גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדינת ישראל נמצאת במצב חירום תמידי. אלו המשמעויות

מאז הקמתה, הכנסת מכריזה מדי שנה על מצב חירום, דבר שאין לו אח ורע בעולם הדמוקרטי ● הדבר מאפשר לממשלה להתקין תקנות מיוחדות, וגם שומר על תוקפם של חוקים מסוימים ● וכך בג"ץ הגדיר את מגבלות הכוח בשעת חירום

השימוש בתקנות חירום האמיר בתקופת הקורונה / צילום: Shutterstock
השימוש בתקנות חירום האמיר בתקופת הקורונה / צילום: Shutterstock

למרות שהוכרזה הפסקת אש בעזה, הפוליטיקאים ואמצעי התקשורת לא מפסיקים להדגיש כמה המצב הביטחוני רגיש ועלול להסלים בכל רגע. וכשיש תחושת מלחמה מתמדת באוויר, קשה שלא להיזכר שלמעשה ישראל נמצאת מבחינה פורמלית במצב חירום רצוף מראשית קיומה. אבל מה פירוש הדבר, ומה יקרה ביום בו נחליט שמצב החירום תם?

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה
האם גדעון סער עקבי בתמיכה במתן חנינה לנתניהו?
מה קרה בעבר לשר האוצר שהציף את המדינה ביבוא לפני הבחירות?

מצב חירום: למה ואיך?

מה בעצם המשמעות של מצב חירום? הכרזה על מצב שכזה משמעה שהמדינה סבורה שהיא נתונה תחת איום כלשהו, ולכן יש להעביר חלק מהכוח לחוקק מהרשות המחוקקת לרשות המבצעת. "יש מצבי חירום שמחייבים שינוי במתכונת שלטון החוק לעומת הזמן 'הנורמלי'", אומר פרופ' עלי זלצברגר, מרצה למשפטים ומומחה לשלטון החוק במצבי חירום וניתוח כלכלי של החוק באוניברסיטת חיפה.

"מצב החירום יכול להיות רעידות אדמה, שיטפונות, שריפות, מלחמה, טרור וגם התמוטטות כלכלית. עם הכרזת מצב חירום על ידי הכנסת, לממשלה יש סמכויות לתקן תקנות לשעת חירום - כלומר, חקיקה שעוברת מידי הכנסת לממשלה, ויכולה להסתיים במהירות. ההכרזה גם מכניסה לתוקף חוקים שתקפים רק בעת חירום. הרציונל הוא שבשעת חירום לממשלה יש יותר סמכויות והיא יכולה להגביל את חירויות הפרט".

הרעיון של מצב חירום נמצא איתנו עידנים. "הוא קיים כבר מהרפובליקה הרומית", ממשיך זלצברגר. "ביומיום, היו שני קונסולים ששלטו ביחד בשוויון מוחלט ביניהם. עם הכרזת מצב חירום היו ממנים דיקטטור - שליט עם כוח כמעט בלתי מוגבל - לשישה חודשים". שלב חשוב בהתפתחות של הכרזת מצב החירום, הוא מסביר, עובר במאה ה-20.

בעקבות נפילת רפובליקת ויימאר ועליית הנאצים, תוך שימוש לרעה בהכרזת מצב חירום, מדינות רבות קבעו מנגנונים שמונעים מאדם אחד להכריז לבדו על מצב חירום כמו שהיה בגרמניה. ברוב המדינות ההסדר לגבי הכרזת מצב חירום וסמכויות החירום מעוגנים בחוקה".

איך זה עובד בישראל?

בישראל אין חוקה, אבל מנגנון ההכרזה על מצב חירום מוסדר בחוק. כבר בפקודת סדרי השלטון והמשפט מ-1948 נקבע המנגנון להכרזת מצב חירום. מאז, מעמדו שודרג והוא מעוגן כיום בסעיפים 38-39 לחוק יסוד: הממשלה. לפי החוק, הכנסת מכריזה על מצב חירום, ובכך מעניקה לממשלה את הסמכות להתקין תקנות שעת חירום.

בכוחן של התקנות "לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים". כל זאת, בתנאי שאין הוראה בחוק שחוסמת את האפשרות הזאת (זה המצב, למשל, בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). עם זאת, התקנות לא יכולות "למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בכבוד האדם". עוד החוק דורש שלא יותקנו תקנות לשעת חירום אלא אם מצב החירום מחייב זאת לטובת הגנת המדינה והציבור, והן פוקעות תוך שלושה חודשים אלא אם הוארכו בחוק או שהכנסת ביטלה אותן.

עוד קובע חוק היסוד, שתוקפו של מצב החירום שהכריזה הכנסת לא יעלה על שנה, אבל שניתן להאריך אותו. בפועל, הוא אכן מוארך כמעט אוטומטית מדי שנה. "מאז הקמת המדינה מצב החירום הוא המצב הקבוע, בררת המחדל", אומר ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. פרופ' זלצברגר מרחיב: "המצב בישראל הוא תקדימי. אין אף מדינה בעולם שנמצאת תחת מצב חירום מאז הקמתה. הממשלה תמיד יכולה לחוקק מעל סמכויות הכנסת".

אבל לא רק תקנות נובעות ממצב החירום הזה. עוד מוסיף ד"ר פוקס שישנם גם חוקים קבועים שיפקעו אם ישראל לא תהיה יותר במצב חירום: "חוקים כמו חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), שמסדיר את סוגיית המעצרים המינהליים, וחוק פיקוח על מוצרים ושירותים קיימים רק בעת מצב חירום". הדבר אף בא לידי ביטוי בתשובת המדינה לבג"ץ מול עתירה מ-1999 להפסקת ההארכה הקבועה של מצב החירום.

"המדינה בתגובתה הסכימה שאין מצב חירום מתמיד, אך טענה שיש חוקים רבים התלויים במצב החירום, ויש צורך לעבור עליהם, לשנותם או לעגנם מחדש - ועד אז, נצטרך עדיין להיות במצב חירום", אומר זלצברגר. השניים מסבירים שמאז אכן היה פרויקט של משרד המשפטים להפיכת החוקים האלו לרגילים ולא תלויים במצב החירום, ומספר החוקים מסוג זה אכן צומצם. הפרויקט טרם הסתיים, אבל מאז לא היו עתירות נוספות בנושא.

פוקס מוסיף שעל תקנות וחוקי שעת החירום יש אלמנט חקיקתי נוסף שחשוב להכיר: תקנות ההגנה (שעת חירום), שירשנו מהמנדט הבריטי. "אלו לא תקנות לשעת חירום שהממשלה מתקינה וחלקן עדיין בתוקף", הוא אומר. "לא מחוקקים אותן כחוק רגיל כדי שלא תהיה ביקורת מבג"ץ. למשל, התקנות שמאפשרות הריסת בתים וצנזורה. חלקן בוטלו עם השנים ונחקקו במקומן סעיפים בחוקים ישראליים רגילים, כמו חוק המאבק בטרור, אבל השאר עדיין בתוקף ולא תלויות בשעת חירום. הן תמיד שם עד שיבטלו אותן או ינרמלו אותן בחוקים ישראליים רגילים".

גבולות הסמכויות

העובדה שישראל נמצאת במצב חירום תמידי משמעה מתן סמכויות רבות לממשלה על חשבון הכנסת. "כיום אין הרבה ניצול לרעה של המצב הזה," אומר זלצברגר. "הממשלה לא מתקנת סתם תקנות לשעת חירום. עד שנות ה-80 תקנות חירום שימשו גם לנושאים שאינם חירומיים, אך מאז פסיקות בג"ץ בשנות ה-90 הדבר צומצם משמעותית".

באילו פסיקות מדובר? הנה כמה דוגמאות. ב-1990 ח"כ אברהם פורז עתר נגד השימוש בתקנות חירום לצורכי תכנון ובנייה נוכח העלייה מברה"מ. שר השיכון דאז אריאל שרון ראה בכך מצב חירום דיורי, והתקנות אפשרו לו לקבוע תוכניות חירום שלא חלות עליהן חוק רישום קבלנים ומגבלות חוקיות נוספות.

בג"ץ קבע שזה לא השימוש הראוי בתקנות לשעת חירום: "בנסיבות אלה יש צורך לנקוט אמצעים בלתי שגרתיים, להתגבר על מכשולים ביורוקרטיים ולגייס משאבים כדי להיערך במהירות וביעילות… כמו כן, אין לנו כל יסוד להטיל ספק בכך, שהשר מאמין, בתום לב, שהתקנת תקנות לשעת חירום היא הדרך הנאותה להשיג את יעדיה הדחופים של קליטת העלייה… עם זאת, כוללות התקנות הוראות מרחיקות לכת… התעלמות מתוכניות לפי חוקי התכנון והבנייה ופטור מרישיונות, מהיתרים ומאישורים. כל טעות בעניינים אלה עשויים להיות בכייה לדורות… אם קיימת אפשרות, שבאותו פרק זמן ייתן המחוקק הראשי את דעתו על אותו נושא, מן הראוי הוא, שהרשות המבצעת תמשוך את ידה מהתקנת תקנות לשעת חירום".

ב-1998, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, הממשלה התקינה תקנות לשעת חירום שיאפשרו שימוש בדרכי הזדהות שאינן תעודת זהות בשל עיצומים במשרד הפנים. בג"ץ קבע שיש להשתמש בתקנות חירום רק כשהכנסת משותקת, ובשאר הזמן להישען על חקיקה ראשית.

"בית המשפט צמצם את השימוש בתקנות חירום רק למקרים שנבעו ממצב חירום אמיתי", אומר ד"ר פוקס. "משנות ה־90 השימוש בתקנות חירום ירד דרמטית, כמעט נעלם. בקורונה זה חזר בחדות. אחרי כמה חודשים עברו מודל - חוק הקורונה העניק סמכויות מיוחדות לממשלה למצב חירום בריאותי. התקנות אושרו תחילה בוועדת הקורונה ואז בוועדת החוקה".

מצב החירום המתמשך הביא לירידה במעמדו שלו. "מכיוון שיש מצב חירום תמידי, נוצר צורך להוסיף מצבי חירום מיוחדים עם סמכויות נוספות", מסביר זלצברגר. "למשל, הכרזה על מצב מיוחד בעורף או אירוע אסון המוני. לא היו צריכים הכרזה כזאת אם היינו משתמשים במצב חירום כמו מדינות אחרות".

עוד כתבות

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ואנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

הרוכשת של צים הרחיקה עצמה בעבר מ"כל קשר עם התנחלויות ישראליות"

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה מזנקות, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?