נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי
מיה אייזן צפריר, מנכ"לית לאומיטק, זרוע ההייטק של בנק לאומי, מסבירה מהו דיפ טק, ולמה הוא בולט דווקא עכשיו.
דיפ טק הוא קטגוריה טכנולוגית הכוללת תחומים שונים המבוססים על מדע והנדסה עמוקה, ולא על התאמות של טכנולוגיות קיימות. מדובר בתחומים כמו שבבים ומוליכים למחצה, מחשוב קוונטי, רובוטיקה, מכשור רפואי, ביוטכנולוגיה, פוד טק ואגריטק. אלה תחומים שמחייבים מחקר ארוך, פיתוח מורכב, רגולציה ולעתים גם ניסויים קליניים, ולכן מחזורי ההבשלה בהם ארוכים יותר מעולמות הסייבר והתוכנה.
● הסכום נחשף: כמה תשלם אנבידיה על הקרקע של הקמפוס היוקרתי שלה?
● פלטפורמת הלימודים שהקימה הישראלית רוכשת את המתחרה בעסקת מיליארדים
לדברי אייזן צפריר, הנתונים משקפים תשתית דיפ טק עמוקה אשר נבנתה בישראל לאורך שנים, בשילוב הדוק בין אקדמיה, מערכת הביטחון והתעשייה. "זה לא רק כסף שזורם פנימה, אלא בסיס שמאפשר לחברות לצמוח לאורך זמן ולייצר פתרונות משמעותיים", היא אומרת.

ההאצה של השנתיים האחרונות
התמונה מתחדדת כשמחברים את התשתית הזו להתפתחויות של השנתיים האחרונות. דיפ טק נשען על טכנולוגיות ליבה, וכאשר המציאות משתנה במהירות, פיתוחים שהיו בשלבי מחקר או פיילוט עוברים לשימוש מואץ בשטח.
אייזן צפריר מסבירה כי כך קרה בתחומים רפואיים כמו טיפול בפצועים, שיקום ורפואה מתקדמת, וגם בעולמות הרובוטיקה והחישה.
במקביל, תחום הדיפנס טק קיבל האצה עולמית עוד לפני האירועים בישראל, בעיקר על רקע המלחמה באוקראינה. רחפנים, מערכות מיפוי, חישה תת-קרקעית ושינוי תפיסת שדה הקרב הפכו לטכנולוגיות מבוקשות, ובהמשך גם הוסבו לשימושים אזרחיים כמו תשתיות, בנייה וניהול קרקע.
בנוסף, בעיות חדשות שעלו בתקופה הזו, בהן בריאות הנפש ושיקום ארוך טווח, יצרו עניין גלובלי שמזין פיתוחים בתחומי הרפואה והביוטכנולוגיה. "לישראל כבר ישנן תשתיות דיפ טק משמעותיות, ולכן יש כאן הזדמנות לקחת טכנולוגיות קיימות לשלב יישומי מואץ ולהציע פתרונות רלוונטיים לאתגרים עולמיים", אומרת אייזן צפריר.
התאמה של האקוסיסטם
עם זאת, דיפ טק אינו דומה לרוב תחומי התוכנה. הפיתוח ארוך יותר, ההשקעה הראשונית גבוהה יותר, והסיכונים כוללים גם רגולציה ומדע. לכן נדרשת התאמה של כל האקוסיסטם, מהמשקיעים ועד למערכת הפיננסית.
לדברי אייזן צפריר, בשנים האחרונות מתחזק מודל משולב שבו קרנות הון סיכון, גופים מוסדיים והמערכת הבנקאית פועלים יחד כדי לגשר על שלבי הפיתוח הארוכים. "בדיפ טק יש צורך במעטפת פיננסית רחבה יותר, שמאפשרת לחברות להבשיל את הטכנולוגיה לכדי עסק אמיתי ופתרון סקיילבילי", היא אומרת.
גם ברמת המדינה ניכרת היערכות, עם תפקיד מרכזי של רשות החדשנות ותמיכה ממוקדת בתחומים עתירי ידע. הנתונים המצטברים מאותתים לשוק שההייטק הישראלי, לפחות בזירת הדיפ טק, ממשיך להיתפס כבר השקעה גם בתקופות מאתגרות.
לפי נתוני IVC, בישראל פועלות כיום 292 חברות דיפ טק פעילות. כ-25% מהן מציגות צמיחה מהירה בהכנסות, לעומת כ-11% בלבד בכלל תעשיית ההייטק. עוד לפי הנתונים, גם שיעורי השרידות גבוהים במיוחד. בעוד שבסטטיסטיקה הכללית רק 20% עד 30% מהחברות הפרטיות שורדות מעל עשור, בדיפ טק שיעור השרידות מוערך בכ-60% עד 70%.
מה המשמעות לכסף שלכם
בתוך התמונה הזו בולט ממד הזמן. עבור משקיעים, דיפ טק הוא לא מסלול של אקזיטים מהירים, אלא של בניית ערך לאורך זמן. הסיכון גבוה יותר, אך גם עומק הטכנולוגיה, החסמים לכניסה ושיעורי השרידות יוצרים פוטנציאל לתשואות משמעותיות, במיוחד בתחומים שמטפלים בבעיות הגדולות בעולם, כמו מזון, חקלאות, בריאות, אנרגיה ומחשוב קוונטי.
בניגוד לתחומים שהתפתחו במהירות בעשור האחרון סביב תוכנה, אפליקציות או מודלים עסקיים קלים להעתקה, בדיפ טק היתרון כאמור נבנה לאורך שנים וקשה לשכפול.
הידע המדעי, הקניין הרוחני, צוותי המחקר והקשרים עם מוסדות אקדמיים, כל אלה יוצרים חסמי כניסה גבוהים, שמקנים לחברות יתרון תחרותי מתמשך.
ומבחינתם של המשקיעים, משמעות הדבר היא בעצם פחות רגישות לטרנדים קצרי-טווח, ותלות רבה יותר ביכולת ביצוע ובהבשלה טכנולוגית, מה שהופך אולי את התחום לתנודתי פחות בהשוואה לחלקים אחרים של מגזר ההייטק.
השורה התחתונה היא שהנתון הזה מצביע על תחום שממשיך לצמוח גם כששאר השוק מהסס, ומסמן את הדיפ טק כאחת מזירות ההשקעה המעניינות, וכשמו של התחום כן הוא - העמוקות של ההייטק הישראלי כיום.
*** גילוי מלא: נתון בשבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם