גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדינת ישראל נמצאת במצב חירום תמידי. אלו המשמעויות

מאז הקמתה, הכנסת מכריזה מדי שנה על מצב חירום, דבר שאין לו אח ורע בעולם הדמוקרטי ● הדבר מאפשר לממשלה להתקין תקנות מיוחדות, וגם שומר על תוקפם של חוקים מסוימים ● וכך בג"ץ הגדיר את מגבלות הכוח בשעת חירום

השימוש בתקנות חירום האמיר בתקופת הקורונה / צילום: Shutterstock
השימוש בתקנות חירום האמיר בתקופת הקורונה / צילום: Shutterstock

למרות שהוכרזה הפסקת אש בעזה, הפוליטיקאים ואמצעי התקשורת לא מפסיקים להדגיש כמה המצב הביטחוני רגיש ועלול להסלים בכל רגע. וכשיש תחושת מלחמה מתמדת באוויר, קשה שלא להיזכר שלמעשה ישראל נמצאת מבחינה פורמלית במצב חירום רצוף מראשית קיומה. אבל מה פירוש הדבר, ומה יקרה ביום בו נחליט שמצב החירום תם?

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה
האם גדעון סער עקבי בתמיכה במתן חנינה לנתניהו?
מה קרה בעבר לשר האוצר שהציף את המדינה ביבוא לפני הבחירות?

מצב חירום: למה ואיך?

מה בעצם המשמעות של מצב חירום? הכרזה על מצב שכזה משמעה שהמדינה סבורה שהיא נתונה תחת איום כלשהו, ולכן יש להעביר חלק מהכוח לחוקק מהרשות המחוקקת לרשות המבצעת. "יש מצבי חירום שמחייבים שינוי במתכונת שלטון החוק לעומת הזמן 'הנורמלי'", אומר פרופ' עלי זלצברגר, מרצה למשפטים ומומחה לשלטון החוק במצבי חירום וניתוח כלכלי של החוק באוניברסיטת חיפה.

"מצב החירום יכול להיות רעידות אדמה, שיטפונות, שריפות, מלחמה, טרור וגם התמוטטות כלכלית. עם הכרזת מצב חירום על ידי הכנסת, לממשלה יש סמכויות לתקן תקנות לשעת חירום - כלומר, חקיקה שעוברת מידי הכנסת לממשלה, ויכולה להסתיים במהירות. ההכרזה גם מכניסה לתוקף חוקים שתקפים רק בעת חירום. הרציונל הוא שבשעת חירום לממשלה יש יותר סמכויות והיא יכולה להגביל את חירויות הפרט".

הרעיון של מצב חירום נמצא איתנו עידנים. "הוא קיים כבר מהרפובליקה הרומית", ממשיך זלצברגר. "ביומיום, היו שני קונסולים ששלטו ביחד בשוויון מוחלט ביניהם. עם הכרזת מצב חירום היו ממנים דיקטטור - שליט עם כוח כמעט בלתי מוגבל - לשישה חודשים". שלב חשוב בהתפתחות של הכרזת מצב החירום, הוא מסביר, עובר במאה ה-20.

בעקבות נפילת רפובליקת ויימאר ועליית הנאצים, תוך שימוש לרעה בהכרזת מצב חירום, מדינות רבות קבעו מנגנונים שמונעים מאדם אחד להכריז לבדו על מצב חירום כמו שהיה בגרמניה. ברוב המדינות ההסדר לגבי הכרזת מצב חירום וסמכויות החירום מעוגנים בחוקה".

איך זה עובד בישראל?

בישראל אין חוקה, אבל מנגנון ההכרזה על מצב חירום מוסדר בחוק. כבר בפקודת סדרי השלטון והמשפט מ-1948 נקבע המנגנון להכרזת מצב חירום. מאז, מעמדו שודרג והוא מעוגן כיום בסעיפים 38-39 לחוק יסוד: הממשלה. לפי החוק, הכנסת מכריזה על מצב חירום, ובכך מעניקה לממשלה את הסמכות להתקין תקנות שעת חירום.

בכוחן של התקנות "לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים". כל זאת, בתנאי שאין הוראה בחוק שחוסמת את האפשרות הזאת (זה המצב, למשל, בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). עם זאת, התקנות לא יכולות "למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בכבוד האדם". עוד החוק דורש שלא יותקנו תקנות לשעת חירום אלא אם מצב החירום מחייב זאת לטובת הגנת המדינה והציבור, והן פוקעות תוך שלושה חודשים אלא אם הוארכו בחוק או שהכנסת ביטלה אותן.

עוד קובע חוק היסוד, שתוקפו של מצב החירום שהכריזה הכנסת לא יעלה על שנה, אבל שניתן להאריך אותו. בפועל, הוא אכן מוארך כמעט אוטומטית מדי שנה. "מאז הקמת המדינה מצב החירום הוא המצב הקבוע, בררת המחדל", אומר ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. פרופ' זלצברגר מרחיב: "המצב בישראל הוא תקדימי. אין אף מדינה בעולם שנמצאת תחת מצב חירום מאז הקמתה. הממשלה תמיד יכולה לחוקק מעל סמכויות הכנסת".

אבל לא רק תקנות נובעות ממצב החירום הזה. עוד מוסיף ד"ר פוקס שישנם גם חוקים קבועים שיפקעו אם ישראל לא תהיה יותר במצב חירום: "חוקים כמו חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), שמסדיר את סוגיית המעצרים המינהליים, וחוק פיקוח על מוצרים ושירותים קיימים רק בעת מצב חירום". הדבר אף בא לידי ביטוי בתשובת המדינה לבג"ץ מול עתירה מ-1999 להפסקת ההארכה הקבועה של מצב החירום.

"המדינה בתגובתה הסכימה שאין מצב חירום מתמיד, אך טענה שיש חוקים רבים התלויים במצב החירום, ויש צורך לעבור עליהם, לשנותם או לעגנם מחדש - ועד אז, נצטרך עדיין להיות במצב חירום", אומר זלצברגר. השניים מסבירים שמאז אכן היה פרויקט של משרד המשפטים להפיכת החוקים האלו לרגילים ולא תלויים במצב החירום, ומספר החוקים מסוג זה אכן צומצם. הפרויקט טרם הסתיים, אבל מאז לא היו עתירות נוספות בנושא.

פוקס מוסיף שעל תקנות וחוקי שעת החירום יש אלמנט חקיקתי נוסף שחשוב להכיר: תקנות ההגנה (שעת חירום), שירשנו מהמנדט הבריטי. "אלו לא תקנות לשעת חירום שהממשלה מתקינה וחלקן עדיין בתוקף", הוא אומר. "לא מחוקקים אותן כחוק רגיל כדי שלא תהיה ביקורת מבג"ץ. למשל, התקנות שמאפשרות הריסת בתים וצנזורה. חלקן בוטלו עם השנים ונחקקו במקומן סעיפים בחוקים ישראליים רגילים, כמו חוק המאבק בטרור, אבל השאר עדיין בתוקף ולא תלויות בשעת חירום. הן תמיד שם עד שיבטלו אותן או ינרמלו אותן בחוקים ישראליים רגילים".

גבולות הסמכויות

העובדה שישראל נמצאת במצב חירום תמידי משמעה מתן סמכויות רבות לממשלה על חשבון הכנסת. "כיום אין הרבה ניצול לרעה של המצב הזה," אומר זלצברגר. "הממשלה לא מתקנת סתם תקנות לשעת חירום. עד שנות ה-80 תקנות חירום שימשו גם לנושאים שאינם חירומיים, אך מאז פסיקות בג"ץ בשנות ה-90 הדבר צומצם משמעותית".

באילו פסיקות מדובר? הנה כמה דוגמאות. ב-1990 ח"כ אברהם פורז עתר נגד השימוש בתקנות חירום לצורכי תכנון ובנייה נוכח העלייה מברה"מ. שר השיכון דאז אריאל שרון ראה בכך מצב חירום דיורי, והתקנות אפשרו לו לקבוע תוכניות חירום שלא חלות עליהן חוק רישום קבלנים ומגבלות חוקיות נוספות.

בג"ץ קבע שזה לא השימוש הראוי בתקנות לשעת חירום: "בנסיבות אלה יש צורך לנקוט אמצעים בלתי שגרתיים, להתגבר על מכשולים ביורוקרטיים ולגייס משאבים כדי להיערך במהירות וביעילות… כמו כן, אין לנו כל יסוד להטיל ספק בכך, שהשר מאמין, בתום לב, שהתקנת תקנות לשעת חירום היא הדרך הנאותה להשיג את יעדיה הדחופים של קליטת העלייה… עם זאת, כוללות התקנות הוראות מרחיקות לכת… התעלמות מתוכניות לפי חוקי התכנון והבנייה ופטור מרישיונות, מהיתרים ומאישורים. כל טעות בעניינים אלה עשויים להיות בכייה לדורות… אם קיימת אפשרות, שבאותו פרק זמן ייתן המחוקק הראשי את דעתו על אותו נושא, מן הראוי הוא, שהרשות המבצעת תמשוך את ידה מהתקנת תקנות לשעת חירום".

ב-1998, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, הממשלה התקינה תקנות לשעת חירום שיאפשרו שימוש בדרכי הזדהות שאינן תעודת זהות בשל עיצומים במשרד הפנים. בג"ץ קבע שיש להשתמש בתקנות חירום רק כשהכנסת משותקת, ובשאר הזמן להישען על חקיקה ראשית.

"בית המשפט צמצם את השימוש בתקנות חירום רק למקרים שנבעו ממצב חירום אמיתי", אומר ד"ר פוקס. "משנות ה־90 השימוש בתקנות חירום ירד דרמטית, כמעט נעלם. בקורונה זה חזר בחדות. אחרי כמה חודשים עברו מודל - חוק הקורונה העניק סמכויות מיוחדות לממשלה למצב חירום בריאותי. התקנות אושרו תחילה בוועדת הקורונה ואז בוועדת החוקה".

מצב החירום המתמשך הביא לירידה במעמדו שלו. "מכיוון שיש מצב חירום תמידי, נוצר צורך להוסיף מצבי חירום מיוחדים עם סמכויות נוספות", מסביר זלצברגר. "למשל, הכרזה על מצב מיוחד בעורף או אירוע אסון המוני. לא היו צריכים הכרזה כזאת אם היינו משתמשים במצב חירום כמו מדינות אחרות".

עוד כתבות

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

בית בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד / צילום: טל וולינסקי

עם נוף לשדות: בכמה נמכר בית עם 5 חדרים בקיבוץ אשדות יעקב?

מחיר הנכס גבוה בזכות המיקום והנוף, אך לא מדובר בעסקה היקרה ביותר בקיבוץ ● הקונה הוא תושב טבריה, שרכש אותו כדי לשנות אווירת מגורים ועל מנת שילדיו ייהנו ממוסדות החינוך האזוריים.

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער

נטפליקס / צילום: Shutterstock, wutzkohphoto

כל מה שצריך לדעת על העסקה ההיסטורית בין נטפליקס לוורנר ברדרס

עבור נטפליקס מדובר בהימור מחושב על עתיד תעשיית הבידור ● במשך שנים החברה התבססה על רכישת תוכן מאולפנים אחרים ועל בניית הפקות מקור, אך לא החזיקה בבעלות מלאה על סטודיו גדול ● רכישת וורנר ברדרס מעניקה לה גישה ישירה לקטלוג עצום, לכוח יצירתי מוכר ולמותגים בעלי ערך ● וורנר ברדרס נכנסה למהלך המכירה מתוך רצון למקסם ערך עבור בעלי המניות על רקע שינוי עמוק בתעשייה

