גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנתון החריג שמראה: מספר העובדים בהייטק הישראלי במגמת ירידה

נתונים חדשים מציגים עלייה בשכר הממוצע בענף הייטק הישראלי ● אלא שמאחורי המספרים מסתתר סיפור מורכב יותר: החל מהתכווצות במצבת כוח האדם, דרך קיפאון בקידומים ועד עלייה במשרות הפנויות ● האם המגמה צפויה להמשיך לתוך 2026?

מספר עובדי ההייטק בישראל במגמת ירידה / צילום: Shutterstock
מספר עובדי ההייטק בישראל במגמת ירידה / צילום: Shutterstock

במבט ראשון, 2025 מצטיירת כשנת התאוששות בשכר בהייטק הישראלי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר הממוצע לשכיר בענף עמד בספטמבר האחרון על 33,366 שקל, עלייה של 6.3% לעומת ספטמבר אשתקד.

סיכום השנה בהייטק: שיא בעסקאות לצד שפל במספר המועסקים
הרצליה היא שיאנית השכר הממוצע. ומי אחריה ברשימה?

גם בכלל המשק נרשמה עלייה בשכר - השכר הממוצע הגיע ל-14,058 שקל, עלייה נומינלית של 4.6%. ואולם, לאחר ניכוי האינפלציה, מדובר בעלייה מתונה בלבד של כ-2.1% במונחים ריאליים.

אלא שמאחורי הנתונים הללו מסתתר סיפור מורכב בהרבה בענף ההייטק. מבט מקרוב מראה כי 2025 לא הייתה שנה של העלאות שכר רוחביות, אלא שנה של שינוי מבני עמוק באופן שבו הענף מתגמל עבודה ובוחר את עובדיו.

ירידה במספר העובדים

אחד הנתונים המרכזיים להבנת תמונת המצב של 2025 הוא הירידה במספר המועסקים בהייטק - תופעה שלא נראתה בענף במשך יותר מעשור. לפי נתוני אתוסיה, חברת השמה מובילה להייטק וביוטק, נרשמה לראשונה התכווצות בפועל במצבת המועסקים: ירידה מכ-417 אלף עובדים בסוף 2024 לכ-409 אלף בלבד בסוף 2025, כלומר כ-2%.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על תמונה דומה: מספר משרות השכיר בהייטק עמד בספטמבר 2025 על 401.8 אלף בלבד, כמעט ללא שינוי לעומת החודש הקודם, ועלייה זניחה של 0.5% בלבד בהשוואה לשנה שעברה.

חשוב לציין כי משרות ההייטק מהוות 9.9% ממשרות השכיר במשק, באחוזים דומים לשנה שעברה, אך בניגוד לשנים קודמות, הן כאמור כבר לא גדלות. במשך יותר מעשור התרגל ענף ההייטק לצמיחה כמעט רציפה במספר המועסקים, גם בתקופות של האטה כלכלית. כעת, שנת 2025 מסמנת כאמור שבירה ברורה של הרצף הזה.

עוד לפי הנתונים, במהלך 2025 נפתחו בהייטק 11,500 משרות חדשות, מה שמהווה עלייה של כ-25% לעומת 2024. אז איך ייתכן שנפתחו אלפי משרות חדשות, אבל מספר העובדים בפועל ירד? התשובה מצביעה על שוק שבו הגיוסים אינם מרחיבים את הבסיס, אלא מחליפים ומחדדים אותו.

ראשית, כך בין היתר לפי נתוני אתוסיה, מספר הארגונים המגייסים הצטמצם באופן משמעותי, מכ-1,500 חברות ב-2024 לכ-1,350 בלבד ב-2025. במקביל, הנתונים מלמדים כי הגיוסים התרכזו במספר מצומצם של חברות, בעיקר בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית והדיפ-טק, ובתפקידי ליבה עתירי מומחיות. כלומר מדובר בשוק סלקטיבי יותר, שבו פחות חברות מתחרות על מאגר מצומצם יותר של כישרונות מבוקשים.

