גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסכם הממון קבע חלוקת רכוש שוויונית, אז מדוע האישה קיבלה רק שליש מהבית?

ביהמ"ש קבע כי מסמך שערכו בני זוג בכתב־יד, המעניק לאישה שליש בלבד משווי בית המגורים, גובר על הסכם ממון קודם שאושר בביהמ"ש ומחלק את הרכוש בחלקים שווים ● נקבע כי לא כל הסכם בין בני זוג הוא "הסכם ממון" המחייב את אישור ביהמ"ש

הסכם ממון / צילום: Shutterstock
הסכם ממון / צילום: Shutterstock

בני זוג שהחליטו להתגרש הציגו בפני בית המשפט שני מסמכים בנוגע לחלוקת הרכוש: הראשון - הסכם ממון שאושר על־ידי בית המשפט, ובו נקבע כי בית המגורים יחולק ביניהם בחלקים שווים; והשני - הסכם מאוחר יותר שנערך בכתב־יד ולא אושר בבית המשפט, ולפיו האישה תהיה זכאית לשליש מערכו של הבית בלבד.

חרף העובדה שבהסכם בכתב־יד נכלל תנאי הקובע כי יש לאשרו בבית המשפט בדומה להסכם הממון, והוא לא אושר, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי דווקא הוא ההסכם הקובע, והעניק לבעל שני שלישים מערכו של בית המגורים, ששוויו 15 מיליון שקל, ולאישה שליש בלבד. איך זה קרה?

מתי בגידה מצדיקה חלוקת רכוש לא שוויונית בין בני זוג שמתגרשים?
הדירה נרשמה על שם האישה, אך הבעל טען שמחצית ממנה שלו: כך הכריע בית המשפט

השופטת אליה נוס קבעה כי אישור ההסכם השני לא היה הכרחי על־פי חוק, אלא תנאי שהצדדים לקחו על עצמם ויכלו לוותר עליו, ולכן היעדר האישור לא מביא לביטולו. "מאחר שהצדדים הם אלה שקבעו את התנאי (לפיו ההסכם יאושר בבית המשפט - א.ל.ו), ואין מדובר בהסכם הדורש אישור על־פי חוק, בידם האפשרות לוותר על אישור המסמך, בבחינת 'הפה שאסר הוא הפה שהתיר'. אין חולק כי הצדדים בחרו להסתפק בחתימה על ההסכם ללא אישור, ואין בכך שהמסמך לא אושר בידי בית המשפט כדי להביא לביטולו", כתבה השופטת.

עוד הוסיפה השופטת כי גם העובדה שהצדדים פעלו לפי ההסכם בכתב־יד ורשמו את הבית בחלקים לא שווים בטאבו, מחזקת את העובדה שהוא ההסכם התקף. לדבריה, "אף אם נניח כי הסכמת הצדדים בהסכם הממון יצרה חיוב לאשר אף את המסמך על־פי החוק, הרי שלאור העובדה שזכויות הצדדים בבית נרשמו בהתאמה לאמור במסמך, והאישה זכתה בזכויות בבית לאורך שנים ארוכות, תוך שהיא נמנעת מלהעלות כל טענה נגד חלוקת הזכויות הנוכחית - יוצרת מניעות להעלאת הטענה כעת, בחוסר תום־לב".

ההורים של הבעל עזרו, של האישה לא

בני הזוג נישאו בשנת 2000, אז חתמו על הסכם הממון שמחלק את רכושם, לרבות בית המגורים העתידי, בחלקים שווים. לאחר שנולדו ילדיהם החליטו לרכוש בית, מתוך הנחה שהוריהם יסייעו במימון הרכישה בחלקים שווים. אלא שכאשר נמצא הבית, הודיעה האישה כי הוריה לא יסייעו ברכישה.

בעקבות כך הבית נרכש בשנת 2006 ונבנה מכספי הוריו של הבעל, אשר לטענת הבעל התנו את המימון - בסך מיליון דולר - ברישום זכויות עודף על שמו.

