על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● "מצרפת ועד אוסטרליה, מניו יורק ועד אמסטרדם": יהודים נאלצים להסתתר
● ההחלטה האמריקאית שמעוררת חששות לגבי עסקת אלביט עם יוון
1איך מסקרים בעולם את עסקת הגז הענקית עם מצרים?
ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר אתמול (ד') כי ישראל ומצרים חתמו על עסקת הגז הגדולה בתולדותיהן. ההסכם, "שנעשה בתיווך טראמפ", עם מצרים בהיקף של 34.7 מיליארד דולר, יניב הכנסות של 58 מיליארד שקל לישראל.
בעולם, כתבו כי העסקה "מחזקת את הקשרים הכלכליים במזרח התיכון", כך למשל נכתב במדיה ליין. "על פי ההסכם, ישראל תייצא גז טבעי ממאגר לוויתן למצרים עד שנת 2040", נכתב.
"ההסכם כולל גם את חברת האנרגיה האמריקאית שברון, שתעבוד עם שותפים ישראלים ליצוא הגז למצרים. המגעים נמשכו חודשים, והעסקה הוצגה כתנאי מרכזי לכינוס פגישה משולשת בין ישראל, מצרים וארה"ב, הצפויה להתקיים בהמשך החודש", נכתב במדיה ליין.
באתר ההודי המוביל, Mathrubhumi, נכתב כי "ההסכם מהווה שינוי כיוון מרהיב של נתניהו" כאשר חתם על עסקה עם מדינה אותה כינה "תומכת חמאס". באתר נכתב "העסקה משמעותית לא רק לכלכלת ישראל ולביטחון האנרגטי שלה, אלא גם לדיפלומטיה האזורית. זאת, על רקע האשמות קודמות של נתניהו שלפיהן מצרים סייעה לחמאס".
באתר החדשות האוקראיני Mezha נכתב כי בשנתיים האחרונות של הלחימה בעזה "המשא ומתן בין מצרים לישראל היה מתוח", אך כעת "העסקה ההיסטורית עשויה לעצב מחדש את מפת האנרגיה האזורית ולהשפיע על הביטחון והיציבות במזרח התיכון".
מתוך המדיה ליין. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך Mathrubhumi. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך Mezha. לקריאת הכתבה המלאה.
2"האנטישמיות צילקה את צרפת": שגריר ארה"ב בצרפת בראיון לטיים
"היהודים בצרפת חיים בפחד ומרגישים נטושים לחלוטין בידי הממשלה שלהם", כך אמר צ'ארלס קושנר, שגריר ארה"ב בצרפת, בראיון למגזין טיים בו דיבר על האנטישמיות הגואה במדינה.
ביולי האחרון קושנר שלח מכתב לנשיא מקרון בו האשים את צרפת "בהתעלמות מעליית האנטישמיות" וקבע כי "האנטישמיות צילקה זה מכבר את חיי צרפת". בתגובה למכתב מקרון התרעם ואמר כי זה "לא עניינו כדיפלומט". "הרשו לי לומר: סנאטורים וחברי קונגרס אמריקאים מחאו כפיים למכתב שלי. גם אנשי עסקים רבים. והמסר היה, צרפת איבדה את דרכה", אמר קושנר לטיים. "למדתי משיחות עם קהילות יהודיות שונות שרוב אנשים אומרים: 'אני כבר לא יכול להזדהות כיהודי, כי אוטרד'. בכל שבוע אני רואה את זה ואומר - זה מגעיל. אני בן לניצולי שואה. זה מרגיש לי אישי מאוד".
קושנר האשים את הממשלה בצרפת על אוזלת יד בהתמודדות באנטישמיות. "אני יכול לומר שיש כל־כך הרבה תקריות שאנו עוקבים אחריהן ושקרו במדינה הזו, והממשלה לא עושה כמעט דבר. הם יוצאים בהצהרות יפות, אבל לא קוראים למעצרים רבים. לא קוראים לענישה חמורה".
"יש אנטישמיות באמריקה. בהיקפים שמעולם לא האמנתי שאראה. אבל ההבדל בין צרפת לארה"ב הוא שבצרפת הממשל 'טופח לך על היד' ומשחרר. באמריקה יש לנו נשיא שבועט לך חזק בישבן", אמר השגריר.
מתוך הטיים, מאת ויויאן וולט. לקריאת הכתבה המלאה.
3כך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של טראמפ משפיעה על המזרח התיכון
"אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארה"ב לשנת 2025 (NSS), שפורסמה מוקדם יותר החודש, מסמנת התרחקות ברורה מן ההתמקדות המפורשת בתחרות בין מעצמות־על שאפיינה הן את הממשל הראשון של טראמפ והן את ממשל ביידן", פורסם בניתוח בניו ערב של האנליסט ג'ורג'יו קפיירו.
כעת, האסטרטגייה של טראמפ נוקטת "בגישה מפויסת יותר כלפי סין ורוסיה, תוך קבלה משתמעת של אזורי השפעה במקום יריבות אסטרטגית מתמשכת".
תפיסת העולם הרחבה של אסטרטגיית הביטחון הלאומי של טראמפ "משקפת נסיגה ממעורבות גלובלית נרחבת שהייתה לאורך שנים אבן יסוד במדיניות החוץ האמריקאית, תוך העדפת חצי הכדור המערבי, ביטחון גבולות, סחר וחוסן כלכלי פנימי".
ביחס להשלכות המסמך על המזרח התיכון, אנליסטים מציינים כי במסמך ישראל מוזכרת "שש פעמים בלבד". יש מי שרואים בכך "חישוב מסלול מחדש של סדרי העדיפויות בוושינגטון" משום שארה"ב כנראה מעדיפה "להיחלץ ממלחמות הנצח של האור ולהציב את המזרח התיכון במעמד פחות מרכזי בחישובי מדיניות החוץ היומיומיים שלה".