עוד חשוב לציין, כי חלק ניכר מהמשרות החדשות שנפתחו החליפו משרות שנסגרו, במסגרת תהליכי התייעלות, מיקוד מחדש של חברות, ויציאות מהענף. כשבוחנים את התוצאה הסופית, המסקנה ברורה: ההייטק הישראלי מתמקד פחות במספר האנשים ויותר באיוש של תפקידים קריטיים.

התמונה מתחדדת עוד יותר כשבוחנים את הדינמיקה הפנימית של שוק העבודה בהייטק. לפי נתוני אתוסיה, מספר העובדים שעברו בין חברות מדי חודש ירד מכ־1,800 בממוצע ב־2024 לכ־1,700 בלבד ב־2025, בעוד ששיעור העוזבים מרצון נותר יציב סביב 5%. המשמעות אינה גל נטישה מהענף, אלא האטה בתנועתיות: פחות עובדים מחליפים מקום עבודה, פחות משרות חדשות נפתחות בפועל, והמערכת כולה מתכנסת סביב מצבת כוח אדם מצומצמת ויציבה יותר.

בתוך מציאות כזו, עליית השכר הממוצע אינה משקפת בהכרח שיפור במצבם של העובדים. כאשר מספר המועסקים קופא, או אף מצטמצם, אך סך תשלומי השכר בענף אינו קטן באותו קצב, התוצאה הסטטיסטית היא עלייה בממוצע. בפועל, יותר כסף מתחלק על פחות עובדים, ובעיקר על מי שמוגדרים כליבת הפעילות הקריטית של הארגונים. השינוי בהרכב התפקידים ובמשקלם היחסי דוחף את הממוצע כלפי מעלה, גם כאשר עבור חלק ניכר מהעובדים ההכנסה הכוללת נותרת ללא שינוי, או נשחקת לאחר ניכוי אינפלציה.

הקשחת תנאים בענף

סיבה מרכזית נוספת לכך שעובדים רבים בהייטק הרוויחו פחות ב־2025 אינה נעוצה בשכר הבסיס, אלא במעטפת התגמול שסביבו. בסביבה של אי־ודאות מתמשכת, מלחמה, תנודתיות גלובלית ולחץ מצד משקיעים, חברות בחרו לצמצם רכיבי שכר משתנים ולא להתחייב לעלויות עתידיות.

בונוסים שנתיים נדחו או בוטלו, מענקי חתימה שהיו שכיחים בשנים 2021-2022 כמעט נעלמו, ובמקרים לא מעטים גם אופציות ומניות עובדים איבדו מערכן בעקבות ירידות בשווי החברות. במקביל, הטבות נלוות כמו קרנות השתלמות מורחבות, ימי חופש נוספים ותקציבי רווחה, לעיתים הוקפאו או צומצמו. התוצאה המצטברת הייתה שעבור עובדים רבים ההכנסה הכוללת ב־2025 הייתה נמוכה יותר מזו של השנה הקודמת, גם אם שכר הבסיס נותר ללא שינוי.

לכך נוספה תופעה רחבה של הקפאת קידומים רוחביים. עובדים שנשארו באותו תפקיד ובאותו דרג שנה נוספת מצאו את עצמם עם שכר נומינלי יציב, אך עם שחיקה בכוח הקנייה ועם פער הולך וגדל מול שכבת הבכירים והטאלנטים הקריטיים. זהו מנגנון שקט אך אפקטיבי של התאמת עלויות: לא קיצוצי שכר גורפים ולא גל פיטורים חריג, אלא בלימה של צמיחה פנימית והעמקת פערים בתוך הארגון. במובן הזה, 2025 לא הייתה שנת קיצוץ, אלא שנת הקשחה. הכסף נשאר במערכת, אך זרם כאמור במסלולים צרים, ממוקדים וסלקטיביים הרבה יותר מבעבר.

עוד מאפיין בולט של שוק השכר בהייטק ב-2025 הוא הפערים בין תחומים ותפקידים. גם בתוך הענף שמוביל את טבלאות השכר של המשק, לא כל התפקידים נהנים מאותה מגמה. כאמור, לפי נתוני הלמ"ס, ענף המידע והתקשורת רשם שכר ממוצע של כ־33,600 שקל, הגבוה במשק בפער ניכר. אלא שמתחת לממוצע הזה מסתתרת התפלגות חדה מאוד בין תפקידי ליבה מבוקשים לתפקידים שנדחקו לשוליים.

נתוני אתוסיה ממחישים היטב את הקיטוב הזה. בראש הפירמידה נמצאים תפקידי AI, דאטה והנדסת נתונים, שבהם השכר הממוצע מגיע לכ־54,500 שקל ואף יותר בתפקידי מומחה. גם בסייבר נרשמה עלייה חדה יחסית של כ־9% בשכר הממוצע, בעיקר בתפקידי אבטחת ענן, AppSec ו־Security Architecture.

תפקידי פיתוח חומרה מתקדמת, בעיקר בתחומי שבבים ודיפ־טק, נהנים אף הם מביקוש יציב, ומשכר ממוצע של כ־36 אלף שקל לבעלי כחמש שנות ניסיון. מפתחי בק אנד נמצאים מעט מתחת, סביב 35 אלף שקל, בעוד שתפקידי Full Stack מתקרבים ל־31-32 אלף שקל בלבד.

מנגד, בתפקידים טכנולוגיים כלליים יותר, כמו QA ,IT, תמיכה טכנית או תפקידי פיתוח שאינם בליבת המוצר, השכר נותר יציב במקרה הטוב, ונשחק ריאלית במקרה הטוב פחות. גם בתפקידי מוצר, שיווק טכנולוגי ותפעול נרשמה האטה בשכר, עם פחות קידומים ופחות מעבר בין דרגות.

התוצאה היא שוק דו־שכבתי: שכבה מצומצמת של תפקידי עומק שנהנית מביקוש, תחרות ושכר מטפס, ומולה שכבה רחבה יותר שחווה קיפאון, גם אם אינה יוצאת מהשוק.

הפערים הללו ניכרים גם בתוך תתי־הענף של ההייטק. תחומי התוכנה והייעוץ למחשבים מובילים את טבלת השכר עם רמות של מעל 36 אלף שקל בממוצע, בעוד שתחומי שירותי מידע ותקשורת מציגים שכר נמוך משמעותית, לעיתים סביב 22-28 אלף שקל.

מה צפוי במבט קדימה

אם המגמות של 2025 יימשכו גם לתוך 2026, ענף ההייטק הישראלי צפוי להמשיך להתכנס. לפי הערכות אתוסיה, האוטומציה תעמיק, והביקוש יוסיף להתרכז בתפקידי ליבה עתירי מומחיות בתחומי AI, דאטה וסייבר, בעוד שתפקידי ביניים ותפקידים שאינם קריטיים לפעילות העסקית ימשיכו להידחק לשוליים או לא יאוישו מחדש עם עזיבת עובדים.

במקביל, הסובלנות הארגונית לחוסר יעילות צפויה להמשיך להצטמצם, כחלק מהמעבר להתנהלות רזה וזהירה יותר. במציאות כזו, הפער בין השכר הממוצע לחוויית ההכנסה של עובדים רבים עלול להעמיק עוד יותר.

השכר הסטטיסטי עשוי להוסיף ולעלות, אך בעיקר כתוצאה מאותו תגמול ממוקד לבכירים ולטאלנטים קריטיים, ולא משיפור רוחבי בתנאי ההעסקה. עבור חלק ניכר מהעובדים, המשמעות תהיה המשך קיפאון, שחיקה ריאלית ולחץ מתמשך להוכיח רלוונטיות מקצועית.

