גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עידוד תעסוקת חרדים? ההחלטה ה"שקטה" שרחוקה מלהספיק

ברקע העיסוק הער בסוגיית השתלבות החרדים בחברה הישראלית, עברה החלטת ממשלה ששאפה לקדם את תעסוקת הגברים החרדים ● עד כמה ההחלטה הזאת מורגשת בשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מיצוי פוטנציאל תעסוקת גברים חרדים

מרכז יזמות לחרדים בירושלים (ארכיון) / צילום: יוסי זמיר
מרכז יזמות לחרדים בירושלים (ארכיון) / צילום: יוסי זמיר

בתקופה הנוכחית העיניים אומנם נשואות לחקיקת חוק הפטור מגיוס, אבל מקום לא פחות קריטי להשתלבותם של בני החברה החרדית בחברה הישראלית הוא שוק העבודה.

לפני עשור הוחלט להאיץ את מיזמי התחבורה. מה קרה בפועל?
ההשכלה הטכנולוגית קריטית למשק, אבל השורות לא מתרחבות

בשנה שעברה, בהחלטה שעברה קצת מתחת לרדאר, הממשלה ניסתה להתוות צעדים למיצוי פוטנציאל תעסוקת גברים חרדים במשק. כפי שיכולתם להרגיש, השינוי המיוחל לא הגיע. אבל כשסוגיית השתלבות החרדים הולכת ומתקרבת לרגעי הכרעה - חשוב להבין מה לא עבד, וללמוד את הלקחים להבא. ועכשיו נעשה בדיוק את זה.

לצמצם את הפער

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2024 רק כ־54% מהגברים החרדים היו מועסקים לעומת כ־85.5% בקרב הגברים היהודים שאינם חרדים. בסוף הרבעון הראשון לשנת 2025 פער כבר התרחב, כאשר שיעור התעסוקה ירד ל־53.6% בקרב הגברים החרדים, ועלה ל־86% בקרב גברים יהודים שאינם חרדים.

בניסיון לצמצם את הפער הזה, באוגוסט 2021 הממשלה הקודמת קבעה יעד: עד 2030, שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים יעמוד על 65%. אם גיל הפטור ירד ל־22, היעד יגדל ל־70%. מדובר ביעדים לא שוליים, שכן קצב הגידול בתעסוקת חרדים בין השנים 2018־2023 עמד על כ־4.3% - כלומר קצב גידול שנתי של פחות מ־1%, הרבה פחות מקצב העלייה המיועד.

לאור החלטת הממשלה ההיא, התקבלה ביוני 2024 החלטת ממשלה שמטרתה לקדם דרכים על מנת להגיע ליעד בשנת 2030, ולמצות את פוטנציאל התעסוקה במשק בקרב גברים חרדים. לפי דברי ההסבר להחלטה, אחוזי התעסוקה בשנת 2024 עדיין עמדו על 55% ועל מנת להגיע ליעד הנדרש בשנת 2030 על אחוזי התעסוקה לעלות בכל שנה ב־2% ונדרשים צעדים על מנת לעמוד ביעד זה.

ועדיין, לא בטוח שהיעד הוא שאפתני במיוחד. במכון הישראלי לדמוקרטיה מצאו שבארה"ב שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים גבוה משמעותית ועומד על קרוב ל־70%. לכן, במכון מציעים לקבוע את שיעורי התעסוקה לגברים חרדים לשנת 2030 על 70%.

כך או כך, בהחלטת הממשלה פורטו מספר דרכים על מנת לנסות לקדם את תעסוקת הגברים החרדים ולהעלות את אחוזי התעסוקה: הראשונה, פיתוח תוכניות לתעסוקת גברים חרדים על ידי הכשרת בסיס ותכנים דיגיטליים; השנייה, תוכניות להשכלה גבוהה תוך מתן תוצאה גבוהה להשכלה ותרומה לביטחון המדינה אשר תסייע לצרכי מערכת הביטחון; השלישית, מתן הלוואות לאנשים שישתתפו בתוכניות אלו; הרביעית, גיבוש תוכנית עבודה עם קביעת יעדים של רמת ההשכלה ורמת השכר הנגזרת מההשכלה; החמישית, בחינה ובניית תוכנית עבודה לשילוב גברים חרדים עם מוגבלות בתעסוקה ברמה גבוהה ובמשק.

החרדים שישתלבו בצה"ל

נתחיל ממה שכן קרה. ההחלטה ניסתה לקדם שילוב בהשכלה גבוהה שתתרום לצורכי הביטחון. הרעיון היה לשלב את הגברים החרדים בהשכלה הגבוהה בתארים ובהכשרות מקצועיות. השילוב אמור להיעשות בליווי אנשי מקצוע ותמיכה לסטודנטים שלרוב עלולים לחוות ניכור מהקהילה בעת יציאתם להשכלה גבוהה. תינתן עדיפות לתוכניות אשר יכולות להביא תועלת גדולה יותר לצורכי ביטחון ולהשכלתם של הלומדים.

וזה אכן קרה. לפי משרד העבודה, נפתח מיזם משותף יחד עם עמותת JBH להפעלת תוכנית "קודקוד" אשר כוללת מספר מסלולים לשילוב חרדים במקצועות טכנולוגיים בצה"ל. במחזור מרץ 2025 שנפתח החלו למעלה מ־200 גברים חרדים מכינה הכוללת מתמטיקה אנגלית ומבוא לתכנות כך שיוכלו בסופה לעבור את מבחני הקבלה ליחידות השונות בצה״ל.

מה שעוד קרה, אם כי בהצלחה חלקית בלבד, הוא פיתוח תוכניות והנגשתם דיגיטלית, במטרה להרחיב ולפתח תוכניות תעסוקה איכותיות עם שכר גבוה לגברים חרדים. זאת, מתוך שאיפה להקנות השכלת בסיס לכלל הגברים החרדים אשר לא למדו לימודי ליבה, באמצעות סבסוד הלימודים ופיתוח תכנים שיונגשו באופן דיגיטלי.

ממענה על בקשת חופש מידע משרד העבודה מסר כי התוכניות נמצאות בשלבי סגירה והפעלתן תחל בקרוב. נכון למועד מסירת התשובה, התוכנית הינה בשלבי סגירת המודל לפיתוח והפעלת פלטפורמה דיגיטלית אשר תכלול קורסי אנגלית ומתמטיקה הכוללים את התוכן הנלמד במכינה ללימודי הנדסאים של מה"ט. ההפעלה צפויה להתחיל בחודשים הקרובים.

ומה עם הכסף? התוכנית תוקצבה ב־70 מיליון שקלים שיועברו מתקציב שכבר הוקצה בחוק ההסדרים לנושא של תעסוקת והשכלת גברים חרדים. התקציב אומנם הועבר לרוב התוכניות שפותחו, אבל מי שנשאר בחוץ היו מרכזי החדשנות לפיתוח מרכז חדשנות לעידוד יזמות הייטק במגזר החרדי. למה? הסיבה היא שהפניה התקציבית של רשות החדשנות לא נדונה בוועדת הכספים ולכן לא הועבר חלק מתקציב הסעיף שעומד על סך 10 מיליון שקלים.

איך יממנו את הלימודים?

ונעבור לחלק הפחות חיובי של היישום. אחד מסעיפי ההחלטה עסקו במתן הלוואות. בפרט, ההוראה הייתה להקנות את האפשרות להלוואות למשתתפים בתוכניות שיפתחו אשר יתרמו להכנסה גבוהה לעובדים, למשק ולביטחון. הקריטריונים להלוואות יהיו על בסיס הכנסותיהם, וכן על בסיס תוכנית הלימודים שבה הם משתתפים כך שהשתתפות בתוכנית אשר תרומתה למדינה גבוהה יותר תקבל קדימות בקבלת ההלוואה.

אבל זה לא קרה. לפי משרד העבודה, סעיף זה בהחלטה של פתיחת מנגנון הלוואות לא קודם בתוכנית העבודה של המשרד, בגלל חוסר יכולת לבצע זאת במסגרת הזמנים של החלטת הממשלה. אלא שהתשובה הזאת מעלה סימני שאלה, כי לא ברור באיזו מסגרת זמנים מדובר - שכן אין בהחלטה דד־ליין ומועד לביצוע המשימה.

עוד צעד שלא הבשיל הוא גיבוש תוכניות עם יעדי השכלה ושכר. המטרה הייתה להורות על משרד העבודה לגבש תוכנית עבודה מפורטת עם קביעת יעדי השכלה ושכר באשר לתוכניות האמורות. לפי ההחלטה, התוכנית הייתה אמורה לעבור את אישור אגף התקציבים ולהגיע גם לעיון הרשות לפיתוח כלכלי חברתי של המגזר החרדי, על מנת להתאים את התוכנית באופן ממצה לקהילה החרדית תוך התחשבות בצרכי המדינה ועמידה ביעדים שהוצבו למיצוי פוטנציאל התעסוקה לשנת 2030.

וגם זה לא יושם. משרד העבודה השיב שנראה כי בתוכנית העבודה שנמסרה לא צורפו יעדי השכלה ושכר. למה? לפי המשרד, ככל הנראה מאחר שאלה לא גובשו. אי גיבוש יעדי השכלה ושכר משאירה מקום לעמימות ופוגעת ביכולת לבצע מעקב אחר התקדמות התוכניות ומימוש הכספים בצורה מיטבית.

בין ההצהרות למציאות

אז למה ההחלטה הייתה רחוקה מיישום מלא? גורם אחד הוא הפער בין ההצהרות למציאות. למראית עין הממשלה מציבה יעדים נשגבים, אבל הכלים להשגתם לא פרקטיים מספיק והתכנון לקוי. ליישום לא הוקדשו משאבים מספקים ואי יישום ההחלטה בשלמותה מייצרת מצב שבו גם הצעדים שננקטו לא יסייעו להרחבת התעסוקה. כך, לדוגמה, גם אם נפתחו תוכניות שונות לצורך לימודי ליבה כמו אנגלית ומתמטיקה, פיתוח מנגנון ההלוואות היה אמור לסייע לגברים חרדים שכבר עברו את שלב הלימודים הבסיסי להמשיך ללימודים מתקדמים. בין היתר, באמצעות הלוואות. לכן, המשמעות של היעדר מנגנון הלוואות משאיר את רמת הלימודים במגזר ברמה בסיסית באופן שלא מסייע למשק.

גורם נוסף קשור להיבטי תכנון וניהול. נראה כי היעדר לוח זמנים מחייב בהחלטת הממשלה וקביעת תאריך יעד רחוק (2030) הביאו לכך שהתוכניות לא מתקדמות בקצב ראוי באופן שיהיה בו להשפיע על שיעור התעסוקה. היה צורך להכניס דד־ליין לביצוע החלטת הממשלה ובכך לזרז את הגורמים השונים לעמוד בלוח הזמנים שנקבע על מנת שלהחלטה תהיה אפשרות לגרום לשינויים.

וישנו גם העניין התקציבי. כאמור, העובדה שלא כל ההעברות הכספיות הנדרשות אושרו בוועדת הכספים של הכנסת מנעה את הפעילות בחלק מהתוכנית. כך, הכספים שהיו אמורים להגיע דרך רשות החדשנות לצורך פיתוח מרכזי חדשנות ועידוד יזמי הייטק חרדיים לא הועבר ובכך התקציב הכולל להחלטה עמד על 60 מיליון שקלים בלבד.

יעד לאומי של ישראל

מכלל התחקיר שבוצע עולה כי למעשה הפעולות שבוצעו לא הצליחו להעלות את אחוז תעסוקת הגברים החרדים עד כה. למעשה, נראה כי ביצוע חלקי של הסעיפים האמורים בהחלטת הממשלה מביאים לכך שהתוכנית והמענה להעלאת אחוזי הגיוס אינה עומדת ביעדים שהציבה הממשלה קרי, 70% בשנת 2030.

התנאים בשטח הפכו את המשימה לקשה בהרבה. המלחמה מחד והחוק לפטור מגיוס מאידך השתלבו למעין תנועת מלקחיים שבה הגברים החרדים שאינם זכאים לפטור מגיוס ובכל זאת מצטרפים לשוק העבודה - דווקא הם המועמדים הראשונים למעצר.

מדברים הרבה על החשיבות שבהשלמת לימודי ליבה. זה נכון, אבל זה לא יורד לשורש הבעיה, שכן ילד חילוני ממוצע מסיים לימודי ליבה בתום לימודיו בבית הספר. לכן, השקעה בלימודי ליבה צריכה להיות צעד ראשון בתוך רשימת צעדים שבסופם יוכל הגבר החרדי לעבוד בעבודה מכובדת ולהשתכר בשכר גבוה ולהיות בתפקידים המובילים במשק.

מהסיבה הזו, ניתן היה לצפות שההחלטה תערב את המועצה להשכלה גבוהה, שכן הגבר החרדי אשר השתמש בהצלחה בלימודי הליבה ובתוכניות שסופקו על ידי הממשלה מכוח ההחלטה, אינו רשאי להיכנס לאוניברסיטה, לכאורה, מאחר שאין בידיו פסיכומטרי ונתונים מספיקים.

אלא שהמועצה להשכלה גבוהה כלל לא מוזכרת בהחלטה - ועד היום האפשרות של בוגרי המגזר החרדי להיכנס אל תוך עולם האקדמיה תלויה ברצונן טוב של המועצה להשכלה גבוהה ושל האוניברסיטאות להוריד את רף הקבלה ובכך לקבל גברים חרדים. בלי להקצות משאבים ייעודים ולגבש תוכניות עבודה יחד עם המל״ג, הגבר החרדי יתקשה מאוד לפרוץ את תקרת הזכוכית.

בנוסף, העובדה שלא נבנתה תוכנית שמציבה יעדי השכלה ויעדי שכר, מעקרת מתוכן את ההחלטה שכן המדדים הללו הם קריטיים למדידת ההצלחה בתעסוקת גברים חרדים בכלל ובתוכניות שנפתחו מכוח ההחלטה בפרט.

ולסיום, חשוב להתבונן על הנושא במבט־על. הדיון על שילוב החרדים בכלכלה לא עומד לבדו - והוא הולך יד ביד עם סוגיית הגיוס לצבא. אם יוסדר גיוס החרדים לצבא, אפשר יהיה גם לשלב אותם בכלכלה. כל עוד אין שילוב מיטבי של החרדים בצבא, יוצב בפניהם חסם בדרך לשילוב בשוק העבודה.

בנוסף, מדיניות הממשלה למתן הטבות לצעירים החרדים יוצרת תמריץ שלילי רחב היקף להשתלבות במשק, כפי שצוין בדוחות עבודה של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ובדוח השנתי של בנק ישראל לשנת 2024. פעמים רבות בגין היציאה לשוק העבודה, בפרט כשהעבודה אינה בשכר גבוה, נפגעת הזכאות לסיוע במעונות הילדים ובתחומים נוספים. על נבחרי הציבור לבחון מחדש את מערך התמריצים הכולל לצעיר החרדי אשר מעוניין להשתלב בשוק התעסוקה ולהסיר חסמים שעלולים למנוע ממנו לקבל החלטה שכזו אשר תפלה אותו לרעה ביחס לציבור ולקהילה שממנה הוא מגיע ולהטבות שהם זכאים להם.

ועל כך אמר השנה מבקר המדינה: "שילוב האוכלוסייה החרדית בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה איכותית הוא יעד לאומי של מדינת ישראל. ההשכלה הגבוהה היא בסיס להשתלבות ולהצלחה בשוק התעסוקה, וחלק ניכר מתחומי העיסוק במשק חסומים בפני מי שחסרים השכלה זו. שיעור ההשתתפות הנמוך של האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה בעיקר בקרב הגברים פוגע לא רק במעמדם הכלכלי האישי, הוא גם מאט את ההתקדמות הכלכלית של המשק בכללותו. לפיכך יש חשיבות לתוכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית".

לקריאת הדוח המלא

עוד כתבות

איך לשווק לדור שלא רוצה לקנות כלום חוץ מאושר? / צילום: גיל ג'יבלי

חפצים אאוט, ריגושים אין: איך לשווק לדור שלא רוצה לקנות כלום חוץ מאושר?

דור האלפא מחפש דופמין אנושי בעולם של סיליקון ובינה מלאכותית, ולכן מותג שרוצה להגיע אליו חייב טביעת אצבע אנושית - שתהפוך לנכס היקר ביותר בשוק ● במלים אחרות, תשכחו מ–ROI: המדד היחיד שיידרש למנהלי השיווק בקרוב הוא ה–ROE, Return On Emotion

יגאל דמרי, חיים כצמן, צחי נחמיאס / צילום: צילום: אייל פישר, אריק סולטן, ורד פיצ'רסקי

מסתמן: דמרי ניצל ברגע האחרון ונשאר במדד המוביל. מי שילם את המחיר?

מהלכים של הרגע האחרון השאירו את חברת הבנייה במדד ת״א 35 בפעם השלישית ברציפות ● מגה אור של צחי נחמיאס ומניית הבורסה יצטרפו למדד המוביל ● חברות של כצמן, גיל אגמון וזלקינד הודחו ממדד תא 90 ● ומה עם פאלו אלטו?

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

הקופה הקטנה של סמוטריץ': השיטות של שר האוצר נחשפות

מאז כניסתו למשרד האוצר, שכלל בצלאל סמוטריץ' את השליטה בתקציב המדינה לכדי אומנות פוליטית ● בזמן שהרפורמות נזנחו, הוא בנה מערך שקט שדואג להזרים מאות מיליוני שקלים לצרכים מגזריים דרך סעיפים נסתרים ● האיש שמנהל עבורו את המערכת הוא יד ימינו ישראל מלאכי, שכעת מיועד להתמנות למנכ"ל המשרד ● בכירים בשירות הציבורי מעידים על שר אוצר שעובד ללא הפסקה והעביר כבר ארבעה תקציבים, אבל מפנה את רוב המרץ לנושאים סקטוריאליים

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

החברה שהרוויחה 2 מיליארד שקל בשנה חלומית - ואז קיבלה שיעור כואב על AI

הכול עבד לפורמולה מערכות לפי הספר: אקזיט ענק בסאפיינס, הנפקת TSG והמיזוג ההיסטורי של מטריקס ומג'יק, שהיה אמור להזניק אותן למדד הדגל בת"א ● התוצאה: רווח שיא והכרזה על דיבידנד חסר תקדים ● אלא שאז הגיעה ה–AI, ושלחה את המניה לצלילה של עשרות אחוזים

כך כבשו הגנרלים בדימוס את מסכי הטלוויזיה / צילום: צילום מסך

מישראל זיו ועד אמיר אביבי: מי הגנרל שהופיע הכי הרבה על המסך ומה לא סיפרו לנו?

מאז פתיחת "שאגת הארי" חזרו הגנרלים למרכז הבמה וצברו אלפי דקות שידור ● צה"ל מזין את האלופים לשעבר במידע שוטף, אך המחיר עשוי להיות הפיכתם לזרוע הסברה בלתי רשמית של המערכת ● המצב מסתבך כשלאותם בכירים יש קשרים עסקיים או שאיפות פוליטיות סמויות ● גלובס צולל למכניזם של האלופים שכבשו את האולפנים

אונייה ועליה מהגרים מגיעה לולנסיה בספרד / צילום: ap, Olmo Calvo

הצעד החריג של ספרד יוצא לדרך: תציע תושבות ל־800 אלף מהגרים לא חוקיים

ספרד סובלת מהצטמקות האוכלוסייה ומעוניינת להכניס שכבה חדשה וצעירה לשוק העבודה המסודר ● את המהלך יזמה הממשלה הספרדית הסוציאל־דמוקרטית, בגיבוי הכנסייה וארגוני חברה אזרחית ● הצעד מעורר התנגדות וזעם בקרב מפלגות הימין והשמרנים במדינה

איך רושמים רווחיות חריגה בלי להגדיל את ההכנסות / צילום: Shutterstock

רשתות השיווק מציגות: איך רושמים רווחיות חריגה בלי להגדיל את ההכנסות

הרשתות הגדולות רשמו שחיקה קלה בהכנסות ב–2025, אך ההתייקרויות ומהלכי התייעלות סייעו להן להגדיל את שורת הרווח ● בולטות ברווחיות התפעולית: שופרסל ויוחננוף, בעוד שרמי לוי ורשת ויקטורי בתחתית ● וגם: המבצע הצבאי ומנועי הצמיחה שישפיעו על הדוחות ב–2026

מטוס בואינג 787–9 של אל על / צילום: עידו וכטל

מדוע אל על מרחיבה את צי הדרימליינר בשישה מטוסים

אל על תרכוש שישה מטוסי 787-9 מבואינג בשווי מוערך של מאות מיליוני דולרים, על מנת לחזק את פעילות הקווים הארוכים שלה ● ישראכרט, ישרוטל ואסותא מצטרפות לחגיגת סוכני ה-AI ● בבנק הפועלים מגייסים את מומחה הגאו-פוליטיקה ד"ר קובי ברדה לניתוח שווקים ● וגם: בית התוכן החדש שמקימים בכירי ידיעות אחרונות לשעבר ● אירועים ומינויים

עם יותר ממיליון שקל בחודש - מיהו המנכ"ל שכבש את צמרת טבלת השכר?

מיהו איש העסקים שהעניק תרומה של 200 מיליון דולר לנגב?, וגם: מה קרה למי שהשקיע 100 אלף שקל במדד S&P לפני שנה? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

טיילור אורטגה ודן לוי ב''טעויות מרות''. לכל אחד יש סוד / צילום: Spencer Pazer/Netflix © 2025

"טעויות מרות": מעידה אחת וארגון פשע לוקח לידיו את השליטה על החיים שלך

סדרות פשע לרוב נשענות על דרמה כבדה, אבל "טעויות מרות" של נטפליקס מנסה ללכת לכיוון אחר - לשלב הומור ואבסורד בתוך עולם אלים ● עירוב הז'אנרים יוצר תוצאה מעט מבולגנת, אבל גם כזו שיש בה משהו מסקרן

יפית גריאני / צילום: רמי זרנגר

כאל איבדה את השליטה במועדון הכי נחשק: כך היא מנסה למזער נזקים

הודעת אל על על העברת מועדון "הנוסע המתמיד" לישראכרט הכניסה את כאל, שעומדת לאבד הכנסות עתק, לעמדת מגננה ● החברה יצאה למאבק משפטי בטענה שחברת התעופה מנצלת את כוחה המונופוליסטי ● באילו הפרות מדובר, מה קבע ביהמ"ש ומה צפוי בבוררות ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה שוב בשיאים לאחר ההכרזה על הפסקת האש בין ישראל ללבנון

נאסד"ק עלה ב-0.3% ● דונלד טראמפ הכריז על הפסקת אש בת 10 ימים בין ישראל ללבנון ●  מכירות סייברטראק של טסלה מקבלות עזרה באחרונה מהחברות האחרות של אילון מאסק  ● אולבירדס זינקה אתמול עד כדי 700% לאחר שהוסיפה "AI" לשמה, היום היא צנחה ● התביעות לדמי אבטלה בארה"ב ירדו לשפל של שנתיים

נטפליקס / צילום: Shutterstock

המשקיעים ציפו לתחזית חזקה יותר - נטפליקס נופלת במסחר המאוחר

הכנסות נטפליקס עמדו על 12.2 מיליארד דולר, עליה של 16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● תחזית החברה לרבעון השני, 12.57 מיליארד דולר, פחות מהצפי ● זהו הדוח הראשון של החברה מאז נסוגה מעסקת רכישת וורנר ברדרס ומאז שהעלתה מחירים ● ריד הייסטינגס, מייסד החברה והיו"ר הנוכחי, עוזב את הדירקטוריון

שבוע המסחר במט''ח נפתח עם התחזקות של השקל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל עשה היסטוריה: המכה שחטפו החוסכים ב–S&P 500, והאם ימשיך להתחזק?

שער הדולר נפל לראשונה מאז 1995 לקידומת חדשה, ונסחר בפחות מ–3 שקלים ● אומנם היחלשות הדולר בעולם תרמה לכוחו של השקל, אך גם כשבוחנים את המטבע הישראלי אל מול מטבעות מרכזיים אחרים מגלים קפיצה חריגה ● כמה הפסידו החוסכים שהשקיעו את כל החיסכון במדד הדגל האמריקאי?

אילוסטרציה: shutterstock

משחק הכיסאות בחברות הממשלתיות: אלו המינויים שצפויים בקרוב

מועמדתו של אנדריי אוזן ליו"ר מקורות נפסלה, ובמקומו צפוי להיכנס לתפקיד דורון ארבלי שמכהן כיום כיו"ר חברת החשמל ● את תפקידו של ארבלי צפוי לתפוס משה שמעוני המכהן כיום כיו"ר רכבת ישראל ● רגע לפני הכניסה לתקופת הבחירות, השרים ממהרים לבצע שינויים

נופר אנרג'י / צילום: מצגת החברה

חברת האנרגיה המתחדשת שמתכננת להיסחר גם בנאסד"ק

נופר אנרג'י של יזם האנרגיה, עופר ינאי, הודיעה כי דירקטוריון החברה אישר את קידום הליך הרישום למסחר של מניות של החברה ברישום כפול בבורסה בארה"ב ● "בשלב זה, "יובהר כי מסמך הרישום למסחר אינו כולל גיוס הון", הודיעה החברה

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בג"ץ הגביל את התערבות בן גביר במינויים ובחקירות המשטרה

הרכב מורחב של 9 שופטי העליון דן בעתירות הדורשות להדיח את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בעקבות התערבותו בעבודת המשטרה והפגיעה בעצמאות הארגון ● היועמ"שית בהרב-מיארה תומכת בעתירות, ומנגד שר המשפטים לוין הודיע כי מבחינתו הדיון אינו חוקי

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

על רקע הפסקת האש: הבורסה ננעלה במגמה חיובית - ת"א 90 קפץ ב־2.3%

מדד ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.5%, מדד ת"א 90 מזנק בכ-2.3% ● את העליות הובילו חברות הבנייה ● נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בראיון: צופה שדרוג בתחזית הצמיחה אם הפסקות האש יימשכו ● פסגות: האינפלציה בישראל תעלה ל-2.3% ● וגם: הישראלית שנכנסה לרשימה המכובדת של מניות כלכלת החלל

הרכבת הקלה / הדמיה: נת''ע

פיצול בנת”ע: רשות החברות מציעה להקים חברת הפעלה לרכבות הקלות

רשות החברות מציעה לפצל את פעילות נת"ע בין הקמה להפעלה באמצעות הקמת חברה בת ● לפי חוות הדעת, המהלך עשוי לשפר את השירות ולהפחית עומס ניהולי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ׳ קבע: מקורבו ישראל מלאכי ימונה למנכ״ל האוצר

על רקע סיום כהונתו של המנכ"ל היוצא אילן רום, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט למנות לתפקיד את ישראל מלאכי, שבשלוש וחצי השנים האחרונות שימש כמשנה למנכ"ל האוצר וכחבר הנהלת המשרד ● "איש מקצוע מהמעלה הראשונה שתרם עד כה רבות לעשיית המשרד", מסר סמוטריץ'