שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תקציב 2026 / צילום: מירי שמעונוביץ
הממשלה אישרה את תקציב המדינה ל-2026. המכשול הגדול ביותר, תקציב הביטחון, לכאורה נפתר. אלא שהתוצאה הסופית עשויה לגלגל את פערי המלחמה לשנים הבאות, ולהכביד משמעותית על נתוני המאקרו של ישראל.
● תקציב 2026 אושר בממשלה
● הצוללת | "בתוך שמונה חודשים צפויה עוד מערכה מול איראן, והיא תתמקד במשטר"
לאחר שלוש שנים שבהן הגירעון קפץ מ-1% ל-5% תוצר בעקבות המלחמה, ויחס החוב-תוצר טיפס מ-60% ל-70%, הדירוג הכלכלי ירד, והחובות של הממשלה התייקרו, במשרד האוצר בנו אסטרטגיה חדשה. כזו שתבטיח את אמון המשקיעים במדינה ותוריד בהדרגה את יחס החוב. המסר אמור היה להיות: כמו שידענו להרחיב את ההוצאה הביטחונית בזמן המלחמה, כך נדע לצמצם אותן ביום שאחריה.
כך, 2026 אמורה הייתה להיות שנת מפנה של חזרה לנורמליות, והנתונים היו לגמרי בעדה: הצמיחה אמורה לקפוץ ל-5.2% כריבאונד, ובנוסף עסקת המכירה החריגה של חברת וויז אמורה להכניס לקופה 10 מיליארד שקל באופן חד פעמי. לצד ההכנסות, גם ההוצאות אמורות היו להיות שמרניות.
ישראל הצליחה במשך 20 שנה להוריד את יחס החוב-תוצר שלה, בין היתר הודות להפחתה בשיעור ההקצאה למערכת הביטחון ולתשלומי ריבית על החובות. שני אלו כבר לא מנת חלקה של ההוצאה הישראלית. הוצאות מערכת הביטחון נגזרות משינוי אסטרטגי, והן צמחו משמעותית מכ-70 מיליארד שקל לפני המלחמה ל-112 מיליארד שקל בשנה הבאה; ותשלומי הריבית מכבידים לנוכח דירוג האשראי שירד והעלייה במחיר גיוס החוב של הממשלה.
ולכן, שנת 2026 אמורה הייתה לאותת לשווקים שישראל "חוזרת לנורמליות". כך כיוונו באוצר לגירעון שלא יעלה על 3.2%. כזה שיוביל לשיפור ביחס החוב-תוצר בקצב של 0.8% בשנה, כך שבעוד עשור נחזור ליחס חוב תוצר הנע סביב 60%.
תוכניות לחוד ותוצאות לחוד. עם הליכי אישור התקציב בממשלה, הגירעון קפץ ל-3.9%. הבשורה הרעה: ככל הנראה מדובר רק בהתחלה. ניסיון העבר מלמד שבמהלך הדיונים בכנסת "גזירות" שאמורות להרחיב את הכנסות הממשלה מתבטלות או נשחקות, בזמן שהטבות המרחיבות את הוצאות הממשלה גדלות. מה שמגדיל עוד יותר את החשש בקרב האוצר ובקרב כלכלנים זו העובדה שישראל נכנסה לשנת בחירות, שתחמיר את המצב השגרתי עוד יותר. בגירעון של מעל 4% כבר לא ניתן לשפר את יחס החוב תוצר.
תקציב הביטחון כמשל
דוגמה אחת לכך היא תקציב מערכת הביטחון, שחלק מהקפיצה בגירעון מיוחסת לו. במשרד האוצר שאפו שיעמוד על מעט יותר מ-90 מיליארד שקלים בדומה למסקנות ועדת נגל שבחנה את תקציב הביטחון, במערכת הביטחון דרשו 144 מיליארד שקל ובסופו של דבר הסכום שנסגר הוא 112 מיליארד שקל. ההתכנסות המרכזית שבוצעה שם היא בהחלטת הדרג המדיני להקטין את מספר חיילי המילואים מ-60 אלף ל-40 אלף, משום שעל שירות כזה הצבא משלם במזומן. במקביל, אם בכנסת תאושר הארכת השירות בסדיר ל-36 חודשים, הדבר יוסיף 10,000 חיילים. ואיש לא חושב שאם תפרוץ מלחמה מול חיזבאללה הסכום לא יתעדכן כלפי מעלה.
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, התייחס לתקציב הביטחון ובין היתר הזכיר את הכוונה של ראש הממשלה נתניהו להוסיף לו 350 מיליארד שקל במשך עשור: "רמה כזאת של הוצאות ביטחון, לצד התוואים הקיימים של ההוצאות האזרחיות ושיעורי המס הנוכחיים, אינם תומכים בירידה של יחס החוב לתוצר ואף יביאו לעליה מתמשכת וניכרת שלו ותחת תרחישים מסוימים להתקרב לרמה של 80%". המאבק על תקציב הביטחון נסגר הפעם וכלכלת ישראל תצטרך להתמודד עם ההשלכות בשנים הבאות.
הנגיד גם הדגיש בדבריו שהסתמכות על עסקת וויז שתכניס למדינה כעשרה מיליארד שקל היא לא נכונה משום שהיא חד פעמית, זאת בעוד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציע הפחתת מסים באמצעות ריווח מדרגות המס - אלו יעלו למדינה 5 מיליארד שקלים מדי שנה. על כך, אמורה לכפות ההצעה מס רכוש שכלל לא בטוח שיעבור בכנסת לנוכח התנגדות קבוצות לחץ.
בכל אופן, גם אם המס יעבור, הוא יטפטף לקופת המדינה כסף בהדרגה באופן שייצור גרעון בהיקף של מיליארדי שקלים עד שיגיע להבשלה מלאה. גם העלאת תקרת הפטור ממע"מ ליבוא אישי תגרע מהקופה מיליארד שקלים בשנה. תמורתה הציע הנגיד להטיל מע"מ על תיירות כדי לפצות על המחסור, אבל בלחץ שר התיירות חיים כץ המס הזה בוטל. עוד כולל התקציב שהצביעו עליו השרים 5 מיליארד שקלים לטובת כספים קואליציוניים - תקציב שעשוי לגדול דרמטית כדי להשיג אצבעות בכנסת.
כלכלנים בשוק פסימיים
ייתכן שאלו חלק מהסיבות שבבית ההשקעות לידר הזהירו השבוע כי" החלטת הממשלה לקבוע את הגירעון על 3.9% ב-2026 לא מקרינה אמינות פיסקאלית. תת ביצוע בהכנסות עלול לדחוף את הגרעון בפועל לכיוון 4.5%".
לידר לא לבד. בבנק הפועלים ציינו כי "הגירעון המתכונן עומד על 3.9% מהתוצר, ותקציב הביטחון עומד על 112 מיליארד שקל. הדרך לאישור התקציב בכנסת עוד ארוכה, ובהינתן שזו שנת בחירות, הסיכון העיקרי שמסתמן הוא לחריגה כלפי מעלה מהתכנון, אם זה בשל צמיחה נמוכה יותר שתוביל לגידול מתון בהכנסות ממסים, או גידול נוסף בתקציב הבטחון".
גם במיטב שידרו מסר ברוח דומה וכתבו כי "הגירעון של 3.9% בתקציב הממשלה אינו נמוך במיוחד, בהתחשב בהכנסה החד-פעמית הצפויה מעסקת וויז. בגובה של כ-0.5% תמ"ג שצפויה בשנה הבאה".
יש בממשלה הטוענים שגרעון של 3.9% עדיין משדר לשווקים משמעת פיסקאלית, ושגם לשיעור גרעון כזה קשה להגיע בשנת בחירות עם תקציב ביטחון ענק, ולצד הצמיחה בעקבות השקעות בתשתיות ומגזר הייטק חזק וגם לנוכח גירעונותיהן של ממשלות רבות בעולם המערבי - מדובר בהישג לא רע. ואולם, גם לדידם ככל שמתרחקים מיעד הגרעון המקורי של התקציב הזה, כריות הביטחון קטנות. חריגה משמעותית כמו שחוזים חלק מהגורמים בשוק תוביל להאטה בהורדת הריבית של בנק ישראל וגם תשפיע על משקי הבית.
בשורה התחתונה, גם אם יקרה הבלתי יאמן, התרחיש האופטימי יתממש והממשלה תעמוד ביעד גירעון של 3.9%, זה יהיה הרבה בזכות צמיחה חד פעמית שאי אפשר לבנות עליה לשנים הבאות. בלי שינוי מהותי, בשנים הבאות זה לא יספיק ויידרשו צעדים כואבים אפילו יותר. אך המשימה הזו נעדרה גם הפעם.