נכון להיום, ההייטק הישראלי נכנס לשלב בוגר, מצומצם וסלקטיבי יותר מזה שהכרנו בעשור האחרון. זהו אינו משבר חריף או קריסה תעסוקתית, אלא שינוי כיוון מבני: פחות עובדים, יותר כסף מרוכז, ופערים עמוקים יותר בתוך הענף.

2025 לא הייתה שנת פריחה בשכר, אלא שנת מיון. ההייטק הרוויח והתייעל, אך עבור עובדים רבים זו הייתה שנה של קיפאון שקט והבנה שהכללים הישנים כבר אינם תקפים.

עוד כתבות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

שווי של כ־8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים שמאתגרת את אנבידה נערכת להנפקה

לפי רויטרס, חברת סריבראס, המפתחת מעבדים למודלים גדולים של בינה מלאכותית ופועלת בשוק שנשלט בידי אנבידיה, נערכת להגשת תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בוול סטריט ברבעון השני של 2026 ● הנפקה קודמת שתוכננה ב-2024 ירדה מהפרק בשל השקעת מיעוט של קבוצת G42 מאבו דאבי, אולם זו נעדרת מהתשקיף החדש

מושגים לאזרחות מיודעת.המדד לפעילות המשק / צילום: Shutterstock

לבנק ישראל יש מדד חדש שהוא בוחן לפני החלטת ריבית. כך זה עובד

בנק ישראל פרסם לאחרונה מדד חודשי חדש לפעילות המשק ● איך הוא בנוי, ומי אמור להיות מושפע ממנו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נאוויטס פטרוליום / צילום: נאוויטס פטרוליום

עם הנפט ממפרץ מקסיקו גם המזומנים יזרמו? רגע האמת של נאוויטס מגיע

לאחר שסיפקה למשקיעים תשואה פנומנלית של יותר מ-1,500% מאז ההנפקה, שותפות האנרגיה בראשות גדעון תדמור משאירה מאחור את שלב פיתוח המאגרים עתיר המזומנים, ונכנסת להפקה מאסיבית ויצירת תזרים חופשי ● האם מחירי הנפט מותירים למניה עוד אפסייד? ● מדור חדש

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

המהלך של רשות ני"ע שירחיב את האכיפה למנהלים בחברות פרטיות

ועדת האכיפה המינהלית הטילה עיצומים של כמיליון שקל על חברה פרטית לקנאביס רפואי בשל טעויות בדוחות ● בהחלטתה קבעה הוועדה כי לראשונה סמנכ"ל הכספים ורואה החשבון המבקר נושאים באחריות לכשל ● ההחלטה עשויה להשפיע על לפחות 10% מהחברות בבורסה

החזרי מס / צילום: Shutterstock

כך תבדקו אם מגיע לכם החזר מס לפני שיהיה מאוחר מדי

הזכאות לקבלת החזרי מס בעבור שנת 2019 תפקע בינואר הקרוב ● נכון להיום רק מעטים פונים לרשות המסים, בין השאר מחשש לגילוי חובות קודמים ● מתי הגשת הבקשה רלוונטית, וכיצד ניתן להגיש אותה? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסה; ת"א 35 שבר שיא בן 33 שנה

מדד ת"א 35 שבר שיא בפעם ה-60 השנה - היקף שלא נראה מאז 1992 ● מדד הבנקים ירד לאחר שהצוות הבין-משרדי לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים פרסם את הדוח הסופי ובו המליץ על הטלת מיסוי ● ארית דיווחה כי רשף בדרך להשלמת גיוס פרטי של כ-550 מיליון שקל, לפי שווי מוערך של כ-3.75 מיליארד שקל ● ריטיילורס נפלה לאחר שנייקי פרסמה דוחות מאכזבים

אילוסטרציה: Shutterstock

לידיעת בעלי חברות ארנק: ביהמ"ש קובע מתי יחול מס שולי של כ-50% ומתי מס חברות של 23%

