גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההשוואות המטרידות בין טירוף הבינה המלאכותית לבין בועת הדוט־קום

אנליסטים שוריים מתכחשים לאפשרות שמתפתחת כיום בועת AI בדומה לבועת הדוט־קום בשנות ה־90 ● הדמיון אכן קיים, ובדיוק כמו אז - משקיעים מקווים כי הטכנולוגיה החדשה תספק צמיחה ורווחים גבוהים מהרגיל ● ובכל זאת, יש גם כמה הבדלים מהותיים

משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock
משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock

זו קארמה? אולי צירוף מקרים? כך או כך, אחרי 25 שנה, רוח הרפאים של בועת הדוט־קום רודפת אותנו.

מניית סיסקו סיסטמס (Cisco Systems), אלופת עידן הדוט־קום, שהפכה בשיא של מרץ 2000 לחברה בעלת השווי הגבוה בעולם, חזרה השבוע להסחר באותה רמה - לראשונה מאותה תקופה. זהו סיפור אזהרה על עד כמה מחירי מניות יכולים להתרחק מהמציאות.

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק
החברה שבנתה ל-OpenAI את חוות השרתים בארה"ב בדרך לישראל

האנליסיטים השוריים משקיעים זמן רב בהכחשת "בועה בסגנון שנות ה־90" - שמתנפחת מחדש סביב ענף הבינה המלאכותית. אבל כדאי לעבור ולסקור מה דומה ומה שונה בין אז להיום.

כמה שוות המניות?

יש דרכים רבות להעריך מניות, וכמעט כולן מציגות את המניות בארה"ב כיקרות ביותר מאז בועת הדוט־קום. מכפיל הרווח העתידי (forward P/E), מכפיל מחיר לתזרים מזומנים, חישוב "מודל הפד" של התגמול העודף שמציעות מניות לעומת אג״ח, ומכפיל CAPE (המכפיל המותאם מחזורית) - כולם "זועקים" שהמניות יקרות.

מה משותף לכל אלה? התנהגות המשקיעים - בדיוק כמו בשנים 1999-2000, הם מהמרים שטכנולוגיה חדשה תספק צמיחה הרבה יותר מהירה מהרגיל ברווחים. אם זה אכן יקרה, זה אכן מצדיק שווי גבוה יותר.

כפי שחברות הדוט־קום תומחרו על בסיס התקווה שהאינטרנט יביא עימו עידן חדש של רווחים ממודלים עסקיים שעוד לא הוכחו, כך גם עם AI. בינה מלאכותית גנרטיבית הביאה צ’אט בוטים ויצירת תמונות שנראות כמעט כמו קסם - אבל כרגע הבינה המלאכותית מתומחרת הרבה מתחת לעלות ההפקה שלה - מה שמוביל להפסדים גדולים. יש רק הבדל אחד: רבות מחברות הדוט־קום של אז לא הציגו הכנסות, בעוד שחברות ה־AI לפחות מוכרות משהו.

השקעה כספית כבדה

האינטרנט נבנה על גבי רשת עולמית של כבלי סיבים אופטיים שהונחו בידי חברות טלקום, מה שהוביל להוצאות תאגידיות כבדות שמומנו באמצעות חוב. מודלי השפה הגדולים שמאחורי AI מתקדם, נבנים על גבי חוות שרתים ענקיות (data centers), מה שמוביל להשקעות תאגידיות כבדות - שממומנות יותר ויותר באמצעות חוב, וכן מהמזומנים של חברות הטכנולוגיה הגדולות מעסקיהן המסורתיים.

המספרים בשנת 2000 היו עצומים: מעל 100 מיליארד דולר "נשרפו" על רשתות תקשורת חדשות בסוף שנות ה־90. כמות רבה של סיבים אופטיים הונחו, עד כדי כך שחלק גדול מהם הושבתו לעשור - עד שתנועת האינטרנט גדלה במידה שהצדיקה את הפעלתם.

המרוץ לבניית מרכזי דאטה הפך קיצוני אף יותר, עם דיבורים על השקעות בסדרי גודל של טריליונים מצד מפתחי AI מובילים. ההוצאה כל כך גדולה, שכלכלנים אומרים שהיא מהווה נתח משמעותי מצמיחת התוצר (GDP).

