גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקמתה של מערכת מס הגודש יצאה לדרך, ומומחי תחבורה סקפטיים לגבי יעילותה

220 שערי אגרה ו־140 אתרי חיוב יוקמו בשלוש טבעות סביב תל אביב ● המערכת צפויה להתחיל לפעול ב־2027 ● המומחים עונים: האם המהלך יעבוד בלי שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית?

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock
עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

קבוצת אלקטרה זכתה בשבוע שעבר במכרז להקמה ותפעול של מערך מס הגודש בגוש דן. במסגרת הפרויקט יוקמו כ־220 שערי אגרה וכ־140 אתרי חיוב בשלוש טבעות סביב תל אביב. המערכת נועדה להפחית את עומסי התנועה בהתאם לחוק להפחתת גודש התנועה שאושר כבר בשנת 2021. על־פי התכנון, שלב ההקמה יחל לאחר חתימת הסכם הזיכיון, והמערכת צפויה להתחיל לפעול בשנת 2027.

ה־OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע
שאלת המעורבות הסינית בתשתיות של ישראל חוזרת לשולחן

התנגדות משרד התחבורה

החוק להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן נחקק בתקופת הממשלה הקודמת, כאשר מירב מיכאלי שימשה כשרת תחבורה, ונקבע כי ההכנסות מאגרות הגודש ישמשו למימון תוספות שירות בתחבורה הציבורית ולפרויקט המטרו בגוש דן.

עם כניסתה של מירי רגב למשרד התחבורה ב־2023, נוהלו מגעים בינה לבין משרד האוצר סביב יישום אגרות הגודש. במסגרת המגעים, הציע האוצר חבילת תקצוב בהיקף כ־20 מיליארד שקל לפרויקטי תחבורה, שכללה בין היתר את קידום רכבת לקריית שמונה, הארכת כביש 6 והקמת רכבל לכותל. עם זאת, במהלך השנה האחרונה האשימו במשרד התחבורה את האוצר בקיצוצים ובעיכובים בקידום פרויקטים אלה, בעוד שהמכרזים לתשתיות מס הגודש קודמו כסדרם. על רקע זה הביעו במשרד התחבורה התנגדות ליישום החוק והודיעו כי לא ישתפו פעולה עם האוצר בנושא.

דוגמה מסינגפור ולונדון

בעולם נרשמו הצלחות וכישלונות בניסיונות ליישם מס גודש על תנועה. סינגפור הייתה מהחלוצות בתחום, כשהחלה כבר בשנות ה־70 להפעיל מערכת חיוב על כניסה למרכז העיר. המערכת האלקטרונית שלה, שהושקה ב־1998, מעדכנת את המחירים בזמן אמת לפי עומסי תנועה ונחשבת לאחת המערכות היעילות בעולם. גם בלונדון נרשמה הצלחה, לאחר שבשנת 2003 הוחלט על נטילת מס על כניסה למרכז העיר: התוצאה הייתה ירידה של כ־30% בכמות הרכבים באזור. הצלחה דומה נרשמה בסטוקהולם ובמילאנו.

לעומת זאת, באדינבורו שבסקוטלנד התנגדו לחקיקה כ־74% מהתושבים, בעיקר בשל תחושת חוסר אמון בכך שההכנסות יושקעו בתחבורה ציבורית. גם במנצ'סטר ובברמינגהאם נגנזו תוכניות דומות בעקבות התנגדות ציבורית.

בניו יורק הפכה אגרת הגודש לסוגיה ציבורית ופוליטית בולטת, חרף הצלחתה. לאחר שנים של תכנון, האגרה נכנסה לתוקף בינואר 2025 ומחייבת נהגים בתשלום על כניסה לאזור מנהטן הדרומית בשעות השיא. לפי נתוני הרשות המטרופולינית (MTA), מאז ההפעלה חלה ירידה של עשרות אחוזים במספר כלי הרכב הנכנסים למרכז העיר, זמני הנסיעה התקצרו בכ־20%, וההכנסות מהאגרה צפויות לממן פרויקטי שדרוג במערכת הרכבות.

פתרון לפקקים או אסון?

פרופ’ אייל יניב מאוניברסיטת בר־אילן, ראש המרכז לערים חכמות, סבור כי "מס גודש יכול להצליח רק בתנאים המתאימים. הוא לא יכול לעבוד בלי תחלופה טובה של תחבורה ציבורית. בישראל אנחנו רחוקים מזה מאוד. כמו שזה נראה עכשיו גם מבחינת רמת המס, שהיא יחסית נמוכה, וגם מבחינת מצב התחבורה הציבורית לא נראה שהאגרה תשפיע בצורה משמעותית".

כמו כן, פרופ' יניב מזהיר כי אחת הבעיות שחוזרות על עצמן במערכות מס גודש בעולם היא שחיקה של האפקטיביות עם הזמן. "מה שקורה הרבה פעמים הוא שהמס נשחק כי לא מעדכנים את התעריפים", הוא מסביר. "בלונדון, למשל, הייתה ירידה מאוד משמעותית בתנועה בשנים הראשונות, אבל תוך כמה שנים הגודש חזר לעצמו, מכיוון שלא התאימו את התעריפים".

פרופ’ עומר מואב מאוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת ווריק באנגליה סבור כי היתרונות של אגרות גודש עולים על החסרונות. "אין לנו ברירה - צריך לאמץ אגרות גודש", הוא טוען. לדבריו, "קיבולת הכביש מוגבלת, והשאלה היא רק איך מקצים אותה - באמצעות תור, כלומר פקק, או באמצעות תשלום. אגרת גודש מאפשרת הקצאה יעילה יותר של הכביש: מי שהנסיעה שווה לו יותר כסף, ישתמש בו, ובכך נחסך זמן, זיהום ועצבים. גם אם אין תחלופה מושלמת, הניסיון מוכיח שאגרות גודש משנות הרגלי נסיעה: אנשים דוחים נסיעות או עוברים לתחבורה ציבורית".

לדבריו, הבעיה האמיתית, שלרוב נעלמת מהעין הציבורית, היא היישום. "כאן עלולות להופיע בעיות. אני מודאג במיוחד מהתוכנית של משרד האוצר, לפיה יוקמו טבעות תשלום. זו לא תוכנית טובה, כי היא אינה מנצלת את האפשרויות הטכנולוגיות הקיימות כיום. לפי התוכנית, מי שנמצא בתוך תל אביב לא ישלם כלל, בעוד שמי שנכנס אליה כן".

מואב מוסיף כי בסינגפור הפעילו מערכת רציפה, ורציפות היא נכונה יותר ממדרגות תשלום. "עוד חשש שיש לי הוא פטורים רחבים מדי, למשל לנכים. יגידו שמי שנכה לא יכול לנסוע באוטובוס, ואז יעניקו לו פטור מלא. כבר עכשיו, בעקבות סוגיית החניה, יש לנו אינפלציה של תווי חניה לנכים מזויפים. זה עלול לפגוע באפקטיביות של המהלך כולו".

עוד כתבות

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

מצלמות לרחפנים - השקעה ראשונה בישראל לענקית הדיפנס־טק

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

טראמפ לקראת חידוש המו"מ: "איראן רוצה עסקה"

נשיא ארה"ב: "אהיה מעורב בשיחות" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● על פי דיווח ב-CNN כמה יחידות בצבא ארה"ב המוצבות במזרח התיכון והיו אמורות לסיים בקרוב את תקופת הצבתן - קיבלו הארכה לפרק זמן נוסף ● דיווחים שוטפים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?