גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ידועה בציבור תבעה את ילדי בן זוגה לאחר שהוא התאבד. כך זה נגמר

ידועה בציבור תבעה את ילדי בן זוגה לאחר אירוע טרגי, בטענה כי הובטח לה מימון עד לסיום חייה ● השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט היא האם הצוואה נועדה להחליף את הסכם החיים המשותפים ● מילה אחת שונה בין ההסכמים הכריעה את הכף

חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock
חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

רווקה בת 40 הכירה גבר גרוש בן 55, והשניים הפכו לבני זוג ידועים בציבור. בין השניים התקיים פער גילאים משמעותי וכן פער כלכלי, שכן הגבר היה יזם נדל"ן מצליח בתל אביב ובעל הון ניכר. מאחר שמדובר היה בנישואיו השניים של הגבר, ובפרט לאור העובדה שמנישואיו הראשונים נולדה לו ילדה, הוא ביקש להבטיח כי בת זוגו לא תוכל לדרוש בעתיד חלק בעסקיו או ברכושו. ייתכן כי חשש גם ממניעיה להיכנס עמו למערכת יחסים ומאפשרות לסיום הקשר בתוך זמן קצר.

העליון: יש להימנע מעירוב ילדים במאבקי חיסונים בין ההורים
המאהב דרש מאישה ובעלה להשיב לו מיליוני שקלים. מה קבע בית המשפט?

לפיכך, בני הזוג חתמו על הסכם חיים משותפים, בו הובהר באופן חד-משמעי כי מתקיימת ביניהם הפרדה כלכלית, וכי כל צד יישאר עם הזכויות שהיו לו טרם תחילת הקשר ועם הזכויות שיצברו במהלך החיים המשותפים.

מאידך, ההסכם דאג גם להבטיח את עתידה הכלכלי של האישה, בהתאם למשך החיים המשותפים - הוא קבע כי כל עוד מערכת היחסים נמשכת, תקבל האישה מהגבר מענק כספי חודשי בסך 2,500 שקל לצרכיה האישיים, וזאת עד לסיום חייה. במקרה של פרידה, תמשיך האישה לקבל את התמיכה החודשית למשך שנתיים נוספות, בנוסף למענק חד-פעמי שייקבע בהתאם למשך מערכת היחסים, עד לסכום מרבי של 600 אלף שקל (שווי מחצית דירת שלושה חדרים), וכן רכב משפחתי לבעלותה.

בני הזוג לא נפרדו, נולדו להם שני ילדים משותפים, ומערכת היחסים נמשכה עשר שנים, עד לסיומה בנסיבות טרגיות - בשנת 2022 אובחן אצל הגבר גידול ממאיר, ובעקבות כך הוא שם קץ לחייו, כשהוא מותיר אחריו צוואה שנערכה בשנת 2019. בצוואה הוריש הגבר לאישה רכב וסכום של 3 מיליון שקל לרכישת דירה, לגרושתו הוריש 250 אלף שקל, ואת יתרת העיזבון חילק בין שלושת ילדיו בחלקים שווים. שווי העיזבון עמד על יותר מ-50 מיליון שקל.

האישה הגישה תביעה לבית המשפט, במסגרתה ביקשה לחייב את העיזבון, טרם חלוקתו ליורשים, בתשלום הכספים שלטענתה המנוח התחייב לשלם לה מכוח הסכם החיים המשותפים. לטענתה, אם המנוח התחייב לפצות אותה כלכלית במקרה של פרידה בשל קרע ביחסים, הרי שמקל וחומר התכוון שתזכה בפיצוי כאשר הפרידה נכפתה עליהם בשל נסיבות טרגיות שאינן בשליטתה. משמעות הדבר היא כי שלושת הילדים, שאינם יורשים חלקים מסוימים, יידרשו לשלם לאישה את הכספים מחלקם.

מאחר שהמנוח התחייב לרכוש לאישה רכב במסגרת הסכם החיים המשותפים, ובנוסף הוריש לה רכב בצוואתו, האישה ביקשה לקבל במקום זאת סכום של 200 אלף שקל, המהווה את עלות רכב משפחתי חדש. בנוסף, עתרה לקבל את המענק החד-פעמי שהובטח לה עבור עשר שנות זוגיות, בסך 600 אלף שקל, וכן תמיכה חודשית בסך 2,500 שקל עד לסיום חייה, אשר הוון לצורך יעילות לסכום חד-פעמי של 1.35 מיליון שקל.

למה התכוון המנוח?

השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם המנוח התכוון להעניק לאישה זכאות כפולה, הן לקבלת הכספים שהובטחו לה בהסכם החיים המשותפים והן את הזכויות מכוח הצוואה - או שהצוואה נועדה להחליף את הסכם החיים המשותפים לאחר פטירתו.

בית המשפט בחן את התיקון החדש לחוק החוזים, אשר מדגיש את לשון ההסכם ומצמצם את שיקול-הדעת הפרשני של בתי המשפט. השופט שם לב להבחנה בין שני מונחים בהסכם - "פרידה" ו"פקיעת קשר". כאשר דובר על הפרדה רכושית, נכתב כי ההפרדה תחול גם במקרה של "פקיעת קשר בכל דרך שהיא", כלומר גם במקרה של פטירת אחד מבני הזוג. לעומת זאת, כאשר דובר על תשלומים, נכתב רק "במקרה של פרידה". מסקנת השופט הייתה כי אילו רצה המנוח להחיל את התשלומים גם במקרה של פטירה, היה מציין זאת במפורש.

עמדת בית המשפט התחזקה גם מהנסיבות סביב עריכת ההסכם והצוואה, ומהעובדה שהאישה לא זימנה לעדות את עורך הדין שערך את ההסכם.

השופט הוסיף כי חוק הירושה אינו מאפשר להורות על העברת נכסים או כספים לאחר המוות במסגרת הסכם, אלא רק במסגרת צוואה. לכן, גם אם המנוח היה מעוניין להעניק לאישה זכויות מכוח ההסכם לאחר מותו, ההסכם היה נפסל מבחינה חוקית.

בנוגע להוצאות המשפט, על אף שהנתבעות - גרושתו ובתו של המנוח מנישואיו הראשונים - הוכיחו כי שכר-טרחת עורך הדין ששילמו עמד על 160 אלף שקל, בית המשפט חייב את האישה לשלם להן רק מחצית מהסכום, תוך התחשבות בקשרי המשפחה שימשיכו להתקיים בין ילדיו של המנוח משתי הנשים.

עוד כתבות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; חברות האנרגיה בולטות, מניית הבורסה מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"