יו''ר ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן. "הבוקר הזה", כאן ב', 30.11.25 / צילום: יונתן בלום
יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן התראיין לתוכנית "הבוקר הזה" וחלק שבחים להישגים הכלכליים של הממשלה (לא למותר להזכיר כי חברו למפלגה בצלאל סמוטריץ' הוא שר האוצר). כשהמראיין טען בפניו כי "המחירים בשמיים", רוטמן ניצל את ההזדמנות לבוא חשבון עם המרואיין הקודם בתוכנית, יאיר לפיד: "אתה לפני עשר דקות דיברת עם יאיר לפיד", אמר רוטמן. "אתה הזכרת לו שהשנה שלו הייתה השנה עם המדד הכי גבוה בעשור האחרון?".
● "הקרחון מתקרב, וסמוטריץ' לא רואה אותו": מחאת הקמעונאים על העלאת הפטור ממע"מ
● לבנק ישראל יש מדד חדש שהוא בוחן לפני החלטת ריבית. כך זה עובד
נסביר למה רוטמן מתכוון. ה"מדד" הוא מדד המחירים לצרכן שממנו מחושב שיעור האינפלציה, ו"השנה של לפיד" היא 2022, השנה שבה לפיד כיהן כראש הממשלה - אם כי הוא נכנס לתפקיד רק ביולי אותה שנה (אך כיהן כראש ממשלה חליפי מאז יוני 2021).
ואכן, לפני נתוני בנק ישראל, האינפלציה השנתית הגבוהה ביותר מאז 2015 הייתה ב־2022 - כשאז היא עמדה על 5.3%. הבאה בתור היא שנת 2024 עם 3.2%, אחריה 2023 עם 3%, ובמקום הרביעי 2021 עם 2.8%. חשוב לשים לב שב־2020 האינפלציה עמדה על שיעור שלילי של 0.7% (כלומר, הייתה ירידת מחירים), כך שהקפיצה ב־2021 הייתה משמעותית למדי. בשנים 2015-2019 האינפלציה עמדה על פחות מאחוז ולעתים אף הייתה שלילית.
השנה הנוכחית טרם הסתיימה, אבל לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנובמבר האחרון האינפלציה על פני 12 החודשים האחרונים עמדה על 2.4%. בקיצור, עליית המחירים ב־2022 הייתה גדולה משמעותית מבכל שנה אחרת בעשור האחרון.
אז כאן סיימנו? רוטמן צודק? לא בדיוק. הסיבה היא שיש אירוע אחד מרכזי שרוטמן מתעלם ממנו: עליית מחירים גלובלית. כפי שמציין בנק ישראל, עליית המחירים ב־2022 הייתה חלק ממגמה עולמית, בה נוצרה פגיעה בצד ההיצע בעקבות פגיעה בשרשראות האספקה שמקורה ביציאה ממשבר הקורונה ובעקבות המלחמה באוקראינה, שהביאה לצמצום יצוא מרוסיה ואוקראינה ולמחסור בחומרי גלם לייצור אנרגיה.
ד"ר יניי שפיצר מהמחלקה לכלכלה ותוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית מוסיף כי "האינפלציה הייתה גבוהה מאוד בשנה זו בכל העולם המערבי, כתוצאה מהשילוב של ההתאוששות ממשבר הקורונה, משבר שרשראות האספקה ופרוץ המלחמה באוקראינה שהקפיצה את מחירי האנרגיה".
ולא מדובר "רק" בפרשנויות. למעשה, ב־2022 עליית המחירים בישראל הייתה אחת המתונות בעולם - ובשנה זו שווייץ ויפן היו חברות ה־OECD היחידות עם אינפלציה נמוכה יותר מבישראל - כלומר, ביתר 35 מדינות ה־OECD, האינפלציה הייתה גבוהה יותר מאשר כאן. לשם השוואה, ב־2024 האינפלציה בישראל הייתה במקום ה־14 בגובהה, כך שרק ב־13 חברות הייתה אינפלציה גבוהה יותר.
פנינו לח"כ רוטמן, וממנו נמסרה התגובה הבאה: "אמירתי הייתה מדויקת, וטוב שכל גורם שבודק עובדות יציין בצורה ברורה וחדה שהאמירה שלי הייתה מדויקת". מה שחשוב לנו לספר הוא שאחרי שפנינו לרוטמן לתגובה והצבענו בפניו על הקשיים בטענה שלו, הוא חזר עליה בפרסום ברשת איקס.
השורה התחתונה: דברי רוטמן מטעים. ב־2022 נרשמה האינפלציה הגבוהה ביותר בעשור האחרון, אך אז היה מדובר במגמה עולמית - והאינפלציה בישראל באותה שנה דווקא הייתה בין המתונות בעולם.
תחקיר: אוריה בר־מאיר