גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי ירוויח ומה זה יעשה למחירי החשמל בישראל: כל מה שכדאי לדעת על עסקת הגז הענקית עם מצרים

עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל צפויה לצאת דרך, לאחר שמשרד האנרגיה אישר את היתר היצוא הסופי למאגר לוויתן ● מי ירוויח מהעסקה, מה זה יעשה למחירי החשמל, ואיך זה ישפיע על מצרים? ● גלובס עושה סדר

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל, בהיקף של 35 מיליארד דולר - שנחתמה באוגוסט האחרון - צפויה לצאת לדרך, לאחר שמשרד האנרגיה אישר את היתר היצוא הסופי למאגר לוויתן, ללא מגבלה מיוחדת. בתמורה, לוויתן התחייבו לאספקת גז נרחבת למשק המקומי במחירים קבועים הצמודים לתעריף צריכת החשמל הביתית. עם זאת, משנת 2032 הם כבר לא יהיו מחויבים למחיר להסכמי "ספוט" רגעיים, ובהמשך משרד האנרגיה יוכל להגביל את יצוא הגז לצורכי תחרות.

מה זה יעשה למחירי הגז והחשמל, מי ירוויח ומי יפסיד, מה יקרה לחיפושי הגז החדשים בישראל, ומה תהיה ההשפעה על מצרים? גלובס עושה סדר.

לראשונה בישראל: יוקם מתקן שמייצר חשמל מפסולת
מחירי הנפט בשפל של 4 שנים. אלה הסיבות

למה היה צריך הסכם עם המדינה?

עסקת הגז העצומה עם מצרים נחתמה כבר באוגוסט 2025 והיא כוללת יצוא עד 2040 של 130BCM של גז (להשוואה: כל מאגרי הגז של ישראל יחד מגיעים ל-850-1,000 BCM, על פי הערכות שונות). שוויה עומד על כ-35 מיליארד דולר, שהם יותר מ-100 מיליארד שקל. זאת בהתבסס על אישור עקרוני שכבר ניתן ללוויתן לייצא את כמות כזאת.

עם זאת, היא עדיין נדרשה להיתר יצוא סופי כדי לממש את העסקה בפועל. בסוף אוקטובר 2025, נפלה ההחלטה ברגע האחרון לעכב את היתר היצוא בתמורה לוויתורים עבור המשק המקומי. כעת, לאחר חודש וחצי של משא־ומתן אינטנסיבי, ניתן היתר היצוא על מלוא הכמות - בתמורה לוויתורים והתחייבות לאספקה למשק המקומי.

מה לוויתן מתחייבת לספק למשק המקומי, ומי ירוויח מכך?

כחלק מההתניה של היתר היצוא, לוויתן מתחייבת לספק למשק המקומי את כל הכמות שהיא לא תייצא - לרבות אחרי הרחבת ההפקה מהמאגר. לוויתן תהיה מחויבת לספק עד 2040 גז למשק המקומי בחוזי "Firm", כלומר חוזה ארוך טווח עם התחייבות קשיחה לכמות גז מסוימת. זאת, על פי פיקוח המחירים שנקבע במתווה הגז, בנוסף למסלול שצמוד למחירי החשמל לצרכן הביתי. מדד זה נחשב יציב במיוחד, שכן הוא נקבע על ידי רשות החשמל על פי נוסחה ידועה מראש שכוללת בעיקר את מדד המחירים לצרכן.

בנוסף, עד 2032 לוויתן גם תהיה מחויבת לספק גז במחיר הזה גם בחוזי "Spot", כלומר חוזה רגעי בהתאם לביקושים נקודתיים. כמו כן, משרד האנרגיה יקבל במהלך העשור הבא יכולת להגביל גם ברמה היומית את יצוא הגז בהתאם לשיקולי תחרות ולביקושים המקומיים, אך טרם ברור מה יהיו התנאים לשימוש ביכולת הזאת.

לוויתן אף מחויבת לספק גז למשק המקומי בכל נקודה שהיא תידרש, ולא רק ללקוחותיה הישירים. דבר זה שם את המשק המקומי במקום הראשון בכל נקודה, כאשר הההשלמות למצרים יעברו רק בהמשך.

המרוויחים הגדולים ביותר מהעסקה הם יצרניות החשמל הפרטיות החדשות שיקומו עד 2030, ועוד לא חתמו על הסכם גז: ריינדיר, OPC חדרה ודוראד. הם יקבלו עסקאות גז מובטחות במחירים יציבים מאוד (מוצמדים לתעריף החשמל הביתי), וכנראה נמוכים ממה שהם היו יכולים להיות בלי זה. על פי הערכות בשוק, זה צפוי להביא לרצף מהיר של עסקאות עם תחנות הכוח הפרטיות שיקדמו משמעותית את הקמתן. עם זאת, הדבר גם ייצור סביבה מפוקחת ולא תחרותית בשוק, בה אין צורך להתמקח על המחיר כלל.

איך זה ישפיע על מחירי החשמל?

מכיוון שמחירי החשמל קשורים בקשר הדוק למחיר הגז הטבעי, גם מחיר החשמל הצרכני צפוי להיות מושפע. מחירי הגז בישראל נחשבים נמוכים מאוד ביחס לאירופה, וזה גורם שממתן מאוד את מחירי החשמל בישראל. דבר זה משפיע לא רק על מחירי החשמל הביתיים, אלא גם על הייצור התעשייתי בישראל.

חוזי הגז הנוכחיים נקבעו לפי פיקוח המחירים שקבע מתווה הגז שפקע ב-2022, כך שבטווח הקצר לא צפוי להיות שינוי גדול. אך את ההשפעה על מחירי החשמל צריך לבחון מול האלטרנטיבה בה היה מתנהל משא־ומתן חופשי בין חברות הגז לבין היצרניות הפרטיות: מאגרי אנרג'יאן חתומים כמעט במלואם, והם גם מעוניינים ביצוא לקפריסין; לוויתן אומנם תגדיל את האספקה, אבל רוב הקיבולת שלה מחויב לחו"ל.

דבר זה משאיר את תמר בתור המתחרה העיקרית בשוק המקומי, מה שמתבטא בצורה הבולטת ביותר בעסקת חברת החשמל שנפלה לפני מספר חודשים. חלק ניכר מהשותפות מאמינות שתמר מחזיקה בכוח תחרותי משמעותי, והיא יכולה לדרוש מחיר גבוה במיוחד מחברת החשמל. טענות אלו יגיעו בקרוב לבית הדין לבוררות בלונדון על פי החוזה, אך דבר זה מצביע גם על המצב התחרותי בשוק. כך שההסכם הזה, כנראה, מונע התייקרות של מחירי הגז בשנים הקרובות - ובעקבותם מחיר החשמל שכל אחד ואחת מאיתנו משלמים.

איך ישפיע על חיפושי הגז בישראל?

הסכם היצוא שמייצר ודאות רגולטורית לשנים הקרובות מחיה מחדש את האפשרות לחיפושי גז בישראל, אך עדיין לא ברור באיזו מידה. בהליך התחרותי הרביעי שהתרחש רגע לפני המלחמה, ותוצאותיו התפרסמו בסוף אוקטובר 2023, זכו שתי קבוצות עיקריות: ניו־מד יחד עם סוקאר האזרית ובריטיש פטרוליום (BP), ורציו יחד עם ENI מאיטליה. במרץ 2025, הקבוצה הראשונה בהובלה ישראלית של ניו־מד (השותפה הגדולה ביותר בלוויתן) אספה את הזכייה והתחייבה לחפש גז במי ישראל. עם זאת, בעקבות עיכוב היתר היצוא והמשא־ומתן על ההסכם מול המדינה, החיפוש בפועל הלך והתעכב.

כעת, משניתן היתר היצוא, ניתן להעריך שחיפוש הגז יתחיל במהלך המחצית הראשונה של 2026. השלב הראשון הוא סקירה סייסמית בעזרת ספינה ייחודית שתגיע לישראל ותסרוק את כל שטח הבלוק במשך כשנה. לאחר מכן יהיה ניתן לבצע קידוחי אקספלורציה שיקבעו האם יש מאגרי גז נוספים שהפקתם משתלמת כלכלית. מציאה שלהם תהיה בעלת השפעה אדירה על שוק הגז: היא תגדיל את הביטחון האנרגטי, תקל על התחרות במשק המקומי ותאפשר עוד יצוא. עם זאת, לא ברור כמה גדול פוטנציאל הגז שנשאר במי ישראל מעבר למאגרים הנוכחיים.

