גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto
פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

הדוח התקופתי של ה־OECD פורסם בשבוע שעבר ובו הוקדש, שוב, פרק נפרד לבעיה הקשה של עומסי התנועה בישראל, שמוכרת היטב לכל מי שנע ברכב על בסיס יומי.

הדוח הציג נתונים עגומים מאוד על היחס בין אורך הכבישים למספר כלי הרכב בישראל - שהוא מהנמוכים בין מדינות הארגון - והתמקד בגורם ובתוצאה: "רוב התנועה היבשתית בישראל מתבצעת על הכבישים כאשר כ־72% מהאוכלוסייה הבוגרת מחזיקה ברשותה מכונית פרטית… העלייה החדה בבעלות על כלי רכב מציבה לחץ כבד על תשתית הכבישים הקיימת ועל איכות הסביבה, ומביאה לגודש נרחב". הדוח מציין שכבר בתחילת העשור דורגה תל אביב במקום ה־16 מתוך 404 ערים בעולם בכל הנוגע לחומרת הפקקים.

המאבק סביב הריכוזיות עולה מדרגה: יבואני רכב זומנו לשימוע במשרד התחבורה
דוח המבקר: מערכות התחבורה לא מוכנות כראוי לשעת חירום

עם זאת, ב־OECD גם מחמיאים למדיניות התחבורתית־סביבתית החדשה של ישראל ובעיקר להטלת אגרת הגודש בגוש דן ומס הנסועה על הרכב חשמלי, ששניהם תוכננו ל־2026 בעת כתיבת הדוח. הבעיה היחידה היא שבינתיים המדיניות נדחתה שוב ולא ברור את תתממש בכלל.

היוזמות למלחמה בגודש ובזיהום

הנה תזכורת קצרה למי שלא עלה לאחרונה על הכביש: ישראל מתמודדת זה שנים עם בעיה גוברת והולכת של עומסי תנועה, שהנטל הכלכלי והסביבתי שלהם נאמד במשרד האוצר בכ־30 מיליארד שקל בשנה.

לפיכך, החליטה הממשלה ב־2021, אחרי שנים ארוכות של דיונים, למסד שיטה מתקדמת לבקרה, אכיפה וגבייה של התנועה הנכנסת והיוצאת לגוש דן וממנו בשעות העומס תחת הכותרת "אגרת גודש".

ההצעה המקורית, שאושרה על ידי ועדת הכספים, כללה חלוקה של גוש דן לשלוש "טבעות", שעל חצייתן עם רכב פרטי בשעות העומס תגבה אגרה עם תקרה של עד כמה עשרות שקלים ביום. הבקרה אמורה להתבצע באמצעות מערכת מתקדמת של מצלמות וחיישנים.

אגרת הגודש הוטמעה בחוק ההסדרים באוקטובר 2021, שבו גם נקבע כי ההכנסות מגביית האגרה, שצפויות לנוע סביב 1.3 מיליארד שקל בשנה בשלב הראשון, יוקצו לשיפור התחבורה הציבורית.

התאריך המקורי ליישום היה מרץ 2024, אבל בשל עיכובים טכניים והתנגדות פוליטית הוא נדחה למרץ 2025 ולאחר מכן לתחילת 2026. ברקע, המשיך האוצר לקדם לנהל מכרזים ומגעים עם חברות בין לאומיות גדולות להקמת המערכת, שאמורה לכלול מאות "שערי אגרה" אלקטרוניים ומצלמות.

במקביל, במרץ 2024, הוחלט גם על כינון "מס נסועה" על רכב חשמלי ועל רכבי פלאג־אין, שגם הדד־ליין שלו נקבע לתחילת 2026. המס נועד לפצות את המדינה על אובדן ההכנסות הצפוי מבלו על בנזין כתוצאה מהמעבר לרכב חשמלי, וגם להפנים את התרומה של כלי הרכב החשמליים ורכבי הפלאג־אין לגודש ולזיהום.

