גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מותגים שחוזרים לתקופת המנדט הבריטי ועסקה עם שרי אריסון: הדרך של אחת החברות הוותיקות בישראל להנפקת ענק

כשהיא חמושה בשורה של מותגי מזון שמוכרים בכל בית, מניית סוגת נחתה על שולחנם של המשקיעים בת"א ● עם נתחי שוק משמעותיים במלח, סוכר, אורז ושמן, היא מחפשת להמשיך להתרחב ● ובזמן שהמשקיעים מסתערים, יש מי שחושש מעליות מחירים עתידיות: "יודעים מה קורה לחברה שמנפיקה ורוצה לחלק דיבידנדים"

מפעל סוגת בקריית גת / צילום: יח''צ
מפעל סוגת בקריית גת / צילום: יח''צ

גל ההנפקות בבורסה בתל אביב צובר תאוצה, ונראה שהשיא עוד לפנינו. אך כבר עכשיו ניתן לסמן את ענף המזון כלהיט התורן, ששולח עוד ועוד חברות לזירת המסחר.

השינוי בטעמי המשקיעים, שנכוו מהנפקות ההייטק של תקופת הקורונה, הוביל לחיפוש אחר חברות יציבות, המציגות רווחים, תזרים חזק וצמיחה לאורך זמן. ואת זה מספקות חברות המזון. התוצאה היא שתחום שבמשך שנים נעדר כמעט כליל משוק ההון הישראלי, מוצא את עצמו במרכז הבמה הפיננסית, עם שורה של עסקאות השקעה בשוק הפרטי ושלוש הנפקות גדולות שבוצעו לפי שווי של מיליארדי שקלים.

"זה לא הזמן להגדיל את רכיב המניות": התחזיות והטיפים של מנהלי בתי ההשקעות הגדולים
"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ניירות ערך בראיון

המצטרפת האחרונה לזירת המסחר בתל אביב היא אחת מ־10 ענקית המזון של ישראל: יצרנית ויבואנית המזון היבש סוגת , שהשלימה בשבוע האחרון הנפקה ראשונית (IPO) שבה גייסה 360 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ־1.2 מיליארד שקל (אחרי הכסף).

הגם שהשם סוגת מזוהה אצל רבים עם ייצור (ובהמשך יבוא) של סוכר מאז תחילת שנות ה־60 של המאה הקודמת, הרי שהיום מדובר בחיה אחרת לחלוטין - אחת מ־10 השחקניות הגדולות בשוק המזון המקומי, החולשת על נתחי שוק משמעותיים בשורה של מוצרי יסוד.

תחת שליטתה של קרן ההשקעות פורטיסימו, הפכה סוגת בשנים האחרונות לחברה המרכזת תחתיה את נתחי השוק הגדולים ביותר בשורה ארוכה של מוצרים, ובראשם מלח - תחום שבו היא מוגדרת כמונופול עם נתח שוק של כ־91% במלח מיוחד; ונתח של כ־76% במלח באריזות נייר (סלית). בנוסף, לחברה יש נתח שוק משמעותי בתחומים כמו סוכר (56%), אורז (53%), קטניות (37%) ושמן (25%).

זאת הודות לשורה של רכישות אסטרטגיות, בהיקף של מעל 300 מיליון שקל, אותן ביצעה בתחום המזון היבש. הללו הרחיבו את פעילותה בצורה משמעותית, כשבין המותגים שנרכשו, ומוכרים בכמעט כל בית בישראל, ניתן למנות את מותגי השמן "עץ הזית" ו"מילמור", הטחינה "אל־ארז", התבלינים "פרג", הקפה "אל־נח'לה" והפופקורן "פופסטאר".

"'הטמפרטורה בבריכה' הרבה יותר נוחה"

ההנפקה של סוגת מגיעה כאמור בעת שגל ההנפקות בבורסה בתל אביב נמצא בעיצומו, ואחרי ששתי חברות מזון גדולות ביצעו מהלך דומה: חברת הבשר בלדי ויצרנית מוצרי החלב מחלבות גד (ראו מסגרת).

"בסוגת חיכו הרבה זמן לתזמון הנכון. המלחמה שיבשה לה לגמרי את התוכניות, אבל ברגע שהם ראו ששוק ההון מרים את הראש ומצליח להסתכל קדימה, הם הפעילו מבערים", מספר גורם בשוק ההון שהיה מעורב במהלך ההנפקה.

"הם לא תכננו שזה ייצא בסמיכות להנפקה של מחלבות גד, וההצלחה שלה לא היוותה פקטור, אבל אין ספק שזה הקל על התמחור. בסוף אתה מגיע לשוק אחרי שהמוסדיים כבר עשו חלק מהמחקרים שלהם, וה'טמפרטורה בבריכה' הרבה יותר נוחה".

"סוגת היא חברה שהייתה חייבת להגיע לבורסה", קובע אמיר נחום, מנכ"ל משותף בווליו בייס חיתום שהובילה את ההנפקה. "שוק ההון המקומי מורכב בעיקר מחברות נדל"ן ופיננסים, והמוסדיים משוועים לגוון את ההשקעות עם חברות טובות ותזרימיות, שיודעות לבצע מיזוגים ורכישות כמו סוגת. מצד שני, היה הרצון של סוגת לקדם את מנועי הצמיחה שלה באמצעות גיוס ההון, שבסוף הוא כלי, לא מטרה, כדי להאיץ את קצב הצמיחה".

אבל יש גם מי שסבורים כי להחלטת סוגת להיכנס לבורסה עלולות להיות השפעות שליליות על החברה. "הם יצטרכו להתחיל להתרגל לזה שהמספרים שלהם גלויים, ובתחום רגיש כמו המזון זה אף פעם לא דבר חיובי", אומר גורם בכיר בענף המזון.

"הישראלים מתמודדים עם יוקר המחיה, וברגע שסוגת יציגו תוצאות טובות, מיד יקשרו אותם לזה", הוא מוסיף. "מספיק לראות את היחס כלפי שטראוס או דיפלומט לאחר שהן מפרסמות דוחות חזקים".

באותו הקשר יש מי שחושש מהשפעת מהלך ההנפקה על הצרכן הישראלי, שנאנק כאמור תחת כובד המחירים. "כולנו מבינים מה קורה לחברה שמנפיקה ורוצה להגדיל רווחים ולחלק דיבידנדים לבעלי המניות. אני מקווה מאוד שלא נתחיל לראות עליות מחירים השכם והערב", מציין קמעונאי בכיר. "ניקח לדוגמה את תנובה שרוצה ללכת להנפקה - ברור שהם מנסים עכשיו לייצר את הרווחיות הכי גבוהה כדי להעלות את השווי, וזה כמובן מתורגם לעליות מחירים".

"מחפשים מותגים חזקים, ולא אכפת לשלם יותר"

סוגת מודל 2025 היא קבוצה החולשת על מגוון של מאות מוצרים, רובם המוחלט בתחום המזון היבש. הסינרגיה בין המותגים השונים שמאוגדים תחתיה באה לידי ביטוי בשימוש במערך ההפצה, המכירות והלוגיסטיקה של החברה, המאפשר הקטנה משמעותית של הוצאות המותגים.

על סוד כוחה של הקבוצה אומר קמעונאי בכיר כי "כל מי שעובד בתחום הקמעונאות יגיד שהקטניות והסוכר היקרים ביותר הם של סוגת. למרות שיש היום המון מוצרים שזולים משמעותית, הישראלים מעדיפים מותגים ומוכנים לשלם על זה כסף. קהלים בודדים בישראל יודעים למחות על המחיר הגבוה ולנסות מוצרים חלופיים".

מנהל בכיר באחת מחברות המזון הגדולות מציע את הזווית שלו: "בניגוד לקרנות השקעה פרטיות אחרות, שמחפשות לרכוש חברה במחיר הזדמנות כדי להשביח ואחר־כך למכור - פורטיסימו וסוגת דווקא מחפשת לרכוש מותגים חזקים, ולא אכפת להן גם לשלם יותר. עבורן חברות במשבר, שקרנות אחרות רואות בהן הזדמנות, זה 'קנס'. הרכישות הללו מאפשרות להן להמשיך לצמוח יפה".

ואכן, הצמיחה של סוגת משתקפת היטב בתוצאות. את תשעת החודשים הראשונים של 2025 היא סיימה עם הכנסות של כ־716 מיליון שקל ורווח נקי של כ־24 מיליון שקל, המשקף קפיצה של כ־81% ביחס לתקופה המקבילה ב־2024. זאת הודות לשיפור משמעותי ברווחיות הגולמית והתפעולית, שעמדו על 19.5% ו־8% מהמכירות, בהתאמה.

סוגת צופה כי תסיים את 2025 עם הכנסות של 944 מיליון שקל, נתון דומה לזה שנרשם אשתקד. בחברה מציינים כי היציבות בהכנסות נובעת מההתמקדות בהקטנת היקפי המכירות של מוצרים בעלי שיעור רווחיות נמוך יותר. במבט קדימה, בסוגת סבורים כי בשנת 2026 היא תשוב למסלול צמיחה, עם הכנסות מוערכות של כ־977 מיליון שקל.

ערבוב של מלח, סוכר, דגנים וקפה

קבוצת סוגת (החברה המונפקת) היא פרי המיזוג בין שתיים מחברות המזון הוותיקות במשק - סוגת ומלח הארץ. בתחילת שנת 2019 רכשה קרן פורטיסימו מידי המיליארדרית שרי אריסון את חברת מלח הארץ (לשעבר תעשיות מלח), הפועלת מאז שנת 1922 בתחום הייצור והיבוא של מלח, תמורת 160 מיליון שקל.

"בניגוד למה שאולי חושבים, פורטיסימו קיבלו מאריסון חברה טובה מאוד, אבל היא הייתה פעילה רק במלח", מספר גורם בשוק המזון. "הם קנו ביזנס טוב, אבל כזה שאין לו הרבה לאן לצמוח", מוסיף בכיר בשוק ההון. "עבור אריסון זו הייתה פעילות שולית, והיא מכרה אותה כחלק ממכירת חיסול של הפעילויות שלה בארץ באותה תקופה (שכללו בעיקר את מניות בנק הפועלים והשליטה בחברת שיכון בינוי, א"ג)".

כדי לצמוח ולשפר את הפעילות, בחרו בפורטיסימו לרכוש באותה שנה את סוגת באמצעות מלח הארץ, תמורת 60 מיליון דולר (כ־210 מיליון שקל) מידי תאגיד המסחר הבריטי מאן. בשוק מספרים כי בפורטיסימו סימנו את סוגת - שנכון למועד הרכישה עסקה במכירה של סוכר, דגנים, קטניות וקמח - כחברה שבאמצעותה הם יוכלו להמשיך לצמוח בתחום המזון.

"סוגת הייתה חברה לא רווחית במיוחד, אבל בפורטיסימו זיהו פלטפורמה לא מנוצלת של הפצה. בסוף סוגת הייתה אומנם חברה בינונית, אבל כזו שיודעת להגיע יפה לנקודות המכירה בקצה", מספר המנהל בענף. "על בסיס הפלטפורמה של סוגת ותהליכי הייעול שהם העבירו אותה, צמחה ענקית המזון שהיא היום".

גורם אחר בשוק המזון מציין כי "אנשים נוטים להמעיט בערך של זה, אבל בסוף מדובר במותגים שחלקם חוזרים לתקופת המנדט. סוג של נכס צאן ברזל במדפים ובארונות של הישראלים. מספיק להסתכל על מי שהחזיק בהם לאורך השנים - חלקם לא בין החיים, אחרים כבר פחות רלוונטיים, ואילו המותג נשאר חזק. השם נשאר, ורק האנשים התחלפו".

בן לאצולת מזון וקרן השקעות: מרוויחי סוגת

לצורך קידום מהלכי הצמיחה, גייסו בקרן פורטיסימו את גיא פרופר (49), בן לאחת ממשפחות אצולת המזון המקומית. אביו הוא דן פרופר, ששימש בעבר כמנכ"ל ויו"ר ענקית המזון אסם, ומשפחתו נמנתה עם מייסדיה. פרופר ג'וניור צבר ניסיון עשיר בתחום המזון, בעיקר בחברת תנובה שם ביצע שורה של תפקידי ניהול בכירים, כולל סמנכ"ל הפיתוח העסקי ומנהל החטיבה הבינלאומית של הקבוצה.

"גיא הוא הרוח החיה של סוגת. הוא חי את עולם המזון מגיל אפס", מספר גורם בכיר בשוק ההון שמכיר אותו מקרוב. "זה בן אדם שה־DNA שלו מהיום שהוא נולד זה קמעונאי, ואי־אפשר לקחת את זה ממנו. לזה תוסיף את כישורי הניהול והאסטרטגיה שלו, שהוא קיבל בתנובה ומהייעוץ העסקי שהוא נתן לתאגידי מזון, ותקבל מנכ"ל חזק שמאוד מוערך בשוק. פורטיסימו מצאו את החבילה המלאה".

העבודה הקשה של פרופר השתלמה עבורו, שכן הוא נהנה מהחזקה של כ־1.5% ממניות סוגת בשווי נוכחי של כ־17 מיליון שקל, לצד שכר בעלות שנתית של כ־1.3 מיליון שקל.

מי שבעיקר יכולה להיות מרוצה מההנפקה היא קרן פורטיסימו, בהובלת יובל כהן, אחת מקרנות הפרייבט אקוויטי המובילות בישראל, שברקורד שלה מהלכי השבחה ואקזיטים רבים בין היתר בחברות סודהסטרים, קורנית דיגיטל, טלרד ונור מקרופרינטרס.

אף על־פי שלא מכרה מניות בהנפקה, רשמה פורטיסימו הצפת ערך משמעותית כתוצאה מהמהלך. נכון להיום, שווי החזקות הקרן (השולטת גם בחברת התקשורת סלקום) עומד על כ־672 מיליון שקל - כפול מעלות ההשקעה שלה בסוגת. זאת, לאחר רווח של 150 מיליון שקל מהכנסתה בשנת 2021 כשותפה בחברה של פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים (20%).

עוד כתבות

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● עדכונים שוטפים

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק