פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת
בעקבות רווחי השיא שמציגים הבנקים הגדולים בישראל, והדיבידנדים הנדיבים שהם מחלקים, הפך מדד מניות הבנקים לאחד המצטיינים בבורסה בתל אביב ב־2025, עם זינוק של קרוב ל־70% מתחילת השנה. ביום א' נסחר מדד הבנקים בירידה של פחות מ־1%, לאחר שצוות בין־משרדי שהוקם בהוראת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לצורך בחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים, פרסם ביום שישי את הדוח הסופי שלו.
● פרשנות | איך להשקיע וממה להיזהר: הזהב והכסף הם המנצחים הגדולים של 2025
● הלייזר ישנה את התמונה, הדיור ייתקע - ומה עם יוקר המחיה? תחזית חברות הדירוג ל־2026
הצוות קבע כי קיימות הצדקות להטלת מס על רווחי היתר של הבנקים: "ככל שהדרג המדיני יחליט להטיל מס כזה, המודל הנכון הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים". כלומר ההמלצה היא למס שיגדל ככל שהבנקים יציגו עלייה ברווחים ביחס לתקופת הבסיס.
הדרך להטלת מס על רווחי היתר, כך מסתמן, תצטרך לעבור דרך חקיקה ראשית, שסיכוייה אינם ברורים.
לפי חישוב שמוצג בדוח הוועדה, עבור נתוני 2023 הגבייה של המס הדיפרנציאלי הייתה עומדת על בין 665 ל־928 מיליון שקל בשנה, בהתאם לשיעור המס על רווחי היתר. זאת, נזכיר, לאחר שנתיים שבהן חויבו הבנקים על פי חוק בתשלום מס מיוחד, שהצטבר לסכום של 2.5 מיליארד שקל.
התומכים: חוסר סימטריה בגלגול הריבית לציבור
בראש הצוות הבין־משרדי עמד יורם מצלאוי, סגן בכיר למנכ"ל משרד האוצר, וכן השתתפו בו בכירים באוצר, ברשות המסים ובבנק ישראל. יצוין כי בנק ישראל ואגף התקציבים באוצר הסתייגו ממתווה המיסוי.
הדוח קובע כי רווחי הבנקים הגדולים, שצפויים לחצות השנה את רף ה־30 מיליארד שקל, נובעים מסביבת הריבית הגבוהה במשק שסייעה דרמטית לפעילותם העסקית. הרווחיות הושפעה גם מיחס תמסורת נמוך בין הריבית שנגבית על האשראי שמעניקים הבנקים לציבור, לזו שהם מעניקים בפיקדונות.
המודל שמציע הצוות הבין־משרדי בדוח, נועד לדבריו "ליצור מנגנון מיסוי רגיש למחזור הכלכלי, כך שבשנים של רווחיות יתר הבנקים ישלמו יותר מס, ובשנים של רווחיות מתונה לא ייווצר נטל עודף על פעילותם. הצעה זו מצליחה לבטא היטב את הרגישות לסביבת הריבית, כך שדה־פקטו רק בשנים שבהן הריבית תימצא בשיעור גבוה במיוחד, ורווחי הבנקים יגיעו למספרים גבוהים מהרגיל, ייגבה מס נוסף מהבנקים".
בדוח מצוין כי הבנקים העלו בחדות את הריבית על ההלוואות שהעמידו. לפי הדוח מדובר היה ב"תמסורת מהירה ו'כמעט מלאה' בריבית על האשראי". בעוד שהריבית שהם מעניקים על הפיקדונות זחלה כלפי מעלה באופן איטי. אך עם זאת, בוצעה השוואה בינלאומית שהראתה שהבנקים בארץ אינם חריגים בכך ביחס לארה"ב, אך חוסר הסימטריה המדוברת פגע בעיקר במשקי הבית ובעסקים הקטנים, ששילמו את המחיר על הייקור המהיר של ההלוואות.
בין הטיעונים התומכים בהטלת מס חריג על הבנקים, מצוין בדוח כי מדובר בסקטור עם חסמי כניסה גבוהים שמקשים על כניסת מתחרים חדשים, שפועל ביציבות ובסיכון עסקי נמוך (ולכן יכול לספוג העלאות מסים), וגם ב"סביבה רגולטורית מיטיבה". כלומר העלאת הריבית על ידי בנק ישראל נועדה להילחם באינפלציה שזינקה, שסייעה להם להזניק את רווחיהם.
מבין הצעדים שבחן הצוות הייתה הצעה להטלת מס חד־פעמי לשנה נוספת, דבר שהצוות מתנגד לו. הוצעו מגוון חלופות להטלת מס קבוע על הבנקים, כאשר החלופה המומלצת היא למסות במס רווח דיפרנציאלי, לרווחים שעולים על 50% מתקופת הבסיס שנקבעת. זהו מס שיושפע בין היתר מסביבת הריבית במשק, וכן לא יהיה "שרירותי" לדברי הוועדה.
המתנגדים: "מי זה הבנקים? הציבור"
באיגוד הבנקים מצביעים על כך שחברי הצוות שניסחו את הדוח היו בעצמם מסויגים לגבי הצורך בהטלת המס: "לא רק שהצוות אינו מגיע להמלצה חד משמעית שיש מקום להטיל מס על הבנקים, אלא ששני הגופים הכלכליים, המקצועיים והמשמעותיים החברים בו - אגף התקציבים ובנק ישראל - מתנגדים להטלת המס באופן חד משמעי", מסרו מהאיגוד.
גורם בכיר אחר המקורב לבנקים טוען כי "בסוף זו תהיה החלטה של השר סמוטריץ בלבד. דעתו של הצוות המקצועי, ככל שאני מתרשם, אפילו באוצר עצמו, מראה שאין ממש סיבה למיסוי חריג. עמדת הצוות נעה בין התנגדות לבין אי־תמיכה. אם היו רוצים לעשות מהלך של מיסוי רוחבי, היה צריך לבדוק כל ענף וענף, ולראות מי מרוויח יותר. להגיד שרק הבנקים מרוויחים הרבה, בלי לבדוק את כל הענפים האחרים, זה לא רציני. לא נקבעו פרמטרים לבדיקה מקיפה (משקית) בדוח".
בנקאי בכיר במשק הגיב למסקנות הדוח ואמר כי הבנקים מאוימים במס יתר משום שאינם אהודים בלשון המעטה. "אבל מי זה הבנקים? זה הציבור. אז ממסים את כולנו - הציבור, דרך קרנות הנאמנות, קופות הגמל וקרנות הפנסיה שלנו". לדבריו: "אני לא מכיר את ההגדרה הזאת 'רווחי יתר' כשמתייחסים לסקטור מסוים. זו הגדרה שיש לה יותר כותרת פופוליסטית מאשר מציאות ממשית".
מוטי ציטרין, סמנכ"ל ראש תחום מוסדות פיננסיים ומימון מובנה בחברת מידרוג, טוען כי "מדובר במיסוי סקטוריאלי שיתגלגל בסופו של יום ללווים... בנוסף, מיסוי שכזה צפוי לפגוע במשקיעים (בעיקר גופים מוסדיים, ח"ש), לשנות את טעמי המשקיעים ולהדיר משקיעים זרים מהשוק המקומי".
בדוח הוועדה לבחינת המיסוי על הבנקים נכתב כי "העלייה ברווחיהם בשנים 2022־2025 קשורה בעליית ריבית בנק ישראל, כלומר עיקר הגידול בהכנסות נבע מגורמים חיצוניים להחלטות העסקיות של הבנקים, ולא בזכות החלטות או צעדים עסקיים אלה ואחרים".
עם זאת נכתב כי "עם העלייה ברווחיות, נרשמת גם עלייה בסך המס המשולם על ידי הבנקים". כתוצאה מהמס המיוחד שהוטל עליהם בשנתיים האחרונות, נכתב בדוח, עלה המס האפקטיבי שמשלמים הבנקים על רווחיהם מ־34.2% ל־37.4%.
למה בנק ישראל מתנגד? "מיסוי בררני"
הדוח כולל שתי דעות מיעוט שמתנגדות לעיקריו, והוצגו על ידי ד"ר יוסי סעדון מבנק ישראל ואגף התקציבים באוצר. בבנק ישראל סבורים כי הטלת מיסוי נוסף בגין רווחיות גבוהה, היא בעייתית ברמה המשקית. "אין הבדל עקרוני בין רווחיות שנוצרה מהשקעה מוצלחת בנכס לבין רווחיות שנוצרה מבחירת אסטרטגיה פיננסית", אומרים שם.
בנוסף לכך טוענים בבנק ישראל כי מדובר בעצם במיסוי הציבור שמושקע במניות הבנקים, לכן זהו מיסוי של החיסכון ארוך הטווח. בנוסף נטען כי הבנק מתנגד למיסוי סקטוריאלי לצרכים הפיסקאליים השוטפים, של השלמת התקציב. "צעד כזה עומד בסתירה לעקרונות של שוויון, יעילות והגינות. זהו מיסוי בררני העשוי ליצר עיוות בהקצאת המקורות במשק".
עמדת המיעוט של אגף התקציבים מסתייגת גם היא מהרעיון של הטלת מס יסף חדש, ומעדיפה להגביר את התחרות בין הבנקים. זה לטענתם יפחית את הרווחים החריגים ויסייע בו זמנית לציבור הלקוחות. לפי עמדה זו "העלייה החריגה ברווחיות הבנקים מהווה יותר מכל עדות לרמת התחרות הנמוכה במערכת הבנקאית, והשפעתה על יוקר המחיה של משקי הבית ומיצוי פוטנציאל הצמיחה".