גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis
''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

כבר מספר שנים שהישראלים חיים בוואטסאפ. למעשה, רק אחוז בודד מהציבור לא משתמש בוואטסאפ, כך לפי נתוני איגוד האינטרנט הישראלי. הבעיה מתחילה כשגם צה"ל הפך את האפליקציה מבית מטא לחלק אינטגרלי מהשגרה הצבאית.

סוכני AI ולוחמי לוויינים: צה"ל מקים שתי חטיבות ונערך לעימות הבא
הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

בישראל 2025, כך נראה, לא צריך מערכות צבאיות מתקדמות כדי לאסוף מודיעין - מספיק להיות בקבוצת הוואטסאפ הנכונה. האפליקציה שהפכה לכלי התקשורת הלאומי ממשיכה לחדור עמוק לתוך הצבא, ושנתיים אחרי תחילת המלחמה, המצב רק מחמיר: לוחות שמירות, זמני דיונים מסווגים, תאריכי גיוס ותנועות כוחות - הכול זורם בקלות בלתי נסבלת בתוך קבוצות ענק, שבהן חברים גם מי שסיימו מזמן את שירותם. האיום ברור: מידע טקטי חי ורגיש זמין בלחיצת כפתור - בדיוק מה שאויבי ישראל מחפשים.

מאות משתתפים ומידע בלתי פוסק - ללא בקרה

בתחילת המלחמה כתבנו בגלובס בהרחבה על איך המלחמה מנוהלת גם בוואטסאפ. רבים תיארו בפנינו כיצד כמעט כל פעילות היחידות השונות התבצעה באמצעות האפליקציה, מגיוס וניהול כוח אדם ועד העברת פרטי לוחות זמנים, מסלולים, ואפילו תיעודים מצולמים מהשטח. היה אז כאוס מוחלט, אולי טבעי לתחילת מלחמה מפתיעה ועוצמתית, אך שנתיים חלפו ודבר לא השתנה.

בתקופה האחרונה, הגיעו עדויות נוספות לגלובס כי בקבוצות השונות עדיין מועבר מידע שיכול ליצור תמונת מודיעין שלמה: תאריכי הפעלה של צוותים ויחידות, תאריכי גיוס, שחרור וחילופי כוחות, שיבוצים, לו"ז מפורט של היחידה, לו"זים של בכירים. לצד זאת נשלחים סידורי עבודה, פקודות ומיקומי בסיסים ב"ווייז".

מהעדויות שהגיעו לידי גלובס עולה דבר אחד ברור: למרות המידע הרגיש שרץ בקבוצות האלה, אף אחד לא מפקח על המשתתפים בהן. לעתים, מאות ממשתתפי הקבוצה כבר לא רלוונטיים - למשל מי שהפסיקו לשרת במילואים אך לא יצאו מהקבוצות, ולמרות הכובע האזרחי ממשיכים לקבל את המידע המסווג והחסוי בכל יום ישירות לוואטסאפ.

הסיכונים ברורים: מדובר באפליקציה אזרחית לחלוטין, ללא חוזה צבאי כלשהו מול צה"ל וללא תנאים או נהלים מוגדרים. יתרה מכך, מתקפות הסייבר הולכות ומשתכללות, ויותר תוקפים מצליחים להשיג שליטה על חשבונות וואטסאפ. המחשבה שתוקף ממדינת אויב ישתלט על חשבון של חייל ישראלי וייחשף למידע מסווג היא מטרידה במיוחד. במובן הזה, המידע ממש מוגש לאויבי המדינה על מגש כסף.

"בתחקירים שנעשו על הטבח בבסיס נחל עוז ב־7 באוקטובר, התגלה שחמאס תכנן הכל לפי מידע שדלה מתמונות ברשתות החברתיות", אומר ד"ר נתנאל פלמר, מרצה בכיר במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן - שחקר את המודיעין של ארגוני הטרור ואף כתב ספר על המלחמה המודיעינית שחמאס מנהל נגד ישראל.

"יש פער מטורף בין מה שאנחנו תופסים כסוד לבין מה שמעניין שחקן כמו חמאס", אומר ד"ר פלמר בשיחה עם גלובס. "בזמן שאנחנו ניסינו לשמור חזק על הסוד בה' הידיעה, מה שעניין אותם אלה דווקא דברים שהם בשולי הסוד או לא סודיים בעינינו. הפעילות בכור לא בשיח שלהם בשפה המודיעינית. לעומת זאת, גודל הסד"כ ומיקום הג'יפ על הגדר - הדברים הטקטיים שבשולי הסוד, מקבלים דגש חזק אצלם".

