גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאות מיליוני שקלים נמחקו: כמה שווה התחזקות של מטבע

התחזקות השקל ביותר מ־10% מול הדולר בשנה האחרונה, הסבה פגיעה לשורה ארוכה של חברות נסחרות - החל מענקית המזון שטראוס, דרך אל על ועד חברות תעשייה כמו מיטרוניקס ופלרם ● בזמן שבחברות מנסים למתן את עוצמת הפגיעה באמצעות עסקאות גידור, ויש מי שכבר מאיימים: "אם זה יימשך עוד ועוד חברות יעבירו פעילויות לחו"ל"

כמה שווה התחזקות של מטבע / איור: גיל ג'יבלי
כמה שווה התחזקות של מטבע / איור: גיל ג'יבלי

התחזקות השקל היא חדשות טובות עבור לא מעט ישראלים. היא מביאה להורדות מחירים בסופר, בכרטיסי הטיסה ובקניות בחו"ל, ותומכת בצרכן הישראלי. אבל לא כולם מרוצים מהתחזקות המטבע הישראלי. מי שהשקיעו במסלולים בחו"ל, בעיקר אלה העוקבים אחר מדד S&P 500, חוו על בשרם איך תשואות דו־ספרתיות הופכות לחד־ספרתיות רק בגלל המט"ח. כעת, עונת הדוחות הכספיים לרבעון השלישי, שהסתיימה בשבוע האחרון, מספקת למשקיעים הצצה לשורה של נפגעות נוספות מהמגמה: היצואניות.

17 מניות בת"א זינקו במעל 100%. האם יגיע גל מימושים בסוף השנה?
איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

חברות תעשייה הנסחרות בת"א רשמו מתחילת השנה פגיעה שמוערכת במאות מיליוני שקלים בשל התחזקות השקל מול הדולר. המטבע המקומי רשם ראלי חריג ביחס למקבילו האמריקאי בשנה האחרונה, והוא אף דרדר את הדולר לרמות שפל שלא נראו שלוש שנים. הסיבות להתחזקות הזו נעות מהירידה בפרמיית הסיכון של הכלכלה המקומית, ועד עסקאות ענק בהייטק ובתעשייות הביטחוניות. מתחילת השנה הדולר נחלש בכ־11% מול השקל, ומאז השיא האחרון שלו, עם פרוץ המלחמה, הוא הידרדר בכ־21%.

"פגע לנו בצורה דרמטית ברווחים"

"בכל מה שקשור למט"ח, עברנו שנתיים מאוד קשות שהשפיעו עלינו בצורה משמעותית", מספר בכיר בחברה תעשייתית שעיקר מכירותיה מתבצעות בחו"ל ונפגעה מההתחזקותו של השקל בשנה האחרונה. "אנחנו ממש לא לבד בסיפור הזה ואפשר לראות את זה בדוחות של הרבה חברות נוספות. השקל התחזק השנה מול הדולר וגם מול מטבעות אחרים, וזה פגע לנו בצורה דרמטית ברווחים".

מרבית החברות אינן מציינות את מידת הפגיעה של היחלשות הדולר אלא מסבירות, כי "השפעת שער החליפין של הדולר" או "השפעה שלילית של שער החליפין" עומדות מאחורי השחיקה בהכנסות וברווחים.

בשוק המקומי פועלות לא מעט חברות תעשייה שמוכרות את מרכולתן ברחבי העולם, וכל עלייה בשערו של המטבע המקומי פוגעת בהכנסות שהן מציגות, בשל התרגום שלהם לשקלים בדוחות, אך עוד יותר בשורת הרווח הכוללת את ההוצאות שלהן במטבע המקומי.

"בסוף הסיפור הוא מאוד פשוט", מסביר מנהל באחת מאותן חברות. "חברות יצואניות שיש להן פעילות משמעותית בישראל, צריכות לשלם לעובדים בשקלים, לזה תוסיף ארנונה, חשמל, תחזוקה ועוד כל מיני הוצאות שגם נעשות בשקלים. מצד שני, רוב ההכנסות שלהן הן בדולרים. כך שאם שער השקל גבוה, אז ההוצאות שלהן גדלות באופן יחסי, והרווחיות נשחקת, ולהיפך כמובן".

החברה שראתה 57 מיליון ש' נמחקים בשנה

לצד היצואניות, מי שעוד עשויות להיפגע מהתחזקות השקל מול שוק המט"ח הן חברות נדל"ן ואנרגיה מתחדשת שמחזיקות נכסים מניבים בחו"ל, דוגמת אלוני חץ, ג'י סיטי שבשליטת חיים כצמן וסאמיט של זוהר לוי. חברות אלה אמנם מממנות את הפרויקטים שלהן במטבע הפעילות (של ארץ היעד), אך אם הן מציגות את תוצאותיהן בשקלים, התחזקות המטבע המקומי גוררת לרוב השפעה שלילית על שווי הנכסים, ההון העצמי, ופרמטרים תפעוליים.

הצצה להשפעה של השינויים בשער המטבע על תוצאות החברות, ניתן לקבל מקריאה של דוחות יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מיטרוניקס. על אף שרוב מוחלט של מוצריה נמכר מעבר לים (ארה"ב, אירופה ואוסטרליה), מפעלי מיטרוניקס ממוקמים בארץ (קיבוץ יזרעאל ומושב דלתון), והיא מעסיקה מעל 700 עובדים בארץ. מה שבאופן טבעי יצר פגיעה משמעותית בתוצאותיה במהלך השנה האחרונה וביתר שאת ברבעון החולף.

בניגוד למרבית עמיתותיה, החברה מקיבוץ יזרעאל, מציינת בדוחות, כי השינויים בשערי החליפין של המטבעות הביאו לקיטון של כ־56.8 מיליון שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. מה שגם הביא לקיטון של כ־25.2 מיליון שקל ברווח הגולמי, וכ־16.3 מיליון שקל ברווח התפעולי. זאת, בשל התחזקות של השקל מול שלושת המטבעות איתן היא עובדת מעבר לים (דולר אמריקאי, דולר אוסטרלי ואירו).

חברה נוספת שבחרה לציין את היקף הפגיעה בה היא יצרנית המגבונים הלחים ספאנטק. החברה מטבריה סיימה את שלושת הרבעונים של השנה עם קיטון של כ־4.4% בהכנסות, לצד שחיקה של כ־75% ברווח הנקי, שנבעה בין היתר מהתחזקות השקל מול הדולר והאירו. בספאנטק מציינים כי הייסוף בשקל גרע סכום של כ־26 מיליון שקל מההכנסות, ו־7 מיליון שקל מהרווח התפעולי.

עם זאת, מרבית החברות בוחרות כאמור שלא לחשוף באופן מפורט את מידת הפגיעה בהן ומסתפקות בציון השינויים בשערי המט"ח כגורם שפגע בתוצאות. חלק מהחברות מציגות נתונים חלקיים כמו שיעור השינוי בחלק מהפרמטרים ללא השפעות המטבע. אחת מהן היא ענקית המזון שטראוס, שחשופה לשערים של לא פחות מ־9 מטבעות. היא כותבת, כי התחזקות השקל מול מרבית המטבעות "תרמה להקטנת סעיף המכירות נטו והרווח התפעולי".

כך, בזמן ששטראוס, יצרנית של קפה, מעדני חלב וממתקים, בניהולו של שי באב"ד, דיווחה על גידול של 12% בהכנסות בתשעת החודשים הראשונים של השנה, הרי שבנטרול השפעות המטבע, בטריטוריות שבהן היא פועלת, היא הייתה רושמת גידול של כ־16%.

תמונה דומה נרשמה גם במהלך הרבעון השלישי שבו היא דיווחה על עלייה של 10% בהכנסות, לעומת גידול של 13% ללא השינויים בערך המטבעות. עם זאת, בשטראוס בחרו שלא לציין את השפעות המטבע על רווחיה.

חברה גדולה נוספת שמתמודדת עם השלכות של שינויים בשערי המטבע היא אל על, שעיקר הכנסותיה בדולרים, ולה הוצאות שקליות לא מבוטלות, בעיקר שכר ותשלומים לספקים מקומיים בארץ. על כן, בחברה מציינים, כי להתחזקות של כ־10% בערכו של המטבע המקומי השפעה שלילית של כ־105 מיליון דולר, על ההוצאות השיקליות שלה (לאחר גידור).

בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה רשמה אל על גידול של כ־47 מיליון דולר בהוצאות שכר (לאחר גידור), שכן כאמור הרוב המוחלט של הוצאות השכר של חברת התעופה נקבע בשקלים. מה שתרם לשחיקה של כ־21% ברווח התפעולי של החברה.

מה החברות יכולות לעשות?

כדי למזער את הפגיעה מהתנודתיות בשערי המטבעות אליהן חשופות, יצואניות כמו שטראוס מגדרות את הכנסותיהן באמצעות שימוש בחוזים פיננסים. אלו נעזרים במגוון כלים שמאפשרים להן לקבע רכיבים מסוימים בתוצאותיהם (הכנסות/הוצאות, תזרים וכו'), בשער שמוגדר מראש.

עסקאות גידור אלו נעשות על פי רוב באמצעות חוזי אקדמה (Forward Contract) או עסקת החלף (Swap). בחוזי אקדמה מסכימות החברות לקנות או למכור כמות מסוימת של מטבעות במחיר ובתאריך עתידי קבוע מראש. באופן דומה, בעסקת החלף החברה מחליפה את המטבעות שברשותה במטבעות של גוף אחר, גם כן במחיר ותאריך קבועים מראש, מה שמסייע למתן את התנודתיות בשערי המטבעות ומספק להן יציבות מסוימת. כך החברות מקטינות את החשיפה שלהן לשינויים בערכו של המטבע.

עם זאת, לגידור הפיננסי מגבלות רבות, ולעיתים הוא גם כרוך בעלויות לא מבוטלות מול הגופים הפיננסים. "צריך לזכור שההגנה של חוזים היא רק ברמה השנתית, וקשה מאוד להעריך את השינויים מראש. מה גם שבסוף זה לא מספק הגנה על כל ההכנסות", אומר מנהל של חברה מובילה. "זה אמנם נשמע פרדוקסלי אבל מי שיש לו הגנות טובות לוקח סיכון גדול, כי יש פה מימד משמעותי של אי־ודאות שקשה לחזות", מוסיף יצואן בכיר.

בשוק מציינים, כי דרך נוספת להקטין את החשיפה לשינוי בשערי מטבע, היא באמצעות העברת חלק מההוצאות לדולרים (או מטבעות אחרים) וכן בניית מפעלים ורכישת חברות בחו"ל, בהתאם לאופי החברה. "אנחנו והרבה חברות נוספות מקימות מפעלים ברחבי העולם, לצד המפעלים בארץ. ככה מערכת הייצור שלנו הופכת להיות יותר מאוזנת. אם היא הייתה כולה מושתתת על ישראל, המצב היה הרבה יותר גרוע. בסוף זה תהליך מורכב שלוקח שנים ומוסיף לחברה סיכונים אחרים", אומר בכיר באחת החברות היצואניות.

ההימורים נגד השקל שעלו מאות מיליונים

מי שחוותה על בשרה את הסיכון שבעסקאות גידור היא חברת אלוני חץ שמוביל נתן חץ. חברת ההשקעות בנדל"ן מניב, שחלק מרכזי מפעילותה מתבצע בארה"ב, לקחה בסוף שנת 2023 "הימור" נגד השקל (הגדלת החשיפה של הון החברה לדולר). זאת, על רקע פרוץ מלחמת חרבות ברזל, שהביאה את הדולר לרמה של מעל 4 שקלים, לראשונה מזה יותר מ־15 שנים. אלא שתוך זמן קצר השקל שינה כיוון וחזר לעלות, והביא את אלוני חץ לרשום הפסד של מאות מיליוני שקלים על הפוזיציה שפתחה.

חברה נוספת שסבלה במהלך השנים מהחלטות מוטעות בשוק המט"ח היא שיכון ובינוי. חברת התשתיות והנדל"ן, שבשליטת נתי סיידוף, רשמה במהלך שנת 2023 הפסד של כ־86 מיליון שקל כתוצאה מפיחות חד של 63% בשערו של המטבע הניגרי, הניירה.

"אם זה יימשך נעביר הוצאות לחו"ל"

את עוצמת הפגיעה בחברות אפשר לשמוע בקולות של המנהלים הבכירים, שמפנים אצבע מאשימה לבנק ישראל ולעומד בראשו. "הנגיד צריך להתערב", אומר מנהל באחת מהחברות בשוק. "הוא היה צריך להוריד את הריבית מעבר למה שהוא הוריד (הורדה בשיעור של 0.25%, א"ג), ולהודיע על המשך הורדת ריביות כדי לייצר צמיחה יותר מואצת ובעצם לחזק את הרצון להשקיע בישראל. כפועל יוצא מכך, הדולר היה מתחזק".

"למדינת ישראל יש הזדמנות לצאת מהמלחמה הזאת לצמיחה", מוסיף מנהל בכיר באחת היצואניות. "צריך לזכור שהייצוא הישראלי הוא מאוד מתוחכם, אם השקל ימשיך להתחזק, עוד חברות יעבירו חלקים מההוצאות שלהם מחוץ לישראל. בסוף, אנחנו צריכים להתחרות מול שחקניות בינלאומיות שפחות חשופות להשפעות מטבע". ואכן אם בעבר כל עת שהשקל התחזק עלו היצואנים לכותרות, הרי שכעת, בזמן שהשקל מתקרב לרמות השיא שבהן היה לאחרונה ב־2021 קולם של היצואנים כמעט ולא נשמע.

לאחד הבכירים שבהם יש הסבר ברור לכך: "אף אחד לא מקשיב לדברים מהותיים במדינת ישראל, היצואנים יכולים לצעוק, אבל זה לא ישנה דבר".

עוד כתבות

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

הציור ''החלום (מיטה'') של פרידה קאלו מוצג בסותבי'ס, ניו יורק. נכס לאומי / צילום: Reuters, Lev Radin

על פער המחיר בין אומן לאומנית, בין פרידה קאלו לגוסטב קלימט

על אף השיא המרשים ששברה פרידה קאלו עם מכירת הציור היקר ביותר של אומנית אי־פעם, שוק האומנות רחוק מלהעניק לנשים מקום שוויוני ● דוחות מצביעים על עלייה במספר האומניות הפעילות, אך הן עדיין מהוות רק כרבע מהשוק, בעוד שהמכירות הגבוהות ביותר נותרות ברובן נחלתם של גברים ● ד"ר רות מרקוס מסבירה: "זהו לא פער של כישרון, אלא תוצאה של הדרה מערכתית רבת שנים"

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: Associated Press, Ross D. Franklin

נטפליקס תרכוש את אולפני הקולנוע וורנר ברדרס ופעילות הסטרימינג ב-72 מיליארד דולר

שירות הסטרימינג הגדול בעולם רוכש את האולפן המיתולוגי ב-72 מיליארד דולר, לפי שווי של 82.7 מיליארד דולר - ומקבל לידיו את HBO, "הארי פוטר", "חברים" וקטלוג מהעשירים בתעשייה ● רשתות CNN, TBS ו-TNT יפוצלו לפני השלמת העסקה

מימין: מנכ''ל AIG לשעבר מרטין סאליבן וג'יימי דיימון, מנכ''ל בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן / צילום: Reuters, Larry Downing, Mikala Compton/American-Statesma

היום שבו אמריקה תגיע לכונס נכסים: על הפצצה המתקתקת הכי מפחידה בכלכלה העולמית

שוק האג"ח הממשלתי האמריקאי הוא הבסיס של כל המערכת הפיננסית העולמית. אם הוא יקרוס, הוא יפיל אחריו שרשרת בלתי ניתנת לעצירה של אבני דומינו ● מה עשוי למנוע מאמריקה ומהעולם את המפגש הטראומטי עם כונס הנכסים? ● כתבה אחרונה בסדרה