"אם ה־NSS אכן ישמש מדריך אמין למעורבות האמריקאית בשנים הקרובות, ישראל תוסיף להיות שותפה חשובה לוושינגטון. אולם, ככל שארה"ב תצמצם את טביעת הרגל האזורית שלה, ישראל עשויה להידרש לשאת בחלק גדול יותר מן האחריות להתמודדות עם איומים נתפסים, תוך הפגנת אוטונומיה אסטרטגית רחבה יותר מארה"ב", נכתב.
"בסך־הכול, ה־NSS של 2025 מציג אסטרטגיה למזרח התיכון המבוססת על זהירות, דיפלומטיית 'תן וקח' והגדרה מצומצמת יותר של האינטרס הלאומי האמריקאי. בהעדפת שיתוף־פעולה מעשי וכיבוד ריבונות לצד שמירה על סדרי עדיפויות ביטחוניים מרכזיים, מבקש ממשל טראמפ לפעול באזור מבלי להתחייב יתר על המידה, צבאית או אידאולוגית", נכתב.
מתוך הניו ערב, מאת ג'ורג'יו קפיירו. לקריאת הכתבה המלאה.
4שגריר ארה"ב בישראל לשעבר: "הסיבה שעמיתיי הליברלים טועים לגבי ישראל"
"עמיתיי הליברלים טועים בנוגע לישראל", כתב בטור לאטלנטיק דניאל ב. שפירו, שכיהן כשגריר ארה"ב בישראל בשנים 2017-2011.
שפירו טוען כי הוועידה השנתית בדוחא, שמאגדת מנהיגים ודיפלומטים לדיונים בנושאי מדיניות חוץ וביטחון והתקיימה בתחילת החודש, אינה מקום בו "שומעים דיונים מאוזנים בסכסוך הישראלי־פלסטיני" ומוסיף "הנושאים הנדונים רחבים ומגוונים, אך בכל הנוגע לישראל ולפלסטינים, מעבר להבלטת תפקידה של קטאר בתיווך הפסקת אש בעזה ושחרור חטופים, הקטארים פתחו את הבמה למגוון רחב של קולות ביקורתיים מאוד כלפי ישראל".
שפירו אמר כי בוועידה הוא היה "מבודד אידאולוגית" אך זה אינו מפתיע כי הוא מרגיש מבודד פוליטית גם בארה"ב "בקרב חבריו הדמוקרטיים". מה שלדבריו מדאיג "הרבה יותר".
שפירו טען כי בוועידה "נשמעו קריאות רבות להתייחס לישראל כאל מדינה מוקצית בזירה הבינלאומית, להגדיר את תגובתה לפלישת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 כ'רצח עם', לבקר את ארה"ב על תמיכתה בישראל, ואף להתייחס לחמאס כאל ארגון 'התנגדות' לגיטימי - ולא כאל ארגון טרור אלים". מה שמפתיע לדבריו הוא אימוץ התפיסות הללו "בקרב דמוקרטים בארה"ב". שפירו טוען כי כל קריאה להפסיק שיתוף־פעולה ותמיכה בישראל עלול בעיקר "לפגוע אסטרטגית בארה"ב".
"אין ספק שחלק מהתנהלותה של ישראל במלחמה גרם למותם של יותר מדי אזרחים וראוי לביקורת. שירתי במשרד ההגנה האמריקאי במהלך חלק ניכר מהמלחמה והייתי בקשר תדיר עם מקביליי הישראלים. הם תיארו נהלי תקיפה הדומים מאוד לאלה של צבאות מערביים אחרים, והסבירו בצדק - שחמאס הטמיע לוחמים ונשק בתוך אוכלוסייה אזרחית ומתחתיה", כתב שפירו.
שפירו טען שההתנהלות של נתניהו היא "כישלון". לדבריו נתניהו "העדיף את האינטרס האישי שלו, דבר שהוביל לצירופם של גזענים וקיצונים כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' לממשלתו".
"הטענה שארה"ב צריכה להתנער מהיחסים עם ישראל נשענת על טעות בולטת: בלבול בין ממשלה לבין עם", הבהיר שפירו. לדבריו, הדמוקרטים שקוראים לארה"ב להפסיק את תמיכתה בישראל מסתכנים ב"סכנה אפלה". "הקריאה לסיום כל שיתוף־הפעולה הביטחוני בין ארה"ב לישראל מושכת את תומכיה להזדהות עם שוליים קיצוניים בהרבה, כאלה שעבורם לא די בהפסקת הסיוע הצבאי, אלא שוללים מיסודם את הלגיטימיות של קיומה של ישראל כמדינה יהודית. הם מצאו קול, והם משמיעים אותו".
שפירו קבע כי הפסקת התמיכה של ארה"ב בישראל תהיה טעות אסטרטגית: "התוצאה המצטברת של מגמות אלה תהיה ירידה דרמטית בהשפעתה של ארה"ב במזרח התיכון". לכן "שימור מערכת יחסים מתפקדת עם ישראל, על כל פגמיה, מועיל באופן מובהק יותר לאינטרסים האמריקאים מהחלופה. וצריך לשמור על פרופורציות. נתניהו לא יכהן לנצח. הציבור הישראלי אומנם נע ימינה, אך יש מנהיגים סבירים מן המרכז־ימין והמרכז־שמאל שראוי לטפח".
מתוך האטלנטיק, מאת דניאל ב. שפירו. לקריאת הכתבה המלאה.