אמנם אין נתונים רשמיים או תמונת מצב סטטיסטית, אבל פלמר בטוח בכך: "הצבא מנוהל בוואטסאפ. האפליקציה משמשת בצורה נרחבת כי היא הכי זמינה ומהירה כדי לסגור מעגלים. אני לא מאמין לטענה שמידע מסווג לא עובר בקבוצות האלו. כדי לדעת להגיד את זה, צריך לנטר את כל קבוצות הוואטסאפ הרלוונטיות - ואין את הטכנולוגיה או את כוח האדם שיעשו את זה".

"לא ידוע מה עוזר לצד השני. הסיכון גדול מדי"

אחת הבעיות הגדולות בשרשרת העברת המידע היא המשתמשים, אומר פלמר. "רוב המשתמשים לא יודעים מה הגבול. אולי יש חבר'ה בקריה שיודעים להחליט מה מסווג ומה לא, אבל האנשים בשטח שחיים את השגרה היומית, לא יודעים להבדיל. אנחנו לא מבינים מה עוזר לצד השני, והסיכון שאנחנו מנהלים גדול מדי. הקלות הבלתי נסבלת שבה הדברים מתנהלים, כמו כניסה לקבוצות בלי בקרה - זה לתת בחינם מודיעין לצד השני".

עינת מירון, מומחית לסיכוני סייבר ויועצת לחברות בסוגיה, מבהירה לגלובס כי אנחנו בעיצומו של האירוע: "הרכבת יצאה מזמן מהתחנה. זה לא משהו שמגלים עכשיו ואפשר מהר לסגור את הקצוות. הדבר היחיד שאפשר לעשות כרגע זה לעצור הכל, לעשות רשימות מחדש של מה אפשר לנהל בחוץ ומה אסור. מבחינה טכנולוגית אי אפשר לשלוט על כל שיח, אבל אפשר למפות את הדברים שחשוב לנו לעקוב אחריהם, ואת התוכן הזה לעצור. למשל מערכות לפי מילות מפתח".

מירון זיהתה תופעה נוספת שמזכירה את בעיית הוואטסאפ - הפעם מכיוון שוק העבודה. "כבר כמה חודשים שאני אוספת צילומי מסך של בוגרי יחידות מודיעין מיוחדות שמעלים לרשתות פוסטים על חיפוש עבודה, ולעתים ממש מפרטים איפה שירתו, באילו תחומים הם מתמחים ועם אילו צוותים הם עבדו. ומה בעצם רוצים האיראנים? להביא תמונת מודיעין. כך הם יכולים למפות מי היה באיזו יחידה ובאיזו תוכנה הוא מתמחה, לטרגט אותו בפישינג ספציפי ודרכו להתקדם בצעדים יותר משמעותיים".

בעוד שצה"ל טרם גיבש נהלים לגבי השימוש בוואטסאפ נמשכת, נראה שהוא כן מתחיל להפנים שגם מידע לא מסווג עשוי לגרום לנזק. במהלך המלחמה היו מספרים מקרים של חיילים שנעצרו במדינות אחרות, לאחר שזוהו בעקבות תמונות שהעלו עם מדים לרשתות החברתיות. הדבר גרם לצה"ל להחליט לאסור על חיילים להעלות תמונות בפנים חשופות על מדים.

צה"ל מהדק את האבטחה, אך נדרש "שינוי תרבותי"

בשבועות האחרונים עלו לכותרות צעדים שונים של צה"ל להידוק ביטחון המידע. זה התחיל בהחלטה שלא להכניס מכוניות מתוצרת סין לבסיסים, המשיך דרך מבצע איסוף של כלי רכב מתוצרת צ'רי הסינית שניתנו לקצינים, ולאחרונה אף הוטמעה מערכת מורפיוס - מערכת מבוססת AI למעקב אחרי חשבונות ציבוריים של חיילי צה"ל ברשתות החברתיות. הכותרת הגדולה האחרונה בנושא, היא דיווח בגלי צה"ל שלפיו צה"ל צפוי לפרסם פקודה שתאסור על קצינים להחזיק במכשירי אנדרואיד למטרות צבאיות.

האם זה מספק? לדברי מירון, "האקר טוב יודע לזקק את המידע הטריוויאלי ביותר. איך דרך למנוע את מה שהוא פומבי וחשוף, אבל אפשר לעכב או להקשות. יש דרכים ויש את הטכנולוגיה, וצריך להחליט שמשתמשים ולאכוף זאת. אנחנו אלופי העולם בלא לאכוף מדיניות או רגולציה. במקום להיות פופוליסטים ולהגיד שלא עובדים עם רחפנים סיניים או אנדרואיד, צריך להתאים את הנהלים שנכתבו בשנת 2000".

ד"ר פלמר מסכים, ואומר שהמדינה צריכה לעבור "שינוי תרבותי": "כולנו משתפים הכל וכל היום. השינוי יקרה רק אם יהיה שינוי תפיסה. כשאין חקיקה מלמעלה שתעצור את זה, זה יעבוד רק מלמטה".

תגובת דובר צה"ל: "בצה"ל מתנהל ניהול סיכונים שוטף, בקרה וניטור על השימוש בתקשורת בלתי מסווגת ביישומון וואטסאפ. צה"ל שם דגש על אחריות המשרתים לשמירת ההנחיות ושמירה על מידע מסווג, הן במשמעת פיקודית והן בביצוע מעקב הדוק של חריגה מהנחיות. הדרגים הרלוונטיים מקבלים מכשיר סלולרי צבאי לשימוש מבצעי ועוברים תדרוכים מסודרים על ידי קצין ביטחון המידע באוגדה".

עוד כתבות

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

סניף מקדולנד'ס בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

אחרי שקיזזה את ההנחות לחיילים, מקדונלד'ס קורצת לאנשי הקבע

מקדונלד'ס ישראל ומועדון משרתי הקבע "חבר" השיקו בשבוע שעבר מהלך משותף שיעניק הנחה של כ-35% בממוצע למחזיקי כרטיס "חבר" ● המהלך ממשיך קו של ניסיונות מצד הרשת לייצב מחדש את יחסיה עם קהל המשרתים בצה"ל מתחילת המלחמה

''לולו - קיבוצטריה''. מפלט לנפש ולבטן / צילום: אסף קרלה

המסעדה הגלילית שמוכיחה שאיטליה יכולה להיות גם בקיבוץ

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

בדרך לאישור התקציב: הושגו הסכמות על תקציב הביטחון שיעמוד על 112 מיליארד שקל

הדיונים לאישור תקציב המדינה לשנת 2026 נמשכו אל תוך הלילה: המחלוקת המרכזית בדיונים בין משרד האוצר לממשלה היתה גובה תקציב הביטחון, שאושר כעת ● סמוטריץ' הסיר מהצעת התקציב את השינויים שהיו אמורים לחול על תנאי הפנסיה והמיסוי במערכת הביטחון בתמורה להסכמת צה"ל לקבל על עצמו התייעלות בסיסית בתקציב הביטחון ● רפורמת החלב צפויה לעבור

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים

פרויקט ''תדהר בגיבורים'' בבת ים / הדמיה: 3DVISION

תדהר מתקדמת לכיוון הנפקה: זה הצעד האחרון שנקטה

חברת הנדל"ן תדהר ממשיכה להיערך להנפקה ראשונית בבורסה בת"א ושכרה את שירותיהם של לידר חיתום ודיסקונט חיתום ● שיכון ובינוי עתרה לבג"ץ נגד המדינה ודורשת תיקון חקיקה שיאפשר לה למכור דירות שבנתה להשכרה לטווח ארוך ● ונתי גלבוע ישקיע כ-40 מיליון שקל בגפן מגורים ויהפוך לחלק מגרעין השליטה ● חדשות השבוע בנדל"ן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

חיסון / צילום: ap, Sean Rayford

העליון: יש להימנע מעירוב ילדים במאבקי חיסונים בין ההורים

אב גרוש ביקש להורות על מתן חיסון משלים לבתו - חרף התנגדות האם, שטענה כי לילדה הייתה תגובה קשה למנת החיסון הראשונה ● המומחה הרפואי דחה את טענות האם בדבר רגישות הילדה לחיסון, ואילו האפוטרופוסית לדין התרשמה שההורים מנהלים את הקונפליקט ביניהם על גב הילדים ● המאבק הגיע עד לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

בנייה בחדרה / צילום: Shutterstock

מחירי קרקע נמוכים יחסית: אלה מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול

השתתפות ערה יחסית של יזמי נדל"ן נרשמה בשורה של מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול, שחלקם מיועדים למחיר מטרה ● המחירים שהושגו במכרזים אלה היו נמוכים ושיקפו ירידות בערכי קרקע, כמו גם בדחייה אפשרית של מימוש הפרויקטים