גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההשוואות המטרידות בין טירוף הבינה המלאכותית לבין בועת הדוט־קום

אנליסטים שוריים מתכחשים לאפשרות שמתפתחת כיום בועת AI בדומה לבועת הדוט־קום בשנות ה־90 ● הדמיון אכן קיים, ובדיוק כמו אז - משקיעים מקווים כי הטכנולוגיה החדשה תספק צמיחה ורווחים גבוהים מהרגיל ● ובכל זאת, יש גם כמה הבדלים מהותיים

משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock
משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock

זו קארמה? אולי צירוף מקרים? כך או כך, אחרי 25 שנה, רוח הרפאים של בועת הדוט־קום רודפת אותנו.

מניית סיסקו סיסטמס (Cisco Systems), אלופת עידן הדוט־קום, שהפכה בשיא של מרץ 2000 לחברה בעלת השווי הגבוה בעולם, חזרה השבוע להסחר באותה רמה - לראשונה מאותה תקופה. זהו סיפור אזהרה על עד כמה מחירי מניות יכולים להתרחק מהמציאות.

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק
החברה שבנתה ל-OpenAI את חוות השרתים בארה"ב בדרך לישראל

האנליסיטים השוריים משקיעים זמן רב בהכחשת "בועה בסגנון שנות ה־90" - שמתנפחת מחדש סביב ענף הבינה המלאכותית. אבל כדאי לעבור ולסקור מה דומה ומה שונה בין אז להיום.

כמה שוות המניות?

יש דרכים רבות להעריך מניות, וכמעט כולן מציגות את המניות בארה"ב כיקרות ביותר מאז בועת הדוט־קום. מכפיל הרווח העתידי (forward P/E), מכפיל מחיר לתזרים מזומנים, חישוב "מודל הפד" של התגמול העודף שמציעות מניות לעומת אג״ח, ומכפיל CAPE (המכפיל המותאם מחזורית) - כולם "זועקים" שהמניות יקרות.

מה משותף לכל אלה? התנהגות המשקיעים - בדיוק כמו בשנים 1999-2000, הם מהמרים שטכנולוגיה חדשה תספק צמיחה הרבה יותר מהירה מהרגיל ברווחים. אם זה אכן יקרה, זה אכן מצדיק שווי גבוה יותר.

כפי שחברות הדוט־קום תומחרו על בסיס התקווה שהאינטרנט יביא עימו עידן חדש של רווחים ממודלים עסקיים שעוד לא הוכחו, כך גם עם AI. בינה מלאכותית גנרטיבית הביאה צ’אט בוטים ויצירת תמונות שנראות כמעט כמו קסם - אבל כרגע הבינה המלאכותית מתומחרת הרבה מתחת לעלות ההפקה שלה - מה שמוביל להפסדים גדולים. יש רק הבדל אחד: רבות מחברות הדוט־קום של אז לא הציגו הכנסות, בעוד שחברות ה־AI לפחות מוכרות משהו.

השקעה כספית כבדה

האינטרנט נבנה על גבי רשת עולמית של כבלי סיבים אופטיים שהונחו בידי חברות טלקום, מה שהוביל להוצאות תאגידיות כבדות שמומנו באמצעות חוב. מודלי השפה הגדולים שמאחורי AI מתקדם, נבנים על גבי חוות שרתים ענקיות (data centers), מה שמוביל להשקעות תאגידיות כבדות - שממומנות יותר ויותר באמצעות חוב, וכן מהמזומנים של חברות הטכנולוגיה הגדולות מעסקיהן המסורתיים.

המספרים בשנת 2000 היו עצומים: מעל 100 מיליארד דולר "נשרפו" על רשתות תקשורת חדשות בסוף שנות ה־90. כמות רבה של סיבים אופטיים הונחו, עד כדי כך שחלק גדול מהם הושבתו לעשור - עד שתנועת האינטרנט גדלה במידה שהצדיקה את הפעלתם.

המרוץ לבניית מרכזי דאטה הפך קיצוני אף יותר, עם דיבורים על השקעות בסדרי גודל של טריליונים מצד מפתחי AI מובילים. ההוצאה כל כך גדולה, שכלכלנים אומרים שהיא מהווה נתח משמעותי מצמיחת התוצר (GDP).

ככלל, חברות שמספקות את הכלים למי שרודף אחרי בהלת הזהב בשני התקופות הצליחו בצורה יוצאת דופן. בשנת 2000 זו הייתה סיסקו, יצרנית הנתבים (routers) שנדרשו כדי לחבר את האינטרנט; וחברות הטלקום, כשהסקטור העלה את הרווחים בכרבע בשנה האחרונה של הבועה. היום זו אנבידיה (Nvidia) ויצרניות שבבים אחרות, שמספקות את כוח העיבוד למרכזי הדאטה וקוצרות רווחים.

הצמיחה של אנבידיה טובה מזו שהייתה לסיסקו, אבל שתיהן יוצאות דופן: ב־1999 ההכנסות של סיסקו צמחו ביותר מ־40%, וב־2000 ביותר מ־50%. אנבידיה, בשתי התקופות של 12 החודשים האחרונים, הצליחה להגיע לצמיחה של יותר מ־150%, ואז, ב־12 החודשים עד אוקטובר הגיע לצמיחה של 60%. צמיחה כזו מרגשת באופן טבעי את המשקיעים.

שוק עם מילת קסם

ב־1999 יותר מניות במדד S&P 500 ירדו מאשר עלו. עד כה השנה, 183 מניות, או 37% - נמצאות בירידה. אולם, כל דבר שקשור ל־AI כמו: יצרניות שבבים, יצרניות חשמל, יצרני ציוד לבניית מרכזי דאטה - עולה, כאשר חלק גדול משאר השוק יורד. ב־1999, אם היית "מניית אינטרנט" - פרחת. ואם לא, אף אחד לא התעניין. בערך אותו דבר קורה היום עם AI.

גם כאן יחידים שולטים במסחר במניות ושוב מהמרים בגדול על חברות קטנות ומפסידות. גם בבועת 2000 וגם בבועת 2021 (SPACs, קלינטק, קריפטו וקנאביס) - מניות קטנות מפסידות עקפו בשווי מניות קטנות רווחיות, שפחות ריגשו את המשקיעים.

זה בא לידי ביטוי במדד ראסל 2000 (Russell 2000) של חברות קטנות שעלה על מדד S&P 600 (שדורש מחברות להציג רווחיות כדי להיכלל), ב־10 נקודות אחוז ב־12 החודשים עד אמצע אוקטובר הנוכחי, לפני שהמגמה התהפכה. מדד ראסל לחברות קטנות עלה על מדד S&P 600 בפער כה גדול רק שלוש פעמים בעבר: 1999-2000, 2020-2021, והראלי מהשפל שאחרי בועת הדוט־קום ב־2002.

בום מסחר שכזה הקפיץ את מניית רובינהוד (Robinhood Markets) ב־220% השנה, בדיוק כפי שבום המסחר של הדוט־קום הקפיץ את אי־טרייד (E-Trade Financial, היום חלק ממורגן סטנלי) ב־261% בשנת 1999.

כולם מדברים על בועה

יש מי שאומרים שאם כולם מדברים על בועה, זה הסימן שאין בועה. ובכל זאת, ויכוחים על "האם זו בועה" השתוללו כבר ב־1999, גם בזמן שהיא המשיכה להתנפח. אותו הדבר קורה עכשיו. אבל יש הבדל גדול אחד בין התקופה הנוכחית לבין 1999-2000 והוא עוצמת העליות. כן, אנבידיה עלתה המון (באמת, המון). אבל עלייה של 54% השנה עד לשיא באוקטובר, ו־30% ב־2025 כולל הירידה מאז, מחווירה לעומת הזינוקים של 1999. לעומת זאת, סיסקו יותר מהכפילה את עצמה בארבעה חודשים מאמצע אוקטובר 1999, בעוד שאפל עלתה ב־150% באותה שנה ואינטל קפצה 75% בתוך פחות משלושה חודשים בתחילת 2000.

אפילו המניות הגדולות הטובות ביותר השנה כמו: Western Digital, Seagate ו-Micron Technology "רק" שילשו או ריבעו את עצמן עד לשיאים השבוע, לפני שנפלו חזק. ב־1999, קוואלקום (Qualcomm) זינקה ב-2,620% - רק ב־2020 היא חזרה לרמה שממנה התרסקה אחר כך.

בסופו של דבר, השאלה האם זו בועה תלויה בשאלה אם היא תתפוצץ. אם יתברר שבינה מלאכותית לא יכולה לספק גם את הבטחות הפרודוקטיביות וגם רווחים שמנים ליוצריה, ההקבלה תהיה לתקופה הכואבת שאחרי הדוט־קום.

עוד כתבות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה