גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלכלן הבכיר שמעריך: מחירי הדירות ימשיכו לרדת, עד לנקודה הזו

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי
ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

"השוק מתחיל לתמחר בשבועות האחרונים סיכונים רבים, אבל הסיכון המרכזי לדעתי הוא פיסקלי - חוסר היכולת של ממשלות ברחבי העולם להתמודד עם גירעונות תקציביים עמוקים", מעריך הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, ויקטור בהר, בפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס.

כוחות השוק | מנכ"לית חברת הביטוח: "אחיינית שלי רצתה לקנות את האוטו הזה. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'"

"זה חוצה יבשות: בארה"ב רואים ממשל שרוצה להפחית מסים, אבל פוליטית לא מסוגל להתמודד עם צד ההוצאות. בצרפת ראינו נפילה של ממשלה בעקבות גירעונות, ובריטניה בקושי הצליחה להעביר העלאת מסים. הדוגמה הקיצונית ביותר היא יפן, עם יחס חוב תוצר של מעל 200% ודמוגרפיה לא מעודדת", הוא מוסיף.

לדבריו, "אנחנו נוטים לייחס את האינפלציה הנוכחית לשיבושים של אחרי הקורונה, אבל 'החטא הקדמון' היה עוד קודם לכן - הגירעונות המאוד גבוהים. אין ארוחות חינם. גירעונות כאלו יוצרים בסופו של דבר סיכונים אינפלציוניים ושחיקה של המטבע, וזה תהליך שעוד לא הסתיים להערכתי".

איפה ישראל נמצאת בתוך המגמה הזו? אנחנו נסחפים עם הזרם העולמי?
"למרבה הפלא, ישראל ממוצבת טוב יותר. יש לנו מורשת טובה מאוד של אחריות פיסקלית מהשנים שלאחר תוכנית הייצוב, מה שרבים מכנים 'נערי האוצר' ששולטים בתקציב. אפילו שר האוצר אמר שהוא לא באמת מנהל את המדיניות הפיסקלית. זה אומר שהאחריות כאן הייתה גבוהה יותר מבעולם.

"זו הסיבה שאחרי שנתיים של מלחמה יקרה, יחס החוב־תוצר שלנו נושק ל־70% מלמטה, בעוד שרוב מדינות אירופה חצו את ה־100%. נכון, אנחנו רואים לאחרונה סדקים במשמעת הזו ויעד הגירעון בספק, אבל צריך לתת קרדיט לממשלה שבשיא המשבר הצליחה להעביר צעדים לא פופולריים כמו העלאת מע"מ וקיצוצים בהיקף של 30 מיליארד שקל. השקל החזק הוא במידה רבה תמונת ראי לאמון הזה שהעולם עדיין נותן בכלכלה הישראלית".

"הדור שלא ידע את יוסף"

כשויקטור בהר מסתכל על המצב הנוכחי בשווקים ועל תמהיל המשקיעים, הוא מזהה תופעה שלא הכיר בעבר: דור חדש של משקיעים שהתרגל לכך שהשוק תמיד עולה, וגם אם יש משבר הוא בדרך כלל נגמר מהר מאוד.

מה יכול להיות הברבור השחור הבא שיטלטל את השווקים?
"אם נתעלם לרגע מסיכונים גיאופוליטיים כמו פלישה של סין לטייוואן, שזה סיכון ידוע ואולי גם מתומחר במידה מסוימת, הסיכון הגדול הוא שילוב של שווקים פיננסיים בשיא, קריפטו בשיא, ודור שלם של משקיעים צעירים שלא חוו מעולם שוק יורד אמיתי. אני קורא להם 'דור שלא ידע את יוסף'. הוא לא יודע מה זה תיקונים בשוק המניות.

"אני שומע צעירים שאומרים: 'מה זה משנה? ניכנס למניות, יהיה תיקון, ותוך חצי שנה זה יעלה חזרה'. הם רואים בשוק המניות סוג של הכנסה קבועה (Fixed Income), הכסף זורם כל חודש. הם לא מבינים שתיקונים היסטוריים, כמו בנאסד"ק בשנת 2000 או בניקיי היפני, יכולים לקחת 10 או 20 שנה עד שחוזרים לקרן. בינתיים האינפלציה שוחקת את ערך הכסף. אם השווקים יחתכו בחדות, ייווצר 'אפקט עושר' שלילי חזק מאוד. אנשים מרגישים עשירים 'על הנייר', ואם הערך הזה יימחק, החשש שלי שזה יוביל לירידה בצריכה ולמיתון ריאלי בכלכלה העולמית.

"בסוף כלכלה זה הרבה פסיכולוגיה. אנחנו מאמינים בערך שיש לנו, ואז אם הערך הזה פתאום יורד לטמיון הוא יוצר איזשהו גלגל, מעגל קסמים שלילי, עם השלכות שליליות לכלכלה העולמית".

אולי אותם צעירים צודקים? הם מסתכלים על הממשלות שמתקשות לעשות צעדים קשים ועושות הכול למנוע נפילות בשוק.
"זה מה שקורה בארה"ב פחות או יותר. טראמפ מנסה כל פעם לתת זריקת מרץ נוספת לכלכלה האמריקנית. האינפלציה נעה סביב 3% (מעל היעד של הבנק המרכזי) והלחץ להוריד ריבית שם הוא ענק. זה קורה לא רק בארה"ב אלא בחלק ממדינות העולם.

"הסיכון הוא שאם אתה נוקט במדיניות כזו לאורך זמן, בנקודה מסוימת יפסיקו להאמין לך, ואז נראה את הדולר מתרסק בעולם. אגב, זה סיכון אמיתי שהדולר ימשיך להתרסק בעולם". בשנה האחרונה בלבד איבד המטבע האמריקאי כ־8% מול סל המטבעות.

סיכון נוסף ממדיניות זו, לפי בהר, הוא חזרת האינפלציה: "למשקי הבית יש תחושת עושר מאוד גבוהה, והם רוצים לתרגם אותה לצריכה. אבל כשהם באים לצרוך אין מי שייצר את מוצרי הצריכה האלו, וכדי שמישהו ייצר את מוצרי הצריכה האלה צריך לשלם לו, ואז השכר עולה. כך נכנסים פה למעגל קסמים של של עליות שכר ועליות מחירים".

"הסיכון שהשוק בארץ לא מתמחר"

עליות השכר המהירות מאפיינות גם את המגזר העסקי בישראל. נתוני ספטמבר שפורסמו לאחרונה הצביעו על קצב שנתי של 5%־6%, שנחשב מהיר מאוד ועל פי כלכלנים עשוי להוות סיכון אינפלציוני.

התחזיות בישראל מדברות על אינפלציה של כ־2% בעוד שנה, ובשטח השכר ממשיך לעלות. אנחנו מפספסים את הסיכון?
"השוק היום לא מתמחר מספיק את הסיכון הזה. יש פה גורמים שאנחנו יכולים להבין אותם, כמו למשל התחזקות השקל שמתורגמת להקלה באינפלציה בשנה הראשונה. אבל האם גם בעוד שנתיים נראה את המשך המגמה? אם השכר במגזר העסקי עולה ב־5%־6% זה מהווה סיכון שגם בישראל, כמגמה עולמית, נראה את האינפלציה חוזרת להרים ראש".

למה בעצם השוק מפספס את זה?
"אני לא אוהב לצאת נגד חוכמת ההמונים. לאורך ההיסטוריה, השווקים מאוד חכמים. אולי מתמחרים שהמלחמה הסתיימה, שהשקל עומד להתחזק לאורך זמן ושהמדיניות הממשלתית פה תהיה אחראית ביחס לעומס, וכתוצאה מכך שהאינפלציה תהיה נמוכה לאורך זמן. אני לא יכול לפסול את התרחיש הזה".

מאחורי עליית הביטקוין והזהב

בהר הזכיר את הסיכון לשחיקת הדולר האמריקאי. במקביל, וחרף הירידה מהשיא של כ־27%, בראייה לטווח ארוך הביטקוין ושאר מטבעות הקריפטו מתחזקים. אבל יותר מכולם, אין ספק שזו הייתה השנה של הזהב, שמחירו שבר שיאים חדשים השנה וזינק בכ־55%.

יכול להיות שהסיכון האינפלציוני שדיברת עליו קודם מתומחר דרך האפיקים הללו?
"בהחלט. העלייה בקריפטו היא למעשה הבעת אי־אמון במערכת הפיננסית המסורתית. אולי בכלכלה אין מה לדבר במונחי צדק, אבל אפשר לומר שיש כאן אפילו עניין של צדק: היה מעין 'חוזה' לא כתוב בינינו לבין הבנקים המרכזיים - הם אמרו לנו 'תחזיקו את הכסף, ואנחנו נדאג לשמור על ערכו'. בפועל, הם לא עמדו בחוזה הזה. הם הדפיסו כסף ושחקו את הערך של ההון. בקריפטו, בניגוד לכסף רגיל, אי אפשר פשוט להמשיך להדפיס, ולכן הציבור רואה בו מפלט.

"עלויות הכרייה עולות בקצב מאוד מהיר וכמעט בלתי אפשרי כבר לכרות עוד ועוד מטבעות. העלות השולית הולכת וגדלה לעומת עלות שולית של הדפסת כסף, שהיא אפסית וקבועה".

למה שוק הנדל"ן עדיין לא מתעורר?

כשמדברים על סיכונים, אחת השאלות המרכזיות היא לאן הולך ענף הנדל"ן בישראל. בחודש אוקטובר הקבלנים מכרו בסך הכול אלף דירות חדשות, ומלאי הדירות הלא מכורות חצה כבר את רף ה־80 אלף. באופן רשמי לפחות, על פי נתוני הלמ"ס, המחירים יורדים כבר שבעה חודשים ברציפות, למרות שבחישוב של קצב שנתי אנחנו עדיין ברמות חיוביות. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מחיר דירה ממוצעת ירד ב־2.5% ברבעון השלישי. וזה עוד בלי לשקלל את מבצעי המימון ויתר ההטבות שמעניקים הקבלנים. ולא שיש לי כאן איזושהי ביקורת על הלמ"ס.

"אנחנו לא מודאגים" אומר בהר, ומוסיף כי "אם משקללים את סך ההטבות שהקבלנים נותנים, המחירים בפועל ירדו הרבה יותר מ־2.5% כפי שרואים במדידת הלמ"ס. אבל עדיין, הבנקים מוצבים טוב בנדל"ן. מה שמאוד עוזר לנו זו הדמוגרפיה. אם היית אומר לנו 'יש 85 אלף דירות לא מכורות באוכלוסייה שלא גדלה' - היינו מודאגים מאוד. אבל מדובר באוכלוסייה שגדלה, וכל שנה המשק צריך כ־65 אלף דירות חדשות. בנוסף, רק כ־22% מהמלאי הזה הן דירות גמורות (היתר 'על הנייר'). לכן אני פחות מודאג, למרות שזה סיכון שאנחנו מנטרים אותו כל הזמן".

אתה חושב שאנחנו נראה את מגמת הירידה נמשכת?
"בטווח הקצר כן. נדל"ן למגורים מונע הרבה יותר מפסיכולוגיה מאשר מכלכלה נטו. זה משחק של ציפיות: ברגע שהציבור רואה שמי ש'יושב על הגדר' מקבל מבצעים טובים יותר ומחירים אטרקטיביים יותר, הוא ממשיך להמתין. הוא קורא כותרות על ירידות, רואה את המבצעים בשטח, ומחכה. עד שיגיע משהו שישנה את הפסיכולוגיה".

מה יהיה אותו אירוע? נראה שהקבלנים קיוו שזו תהיה הורדת הריבית הראשונה - וזה לא קרה.
"אני מאמין שבסוף זו תהיה הריבית. גם אם הפחתות הריבית כבר מגולמות בשוק המשכנתאות, הפסיכולוגיה היא הקובעת. ברגע שהרוכשים יראו את הריבית יורדת לאזור ה־3.5% (לעומת 4.25% היום, ב"ל), ויחשבו שזה זמן טוב לקנות, נראה אפקט עדר של חזרה לשוק. עד אז, הירידות בהחלט יכולות להימשך, אולי גם בגלל שינוי עומק דורי: הדור הצעיר הנוכחי לא בהכרח רואה בבעלות על דירה את חזות הכול, כפי שזה היה בדור שלי".

אם אתה צריך להמר, בכמה תסתכם ירידת המחירים?
"אם אני צריך להמר, אז הייתי אומר לפי מדד מחירי הדירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמצביע כרגע על ירידה של 2.5%, נגיע גם למינוס 6%־7%".

מה לגבי שוק המשרדים?
"באופן כללי, משרדים זה תמיד שוק עם סיכון יותר גבוה ממגורים, כי הוא יותר תלוי בפעילות העסקית. משרדים זה גם שוק מאוד לא הומוגני: יכול להיווצר מצב שבאזור מסוים המחירים יורדים ובאיזור אחר המחירים עולים. שיעורי התפוסה מאוד שונים בין מרכז תל אביב לבין הפריפריה. המפתח הוא נגישות לתחבורה ציבורית".

"התמחור בבורסה בת"א עדיין סביר"

הבורסה בת"א רושמת שנה היסטורית עם שבירת שיא אחר שיא, ומציגה תשואה עודפת על מקבילתה האמריקאית. מתחילת השנה, טיפס מדד הדגל ת"א 125 בכ־50%, אם הבורסה תמשיך בקצב הזה, 2025 עומדת להיות השנה הטובה ביותר באחוזת בית מאז 2009.

הבורסה בארץ עדיין אטרקטיבית בתמחורים הללו?
"הבורסה בתל אביב שונה מאוד מארה"ב. אין לנו את 7 המופלאות (ענקיות הטכנולוגיה). הבורסה שלנו מוטה לפיננסים (בנקים וביטוח) ונדל"ן. אלו חברות עם מודל כלכלי מוצק ומכפילי רווח שפויים, בניגוד למכפילים הדמיוניים בחלק ממניות הטכנולוגיה בחו"ל. לכן אני לא רואה פה סיכון של 'בועה' כמו שיש אולי בשווקים מסוימים בעולם. היה פה תהליך של קאץ'־אפ (סגירת פערים), והתמחור עדיין סביר".

החברות הביטחוניות היו מנוע צמיחה משמעותי בבורסה בשנתיים האחרונות. האם לדעתך המגמה הזו תימשך גם ביום שאחרי המלחמה, או שאנחנו מתקרבים למיצוי הפוטנציאל?
"מבחינת רווחיות, להערכתי עדיין יש שם מקום לאפסייד. בזמן המלחמה, החברות הללו התמקדו באספקת ציוד לצה"ל, אבל ברגע שהמלחמה תסתיים, כושר הייצור יוכל להיות מופנה בחזרה לייצוא, ושם הפוטנציאל גדול. צריך לזכור שייצוא מערכות נשק יוצר תלות ארוכת טווח: אחרי שמכרת את המערכת, אתה מספק תחמושת יקרה ושירותי תחזוקה לאורך שנים. בנוסף, העולם השתנה. כל אירופה נמצאת כרגע במירוץ חימוש מטורף, בעיקר בתחום ההגנה האווירית. גם אם נקווה שהמצב שם יירגע, הביקושים הביטחוניים הגבוהים מייצרים לחברות הישראליות הזדמנויות משמעותיות להמשך צמיחה".

עוד כתבות

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה