק אם יהיה שינוי תפיסה. כשאין חקיקה מלמעלה שתעצור את זה, זה יעבוד רק מלמטה".

תגובת דובר צה"ל: "בצה"ל מתנהל ניהול סיכונים שוטף, בקרה וניטור על השימוש בתקשורת בלתי מסווגת ביישומון וואטסאפ. צה"ל שם דגש על אחריות המשרתים לשמירת ההנחיות ושמירה על מידע מסווג, הן במשמעת פיקודית והן בביצוע מעקב הדוק של חריגה מהנחיות. הדרגים הרלוונטיים מקבלים מכשיר סלולרי צבאי לשימוש מבצעי ועוברים תדרוכים מסודרים על ידי קצין ביטחון המידע באוגדה".

עוד כתבות

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם העיניים לוול סטריט: איך יגיבו השווקים מעבר לים לתקיפה באיראן

לא רק המשקיעים בבורסה בת"א צפויים להגיב בפתיחת שבוע המסחר לתקיפה, שבה לוקחת חלק גם ארה"ב ● כיצד יושפעו ממנה מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

נפט בסעודיה (אילוסטרציה) / צילום: Reuters, REUTERS

איראן תוקפת את מתקני הנפט של סעודיה

דובר צה"ל בהצהרה: "חיזבאללה הוא שפתח באש ובחר לפתוח במערכה, הוא ישלם על כך מחיר כבד" ● האמריקאים עומדים לצד ישראל, מקור ביטחוני: "מבצע בלבנון עשוי לכלול כניסה קרקעית" ● אחרי הירי: מדינת לבנון מנסה למנוע הסלמה ● טראמפ: המלחמה באיראן עשויה להימשך עד חמישה שבועות ● הרמטכ"ל: חיזבאללה פתח במערכה, כל אויב שיאיים על ביטחוננו ישלם מחיר כבד ● עדכונים שוטפים

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

למרות ההסלמה: עליות חדות בבורסה; מדד הביטוח מזנק ב-5%

מדד ת"א 35 מזנק ב-3% ● בעולם: ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● המשקיעים בורחים לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר מתחזק בעולם, אך יציב מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה