שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
תקציב המדינה לשנת 2026 אושר בסוף השבוע בממשלה, עם לא מעט שאלות שנשארו פתוחות. העקרונית שבהן היא כמובן האם בכלל יגיע תקציב זה לקו הסיום במליאת הכנסת בתוך שלושה חודשים, או שמא תתפזר הכנסת בהיעדר רוב לתקציב - במידה שיתנגדו אליו במפלגות החרדיות סביב המאבק על חוק הגיוס.
● המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה
● הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"
בתקציבים הקודמים, הוכיחו הח"כים מיהדות התורה וש"ס שהם יודעים להיאבק מצד אחד נגד הגיוס או בעד כספים קואליציוניים למוסדות החינוך הפרטיים המסונפים למפלגות החרדיות, ומצד שני לדאוג שההתנגדות לא תהיה עזה מספיק כדי להפיל את התקציב כולו ואת הממשלה יחד איתו. גם היום, ראשי המפלגות דרעי, גפני וגולדקנופף יודעים שההשלכה הישירה באי העברת התקציב תהיה קיצוץ חד ומיידי בכספי התמיכות הממשלתיות, שעליהן מתבססים תקציבי מוסדות חרדים, בהתאם לכללי התקציב ההמשכי.
אבל גם אם התקציב יעבור לבסוף בקריאה שניה ושלישית בכנסת, לא ברור כמה מהרפורמות, הדלות ממילא, שמופיעות בהצעת התקציב של האוצר ל-2026 ישרדו את הדיונים בוועדת הכספים.
הקו הלוחמני כלפי האוצר
אחד הפרקים בחוק ההסדרים שאושר בממשלה לצד התקציב עוסק ב"השלמת תהליכי חקיקה לצעדים מהתוכניות הכלכליות לשנים 2023-2025 שטרם הושלמה חקיקתם". השם הפחות רשמי לפרק הוא צעדים שגפני תקע לאוצר בשנים קודמות, כיושב ראש ועדת הכספים של הכנסת.
אחד הצעדים שהאוצר מנסה להתניע מחדש הוא הטלת חובת דיווח לרשות המסים של משכירי דירות, לרבות כאלה שלא מגיעים לרף החייב בתשלום מס. זאת, מתוך ניסיון של המדינה לאתר מעלימי מס, ובנוסף קיבוע של תקרת הפטור כך שלא תתעדכן שוב מדי שנה לפי המדד. עוד בתחום המקרקעין, רוצים באוצר להכליל שבח שנצמח במכירת דירה במסגרת חישוב הכנסה חייבת בתשלום מס יסף ("מס עשירים").
ההצעות האלה כבר אושרו בעבר בממשלה ונתקעו בוועדת הכספים. גפני כבר לא משמש כיום כיושב ראש הוועדה, בעקבות התפטרותו הפורמלית מהקואליציה, אבל נשאר דומיננטי בוועדה. גם מחליפו מהליכוד, ח"כ חנוך מילביצקי, ממשיך את הקו הלוחמני של קודמו כלפי האוצר.
עדיין מוטלות בספק
מסורתית, גזרות הנדל"ן של האוצר מאחדות את הקואליציה והאופוזיציה בוועדת הכספים בהתנגדויות נחרצות. כך גם עשוי להיות בתוכנית של האוצר, במסגרת תקציב 2026, להחזיר את מס הרכוש שבוטל לפני עשרות שנים על החזקת קרקעות פרטיות שאינן מנוצלות לבנייה. באוצר מבקשים להטיל מס שנתי בשיעור של 1.5%, בניסיון מקדים למנוע התנגדויות בכנסת, והם כרכו ישירות בין אישור מס הרכוש לבין יישום הסוכריה הכי גדולה בתקציב לציבור העובדים - הפחתת מס הכנסה למי שמשתכר מעל 16 אלף שקלים ברוטו בחודש.
כבר עכשיו אפשר לדמיין מראש את הדיונים בנושא בוועדת הכספים, בעוד כחודשיים. באוצר יזהירו כי התנגדות חברי הכנסת למס הקרקעות הפנויות לא תשאיר מקורות תקציביים להורדת מס ההכנסה ותטרפד את ההקלה על הציבור. מנגד, בוועדה התענו שההטבה של האוצר כלל אינה מספקת, מכיוון שהיא אינה עוזרת לבעלי הכנסות נמוכות. התנגדות מטעמים דומים השמיע הוועדה של מילביצקי בחודש שעבר על מתווה הסיוע למילואימניקים של האוצר, שנאלץ לפתוח את התוכניות ולהוסיף הקלות גם לבעלי הכנסות נמוכות.
כך או כך, תוכניות אחרות של האוצר לשנה החדשה עדיין מוטלות בספק. למרות ההצהרות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הטלת המס החדש על הבנקים עדיין רחוקה מסיכומים מול בנק ישראל, והתקציב שאושר מותיר את הסוגייה פתוחה. גם רפורמת הדגל של סמוטריץ' בחלב צפויה למאבקים עיקשים בכנסת על ידי ח"כים שירתמו נציגי המחלבות והרפתנים המתנגדים לפתיחת המודל העסקי של השוק. שר החקלאות אבי דיכטר היה היחיד שהצביע נגד התקציב בממשלה, בהתנגדותו לרפורמה. אבל כוחו האמיתי של הלובי החקלאי אמור לבוא לידי ביטוי בעיקר בדיונים הבאים בכנסת.