ככלל, חברות שמספקות את הכלים למי שרודף אחרי בהלת הזהב בשני התקופות הצליחו בצורה יוצאת דופן. בשנת 2000 זו הייתה סיסקו, יצרנית הנתבים (routers) שנדרשו כדי לחבר את האינטרנט; וחברות הטלקום, כשהסקטור העלה את הרווחים בכרבע בשנה האחרונה של הבועה. היום זו אנבידיה (Nvidia) ויצרניות שבבים אחרות, שמספקות את כוח העיבוד למרכזי הדאטה וקוצרות רווחים.

הצמיחה של אנבידיה טובה מזו שהייתה לסיסקו, אבל שתיהן יוצאות דופן: ב־1999 ההכנסות של סיסקו צמחו ביותר מ־40%, וב־2000 ביותר מ־50%. אנבידיה, בשתי התקופות של 12 החודשים האחרונים, הצליחה להגיע לצמיחה של יותר מ־150%, ואז, ב־12 החודשים עד אוקטובר הגיע לצמיחה של 60%. צמיחה כזו מרגשת באופן טבעי את המשקיעים.

שוק עם מילת קסם

ב־1999 יותר מניות במדד S&P 500 ירדו מאשר עלו. עד כה השנה, 183 מניות, או 37% - נמצאות בירידה. אולם, כל דבר שקשור ל־AI כמו: יצרניות שבבים, יצרניות חשמל, יצרני ציוד לבניית מרכזי דאטה - עולה, כאשר חלק גדול משאר השוק יורד. ב־1999, אם היית "מניית אינטרנט" - פרחת. ואם לא, אף אחד לא התעניין. בערך אותו דבר קורה היום עם AI.

גם כאן יחידים שולטים במסחר במניות ושוב מהמרים בגדול על חברות קטנות ומפסידות. גם בבועת 2000 וגם בבועת 2021 (SPACs, קלינטק, קריפטו וקנאביס) - מניות קטנות מפסידות עקפו בשווי מניות קטנות רווחיות, שפחות ריגשו את המשקיעים.

זה בא לידי ביטוי במדד ראסל 2000 (Russell 2000) של חברות קטנות שעלה על מדד S&P 600 (שדורש מחברות להציג רווחיות כדי להיכלל), ב־10 נקודות אחוז ב־12 החודשים עד אמצע אוקטובר הנוכחי, לפני שהמגמה התהפכה. מדד ראסל לחברות קטנות עלה על מדד S&P 600 בפער כה גדול רק שלוש פעמים בעבר: 1999-2000, 2020-2021, והראלי מהשפל שאחרי בועת הדוט־קום ב־2002.

בום מסחר שכזה הקפיץ את מניית רובינהוד (Robinhood Markets) ב־220% השנה, בדיוק כפי שבום המסחר של הדוט־קום הקפיץ את אי־טרייד (E-Trade Financial, היום חלק ממורגן סטנלי) ב־261% בשנת 1999.

כולם מדברים על בועה

יש מי שאומרים שאם כולם מדברים על בועה, זה הסימן שאין בועה. ובכל זאת, ויכוחים על "האם זו בועה" השתוללו כבר ב־1999, גם בזמן שהיא המשיכה להתנפח. אותו הדבר קורה עכשיו. אבל יש הבדל גדול אחד בין התקופה הנוכחית לבין 1999-2000 והוא עוצמת העליות. כן, אנבידיה עלתה המון (באמת, המון). אבל עלייה של 54% השנה עד לשיא באוקטובר, ו־30% ב־2025 כולל הירידה מאז, מחווירה לעומת הזינוקים של 1999. לעומת זאת, סיסקו יותר מהכפילה את עצמה בארבעה חודשים מאמצע אוקטובר 1999, בעוד שאפל עלתה ב־150% באותה שנה ואינטל קפצה 75% בתוך פחות משלושה חודשים בתחילת 2000.

אפילו המניות הגדולות הטובות ביותר השנה כמו: Western Digital, Seagate ו-Micron Technology "רק" שילשו או ריבעו את עצמן עד לשיאים השבוע, לפני שנפלו חזק. ב־1999, קוואלקום (Qualcomm) זינקה ב-2,620% - רק ב־2020 היא חזרה לרמה שממנה התרסקה אחר כך.

בסופו של דבר, השאלה האם זו בועה תלויה בשאלה אם היא תתפוצץ. אם יתברר שבינה מלאכותית לא יכולה לספק גם את הבטחות הפרודוקטיביות וגם רווחים שמנים ליוצריה, ההקבלה תהיה לתקופה הכואבת שאחרי הדוט־קום.

עוד כתבות

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר