בית המשפט העליון / צילום: יוסי זמיר
בקרוב תובא להכרעה בבית המשפט העליון שאלת מימונן של תביעות ייצוגיות על־ידי קרן פרטית. השאלה הזו רלוונטית מתמיד, בעיקר לאור פסיקה חדשה שניתנה בתחילת החודש שקובעת כי אפשר להשתמש במימון מגורם פרטי לצורך הגשת תביעה ייצוגית; זאת כאשר רק ארבעה חודשים קודם לכן התקבלה החלטה הפוכה, שקבעה כי אין להתיר זאת.
● רשות ניירות ערך נגד בית המשפט הכלכלי: המחלוקת לגבי מניות של קרובי משפחה מגיעה לעליון
● ביטול פיטורי היועמ"שית: "פסק הדין של בג"ץ היה צפוי ומתבקש"
תיק "לוטונט": היתר עקרוני למימון
בתחילת החודש ניתן פסק דין בתביעה ייצוגית שעניינה הטעיית צרכנים בהגרלות מפעל הפיס. את התביעה מימנה קרן מימון פרטית, שהעמידה 250 אלף שקל לטובת התביעה.
באותו מקרה, השופטת תמר בזק־רפפורט קבעה כי יש היתר עקרוני לנטילת מימון מגורם פרטי. לדבריה, איסור על הסכם מימון פרטי "משמעו מחסום אמיתי מפני הגשת הליכים ראויים", שמצריכים משאבים אדירים, "וחותר תחת תכלית החוק". לדברי השופטת, דווקא תמריץ כלכלי בהליכים אלה "מאפשר הגשת תביעות ראויות".
השופטת קבעה גם כי "זכותה של הקרן להפסיק את המימון אינה מעניקה לה השפעה פוטנציאלית" על ההליך, אך ציינה כי על־מנת למנוע חשש לניצול לרעה של ההליך הייצוגי, על התובע להציג בשקיפות מלאה לבית המשפט את הסכם המימון ואת תוכנו.
לגישתה, בית המשפט יבחן בכל מקרה לגופו את הסכם ההתקשרות בין הגורם המממן ובין התובע ובא־כוחו ויוודא כי לא מדובר בניצול הליך לרעה, וכי ההסכם לא מקנה לגורם המממן אפשרות ליטול חלק בניהול ההליך, באופן העלול לפגוע בטובת הקבוצה או ליצור חשש לניגוד עניינים. למשל, כאשר הגורם המממן מתחרה עם עסקי הנתבע.
תיק "פירט": הכרעה נגד מימון פרטי
מנגד ניצבת ההכרעה בבית המשפט המחוזי בלוד מאוגוסט האחרון, שעסקה בטענות על קשר בין חומר קוטל עשבים לבין סיכון מוגבר לסרטן, שם נקבע כי אין להתיר מימון פרטי בהליך ייצוגי.
המשיבות טענו כי התביעה ממומנת בידי קרן פרטית הפועלת למטרת רווח, וכי החוק אינו מתיר זאת, ולכן יש לסלק את התביעה על הסף.
השופטת יסכה רוטנברג קיבלה את עמדתן וקבעה כי היעדר הסדרה מפורשת בחוק הוא לא לאקונה "אלא הסדר שלילי", משמע: החוק אוסר על מימון פרטי. לגישת השופטת, קרן הפועלת למטרת רווח "חולשת כלכלית על ההליך", ואם היא בעלת המאה, אז היא בעלת הדעה בו.
עוד טענו המשיבות כי יש לקרן אינטרס כלכלי שיכול לבוא על חשבון התובעים, כי החוק אינו מאפשר הכנסת שחקן רביעי שאינו נתון לפיקוח, וכי הפעלת שחקן זה מחייבת התערבות של המחוקק. לבסוף, נטען כי אי־גילוי של תנאי החוזה ובעלי תפקידים בקרן הפרטית עלול לפגוע בשקיפות הנדרשת מהתובע.
מנגד טענו הנתבעים כי מימון על־ידי קרן פרטית הוא מקובל, ויש בו תועלת ציבורית רבה, וכי מדובר בדבר שמתרחש בהליכים רבים, וידוע שקיים ניתוק בין קבלת ההחלטות בתיק לבין הקרן.
פסק הדין עורר עניין משפטי רב במיוחד, משום שהטענה כי אין לאפשר מימון פרטי מאחר שהחוק אינו מזכיר זאת - היא טענה יצירתית שלא נטענה קודם. זאת נוסף לעובדה שהליכי המימון כבר קורים כדבר שבשגרה, ובפועל יהיה קשה עד בלתי אפשרי לנהל הליכי תובענות ייצוגיות מורכבות ללא קרנות המימון. בימים אלה תלוי ועומד ערעור לבית המשפט העליון, שצפוי להכריע בסוגיה באופן תקדימי.
יש הטוענים כי אם תתקבל בעליון הגישה המצמצמת של בית המשפט, תביעות ייצוגיות שנדרשים להן משאבים עצומים לא יוגשו, או לכל הפחות לא יתבררו לעומקן. לעומת זאת, הגישה השנייה, המתירה מימון פרטי של גופים, תאפשר לתובעים להתגבר על חסמי הכניסה, תוך פיקוח שיפוטי על ההליך. כך, הכרעת העליון היא זו שתקבע האם מימון פרטי של קרן יהיה חלק בלתי נפרד מהנוף המשפטי של התובענות הייצוגיות.
האם קרן פרטית משפיעה על ההליך?
תובענה ייצוגית היא כלי משפטי שמאפשר להגיש תביעה בשם קבוצה גדולה גם על נזק קטן - כדי שתהיה לתביעה כדאיות כלכלית, ומטרתו לצמצם פערים בין גופים גדולים לבין תובע בודד.
ישנן תביעות שניתן להגיש בעלות כספית נמוכה, בעיקר תביעות צרכניות "קטנות" שבהן העלות העיקרית היא זמן העבודה של עורכי הדין. לצידן, יש לא מעט תביעות ייצוגיות מורכבות ועתירות משאבים הדורשות היעזרות בחוות־דעת מומחים שונים. בתיקים אלה תובע יחיד מוצא עצמו לעתים מול תאגידים בעלי תקציבי משפט כמעט בלתי מוגבלים - פער שמקשה על ניהול ההליך ללא מקור מימון חיצוני.
כאן נכנסות לתמונה קרנות המימון הפרטיות שפועלות להשקיע בהליכי משפט. הקרנות מגייסות כסף ממשקיעים ומעמידות לתובעים מימון, לעתים בהיקפים של מאות אלפי שקלים. רק לצורך העניין, חוות־דעת מומחה יכולה להגיע לסכום של 400 אלף שקל, במיוחד אם יש צורך בכלכלן בכיר או גורם בעל מומחיות. המנגנון כולל ועדות השקעה מקצועיות בהן נמצאים שופטים בדימוס ומשפטנים בכירים, הבוחנות את סיכויי התיק ואת הצדקת המימון. מבחינה כלכלית, הקרן תקבל חלק מהגמול לתובע (כבערך 1%) או חלק משכר־הטרחה, בהתאם להסכם שנקבע.
אולם לצד התרומה המשמעותית של מימון כזה, הוא עשוי לעורר קשיים. חוק תובענות ייצוגיות עצמו "שותק" בנושא קרן מימון פרטית. בנוסף, עולה שאלה האם קרן פרטית יכולה להשפיע על ההליך לטובת השאת רווחיה ובניגוד לטובת התובע. גורמים בתחום עימם שוחחנו הם הדגישו כי הקרנות אינן שותפות בתוכן ההליך, והחלטות בתיק - כולל החלטות התפשרות או ההסתלקות - הן של התובע ובא־כוחו.