שועל אדום בעיר / צילום: Shutterstock

כמו חזירי הבר והצבועים: החיות שגילו את היתרונות של העיר - ובייתו את עצמן

ביות עצמי הוא תהליך שבו חיית בר לומדת לנצל את הסביבה האנושית לטובתה ● הדביבונים של צפון אמריקה והשועלים האדומים באנגליה הציגו שלל שינויים, פיזיים והתנהגותיים, נוכח החיים בעיר, מהקטנת מבנה גופם כי המזון תמיד זמין ועד ירידה באגרסיביות

מנה בקפה נחשון / צילום: טל בדרק

100 אלף בקבוקים בשנה: היקב הישראלי שירגיש לכם כמו ביקור בצרפת

קפה עם מאפים מושחתים וגרניטה, סיור יין טבעוני, מיני-גולף בהשראת שבעת המינים וארוחה כורדית-תימנית במרפסת של בית ● יש מה לעשות ביישובי עמק איילון ● חגית אברון תופרת יום

המייסדים: יונתן פסס, נדב שץ, יהלי סער, תום להט וגל שלזינגר / צילום: MNG

הם פרשו מהלימודים והקימו אתר שביקש לחולל מהפכה. זה הפך אותם למכונת מזומנים

טיילור ברנדס סיפקה לעסקים קטנים פתרונות מיתוג, וחלקה את השוק עם ענקיות כמו וויקס ופייבר ● שינוי כיוון כשברקע מהפכת ה-AI הביא אותה לתחום ביורוקרטי בארה"ב - שמייצר לה בשנה 100 מיליון דולר בהכנסות ו-40% צמיחה במכירות ● המנכ"ל יהלי סער: "הצלנו את העצמאים משעמום"

מימין: מנכ''ל AIG לשעבר מרטין סאליבן וג'יימי דיימון, מנכ''ל בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן / צילום: Reuters, Larry Downing, Mikala Compton/American-Statesma

היום שבו אמריקה תגיע לכונס נכסים: על הפצצה המתקתקת הכי מפחידה בכלכלה העולמית

שוק האג"ח הממשלתי האמריקאי הוא הבסיס של כל המערכת הפיננסית העולמית. אם הוא יקרוס, הוא יפיל אחריו שרשרת בלתי ניתנת לעצירה של אבני דומינו ● מה עשוי למנוע מאמריקה ומהעולם את המפגש הטראומטי עם כונס הנכסים? ● כתבה אחרונה בסדרה

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

ג'אקו 8 / צילום: יח''צ

שבעה מקומות וטווח חשמלי חריג: האם המכונית ההיברידית הזו מצדיקה את המחיר?

ג'אקו 8, הקרוס־אובר של ג'אקו, מציע עיצוב מרשים, אבזור שופע, מערכת הנעה מתוחכמת וטווח חשמלי ארוך ● יש מרווחים ממנו, אבל ברמת המחיר יש לו מעט מתחרים

הציור ''החלום (מיטה'') של פרידה קאלו מוצג בסותבי'ס, ניו יורק. נכס לאומי / צילום: Reuters, Lev Radin

על פער המחיר בין אומן לאומנית, בין פרידה קאלו לגוסטב קלימט

על אף השיא המרשים ששברה פרידה קאלו עם מכירת הציור היקר ביותר של אומנית אי־פעם, שוק האומנות רחוק מלהעניק לנשים מקום שוויוני ● דוחות מצביעים על עלייה במספר האומניות הפעילות, אך הן עדיין מהוות רק כרבע מהשוק, בעוד שהמכירות הגבוהות ביותר נותרות ברובן נחלתם של גברים ● ד"ר רות מרקוס מסבירה: "זהו לא פער של כישרון, אלא תוצאה של הדרה מערכתית רבת שנים"

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: Associated Press, Ross D. Franklin

נטפליקס תרכוש את אולפני הקולנוע וורנר ברדרס ופעילות הסטרימינג ב-72 מיליארד דולר

שירות הסטרימינג הגדול בעולם רוכש את האולפן המיתולוגי ב-72 מיליארד דולר, לפי שווי של 82.7 מיליארד דולר - ומקבל לידיו את HBO, "הארי פוטר", "חברים" וקטלוג מהעשירים בתעשייה ● רשתות CNN, TBS ו-TNT יפוצלו לפני השלמת העסקה

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בבת ים? / צילום: שירי נועה חסון

פער של שנתיים ו־200 אלף שקל פחות: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בבת ים?

בשכונת דרום־מערב בבת ים, נמכרה דירת 5 חדרים בשטח של 111 מ"ר, תמורת 2.63 מיליון שקל ● הבניין משופץ עם מעלית ונמצא בקו שלישי לים ● לפני כשנתיים נמכרה דירה זהה בבניין, בקומה הרביעית, תמורת 2.8 מיליון שקל ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מגדל דה וינצ'י הצפוני. ''פגיעה בשלד'' / צילום: Reuters, Anadolu

המדינה משלמת 70 אלף שקל לחודש על דיור חלופי לפנטהאוז בבניין שנפגע במלחמה עם איראן

עברו כחמישה חודשים מאז נפגע מגדל דה וינצ'י בתל אביב מטיל איראני, אך עבודות השיקום של המגדל הצפוני טרם החלו ● בינתיים משלמת המדינה כחצי מיליון שקל בחודש על דיור חלופי לדיירי המגדל

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

תקציב 2026 אושר בממשלה

תקציב המדינה לשנת 2026 אושר כעת בממשלה ברוב גדול. בין היתר, אושרה הרפורמה במשק החלב שעמדה במחלוקת עד הרגע האחרון ● התקציב יעבור כעת לתהליך החקיקה בכנסת, בדרך לדד ליין לאישורו הסופי במליאה, ה-31 במרץ. עד אז, תוכנית התקציב עשויה עוד לעבור שינויים

האלופה יפעת תומר-ירושלמי / צילום: דובר צה''ל

הפצ"רית לשעבר שוחררה מביה"ח לאחר חודש באשפוז

יפעת-תומר ירושלמי שוחררה מאיכילוב לאחר שנטלה כדורים ואיבדה את ההכרה ● תנאי המעצר שלה הסתיימו, המשטרה צפויה לבקש להחמיר אותם ● גורמים המעורבים בחקירה: "היא תזומן לחקירה - ותעומת עם עדויות וגילויים חדשים בפרשה"

מה משמעות שם הסדרה Pluribus? / צילום: צילום מסך

מה משמעות שם הסדרה Pluribus?

באיזה מדינה מלבד גרמניה נבחר פוליטיקאי בשם אדולף היטלר, באיזו סדרת ספרים נוהגים ללכת אל "פונדק שלושת המטאטאים" ואיזה נהר מפריד בין מקסיקו לארצות הברית? ● הטריוויה השבועית

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

757 מיליון דולר: עסקת הענק החדשה של אלביט

לפי דיווח ברויטרס, ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה אמש רכישה של 36 מערכות PULS מתוצרת אלביט תמורת 650 מיליון אירו ● מדובר ברכישה יוונית משמעותית ראשונה מבין כמה שצפויות בקרוב, כחלק מתוכנית ההצטיידות של יוון שכוללת רכש בסך כ־32.66 מיליארד דולר עד 2036

אילן ספריאל, בעלים משותף של יצרנית הטופו משק ויילר / צילום: משק ויילר

העסקה עם שטראוס הסתיימה בקנס. הרכישה החדשה תשנה בעיניו את פני השוק: "זה מתבקש"

"נסעתי בחולצת כפתורים למשרד היפה בתל אביב, אבל המשכורת לא הספיקה, אז קניתי קו חלב. כשכל החלבנים עבדו עם עיפרון מאחורי האוזן, אני אפיינתי תוכנת חלוקה" ● שיחה קצרה עם אילן ספריאל, בעלים משותף של יצרנית הטופו משק ויילר