רציו ו-ENI, שזכו כאמור בהליך התחרותי האחרון עוד לא מימשו את זכייתם, וטרם ברור מתי יעשו כן. בכל מקרה, במשרד האנרגיה כבר מתכננים הליך תחרותי חדש על בלוקי חיפוש נוספים בחלק הראשון של 2026. במכרז זה יוכלו כנראה לשתתף גם שחקנים מקומיים כמו אנרג'יאן, שלהוטים מאוד לחפש גז נוסף במי ישראל.

כמה ייכנס לקופת המדינה?

במשרד האנרגיה מבטיחים עוד "למעלה מ־50 מיליארד שקל" לקופת המדינה עד 2050 כתוצאה מהסכם היצוא. שר האנרגיה אלי כהן אף מציין מספר ספציפי יותר: 58 מיליארד שקל. מצד אחד, ההשקעה הנדרשת בהגדלת ההפקה תדחה את "מס ששינסקי" לסביבות 2029, משום שהוצאות לוויתן יוכרו, ומהצד השני - ברגע שתתחיל ההפקה, רווחי השותפות יזנקו - ובהתאם לכך המיסוי שייכנס בפועל יהיה גדול בהרבה בטווח הבינוני והארוך.

מה החשיבות של העסקה למצרים?

מצרים תלויה מאוד באספקת גז שוטפת למפעלים המסובסדים שלה, וכפי שפורסם בגלובס - היא אף איימה לקנות גז טבעי מונזל (LNG) מקטר, יריבתה הגאו־פוליטית, אם לא ייחתם ההסכם בקרוב. אך מצרים מעדיפה את הגז הישראלי, משום שהוא קרוב יותר וניתן להעביר אותו בצורה זולה ויעילה יחסית בצינורות גז, בלי צורך בהנזלה יקרה ושינוע ימי.

בשל גידול אוכלוסיה, דרישה תעשייתית ואכזבה מהיקפי ההפקה ממאגר "זוהר" הגדול של מצרים, מצרים הפכה בשנים האחרונות מיצואנית גז בנטו ליבואנית בנטו, והדבר חשוב כדי להבטיח אפקת חשמל רציפה לתושביה. לכך, יש גם חשיבות ליציבות של משטר א־סיסי.

עוד כתבות

טארטלט לימון שומשום / צילום: הילה אבידן

אפייה משובחת וביסטרו חכם: "זיגו" מכניס דם חדש לזכרון יעקב

מי שהתגעגע ליד של גיא רוזמרין ישמח לבקר בבית האוכל שמציע בבוקר מאפים, בצהריים אוכל מקומי חם וערב אחד בשבוע – מתפרע

היו”ר אילן בן ישי ועידן כץ, מנכ”ל ובעלים בנטו פיננסים / איור: גיל ג'יבלי

נטו פיננסים: למרות ביקורת מהמדינה, העליון אישר הליך גישור לפיצוי החוסכים

השופט גרוסקופף קבע כי הדיון בערעור שהגישו חוסכים על הפטור שקיבלו סוכני נטו מתביעות יידחה ל-2026 ● חלק מהחוסכים מתנגדים: "הגישור נועד לחפות על המחדלים וירחיק את הריפוי" ● בהסדר חוב נמכרה פעילות נטו לארבע עונות בכ-50 מיליון שקל

רומן אברמוביץ' / צילום: ap, Martin Meissner

ממשלת בריטניה לוחצת על רומן אברמוביץ' להעביר 2.5 מיליארד ליש"ט לטובת אוקראינה

עם פתיחת המלחמה באוקראינה, ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על אברמוביץ', בעליו של מועדון הכדורגל צ'לסי, הנחשב למקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ● הוחלט לאפשר לו למכור את הקבוצה, בתנאי שכספי המכירה לא ילכו לכיסו אלא למטרות צדקה ● אלא שמאז הכספים מוקפאים ● ראש ממשלת בריטניה: "המסר שלי לאברמוביץ' הוא זה: השעון מתקתק"

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

זנדסק מגיעה לישראל: רוכשת את אנליש בכ-40-50 מיליון דולר

הרכישה תאפשר לחברת התוכנה האמריקאית לפתוח לראשונה מרכז פיתוח בישראל ● בין המשקיעים המוקדמים בחברת ה-AI הקטנה: קרן TLV Partners, אביגדור וילנץ, בני שניידר ואריק קליינשטיין מקרן גלילות