טרם הרכישה תיעדו בני הזוג את ההסכמות בדבר החלוקה הלא שוויונית של בית המגורים. האישה הייתה זו שהעלתה את ההסכמות על הכתב בכתב־ידה, ושני בני הזוג חתמו על המסמך. בהמשך לכך אף נרשמו הזכויות בבית בחלוקה של שני שלישים על שם האיש ושליש על שם האישה בלשכת רישום המקרקעין.

לימים נפרדו בני הזוג והחלו לנהל הליכים בנוגע להפרדה הרכושית ביניהם, כשביחס לבית המשותף, שבינתיים הוערך על־ידי שמאי מקרקעין ב־15 מיליון שקל, טענה האישה באמצעות עו"ד אליעד שרגא לחלוקה שווה. לטענתה, במערכת היחסים בין הצדדים היא הייתה הצד החלש, והאיש היה הצד החזק. בשנת 2006 פנה אליה האיש וביקש כי תעלה על הכתב מלל שיכתיב לה, בנימוק שהמצב בעסקי המשפחה איננו מזהיר, ושעליה לסמוך עליו. לטענתה, הוא הצהיר בפניה כי המסמך לא יפגע בה או בזכויותיה, והיא נתנה בו את אמונה.

עוד היא טענה כי המסמך בכתב־יד עומד בסתירה מוחלטת להסכמת הצדדים לקיום שותפות מלאה ושוויונית וסותר את הסכם הממון, ולכן היא דורשת את ביטולו.

האיש, שיוצג על־ידי עו"ד רונן דליהו, טען מנגד כי לאורך השנים שחלפו מרכישת הבית ועד לפתיחת ההליכים בבית המשפט, האישה לא העלתה כל טענה בעניין חלוקת הזכויות בבית, והיא אף הודתה בכך בעדותה בבית המשפט. לטענתו, מטרת האישה היא לעכב את ההליכים בין הצדדים ולקבל לידיה כספים ונכסים לא לה.

השופטת: האישה לא קופחה ולא נושלה

השופטת נוס דחתה את טענות האישה כי המסמך עליו חתמה טרם רכישת הבית הוא חסר תוקף משום שלא אושר כדין, וקבעה כי לא כל הסכמה בין בני זוג לגבי נכס מקרקעין היא "הסכם ממון" הדורש אישור שיפוטי.

השופטת ציינה כי הפסיקה ביקשה לקבוע כללים שיסייעו להבחין בין הסכם ממון, אותו יש לאשר בהתאם לחוק - לבין הסכם אשר אינו טעון אישור, ונקבע כי אין לראות בהסכם אשר כלל ויתור על נכס מסוים, כגון דירת מגורים, משום הסכם ממון הטעון אישור בית המשפט לצורך קבלת תוקף, כאשר הוא אינו צופה פני פקיעת נישואים - אלא נועד לתת תשובה לבעיה נקודתית שבה נתקלו בני הזוג.

נקבע כי ויתור זה מתיישב עם קיום הסכם בכתב בין בני זוג, שלפיו שוויו של נכס מסוים לא יאוזן ביניהם לפי חוק יחסי ממון, והסכם כזה אינו מחייב אישור בית המשפט, משום שאין הוא "הסכם ממון" במשמעותו הפורמלית.

השופטת דחתה גם את טענות האישה לקיפוח ונישול מהרכוש, תוך שהיא מציינת כי "האישה לא קופחה ולא נושלה, כי אם זכתה בשליש מן הזכויות בבית אשר בהתאם להערכת השמאי המונחת בתיק שוויו 15 מיליון שקל".

עוד צוין כי "מאחר שהאישה הודתה כי למעט אספקת קרמיקה וכלים סניטריים לבית אשר בנו הצדדים, לא שילמו הוריה דבר עבור רכישת הבית, ניתן לאתר היגיון בהוראות המסמך, אשר היקנה לאיש חלק גדול יותר מן הזכויות בבית, אך בשום אופן לא קיפח את האישה, שנותרה ובידיה זכויות בלתי מבוטלות בבית יקר־ערך".

עוד קבעה השופטת כי גם הרישום בלשכת רישום המקרקעין אינו פרט טכני - אלא עוגן מהותי לזכויות. נקבע כי בסוגיית רישום הזכויות בבית, אשר תואמת את הוראות המסמך, יש "כדי לעגן באופן סופי את חלוקת הזכויות בבית אודותיה הסכימו הצדדים".

עו"ד רונן דליהו, המייצג את האיש, מסר כי "המסר של פסק הדין הוא שכסף 'משפחתי' שמוזרם לעסקת מקרקעין - עדיף שיעוגן בהסכמה כתובה וברישום תואם, גם אם לא מדובר בהסכם ממון קלאסי".

לדבריו, "פסק הדין משדר מסר חד וברור לפיו חתימה על מסמך - גם לא פורמלי, גם ללא עורך דין, גם ללא אישור - עלולה להיות סופית ומכרעת, במיוחד כאשר היא מגובה ברישום ובשנים של שתיקה, ומי שפועל בחוסר תום־לב, שערי בית המשפט אמורים להיות נעולים בפניו. כמו כן, פסק הדין מחזק את מעמדו של ההסכם הקנייני והרישום בפנקסים על פני עקרונות כלליים של שיתוף זוגי".

עוד כתבות

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שבע תשע, 103FM, 21.12.25 / צילום: Reuters, AMMAR AWAD

האם הפיגועים בישראל נמצאים במגמת ירידה?

השר איתמר בן גביר טען כי הפיגועים נמצאים כבר שנתיים בירידה, וייחס זאת להצלחות של "השוטרים שלו" ● ללא המלחמה, בשנה האחרונה אכן נרשמה ירידה, אבל היא באה רק אחרי שנתיים רצופות של עלייה ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: איל יצהר

פסק דין: האם ניתן לחייב את הסבים ואת הדודים לשמור על קשר עם הילדה?

סיפור יוצא דופן הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, כאשר אם לילדה בת 11 הגישה תביעה לאכוף על משפחת האב לקיים קשרים אישיים עם בתה, מאחר שהם מסרבים לעשות כן ● מה נפסק?

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

המדינה שמבקרת את ישראל וגם מטמיעה מערכות נשק כחול־לבן

בהשפעת המלחמה נגד איראן, ארה"ב נותרה עם מחסור במיירטים מסוג THAAD • התעשייה האווירית מהדקת קשרים וחונכת מרכז חדשנות באזרבייג'ן ● וגם: קולומביה מבקרת את ישראל, אך במקביל רוכשת ומטמיעה מערכת הגנה אווירית ישראליות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

המרוץ ל"יהלום" של אלומיי: כולם רוצים לרכוש נתח מתחנת הכוח דוראד

האם רכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי ע"י נופר מסתבכת? ריבוי הגופים שלוטשים עיניים לנכס המרכזי של החברה יוצרים איומים על השלמת העסקה - מהליך משפטי ועד פירעון מיידי של האג"ח שהנפיקה ● ועל מה דובר בפגישה שהייתה השבוע בין עופר ינאי לעמוס לוזון

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

הלם באירופה: האמריקאים מטילים סנקציות על בכירים באיחוד

הממשל האמריקאי הטיל סנקציות על בכירים באיחוד האירופי שפעלו כדי לחייב רשתות חברתיות לנטר שיח מסית ואלים ● בין הסנקציות שהוטלו: איסור כניסה לארה"ב ● באיחוד האירופי הגיבו בתדהמה, האמריקאים טוענים כי מדובר ב"צנזורה"

פרויקט ג'רוזלם אסטייט / צילום: אסף פינצ'וק

השקל מתחזק, ותושבי החוץ צריכים לחשוב פעמיים על רכישת דירה בישראל

מאוקטובר 2023 שער הדולר פחת מול השקל בכ־21%, ובכ־5% מאז יוני האחרון ● האירו פחת מול השקל ב־12.5% ● עבור מי שמשלם במטבע זר מדובר בהתייקרות מיידית של הדירות בישראל ● "יש מקרים שבהם מדובר בתוספת של חצי מיליון שקל, זה משמעותי"

