ג'אקו 8 / צילום: יח''צ
תעשיית הרכב הסינית החלה לסכם בימים האחרונים את שנת 2025 והנתונים מעוררי השתאות. בשנה החולפת יוצרו בסין כ־34 מיליון כלי רכב, שיא של כל הזמנים. בחודשים ינואר־אוקטובר הסתכם יצוא הרכב מסין בכ־5.62 מיליון כלי רכב, עוד שיא היסטורי, אולם איגוד יצרני הרכב הסינים מעריך כי עד סוף דצמבר יעמוד סך הייצוא כ־6.8 מיליון יחידות, עלייה של כ־14% לערך לעומת השנה שעברה.
● היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין
● השיא של הסינים וההצלחה של "אפס ק"מ": מסירות הרכב מתחילת השנה
רק לשם המחשה: אם נשים את כלי הרכב שיוצאו מסין השנה פגוש מול פגוש, הם יקיפו כמעט את כל כדור הארץ לאורך קו המשווה. ואם נשים אותם זה מעל זה הם יגיעו לגובה גבוה פי 25 לערך מזה של תחנת החלל הבין לאומית.
חלק נכבד מהישג שייך לקבוצת צ'רי הסינית הממשלתית, שייצאה ב־2025 כ־1.3 מיליון כלי רכב ולמרות, שפלח היצוא שלה לישראל זעיר ביחס לסך הכולל - לשיעור החדירה של מותגי החברה בישראל אין תקדים בעולם המערבי. לפיכך היא מחזיקה בישראל צוות סיני קבוע, מעניקה ליבואניות ישראליות זיכיונות יבוא באירופה - ומשגרת אלינו דגמים יצוא חדשים מיד לאחר השקתם.
הדגם האחרון, בינתיים, של הקבוצה, שנחת בישראל, הוא ג'אקו 8, שמכוון לפלח של "רכבי פרמיום במחיר נגיש (יחסית) עם שבעה מקומות ישיבה".
עיצוב חיצוני
ה־8 אפילו לא מנסה להצטנע - יש לו גריל ענק עם חריצים אנכיים ונוצצים; פגוש מעוטר, שנראה כמו שפם צרפתי; ופרופיל צד שמשלב חישוקי 20 אינץ' מאסיביים, קו שמשות צר וגג נמוך יחסית ודי אופקי, שפוגש בעמודי גג מושחרים. יש אפילו כונסי אוויר דמויי זימים בצדדים, כמו במקור הבריטי. בצבע דרמטי, כמו שחור שמשולב עם חלונות מושחרים, סביר להניח שאנשים יטעו לחשוב שזה ריינג'רובר.
הכניסה והיציאה מסתייעות בסף נוח עם דלתות ענקיות אבל מסגרת הגג די נמוכה יחסית לרכב בגודל כזה ודורשת תשומת לב. המרחב לרגליים ולכתפיים בשתי שורות המושבים הראשונות מכובד מאד ואילו על המושב האחורי ניתן למקם בקלות שלושה מבוגרים אם כי יש בפלח דגמים, עם יותר מרווח ראש.
הכניסה לצמד המושבים בשורה השלישית דורשת קצת אקרובטיקה ולמרות שהם רחבים ונוחים, מרווח הרגליים בהם תלוי בנדיבות של הנוסעים בשורת המושבים השנייה. אם אלה מסיטים את המושב לאחור, ליושבים בשורה 3 נותר מרווח רגליים מזערי.
כאשר כל המושבים פתוחים תא המטען מאחור מסתפק בנפח סמלי של 200 ליטר. ויתור על נוסע או שניים בשורה השלישית יגדיל משמעותית את שימושיות תא המטען.
פנים הרכב
גם עיצוב הפנים הוא בהשראה מערבית, והפעם של מרצדס, או לפחות של דגמי הדור הקודם שלה. חובבי המותג הגרמני יזהו בקלות "מחוות" כמו צמד מסכים רוחביים מחוברים ברצף, פתחי אוורור רבועים, מתגי שליטה על המושבים החשמליים שמוטמעים בדלתות והעיצוב של הקונסול המרכזי - שכולל תא אחסון גדול עם מכסה מפוצל ומתג שליטה רוטורי. אפילו המדף ההיקפי בתחתית מערך הפיקוד ומוט ההילוכים שעל ההגה מהדהדים מרצדס.
הנדסת האנוש ידידותית, אם כי היינו שמחים לוותר על הצורך לחגור חגורת בטיחות כתנאי לשילוב הילוכים. אין הרבה מתגי תפעול אך ממשק האנוש מתוכנן היטב ומתורגם היטב לעברית. מערכת הפיקוד הקולי עושה עבודה יעילה. הראות לפנים טובה, אבל הראות לאחור חסומה כמעט לחלוטין בשל משענות הראש בשורה השנייה והשלישית ומחייבת שימוש במצלמות ההיקפיות.
רמת הגימור והחומרים מרגישה ונראית מושקעת עם חומרי ריפוד ודיפון איכותיים, שעוטים את המושבים את הקונסול הקדמי ואפילו את הגג. עם זאת מי שיושיט אצבעות לתחתית הדלתות עדיין ייתקל בפלסטיק זול למגע.
רמת האבזור מרשימה ביחס לפלח המחיר והגרסה הבכירה בה נסענו כללה, בין השאר, ריפוד עור טבעי, מושבים חשמליים עם עיסוי ואפילו בולמי זעזועים נשלטים אלקטרוניים, שאינם פיצ'ר נפוץ בפלח.
מנוע וצריכת דלק
גם המפרט של מערכת ההנעה מציב אותו בטריטוריית הפרמיום. הוא משלב מנוע טורבו־בנזין בנפח 1.5 ליטר עם לא פחות משלושה מנועים חשמליים וסוללה מאסיבית של 34.5 קילוואט־שעה. זו אמורה לספק טווח חשמלי של עד 134 ק"מ ב־WLTP. החברה נמנעת מלנקוב בהספק המשולב, אבל בדיקה במקורות זרים מגלה הספק משולב מרשים של 530 כ"ס ומומנט משולב של 65 קג"מ. אלה יכולים להסביר נתון תאוצה של 5.8 שניות מאפס ל־100 קמ"ש לרכב, ששוקל שניים ורבע טון לפני נוסעים ומטען.
למרות כמות הסוסים המרשימה מיצוי פוטנציאל ההספק דורש בחירה מודעת במצב הספורט, שמשחרר את המנועים מהכבלים האלקטרוניים ודוחף את הרכב קדימה בקצב שמדביק את הנוסעים לגב המושב שלהם. שאר מצבי התכנות, ויש רבים כאלה, מייצרים תאוצות רגועות יותר וחלקם אפילו מגבילים את המהירות המרבית.
המערכת כולה פועלת בצורה מהוקצעת וחרישית כמו ברכב חשמלי מלא כל עוד שומרים על הסוללה טעונה. ירידה מתחת למפלס הטעינה המינימלית, תהפוך את החוויה לפחות מהוקצעת ותעורר לחיים את מנוע הבנזין, שמשמיע קול "עסוק" תחת מאמץ, אם כי לא ברמת המטרד. במזג האוויר המתון בו נהגנו לא התקשינו להשיג כ־100 ק"מ על חשמל בלבד ונראה, שהביצועים והטווח החשמלי האפקטיבי מותאמים היטב לדרישות של קהל משפחתי עירוני/פרברי. צריכת הדלק המוצהרת היא בסביבות 50 ק"מ לליטר אבל גם היא מותנית בטעינה סדירה של הסוללה מהרשת.
על הכביש
על הכביש, ברירת המחדל היא היגוי קליל ומעורפל אבל ניתן לחדד אותו באמצעות תפריטים ייעודיים. המתלים הנשלטים אלקטרונית עושים עבודה טובה בניטרול המשקל הרב ונטיית המרכב בפניות הדוקות וגם נוחות הנסיעה טובה, בהתחשב במאסה ובחישוקים הענקיים, שעטויים בצמיגים בחתך נמוך. אין ספק, שמישהו התאמץ להתאים את הרכב להעדפת הקהל האירופי.
אולי בהשראת לנדרובר, ציידה צ'רי את מחשב המנוע בשלל מצבי שטח כמו "חולות" ו"עפר", אבל עם מרווח גחון של 18 סנטימטרים וצמיגי ספורט היינו חושב פעמיים לפני ירידה מהאספלט.
מחיר
גרסת הפתיחה של ג'אקו 8 עולה 230 אלף שקל והגרסה הבכירה בה נסענו - מציבה תג מחיר של 255 אלף שקל. המחיר הזה מעמיד את הרכב בתחרות מול כמה להיטי שוק מערביים מבוססים עם מנועי בנזין צנועים יותר - וגם מול כמה דגמי פלאג־אין סיניים. אולם בהתחשב במפרט ההנעה והאבזור אלה מחירים שמעניקים יחס יוצא דופן של תמורה לכסף, כאלה שליצרנים המערביים אין עליהם כיום מענה וספק אם יהיה להם אי פעם.
חלק מהמתחרות
צ'רי טיגו 8
במחיר של 250 אלף שקל, בן־הדור של ג'אקו 8 די דומה לו בממדיו. גם מערכת ההנעה מקבילה, אם כי התאוצה ל־100 אורכת 5.4 שניות והטווח החשמלי הוא 148 ק"מ. תא הנוסעים מפואר ומאובזר מאד.
ניסן אקס־טרייל הייבריד
248 אלף שקל עולה ה־X TRAIL החדש. היא קטנה מהמתחרה הסינית, אך בעלת 7 מקומות ישיבה ומערכת הנעה היברידית עם מנוע חשמל ומנוע בנזין לטעינת הסוללה בתנועה. תא הנוסעים איכותי ומאובזר.