תומר ראב''ד, יו''ר קבוצת בזק / צילום: אוראל כהן

האקזיט הענק של פורר וסרצ׳לייט: ביקום מחלקת 2.8 מיליארד שקל לבעלי המניות

כחודש לאחר שהשלימה את מכירת מניותיה בבזק, בי קומיוניקיישן הולכת לפירוק ותחלק את המזומן שבקופתה לבעלי המניות ● קרן סרצ'לייט תקבל 1.86 מיליארד שקל, ודוד פורר יקבל 350 מיליון שקל

השדות הסולאריים של חברת דוראל / צילום: תמר מצפי

מכרז החשמל האמריקאי ננעל על מקסימום והקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות

הביקוש הגדול לחשמל בארה"ב מואץ בעיקר בשל בנייה מהירה של חוות שרתים ● היצרניות הישראליות הפועלות בארה"ב, כמו OPC שזכתה היום בחלקים ממכרז של רשת אספקה מרכזית, נהנות מהמצב בשוק באופן מובהק

הדמיה של קמפוס אנבידיה העתידי בקריית טבעון / הדמיה: באדיבות אנבידיה

"ישראל הפכה לבית השני שלנו": מנכ"ל אנבידיה מאשר כי יוקם קמפוס ענק בקריית טבעון

בהמשך לחשיפת גלובס, אנבידיה מאשרת כי תקים בקריית טבעון קמפוס על 90 דונם שתרכוש מרמ"י, אשר יהפוך אותה למעסיק הפרטי הגדול במדינה ● הענקית מבקשת להקיף אותו באזורי מסחר ומסעדות ולהשקיע בטיפוח שטחים ירוקים, וכמו כן נוכחותה צפויה לחייב חיזוק של תשתיות האנרגיה והתחבורה באזור ● האכלוס הראשוני: רק בעוד כשש שנים

KGM טורס הייבריד / צילום: יח''צ

עם מנוע מסין והחל מ-180 אלף שקל: הקוריאנית החדשה שתתחרה ביונדאי וטויוטה

היצרנית הקוריאנית חדורת המוטיבציה נכנסת לפלח ההיברידי באמצעות "קיצור דרך": KGM טורס הייבריד כולל מערכת הנעה מוכחת מתוצרת BYD ● העיצוב קשוח, צריכת הדלק נמוכה יחסית ורמת האבזור מכובדת ביחס למחיר, אבל השכנים מקוריאה מציבים תחרות קשה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

החלה הספירה לאחור לשער של 3 שקלים: מתי הנגיד ייאלץ להתערב?

בשנה האחרונה רשם השקל התחזקות משמעותית את מול הדולר, והוא נסחר בשיא של קרוב ל־4 שנים ● בעבר התערב בנק ישראל ישירות רק בתקופות חירום כמו קורונה ומלחמה ● כלכלנים בכירים מסמנים את הרף שבו כנראה שהגישה תשתנה

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

נתניהו העניק את האישור: עסקת הגז הגדולה עם מצרים יוצאת לדרך

האישור של נתניהו מגיע לאחר הסדרת התנאים בין משרד האנרגיה לחברות הגז, לקראת הרחבת ההפקה ממאגר לוויתן והיצוא למצרים ● התמורה בעסקה: 35 מיליארד דולר

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

מקום שני אחרי ארה"ב: האם ישראל הופכת למעצמת דיפ טק?

הם מפתחים שבבים, מחשוב קוונטי ותרופות מצילות חיים, ולא מחפשים אקזיט מהיר ● מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן צפריר, מסבירה מדוע הטכנולוגיה העמוקה מצליחה לצמוח דווקא כשהשוק מהסס, ואיך קורה שחברות בתחום שורדות פי שניים יותר מסטארט-אפים רגילים

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

הכלכלן הבכיר שמעריך: מחירי הדירות ימשיכו לרדת, עד לנקודה הזו

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock

נמנעים מבדיקות? אולי יש לכם FOFO

אחרי ה־FOMO, הכירו את ה־FOFO, תופעה שמתארת את הפחד לדעת (Fear of finding out) ● פרופ' יניב שני חוקר בשנים האחרונות מה גורם לנו להימנע ממידע חשוב כמו תוצאות בדיקות או מבחנים, אבל גם מה מביא אותנו לחפש מידע חסר תועלת ● בראיון לגלובס הוא טוען: "אנחנו לא מחפשים מידע כדי לקבל החלטות, אלא לשם ויסות רגשי"

