גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

שלמה קרעי, הליכוד. הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב
שלמה קרעי, הליכוד. הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

לאחר שבוע סוער בכנסת, הרפורמה בתקשורת שמוביל השר הממונה שלמה קרעי התקדמה עוד צעד בדרך להפיכתה לחוק. את הרפורמה מלווה קול מחאה אדיר, שבמקרים רבים לא נשאר ללא מענה מצד שר התקשורת. התגובות של קרעי זכו לתגובות מצד המבקרים, התגובות לתגובות זכו לעוד תגובות - וחוזר חלילה.

האם יש ממש בחששות המתנגדים, או שבסך־הכול מדובר בליברליזציה של השוק? כדי לענות על השאלות האלה, נפרק את הרפורמה למרכיביה הבולטים - ומהם ננסה לבנות תמונה שלמה יותר. לצורך כך, נעזרנו במומחים מהתחום: ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ועם פרופ' עמית שכטר מאוניברסיטת בן גוריון.

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך; קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"
עשרות עיתונאים נכחו בכנס החירום: "קרעי מאיים גם על ערוץ 14"

ביטול ההפרדה המבנית

מה זה אומר? כיום, חוק הרשות השנייה קובע חובת הפרדה מבנית בין גופי שידור החדשות לבין החברות המסחריות המפעילות את הערוצים, לפיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה נדרש להקים חברת חדשות שהיא חברת־בת מופרדת מהחברה המחזיקה בה, ולקבל עבורה רישיון ייעודי. הרפורמה תבטל את החובה.

מה טוענים המתנגדים? גופי החדשות יהיו נתונים ללחצים מסחריים ופוליטיים, ובעלי אינטרס יוכלו להטות את הסיקור התקשורתי.

מה טוען קרעי? "הפרדה בין חברת חדשות לבעלי הערוץ קיימת רק בישראל! המדינה היחידה בעולם".

מה העובדות? "זה לא נכון להגיד שאין הפרדה מבנית בשום מקום בעולם", מסבירה לנו ד"ר שוורץ־אלטשולר. "את ההסדר הספציפי הזה אין, אבל כן קיימת בעולם התפיסה לפיה צריך להגן על העצמאות של גופי החדשות: בבריטניה יש כללים ברישיונות שמחייבים שמירה על עצמאות עריכתית, מועצת עיתונות מאוד חזקה ונציבות בתוך הרגולטור שמאפשרת קבלת תלונות על אתיקה; באיחוד האירופי עבר חוק שקובע במפורש שצריכה להיות חובה לעגן את עצמאותם של העורכים של כלי התקשורת. האם הם עשו את ההפרדה בצורה כזאת של הקמת חברה נפרדת? לא, אבל הרעיון בהחלט קיים".

פרופ' שכטר מוסיף כי אף שהטענה של קרעי אינה שגויה כשלעצמה, חשוב להתחשב בהסדר הכולל. שכטר מציין כי משרד התקשורת הממשלתי שיש בישראל לא קיים באף דמוקרטיה מערבית וכמעט באף מדינה בעולם. "מאז שנות ה־90 בוטלו בעולם משרדי התקשורת הממשלתיים, ובמקומם הוקמו רשויות תקשורת עצמאיות, מנותקות מהדרג הפוליטי. יש היום כעשר מדינות שיש בהן משרד תקשורת, כשהדמוקרטיה היחידה היא יפן. ב־1996 גם ממשלת ישראל קיבלה החלטה להחליף את המשרד ברשות עצמאית, וההמלצה חזרה על עצמה מאז, אבל הממשלות לדורותיהן התעלמו ממנה".

"מה שקרעי מנסה להגיד זה שלא צריך כלום", אומרת שוורץ־אלטשולר, "אבל בתזכיר חוק שלו הוא מבטל גם את הצורך בכללי אתיקה מרכזיים של הרגולטור, וגם את נציב תלונות הציבור שכיום קיים ברשות השנייה, ואפילו את הדברים הקטנים שקיימים למשל לגבי ערוץ 14 - החובה הזאת שהעורך יהיה לגמרי עצמאי. את כל הדברים האלה הוא מבטל - ואותם יש בעולם".

