גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון
טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

עמוק ביערות הישרים כסרגל של מדינת המחוז ברנדנבורג, בערך שעתיים וחצי נסיעה מדרום לברלין, ממוקמת סוללת החץ 3 הראשונה של גרמניה, שנחנכה ביום רביעי בטקס חגיגי ובהשתתפות בכירים ביטחוניים משני הצדדים. הדבר הראשון שבלט לנוסעים לשם בשיירת האוטובוסים שעברו התפתלויות בכבישים צרים, תחת שמיים אפורים וזרזיפי גשם, היתה הגבעה המלאכותית שעליה הוצב המכ"ם המשוכלל של המערכת. הטכנולוגיה הישראלית מאפשרת למערכת לאתר שיגורים היוצאים הרבה מעבר למוסקבה, אבל הגרמנים דווקא השוויצו בהקמת הגבעה. "רואים פה מבחינת כמות הקרקע תכולה של 7,000 משאיות", אמר אחד מהנציגים הגרמניים לתקשורת בגאווה.

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים
המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

בתוך הבסיס הקטן והמאובטח בגדרות תיל כפולות, מתחת לגבעת המכ"ם, ניצבו שני יציעים ניידים נפרדים על מגרש מסדרים מאולתר. האחד יועד לקהל הישראלי: אנשי משרד הביטחון, התעשייה האווירית, חיל האוויר, שגרירות ישראל בגרמניה, החברות הביטחוניות "אלביט", "רפאל" ו"תומר" ואחרות. כל מי שמעורב בסחר הביטחוני הפורה בין גרמניה לישראל, ושבדרך כלל נמצא רחוק מאוד מאור הזרקורים. הישראלים, קבוצה של קרוב ל-100 בני אדם, התיישבו על כסאות הפלסטיק ביציע הנייד. למרות הקור העז, באזור האפס מעלות, היה נראה כי רובם מתביישים להתכסות בשמיכות שהגרמנים המנוסים פרסו על המושבים. הצלמים הגרמנים הצטוו שלא לצלם אותם.

מהצד השני, ביציע הגרמני, אנשי הלופטוואפה (חיל האוויר), הבונדסווהר (הצבא), משרד הביטחון וחברי ממשלה גרמנים מילאו את המושבים, עם שמיכות על הברכיים, ואליהם הצטרפו בכירים ישראלים - מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, שגריר ישראל בגרמניה רון פרושאור ורבים נוספים בשורה הראשונה.

כלה בירוק זית וקני שיגור

בין שני היציעים, קצת כמו בחתונה הוליוודית, עמדה הכלה. במקרה הנוכחי היא היתה משאית בירוק זית, עם ארבעה כני ייצוב וארבעה קני-שיגור שבכל אחד מהם נמצא מיירט של מערכת החץ, מוכן לטפס מחוץ לאטמוספירה ולנטרל בבטיחות יחסית כל איום בליסטי, גרעיני או אחר. זו הפעם הראשונה שלגרמניה יש יכולת כזו. זו הפעם הראשונה שמדינה כלשהי קונה את מערכת החץ. זו העסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם, והגרמנים "הימרו" עליה עוד לפני המלחמה עם איראן.

"אתה צריך לשמוע איך הם דיברו אתנו אחרי שיירטנו את הטילים של החות'ים וגם אחרי זה מאיראן", אמר משה פתאל, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, שהשתתף גם הוא בטקס, "הם אמרו לנו 'אנחנו מסתובבים כאן במסדרונות בברלין עם חזה נפוח מגאווה - בגלל שהחלטנו נכון'".

לקח שנתיים בלבד - זמן מהיר מאוד במונחי עסקאות ביטחוניות שכאלה - כדי להגיע לאירוע, לתחילת ההפעלה המבצעית של מערכת החץ הגרמנית, ש"הוטבלה" תחת הקיצור AWS-G (Arrow Weapon System Germany). הגרמנים חתמו על החוזה בספטמבר 2023, שילמו שלושה מיליארד אירו לצד הישראלי (עוד חצי מיליארד הלך להכנות בגרמניה), ואז ראו כיצד ישראל נאלצת להתמודד לפתע עם מלחמה רב-חזיתית, עם אלפי מל"טים ומאות טילים בליסטיים, במערכה הצבאית הארוכה ביותר בתולדותיה. למרות זאת, המערכת סופקה בדיוק בזמן. "למדנו לגלות שהשותף הישראלי הוא אמין", אמר מפקד חיל האוויר הגרמני בהערכה.

תזמורת צבאית מנגנת מארש גרמני

רבע שעה אחרי המתוכנן, קצת אחרי אחת בצהריים ("מה קרה לדיוק הגרמני", תהה איש חיל האוויר שישב ביציע) התחיל הטקס. הפלוגה החדשה של מפעילי מערכת החץ הגרמני, גברים ונשים, צעדו בסך בפני הנוכחים. אחריהם הגיעה תזמורת צבאית כשהיא מנגנת מארש גרמני. נכון לעכשיו, גודלה של התזמורת יותר מכפול מזו של פלוגת מפעילי החץ. אבל עשרות חיילים גרמנים נוספים נמצאים בהכשרה בישראל, בעוד האחרים עוברים הכשרה סופית במקום על ידי צוות של אנשי מקצוע ישראלים. "שיתפנו אותם בהכל", מספר פתאל, "הראנו להם מה קרה בליל המל"טים, ביירוט הטילים במלחמה עם איראן, הטמענו במערכת שמסרנו להם את הלקחים שלנו מהלחימה".

בצד הישראלי היה קשה שלא לחוש את ההתרגשות. לא רק ברעם נזכר בעברו הפרטי ברגע הזה, ושיתף את הקהל בכך שמשפחתו נמחקה כמעט כולה באירופה, וכי בעבורו מערכת החץ היא המורשת שסבתו הפכה לציווי משפחתי: להיות חזקים, להגן ולשרוד. כמעט כל אחד חשב על סבא וסבתא, או על ההורים, או על האיומים הקיומיים שהובילו להקמת מדינת ישראל. המחשבה העיקרית היתה פליאה מהעובדה שישראל הפכה השבוע למגנה של גרמניה; למי שמערכת החץ שפיתחה תספק ביטחון כעת למי שאבות-אבותיהם ניסו להכחיד את העם היהודי. "אנחנו רוצים גרמניה חזקה וגאה", אמר ברעם בטקס. התחושה היתה כי הישראלים הם אלו שצריכים "להזכיר" לגרמנים איך לנהל צבא, איך להילחם, איך להתמודד עם איומים. מהצד הגרמני, מפקד חיל האוויר הגרמני סיכם בעברית את התחושות - "תודה רבה לכם".

למעשה, העסקה היא כמובן גם אינטרס ישראלי. לא רק בשל הכסף הרב שנכנס למדינה (והפוטנציאל למכירות נוספות), אלא בשל הברית שהיא מחזקת עם מדינה עוצמתית כמו גרמניה. כפי שהסבירו אנשי משרד הביטחון, עצם ההשקעה של מדינה נוספת בחץ מוזילה את ייצור המיירטים, ואיפשרה לישראל להצטייד בהרבה מאוד מהם לפני המלחמה באיראן.

תחת אימת הרחפניים הרוסיים

הגרמנים, אגב, שרועדים מפחד בימים אלו מרחפנים רוסים מסתוריים שמסתובבים בשמי אירופה, דאגו לשבש אלקטרונית את הקליטה באזור, כדי להגן על המערכת החדשה והיקרה שלהם. תוצאת-ביניים של המהלך היתה עשרות עיתונאים מתוסכלים שצילמו וכתבו ותיעדו, ואז נאלצו לחכות לנסיעה חזרה כדי לשגר את החומרים.

אחרי הנאומים של הבכירים הישראלים והגרמנים הגיע השלב שבתעשייה האווירית קוראים לו "הזקפה". המערכת עברה ממצב אופקי למצב אנכי, כשהיא חושפת שלל לוגואים על כני השיגור: אלה של התעשייה האווירית, של חיל האוויר הגרמני, של פלוגת "מגני השמיים" החדשים של גרמניה, שסימלה חרב וחץ המקיפים את גרמניה כולה. מומחים אמרו ל"גלובס" כי בעזרת שלושה-ארבעה מכ"מים נוספים, והרבה מיירטים, גרמניה יכולה להגן על עצמה היטב מפני איומים בליסטיים. תוך כדי, נרמז מהצד הישראלי שהגרמנים כבר הודיעו על כוונתם לרכוש מיירטים רבים מעבר לעסקה שסוכמה.

לאחר מכן נציגי משרד הביטחון הישראלי העבירו מפתח סמלי של המערכת לגרמנים; מפקדת הפלוגה הכריזה בקול לשר לענייני הגנה במשרד הביטחון שנכח באירוע, "אדוני, אני מדווחת כי מערכת חץ 3 להגנה על גרמניה מוכנה ועובדת"; התזמורת ניגנה את התקווה ואת ההמנון הגרמני והטקס הסתיים.

הצד הישראלי נהר לסוללת החץ כדי להסתכל מקרוב ובעיקר להצטלם. רבים ביקשו סלפי עם הטילים, או צילמו אחד את השני. קבוצות-קבוצות התארגנו: קצינים גרמנים וישראלים, במדים או בחליפות, מחובקים, מחייכים למצלמות הניידים. תמונות שלא היו ייאמנו בעבר, ושעדיין לוקח זמן כדי להבין את משמעותן. גרמניה וישראל צעדו השבוע צעד גדול, נוסף, בדרך להפוך לשותפות אסטרטגיות.

עוד כתבות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

Rapidos. בחנוכה ייפתח הסניף החמישי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב / צילום: אסף לוי

"חווית אוכל לקהל הישראלי": המסעדה המקסיקנית שהופכת לרשת

קבוצת BBB הופכת את מסעדת Rapidos לרשת; הסניף החמישי ייפתח בהיכל מנורה מבטחים ● חברת הגיימינג הישראלית זכתה בפרס הכסף בתחרות נחשקת ● ומי נכח בכנס הדיקרטוריות בהייטק? ● אירועים ומינויים

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

רמי קאליש

OpenAI רוכשת את נפטון של פיטנגו הישראלית

ענקית הבינה המלאכותית OpenAI רכשה אמש את חברת הבינה המלאכותית הפולנית נפטון, שהמשקיעה הראשונה בה היא פיטנגו, קרן ההון סיכון הישראלית של חמי פרס ורמי קאליש

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

בנייה בחדרה / צילום: Shutterstock

מחירי קרקע נמוכים יחסית: אלה מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול

השתתפות ערה יחסית של יזמי נדל"ן נרשמה בשורה של מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול, שחלקם מיועדים למחיר מטרה ● המחירים שהושגו במכרזים אלה היו נמוכים ושיקפו ירידות בערכי קרקע, כמו גם בדחייה אפשרית של מימוש הפרויקטים

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע כי גופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

תוכנית הותמ''ל בגבעת אולגה / צילום: משרד ערן מבל ארכיטקטורה ובינוי ערים

פעילות הותמ"ל תוארך עד 2028: השינויים בחוק ההסדרים בתחום הנדל"ן

בנוסף, לפי הגרסה האחרונה של חוק ההסדרים, תוכניות ותמ"ל יוקפאו, תיבחן היתכנותן הכלכלית, וחלקן ישונו בצורה של הוספת יחידות דיור או הפחתת דירות להשכרה ארוכת-טווח ● ומה השינוי בנוגע לסיווג תעריפי הארנונה?

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות ומצפה להורדת ריבית; מיקרוסופט איבדה גובה

הנאסד"ק עלה בכ-0.2%, הדאו ג'ונס התחזק בכ-0.9% ● דוח התעסוקה של ADP העיד על האטה מפתיעה, עם ירידה של 32 אלף במספר המועסקים בנובמבר ● מניית מיקרוסופט ירדה בכ-2.5%, בעקבות דיווח על כך שקיצצה את מכסות המכירה שלה לתוכנות AI ● יום המסחר באירופה ננעל במגמה מעורבת, הדאקס נסחר ביציבות ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● הביטקוין נסחר ביותר מ-93 אלף דולר