LEPAS. בהכנות להשקה באירופה / צילום: יח''צ

קמפיין הריכוזיות נושא פירות? קבוצת צ'רי הסינית בוחנת מינוי יבואן שלישי לשני מותגים חדשים שלה

על רקע הצעדים להגבלת הריכוזיות בענף הרכב, צ'רי בוחנת מינוי יבואן שלישי בישראל לשני מותגים חדשים ב־2026, בנוסף לקרסו מוטורס וכלמוביל ● סמארט משיקה בישראל את הקרוס־אובר החשמלי הגדול והיקר ביותר שלה עד כה ● BYD מתכננת להביא לאירופה - ובהמשך גם לישראל - את מכונית הסופר־מיני הראשונה עם הנעת פלאג־אין ● השבוע בענף הרכב

iRobot. חשש ביחס לתפעול האפליקציה / צילום: Reuters, St Petersburg Times

המתחרות, המכסים וחבל ההצלה שנלקח: קריסת שואב האבק שחולל מהפכה בשוק

זה היה סיפור הצלחה קלאסי: שוק חדש, חברה שייסדו חוקרים מ-MIT, הצלחה בנאסד"ק ומכירות של עשרות מיליוני מכשירים בעולם ● אבל iRobot לא הצליחה לעמוד מול השטף מסין ולא התאוששה מביטול הרכישה של אמזון. המכסים המוגדלים שהטילה ארה"ב היו הקש האחרון

וואטסאפ / צילום: Shutterstock

האם הסכמה בוואטסאפ על מחיר הדירה נחשבת להסכם מחייב?

לאחר שהסכימו על מחיר בהודעת וואטסאפ, נסוג המוכר מהעסקה, מתוך תקווה לקבל תמורה גבוהה יותר ● ביהמ"ש קבע כי ההסכם לא היה מחייב, אך פסק פיצוי לרוכש

משרדי EY בתל אביב / צילום: יח''צ EY

המשרדים שהושכרו ומסעירים את הרוחות בין ועד העובדים להנהלת EY

מתיחות בפירמת EY בין מתמחים ורואי חשבון צעירים לבין ההנהלה ● ועד העובדים מלין על שחיקה מתמשכת בשכר העובדים ובמקביל יוצא נגד החלטת ההנהלה לצמצם שטחי משרדים ● ברקע: טענות דומות גם בשאר הענף ומגעים להסכם קיבוצי חדש ● מ־EY נמסר: הטענות לא נכונות

עד כמה האנטישמיות מזנקת באוסטרליה? / צילום: ap, Mark Baker

הנתונים חושפים: עד כמה האנטישמיות מזנקת באוסטרליה?

הפיגוע הקטלני בסידני היכה את העולם בהלם, אבל האם הכתובת הייתה על הקיר? ● התמונה העולה מהנתונים היא חד משמעית: האנטישמיות באוסטרליה מזנקת, ומגיעה לרמות שהמדינה לא ידעה כמותן ● וגם: איך מושפעות מזה הקהילות היהודיות?

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הלמ"ס: מספר הדירות בבנייה ממשיך לעלות בקצב מהיר

ב-12 החודשים שבין אוקטובר 2024 לספטמבר 2025 החלה בנייתן של כ-81 אלף דירות - עלייה של 31.5% לעומת 12 החודשים הקודמים ● בתוך כך, נרשמה קפיצה חדה בהיקף הנפקת היתרי הבנייה ע"י הוועדות המקומיות

הסנטימנט בשווקים מתקרב לרמה של ''שוריות קיצונית'' / צילום: Shutterstock

מנהלי הקרנות אופטימיים, אבל נתון דרמטי אחד מסמן שהשווקים עומדים לרדת

סקר מנהלי הקרנות הגלובלי של בנק אוף אמריקה מצביע על אופטימיות שלא נראתה בשווקים מזה כארבע וחצי שנים ● רמת המזומנים בקרב מנהלי הקרנות ירדה לשפל של כל הזמנים, מאז שהחלה עריכת הסקר ב-1999 ● לפי הבנק, כאשר רמת המזומנים הייתה סביב רמה זו, שווקי המניות בעולם ירדו ב-2% בארבעת השבועות העוקבים