השינויים ברייטינג

מה זה אומר? הרייטינג (מדרוג) הוא הערכה של אחוזי הצפייה בתוכנית טלוויזיה מסוימת. כיום אחראית עליו "ועדת המדרוג" שהוקמה בהסכם שנעשה בין המפרסמים, הפרסומאים וגופי השידור. הרפורמה של קרעי מסמיכה את הרגולטור לחייב את השחקנים לפרסם בזמן אמת כל מיני נתונים.

מה טוענים המתנגדים? המדינה תקבל גישה לכל נתוני הרייטינג ותפרסם אותה בעצמה, בדומה לרוסיה ולסין.

מה טוען קרעי? "אין שום התערבות של המדינה, פשוט שקיפות של נתוני האמת".

מה העובדות? שכטר אומר כי הסדרה מדינתית של עניין הרייטינג היא שינוי משמעותי מהמצב הקיים, שכן כיום נושא הרייטינג כלל לא קיים בספר החוקים. "זה עניין מסחרי טהור", הוא טוען, "בו המדינה צריכה שהמעורבות שלה בנושאים כאלה תהיה מינימלית", אומר שכטר.

לפי שוורץ־אלטשולר, הבעייתיות בהצעה היא שעלול להיווצר "סוג של כאוס במדידה, כל אחד ימדוד אחרת, ואז לא יהיה ניתן להגיד שיש מטבע אחד של כל השוק שלפיו אפשר למדוד".

לדבריה, "היות שמדידת הרייטינג היא אינטרס של השחקנים ושל המפרסמים, אם אין מטבע אחוד של מדידת רייטינג, אי־אפשר יהיה לסנכרן את שוק הפרסום, והשוק לא יוכל לתפקד. איך מפרסם יוכל להחליט כיצד לחלק את תקציבי הפרסום שלו בין כלי התקשורת השונים? איך הוא יידע כמה כסף צריך לשלם לכל ערוץ אם כל אחד מהם מודד רייטינג בצורה שונה?".

"אבל", היא ממשיכה, "זו לא הלאמה של המדידה. בסופו של דבר, לא כתוב בהצעת החוק שהמדינה או הרגולטור ימדוד את הרייטינג. אין שום התייחסות בהצעת חוק לאופן מדידת הרייטינג, זה פייק ניוז".

מבנה הרגולטור החדש

מה זה אומר? במצב הנוכחי, הרגולטורים בשוק התקשורת הם מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הרפורמה מציעה להקים מועצה חדשה שתסדיר את השוק בכללותו, ותורכב משבעה חברים: מרביתם (ארבעה) נציגי ציבור ומיעוטם (שלושה) עובדי מדינה. שלושת עובדי המדינה יהיו נציגי משרד התקשורת, רשות התחרות ורשות האסדרה. כדי למנוע ככל הניתן מעורבות פסולה בבחירת נציגי הציבור, מוצע להקים ועדת איתור שתבחר את נציגי הציבור.

מה טוענים המתנגדים? העצמאות שהייתה לגופי הפיקוח תיעלם, והכוח ירוכז בידי גורם פוליטי.

מה טוען קרעי? "המועצה החדשה תהיה מועצה בלתי תלויה ומבוזרת".

מה העובדות? כיום, מועצת הרשות השנייה מורכבת מ־15 חברים שממנה הממשלה בהמלצת שר התקשורת - כלומר, 100% מהחברים ממונים על־ידי גורם פוליטי. מועצת הכבלים והלוויין מורכבת מ־13 חברים שמציע שר התקשורת לממשלה, ומהם רק שני חברים מתמנים על־ידי גורם שאינו פוליטי - כלומר, כ־85% מהחברים ממונים על־ידי גורם פוליטי. במקרה של המועצה המוצעת, חמישה מתוך שבעה חברים ימונו על־ידי שר התקשורת - ארבעה נציגי הציבור ונציג משרד התקשורת. כלומר, כ־70% מחברי המועצה ימונו על־ידי גורם פוליטי.

אבל יש אבל: ארבעת נציגי הציבור שממנה שר התקשורת - שהם רוב הוועדה - ימונו מתוך מאגר שבוחרת ועדת איתור. ועדת האיתור תמנה חמישה חברים, ומתוכה רק היו"ר, שהוא מנכ"ל משרד התקשורת, מתמנה על־ידי השר. ארבעת האחרים הם גורמים מהדרג המקצועי (או עובד מטעמם) או מהאקדמיה: מנהל רשות האסדרה, ראש אגף התקציבים, הממונה על התחרות ואיש אקדמיה שייבחרו ראשי החוגים לתקשורת.

בנוסף, כדי להבטיח את עצמאות הרשות המוקמת, יהיו הסדרים נוספים כמו הקמתה כתאגיד סטטוטורי נפרד מהממשלה; הגבלת כהונה לחברי המועצה; הגבלת היכולת לפזר את המועצה או להדיח את חבריה; קביעה של חובת החברים להפעיל את שיקול־דעתם באופן עצמאי; תקצוב הרשות בחוק התקציב השנתי בסעיף נפרד.

ובשורה התחתונה?

אז כשמחברים את הנקודות, איזו תמונה אנחנו מגלים? לדעת שוורץ־אלטושלר, "70% מהרפורמה היא נדרשת - בכלל זה מבנה הרגולטור, הצורך לייצר האחדה של מגרש המשחקים והחלוקה מחדש של נטל ההפקה הישראלית המקורית". אבל אחד ההיבטים שמעוררים קשיים, לשיטתה, הוא "הצפת השוק, התחרות הבלתי מפוקחת. הבעיה שאם באמת השוק יהיה מוצף, אין שום ערובות לתוכן ולאיכותו.

"משרד התקשורת בעצמו כתב על כך ששוק התקשורת הוא שוק שיש בו בעיה שנקראת 'א־סימטריה במידע': היצרנים יודעים הרבה יותר מהצרכנים, ולכן הצרכנים לא מסוגלים לעשות באמת החלטה טובה לגבי המוצר. מי שצופה במהדורת החדשות לא באמת יודע להעריך את התוכן או להבין מה קרה מאחורי הקלעים. לכן תחרות חופשית בשווקים שיש בהם באופן אינהרנטי א־סימטריה במידע היא לא ערובה לאיכות של תוכן".

עוד כתבות

הפגנת בעלי העסקים הקטנים / צילום: פרטי

"הקרחון מתקרב, וסמוטריץ' לא רואה אותו": מחאת הקמעונאים על העלאת הפטור ממע"מ

בעלי העסקים שיצאו להפגין מבקשים לבטל את הרפורמה של שר האוצר בטענה כי זו תפגע דרמטית בעסקים שלהם ● הרפורמה, שצפויה להיכנס לתוקף בשבוע הבא, תעלה את תקרת הפטור ממע"מ על יבוא משלוחים מחו"ל עד לגובה של 150 דולר

בעלי השליטה והמנכ''לים המשותפים, האחים צחי ועידו חג'ג', עם רותם סלע / צילום: Israel Hadari

שלוש דירות, 100 מיליון שקל: האחים חג'ג' חושפים את העסקאות בשדה דב

באירוע חגיגי האחים חג’ג’ חשפו את הדגם של פרויקט FIRST העתידי בשדה דב, הכולל מגדל בן 45 קומות ושלושה בנייני בוטיק בני 9 קומות ● מוזיאון ישראל קיבל תרומה נדירה מהאספן האמריקאי מרטין מרגוליס ● ובסאפיינס מתחיל סבב מינויים חדש לאחר המעבר לבעלות חדשה וההפיכה לחברה פרטית ● אירועים ומינויים

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

זה ייגמר רע: "ביג שורט" מצביע על הנתון המדאיג בוול סטריט

משקי הבית בארה"ב נוהרים לשוק המניות, ומייקל ברי מזהיר שבפעמים האחרונות שכך היה, זה נגמר רע מאוד ● הוא גם טוען כי שוק ה-AI הוא בועה, והימר על ירידות במניות אנבידיה ופלנטיר ● לעומת זאת, הוא מאמין גדול בענקית טכנולוגיה אחרת

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת  עשירי ישראל / צילום: AI

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת עשירי ישראל

בעשור האחרון קפץ שוויו של איש העסקים מיקי פדרמן מ-6 מיליארד שקל ל-35 מיליארד ● המלונאי שנכנס בעסקת מיזוג לתעשייה הביטחונית, כמעט במקרה, רכב על מרוץ החימוש הגלובלי - והתברג לצמרת הישראלים העשירים בעולם ● מיהו הטייקון המסתורי שמתעקש להישאר מתחת לרדאר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

הדוח הסופי של האוצר: מס מדורג על רווחי הבנקים שמעל ל-50% ביחס לשנים קודמות

לפי הדו"ח הסופי של הצוות הבין משרדי: העלייה החריגה בשיעורי הרווחיות של הבנקים נובע מהריבית הגבוהה ומסביבה תחרותית מוגבלת וריכוזית ■ אגף התקציבים ונציג בנק ישראל התנגדו: "הכיוון שהתגבש בדוח הסופי, לא שיקף את הלך הרוח במהלך דיוני הצוות"

בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock

נמנעים מבדיקות? אולי יש לכם FOFO

אחרי ה־FOMO, הכירו את ה־FOFO, תופעה שמתארת את הפחד לדעת (Fear of finding out) ● פרופ' יניב שני חוקר בשנים האחרונות מה גורם לנו להימנע ממידע חשוב כמו תוצאות בדיקות או מבחנים, אבל גם מה מביא אותנו לחפש מידע חסר תועלת ● בראיון לגלובס הוא טוען: "אנחנו לא מחפשים מידע כדי לקבל החלטות, אלא לשם ויסות רגשי"

התחזית של חברות הדירוג / צילום: Shutterstock

הלייזר ישנה את התמונה, הדיור ייתקע - ומה עם יוקר המחיה? תחזית חברות הדירוג ל-2026

לאחר שנה אדירה לתעשיות הביטחוניות, ב־S&P מעריכים מעלות כי "נראה מעבר מייצור התקפי לייצור הגנתי", וכי הלייזר "ישנה את התמונה" ● מידרוג צופה כי מחירי הדירות הגבוהים, יוקר המחיה והצפי להמשך שחיקה במחירים צפויים להגביל את חזרת הביקושים בענף

טארטלט לימון שומשום / צילום: יעל יצחקי

אפייה משובחת וביסטרו חכם: "זיגו" מכניס דם חדש לזכרון יעקב

מי שהתגעגע ליד של גיא רוזמרין ישמח לבקר בבית האוכל שמציע בבוקר מאפים, בצהריים אוכל מקומי חם וערב אחד בשבוע – מתפרע

עבודות על המטרו בשכונת כפר גנים בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

פרויקט הענק עובר לשלב הביצוע: הונחה אבן הפינה להקמת המטרו בגוש דן

בטקס רשמי שנערך הבוקר, הפרויקט שאמור לשנות את מפת התחבורה במרכז הארץ עובר משלב התכנון לשלב ביצועי ראשון ● רשת המטרו צפויה לכלול 3 קווים שיחברו בין 24 רשויות לאורך 300 ק"מ של מנהרות ● עם זאת, המטרו עדיין ניצב בפני שורה ארוכה של אתגרים - תכנוניים, ניהוליים ותפעוליים

דימונה. המספרים לא פוגשים את הביקוש / צילום: Shutterstock

למה נתניהו הבטיח השבוע הגירה שלילית של 20 אלף תושבים לדימונה?

בפעם השנייה בתוך שבע שנים הבטיח בנימין נתניהו לדימונה הבטחות להקמת עשרות אלפי יחידות דיור ● אחרי שני הסכמים ויותר מ־10 מיליארד שקל על הנייר, ברור שהמבחן הוא מי באמת מגיע לגור שם

ניר וברית בן עמרם, בעלי בלונדי גריל צ'יז / צילום: משה ניסים

"רעדתי מפחד": בית הקפה שממציא את עצמו מחדש אחרי שנים סוערות

ברית וניר בן עמרם נאלצו לסגור את העסקים שלהם בקורונה, ותכננו לפתוח בית קפה בצפון ב-8 באוקטובר 2023 ● מאוחר יותר, כשפתחו בירושלים, החלה המלחמה עם איראן: "חיילים צוחקים איתי שפעם הבאה אשלח להם צו 8 מראש" ● ולמרות הכול, הם מצליחים להגשים את החלום שלהם: "אפשר לקנות אלף מאפים טעימים, אבל אנחנו רוצים לעורר באנשים זיכרונות"

ראשת ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י בפרלמנט. האישה הראשונה בתפקיד / צילום: ap, Eugene Hoshiko

התיירות הישראלית ליפן קפצה ב־88% מהשנה שעברה. זו הסיבה האמיתית

הציבור המזדקן, התוצר המתכווץ והיחלשות המטבע הכניסו את הכלכלה הרביעית בגודלה לסחרור, וחבילת תמריצים ממשלתית כבר יצאה לדרך ● אבל כשהשמיים מתקדרים מעל ארץ השמש העולה, נדמה שדווקא לישראלים נוצרות הזדמנויות יוצאות דופן - מההייטק והביטחון ועד החופשה שהוזלה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה ואורקל זינקו, נייקי נפלה ב-11%

אורקל הצטרפה לקבוצת משקיעים שאמורה להוביל את פעילות TikTok בארה״ב ● הדוח של נייקי: שיפור בארה"ב, ירידה חדה במכירות בסין ● בוול סטריט נערכים ליום פקיעת האופציות הגדול בהיסטוריה ● הבנק המרכזי של יפן החליט להעלות את הריבית במדינה ל-0.75%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995 ● הבורסות באירופה ננעלו במגמה חיובית

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

זנדסק מגיעה לישראל: רוכשת את אנליש בכ-40-50 מיליון דולר

הרכישה תאפשר לחברת התוכנה האמריקאית לפתוח לראשונה מרכז פיתוח בישראל ● בין המשקיעים המוקדמים בחברת ה-AI הקטנה: קרן TLV Partners, אביגדור וילנץ, בני שניידר ואריק קליינשטיין מקרן גלילות

עגבניות / צילום: עינת לברון

בדיקה שגרתית בנמל אשדוד גילתה: הפיקוח על העגבניות מאזרבייג'ן מזויף

משלוחי עגבניות שהוצגו כמגיעים מאזרבייג'ן לוו בתעודות מזויפות, ולעיתים אף הפנו לאתר אינטרנט מתחזה ● משרד החקלאות והיחידה המרכזית לאכיפה וחקירות בודקים ניסיון שיטתי לעקוף את מנגנוני הפיקוח על יבוא תוצרת חקלאית

משרדי סלקום / צילום: עוזי פורת

שירותי האינטרנט של לקוחות סלקום חזרו לפעילות: "מתחקרים את האירוע"

לקוחות חברת סלקום דיווחו על תקלות בשימוש באינטרנט ● בסלקום מעדכנים: "השירות חזר לפעילות. אנחנו מתחקרים את האירוע ומתנצלים על אי-הנוחות"

LEPAS. בהכנות להשקה באירופה / צילום: יח''צ

קמפיין הריכוזיות נושא פירות? קבוצת צ'רי הסינית בוחנת מינוי יבואן שלישי לשני מותגים חדשים שלה

על רקע הצעדים להגבלת הריכוזיות בענף הרכב, צ'רי בוחנת מינוי יבואן שלישי בישראל לשני מותגים חדשים ב־2026, בנוסף לקרסו מוטורס וכלמוביל ● סמארט משיקה בישראל את הקרוס־אובר החשמלי הגדול והיקר ביותר שלה עד כה ● BYD מתכננת להביא לאירופה - ובהמשך גם לישראל - את מכונית הסופר־מיני הראשונה עם הנעת פלאג־אין ● השבוע בענף הרכב

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

שכירים? גם בשנה הבאה קרן ההשתלמות שלכם תהיה שווה פחות

ההטבה הכי גדולה של השכירים מתכווצת ● ומכסת הגיוס היא רק המלצה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

החל ממרץ: הטיסה הבינלאומית הראשונה שתצא משדה התעופה רמון

לגלובס נודע כי הקו הראשון שחברת הלואו קוסט וויזאייר תפעיל מנמל התעופה רמון יהיה קו בודפשט-אילת ויפעל כבר מחודש מרץ הקרוב ● המהלך הוא חלק מהקמת בסיסי הפעילות של החברה בישראל ומההסכמות שהושגו במו"מ עם משרד התחבורה

זום גלובלי / צילום: AP

קרב אגרופים בפרלמנט הבולגרי ו"סדר חדש" בבוליביה

מנהל נאס"א הנבחר ובעל בריתו של אילון מאסק גורם לחשש בארה"ב ● בעקבות ירידה בילודה, בסין מטילים מס חדש על האוכלוסייה ● ובצד השני של העולם - ממשלת בוליביה מפסיקה לסבסד את הדלק אחרי 20 שנה ● זום גלובלי, מדור חדש