החשיפה האמריקאית שמעיבה על פגישת נתניהו וטראמפ בשבוע הבא

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תמיכה ישראלית חשאית בדרוזים בסוריה נחשפה בדיווח אמריקאי, בית משפט בבריטניה הרשיע שני תושבים בתכנון מתקפת טרור נגד יהודים, והאם תוקם ועדת חקירה ממלכתית לטבח בסידני שבאוסטרליה? • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

נעילה חיובית בוול סטריט; S&P 500 שבר שיא בפעם ה-39 השנה

S&P 500 עלה ב-0.3%, ונאסד"ק הוסיף ● מניית נייקי קפצה לאחר שמנכ"ל אפל רכש מניות בחברה ● הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה 8 שנים ● בארה"ב נרשמה הצמיחה הגבוהה ביותר זה שנתיים, ובבלומברג צופים ביצועי יתר של מניות ערך ב-2026 • לא רק הזהב - גם הנחושת בשיא ● ערב חג המולד, המסחר באירופה ובוול סטריט ננעל מוקדם

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

רשות התחרות סיימה את הבדיקה: האם אל על תיקנס בגלל מחירי הטיסות?

רשות התחרות סיימה בדיקה כלכלית ומשפטית שנועדה לקבוע האם אל על ניצלה את מעמדה כמונופול בקווי טיסה מסוימים בתקופת המלחמה ● עפ"י המסתמן, על החברה יוטל עיצום כספי שגובהו טרם נקבע, ושעשוי להגיע עד כ-118 מיליון שקל

רועי דגני, מייסד אירודרום והמנכ''ל לשעבר / צילום: איל יצהר

בגלל מכרז של משרד הביטחון: רשות ני"ע פשטה על משרדי אירודרום

לפי הדיווח לבורסה, חוקרי רשות ניירות ערך ערכו חיפוש במשרדי אירודרום וחקרו בעלי תפקידים נוכחיים ולשעבר בקשר לחשדות לביצוע עבירות הקשורות לאי-דיווח בזמן על הפסד במכרז של משרד הביטחון ● לאחר הדיווח, מניית החברה ירדה בכ-4%

יובל לנדסברג / צילום: מורג ביטן

מנכ"ל סנו פורש אחרי 15 שנה. זו הסיבה, וזה המחליף שלו

יובל לנדסברג, מנכ"ל חברת סנו ובנו של בעל השליטה, פורש מהתפקיד ויעבור לכהן כמשנה למנכ"ל כדי להתמקד ב"פיתוח עסקי וכניסה לתחומי פעילות חדשים" ● במקומו ימונה למנכ"ל סגנו, לירן נסימי

אילוסטרציה: Shutterstock

הרשות לאיסור הלבנת הון מזהירה: אלה הדגלים האדומים לזיהוי הונאות קריפטו

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מפרסמת מסמך מקיף המתריע מפני התרחבות ההונאות, מתקפות הכופרה ומימון טרור דרך נכסים וירטואליים ● המסמך מופץ על רקע שנת שיא בהיקף הפעילות הפלילית ומפרט אינדיקציות לזיהוי פעילות חשודה בזירות מסחר, ארנקים וכספומטים לקריפטו

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

"הנפקה היא לא מטרה בפני עצמה": מאחורי הקלעים של האקזיט הרביעי בגודלו אי פעם

חברת התוכנה ServiceNow הודיעה אתמול על רכישת חברת הסייבר ארמיס בכ־8 מיליארד דולר - האקזיט הרביעי בגודלו שנרשם בישראל אי פעם ● יבגני דיברוב, מנכ"ל ומייסד־שותף של ארמיס, ופבלו שטרן, סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת תהליכים טכנולוגיים ב־ServiceNow, חושפים בראיון לגלובס איך נסגרה העסקה

כך תשקיעו בזהב / צילום: Shutterstock

הוא נחשב אלטרנטיבה למניות ולאג"ח כגידור מפני סיכונים: כך תשקיעו בזהב

לנוכח הזינוק השנה במחיר הזהב, רבים בוול סטריט ממליצים שתחזיקו במתכת, לפחות בחלק קטן מתיק ההשקעות שלכם ● ב"וול סטריט ג'ורנל" ריכזו את הסוגיות המרכזיות בשוק הזה, וממליצים למשקיעים כיצד לנהוג עם הסחורה הלוהטת ● מדריך קצר להשקעה מושכלת

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מכונת המימושים של קרן פימי: 7 חברות שהניבו 2.6 מיליארד שקל בשנה

קרן פימי רכבה על הגאות בבורסה המקומית וביצעה מימושים בשבע חברות ציבוריות שבשליטתה, שרובן פועלות בסקטור הביטחוני ● רוב המימושים הוכרו כרווח, ובשוק מעריכים: "אם הבורסה תמשיך לעלות, פימי תממש באופן דומה גם בשנה הבאה ותנפיק לפחות 2 חברות"

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

מרוץ ההשקעות בבינה מלאכותית עשוי להפוך את 2026 לשנת גיוס האג"ח הגדולה אי פעם

ההשקעות האדירות בתשתיות בינה מלאכותית דוחפות את גיוסי החוב הקונצרני בארה"ב לשיאים חדשים ● מיקרוסופט בוחנת מהפך ב-Xbox: מקונסולה סגורה לפלטפורמת גיימינג פתוחה מבוססת Windows ● אלפאבית קונה חברת אנרגיה ב־4.75 מיליארד דולר כדי להבטיח חשמל למרכזי הנתונים שלה ● ורשות החדשנות מרחיבה את התמיכה במו"פ של התעשייה היצרנית ● חדשות ההייטק

מתחם הבורסה ברמת גן / צילום: תמר מצפי

העלאות הארנונה ב־2026: לאילו רשויות אושרה העלאה, והיכן נדחו הבקשות

תעריף הארנונה יעלה ב־2026 בכ־1.6% - אך לרשויות רבות אושרה העלאה גבוהה הרבה יותר, לעומת אחרות שבקשותיהן נדחו ● במתחם הדולפינריום בת"א התעריף יעלה ביותר מ־100%, ומנגד, באזור הבורסה ברמת גן לא אושר שינוי ● גלובס בדק את המצב בכמה ערים גדולות

מרכז שיטור קהילתי חיפה / צילום: בר - אל

מאות שקלים בשנה: המס העירוני החדש שישלמו תושבי חיפה

לראשונה יתווסף לחשבונות הארנונה בחיפה "היטל שמירה", שנועד למימון כוח שיטור עירוני חדש ● התעריף עומד על 2.32 שקל למ"ר, בדומה למקובל ברשויות נוספות כמו תל אביב ורעננה, לצד התייקרות הארנונה הכללית ב־1.626%

מזג אויר חורפי ברד ירושלים / צילום: איל יצהר

האם השיא של השפעת כבר מאחורינו, ולמה כדאי להתחסן?

משרד הבריאות מרחיב היערכות ורוכש מאות אלפי חיסונים על רקע גל שפעת שהגיע מוקדם מהרגיל ● באיזה זן אנחנו חולים השנה, האם החיסונים פחות יעילים, ומה עם הקורונה? ● גלובס עושה סדר

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

עשרות מגישי גלי צה"ל וגלגלצ קיבלו הודעה שהעסקתם תוקפא בשבוע הבא; דיון בבג"ץ בימים הקרובים

כ־50 מגישי גלי צה"ל וגלגלצ המועסקים כיועצים קיבלו הודעה כי העסקתם תוקפא כבר משבוע הבא ● העובדים טוענים לפגיעה דרמטית בלוח השידורים ולסגירה בפועל של התחנה לפני ההכרעה המשפטית, ופנו לבג"ץ בבקשה דחופה לצו ביניים ● משרד הביטחון: "המשרד לא הוציא הנחייה כלשהי על סיום העסקה בגלי צה"ל"