בנימוק לאותו חוק ציין האוצר: "בהיבטים רבים, רכבים חשמליים זהים לחלוטין לרכבי מנוע בעירה פנימית המונעים על ידי בנזין או סולר, כך שהשימוש בהם צפוי לגרום לאותן השפעות חיצוניות ובראשן בעיות הגודש בכבישים ותאונות הדרכים... נכון להיום, נסועת רכבים חשמליים איננה ממוסה, בניגוד לנסועת רכבי מנוע בעירה פנימית… מצב זה, בו השפעות שליליות של השימוש ברכב אינן מתומחרות, עלול לעודד שימוש רב יותר ברכב".

מס הנסועה נקבע על 15 אגורות לקילומטר, שהם בסביבות 2,500 שקל בשנה לרכב חשמלי עם נסועה ממוצעת בישראל, והאוצר כבר ביצע עבודת מטה מקיפה בדרך ליישומו. המס היה אמור להכניס למדינה כ־1.2 מיליארד שקל בשנה הראשונה וכפול מזה בשנים שלאחר מכן, וההכנסות הללו נועדו לממן, בין השאר, את המשך הטבת מס הקנייה לרכב חשמלי.

המיסוי שנתקע פעם אחר פעם

כאמור, הדוח החדש של הארגון ה־OECD "מחבק" את הרפורמות הללו ורואה בהן פריצת דרך: "השלטונות בישראל מתכננים להטיל מס נסועה, שיש לו קשר ישיר לעלויות התקציביות והחברתיות, שמשויכות לשימוש בכבישים ולגודש... זהו מס אמין יותר מבחינה פיסקאלית… בנוסף, הוא נמנע מלתת תמריצים להחזקה כלי רכב ישנים ומזהמים כפי, שקורה כאשר מגדילים את מס הקניה על רכב חדש".

הדוח מתייחס בחיוב גם לתוכנית להטלת אגרת הגוש בגוש דן "חוק אגרת הגודש, שהתקבל ב־2021 וייושם בתל אביב ב־2026, יכול להפחית משמעותית את הגודש בשעות העומס תוך הפחתת הפליטה... החוק יצור תמריצים לנהגים לעבור לתחבורה ציבורית ויבטיח שימוש יעיל יותר ברשת התחבורה הציבורית... מעבר לכך, כדי לטפל בהשפעה על בתי אב עם הכנסה נמוכה, ההכנסות מאגרת הגודש יושקעו בשיפור שירותי התחבורה הציבורית, כולל באזורים עם אוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה".

אלו מחמאות לא מבוטלות מארגון שנוטה להיות ביקורתי מאוד בדרך כלל, והמהלכים המוזכרים מוצגים כדוגמה מוצלחת לממשלות רבות בעולם, דוגמת בריטניה, שבוחנות בימים אלה להטיל מס נסועה.

אבל יש רק בעיה קטנה אחת - מישהו שכח לעדכן את מנסחי הדוח של ה־OECD ששתי הרפורמות הללו לא יתממשו ב־2026, וגם לא ברור אם בכלל. בנובמבר השנה, אחרי עיכובים, דחיות והתנגדויות למכביר, ורק חודשים ספורים לפני הדד־ליין של 2026, הגיע הדיון באגרת הגודש לוועדת הכספים ונתקל, שוב, בהתנגדות עזה מכיוון שרת התחבורה מירי רגב וראשי מועצות, שכינו את האגרה "מס פריפריה". מנגד, האוצר ניסה לטעון כי אגרת הגודש היא "צורך לאומי", אבל בסופו של קיבלה הוועדה את עמדת המתנגדים.

יו"ר הוועדה, חנוך מילביצקי, סיכם את הדיון בכך ש"זהו מס נוסף שלא צריך כרגע". הוא הוסיף כי "ללא הצגת תוכנית תחבורה ציבורית מקיפה העומדת ביעדים הנדרשים הוועדה לא תאשר את כניסת החוק לתוקף ולכן האוצר צריך לייצר בחוק ההסדרים אלטרנטיבה להכנסות החזויות מהאגרה, שכבר הוטמעו בתקציב".

גם מס הנסועה על רכב חשמלי ורכבי פלאג־אין, שכאמור אושר בחוק ההסדרים הקודם וזכה לתמיכה של רשות המסים, נתקל בהתנגדות בצמרת האוצר.

אמנם לא יצאה על כך הודעה רשמית, ובמשך כל 2025 המשיך האוצר לטעון כי "ההכנות ליישום מסב הנסועה מתקדמות על פי המתוכנן". עם זאת, משהו כנראה התרחש מאחורי הקלעים מכיוון שבדיון בוועדת הכספים בנובמבר השנה אמר נציג האוצר כי "מס הנסועה לא מתקדם... שר האוצר הנחה אותנו לגבש מתווה עם חלופות... נסיים לגבש את זה השבוע".

באוצר יש עדיין מי שסבור שמדובר רק בהקפאה ולא במחיקה סופית של שתי הרפורמות הללו. אבל בינתיים אין להכנסות מהם זכר בתקציב החדש.

השורה התחתונה תלויה בנקודת המבט. הבשורה הטובה היא שעוד כמה אלפי שקלים בשנה נחסכו ב־2026, לכל הפחות, מכיסם של בעלי הרכב בישראל. הבשורה הרעה היא שהוסר עוד חסם בפני כשל תחבורתי כולל נוסח הודו, תאילנד ועוד. ועם תוספת נטו של כ־150 אלף כלי רכב חדשים לכבישים מדי שנה - המצב לא צפוי להשתפר מעצמו.

עוד כתבות

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

המשקיעים הזרים נוהרים לבורסה, ואלו המניות האהובות עליהם – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הביטקוין רחוק בעשרות אחוזים מהשיא, אך זה קרה כבר 7 פעמים בעשור האחרון ● גופי ההשקעות הזרים הזרימו מתחילת השנה מעל 2.3 מיליארד דולר לשוק המניות בת"א ● 2025 מסתמנת בתור השנה של חברות הביטוח ● רוב מומחי ההשקעות בוול סטריט צופים ש-2026 תהיה חיובית ● וגם: מה יעשה בנק ישראל לאור התחזקות השקל?

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

זנדסק מגיעה לישראל: רוכשת את אנליש בכ-40-50 מיליון דולר

הרכישה תאפשר לחברת התוכנה האמריקאית לפתוח לראשונה מרכז פיתוח בישראל ● בין המשקיעים המוקדמים בחברת ה-AI הקטנה: קרן TLV Partners, אביגדור וילנץ, בני שניידר ואריק קליינשטיין מקרן גלילות

נקבע למועד אחר? / צילום: Shutterstock

הבוס שלך כבר לא פנוי בשבילך

אמזון רוצה צוותים גדולים יותר. בנק אוף אמריקה משטח את ההיררכיה ● אמריקה התאגידית מצמצמת שכבות של מנהלים, ועולם העבודה משתנה באופן דרמטי

מה יהיה מחר בבורסה? / צילום: Shutterstock

הנתון שעשוי לסלול את הדרך לראלי בוול סטריט, ומה צפוי מחר בת"א?

לאחר שבוע שיא בבורסה בת"א, המסחר צפוי להיפתח מחר בצל העליות בוול סטריט ● האינפלציה הנמוכה והתאוששות במניות ה-AI מפיחה אופטימיות לגבי ראלי סנטה קלאוס בניו יורק ● המניות הדואליות יחזרו למסחר בת"א בפערי ארביטרז' מעורבים ● חברת הביטוח והקמעונאית שצפויות לרדת ● וגם, הרשימה הלא קטנה של ההפתעות של השנה

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock, Creative Lab

מה אנחנו מפסידים בעבודה מרחוק - ואיך אפשר למזער את הנזק

משרדים היו תמיד המקום שבו נבנות מערכות יחסים ומתרחשת למידה ● המפתח הוא להבין כיצד לשמור על הדברים האלה עם עבודה היברידית - שחלקה מתבצעת מהבית, וחלקה מהמשרד ● כך עושים את זה נכון

צפוי להיסגר בסוף השנה: הפגנה מחוץ למפעל פולקסווגן / צילום: Reuters, Sebastian Kahnert

בלחץ גרמניה ותעשיית הרכב: אירופה לקחה צעד אחורה במהפכה הירוקה

שלוש שנים וחצי אחרי ההחלטה הדרמטית לאסור מכירת כלי רכב בעלי מנוע בעירה פנימית מ־2035, הנציבות האירופית נסוגה - בעיקר בשל לחצים מצד גרמניה והביקוש הנמוך לכלי רכב חשמליים ● המהלך מסמן שינוי סדרי עדיפויות וניסיון לאזן בין יעדי האקלים ליציבות כלכלית

בודקים את המיתוס. נס פך השמן / צילום: Shutterstock

החשמונאים לא שמעו על פך שמן שהספיק לשמונה ימים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כולנו שרים את "כד קטן", אך למעשה הוא הפך לחלק מסיפורי החג רק כעבור מאות שנים

השדות הסולאריים של חברת דוראל / צילום: תמר מצפי

מכרז החשמל האמריקאי ננעל על מקסימום והקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות

הביקוש הגדול לחשמל בארה"ב מואץ בעיקר בשל בנייה מהירה של חוות שרתים ● היצרניות הישראליות הפועלות בארה"ב, כמו OPC שזכתה היום בחלקים ממכרז של רשת אספקה מרכזית, נהנות מהמצב בשוק באופן מובהק

משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock

ההשוואות המטרידות בין טירוף הבינה המלאכותית לבין בועת הדוט־קום

אנליסטים שוריים מתכחשים לאפשרות שמתפתחת כיום בועת AI בדומה לבועת הדוט־קום בשנות ה־90 ● הדמיון אכן קיים, ובדיוק כמו אז - משקיעים מקווים כי הטכנולוגיה החדשה תספק צמיחה ורווחים גבוהים מהרגיל ● ובכל זאת, יש גם כמה הבדלים מהותיים

אביגדור קפלן / צילום: יונתן בלום

"אנחנו עם של בכיינים. רבים ממי שעוזבים היום, יחזרו": אביגדור קפלן מציג את הפתרונות לבעיות הכי בוערות בישראל

האיש שניהל את גופי הבריאות והביטוח מהגדולים במשק, החליט לחזור להיות סטודנט כדי להתמודד עם פצצה מתקתקת של החברה הישראלית: משבר הביטוח הסיעודי ● בראיון מיוחד הוא מנתח את הזינוק בעלויות המערכת ומציע רפורמה שתאחד את כלל תקציבי הטיפול תחת קורת גג אחת ● וגם: איך להישאר חיוני בגיל השלישי וכמה חשובה המלחמה בבדידות

זום גלובלי / צילום: AP

קרב אגרופים בפרלמנט הבולגרי ו"סדר חדש" בבוליביה

מנהל נאס"א הנבחר ובעל בריתו של אילון מאסק גורם לחשש בארה"ב ● בעקבות ירידה בילודה, בסין מטילים מס חדש על האוכלוסייה ● ובצד השני של העולם - ממשלת בוליביה מפסיקה לסבסד את הדלק אחרי 20 שנה ● זום גלובלי, מדור חדש 

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

שכירים? גם בשנה הבאה קרן ההשתלמות שלכם תהיה שווה פחות

ההטבה הכי גדולה של השכירים מתכווצת ● ומכסת הגיוס היא רק המלצה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בכמה נמכר בית פרטי שזקוק לשיפוץ יסודי ביישוב הר אדר / צילום: נועם יונה

המחיר ההתחלתי נשק ל-6 מיליון שקל: בכמה נמכר בית בן 40 בהר אדר?

מחיר השיווק של הנכס, בעל 7.5 חדרים, עמד על 5.8 מיליון שקל ● לבסוף, הוא נמכר תמורת 4.9 מיליון שקל ● "זאת הייתה עסקה לא פשוטה, המוכרים התחילו גבוה אבל הבינו את המצב בשוק" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

Playground של Nex . אלגנטי / צילום: יח''צ

על הצעצוע הכי חם של השנה חתום סטארט־אפ טכנולוגי שלא שמעתם עליו

חברה אלמונית שהתחילה בכלל מאפליקציות וכמעט אזל לה הכסף - הצליחה לבנות משחק שהפך ללהיט ● הרעיון: קונסולת משחקים שגם הורים רוצים לילדים שלהם, וקהל היעד שלה הוא ממש לא הגיימר הסטריאוטיפי

על דמי חנוכה: הזדמנות לתת יופי של שיעור לחיים

דמי החנוכה הם הרבה יותר משטר מקופל שמחליק לכף יד קטנה ● מדובר במסורת יהודית בת מאות שנים, שנולדה מתוך חינוך לנדיבות ועזרה לזולת ואף סמלה אמצעי שיקום לנפש הלאומית ● כיום למטבעות החנוכה יש ערך מוסף מפתיע: הזדמנות ראשונה ללמד ילדים על כסף, אחריות וחיסכון 

מאירה ברנע-גולדברג וכראמל / צילום: ליה יפה

הסופרת שהקימה מפעל של מיליונים: "בתעשייה כועסים, אבל אני לא מתנצלת"

עם יותר מחצי מיליון עותקים, חמש עונות בטלוויזיה, 300 אלף צופים בהצגות ושלל מרצ'נדייז - המותג כראמל הוא לא רק סדרת ספרים, אלא מפעל קמעונאי שהכניס עד כה יותר מ-10 מיליון שקל ● מאירה ברנע-גולדברג, שעומדת מאחורי התופעה, מסבירה: "סופרים מזלזלים במי שעושה מאמצים. אבל אני לא יכולה להיות חולת שחפת בעליית גג, לכתוב ספר ולזכות בפרס נובל"

פיבי גייטס / צילום: Reuters, Anthony Behar

לא רק "הבת של": פיבי גייטס גייסה 30 מיליון דולר לסטארט־אפ האופנה שלה

הרעיון נולד במעונות סטנפורד, מחוויה לא־מוצלחת של קניות אונליין ("רכשתי שמלה ב־500 דולר, אח"כ גיליתי אתר שמוכר אותה ב־150 דולר") ● כעת, בגיל 23, גייטס מנהלת עסק בשווי 180 מיליון דולר ומושכת משקיעים מהשורה הראשונה ● עם זאת, היא מודה: "לא הייתי יכולה לגדול בתנאים האלה אלמלא ההורים שלי"

רה''מ בנימין נתניהו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Chip Somodevilla

דיווח בארה"ב: נתניהו יציג לטראמפ אפשרויות לתקיפה נוספת באיראן

ביוון דנים על שליחת כוחות הנדסיים לעזה וביצירת כוח צבאי משותף עם ישראל וקפריסין ● לפי הוול סטריט ג'ורנל, ארצות הברית מקדמת יוזמה לשיקום רצועת עזה בהשקעה מוערכת של יותר מ-112 מיליארד דולר לאורך עשור ● צבא ארה"ב פתח בגל תקיפות נרחב הלילה נגד יעדי ארגון דאעש ברחבי סוריה ● ראש ממשלת לבנון אמר כי השלב הראשון לפירוז חיבאללה יסתיים בעוד ימים ספורים ● דיווח בארה"ב: נתניהו יציג לטראמפ אפשרויות לתקיפה נוספת באיראן ● עדכונים שוטפים 

גיא נתן / צילום: תומר שלום

בגיל 27 הוא מנהל קרן גידור ויש לו 100 אלף עוקבים: "אנחנו נוביל את התעשייה. הבמה כבר לא שמורה רק למוסדיים"

חמוש בטריקו ושרשרת עם שור מזהב, הפך גיא נתן לגורו של משקיעי ריטייל, עם למעלה מ־100 אלף עוקבים באינסטגרם, פודקאסט מצליח וקרן גידור ● בראיון לגלובס הוא מספר איך פציעה בצבא שינתה לו את המסלול, מה מנהלי השקעות מסורתיים מפספסים: "כבר אין מנטליות של קח את הכסף וזהו", וממה הוא חושש: "אנשים יאבדו הרבה מאוד כסף וילמדו את השיעור הכי קשה של החיים"

בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock

לא מסתכלים על תוצאות בדיקות? החוקר שמגלה מתי אנחנו נמנעים ממידע

אחרי ה־FOMO, הכירו את ה־FOFO, תופעה שמתארת את הפחד לדעת (Fear of finding out) ● פרופ' יניב שני חוקר בשנים האחרונות מה גורם לנו להימנע ממידע חשוב כמו תוצאות בדיקות או מבחנים, אבל גם מה מביא אותנו לחפש מידע חסר תועלת ● בראיון לגלובס הוא טוען: "אנחנו לא מחפשים מידע כדי לקבל החלטות, אלא לשם ויסות רגשי"