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

תכנון פרישה / צילום: Shutterstock

המומחה לתכנון פרישה ואשתו תכננו את הפנסיה המושלמת. ואז היא חלתה

יותר משלושה עשורים עיתונאי הוול סטריט ג'ורנל גלן רופאנאך כתב וערך מאמרים על פרישה ותכנון לקראתה, ואפילו כתב על זה ספר - ואז הקלפים נטרפו ● בטור אישי הוא חושף מהם הלקחים הקשים, הדברים שהיה רוצה לעשות אחרת, ובמיוחד מה הוא מצטער שדחה

השימוש בתקנות חירום האמיר בתקופת הקורונה / צילום: Shutterstock

מדינת ישראל נמצאת במצב חירום תמידי. אלו המשמעויות

מאז הקמתה, הכנסת מכריזה מדי שנה על מצב חירום, דבר שאין לו אח ורע בעולם הדמוקרטי ● הדבר מאפשר לממשלה להתקין תקנות מיוחדות, וגם שומר על תוקפם של חוקים מסוימים ● וכך בג"ץ הגדיר את מגבלות הכוח בשעת חירום

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; מניית נטפליקס ירדה בכ-3%

נעילה מעורבת באירופה ● נטפליקס הודיעה על רכישת וורנר ברדרס דיסקברי בעסקה היסטורית שמאחדת בין שירות הסטרימינג המוביל בעולם לבין אחד האולפנים הוותיקים והמשפיעים ביותר בהוליווד ● פורסמו נתוני מדד המחירים לצריכה פרטית (PCE)

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

10 קומות מאוכלסות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

מגדל דה וינצ'י הצפוני. ''פגיעה בשלד'' / צילום: Reuters, Anadolu

המדינה משלמת 70 אלף שקל לחודש על דיור חלופי לפנטהאוז בבניין שנפגע במלחמה עם איראן

עברו כחמישה חודשים מאז נפגע מגדל דה וינצ'י בתל אביב מטיל איראני, אך עבודות השיקום של המגדל הצפוני טרם החלו ● בינתיים משלמת המדינה כחצי מיליון שקל בחודש על דיור חלופי לדיירי המגדל

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר, בביקור ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל בביקורת חריפה: "קורא לוועדת חקירה חיצונית"

הרמטכ"ל זמיר: קורא לוועדת חקירה חיצונית – ומפנה אצבע מאשימה לכל הדרגים ● למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

מנה בקפה נחשון / צילום: טל בדרק

100 אלף בקבוקים בשנה: היקב הישראלי שירגיש לכם כמו ביקור בצרפת

קפה עם מאפים מושחתים וגרניטה, סיור יין טבעוני, מיני-גולף בהשראת שבעת המינים וארוחה כורדית-תימנית במרפסת של בית ● יש מה לעשות ביישובי עמק איילון ● חגית אברון תופרת יום

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

ד''ר גלית קאופמן / צילום: יונתן בלום

האחות ששברה את תקרת הזכוכית - ומונתה לראשונה למנכ"לית בית חולים

ענף הבריאות סוער בימים האחרונים לאחר שלראשונה בישראל נבחרה אחות לנהל בית חולים, ובהסתדרות הרפואית אף כינו זאת "יום שחור" ● אבל לד"ר גלית קאופמן יש תוכניות גדולות לאסותא אשדוד ● עכשיו היא עונה למבקרים: "מי שמאוים לא מכיר את הרקע שלי" ● ראיון

בודקים את המיתוס. כיוון סיבוב המים בכיור / צילום: Shutterstock

המיקום לא קובע את כיוון ירידת המים. אז מה כן?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כיוון ירידת המים לא מוכרע לפי היחס לקו המשווה, אלא לפי האינסטלציה

המונים במחאה בכיכר הבימה שבתל אביב / צילום: יאיר פלטי

כעת בהבימה. נלחמים על החטוף האחרון

בתל אביב ובירושלים: המונים בהפגנות בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ● יורשו של אבו שבאב רסאן א-דהיני נכנס לפיקוד על המיליציה שפועלת ברפיח נגד חמאס הצוות הישראלי שיתף את המתווכות במידע שנוגע למקום הימצאו של החלל החטוף האחרון רן גואילי ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● עדכונים שוטפים