רו"ח סיפק שירותים לפירמת ראיית חשבון באמצעות חברה בבעלותו ● ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעורו על קביעת פקיד השומה כי הוא בעל "חברת ארנק", ועל כן יש למסותו במס השולי הגבוה משמעותית ממס החברות ● לפסק הדין יש השלכות על בעלי מקצועות חופשיים הפועלים באמצעות שותפויות וחברות בבעלותם

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

חוסר היציבות בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים עוזב אחרי חודשיים וחצי

שרשרת העזיבות והשינויים בצמרת חברת האנרגיה המתחדשת של עופר ינאי נמשכת ● את מקומו של ניר פלג המתפטר יחליף אברהם גולדה, ששימש עד לאחרונה כסמנכ"ל הכספים של שיכון ובינוי

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

הבלגן ב־i24NEWS: זעם בעלי המניות, קיצוצי התקציב וחוסר הוודאות באולפנים

ההודעה על העברת הבעלות ב־i24NEWS מחברת אלטיס ארה"ב לידיים הפרטיות של משפחת דרהי הכניסה את עובדי ומנהלי ערוץ החדשות לבלבול רב ● הסערות בחודשים האחרונים סביב החברה־האם, כולל תביעה מול JP מורגן, עשויות ללמד מה עומד מאחורי המהלך

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

גלולת ההרזיה החדשה שמגיעה לישראל בשבוע הבא

סטארט־אפ ישראלי צעיר נחשף עם גיוס חריג של 165 מיליון דולר לפיתוח תרופות פסיכיאטריות ● אינסייטק מפצלת פעילות ומעבירה פיתוח לחברה חדשה שתנסה להקל על תרופות לחדור למוח ● אפיטומי פותחת את השלב המסחרי בישראל עם גלולת הרזיה שתגיע לחנויות בשבוע הבא ● סטארט־אפ קטן מדווח על תוצאות מעודדות לאפליקציה שעוזרת לנפגעי טראומה לישון טוב יותר ● וגם: חילופי ההנהלה בסיסרם מדיקל ● השבוע בביומד

עליה בארנונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בתל אביב, ירושלים ורחובות: אושרו העלאות חריגות בארנונה

לאחר הודעת הממשלה כי גם ב־2026 תוכלנה הרשויות להגיש בקשות חריגות להעלאת ארנונה, מספר עיריות מרכזיות - בהן תל אביב, ירושלים, רחובות, ראשון לציון ורעננה - קיבלו אישור להעלאות בתעריפים

עופר זיו, מנכ''ל ויתניה הפורש / צילום: דורון סהר

אחרי 16 שנה: מנכ"ל ויתניה עופר זיו עוזב את תפקידו. זה המחליף שלו

עופר זיו יסיים את תפקידו כמנכ"ל חברת הנדל"ן ויתניה בסוף מרץ 2026, ובמקומו ייכנס לתפקיד יריב בר-דעה, ששימש בתפקידו האחרון כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בגב-ים ● מטעם ויתניה לא צוינה הסיבה לסיום כהונתו של זיו כמנכ"ל

מפעל ייצור חברת ''על בד'' / צילום: איל יצהר

המושב הדתי מצטרף לגל המימושים בבורסה: משואות יצחק מכרה מניות עלבד ב-33 מיליון שקל

אחרי זינוק של מעל 80% בשנה האחרונה, בעלת השליטה ביצרנית המגבונים עלבד החליטה לממש 6% ממניותיה וירדה להחזקה של כ-60% ● במשואות יצחק מציינים כי מדובר בסגירת מעגל, לאחר שלפני שלוש שנים רכש המושב שיעור דומה של מניות בעת שהחברה נקלעה לסחרור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

המכס האמריקאי על ישראל יישאר 15%: "זה האפס החדש"

גובה המכס הכללי שיוטל על סחורות מישראל לא ישתנה לעומת השלב הקודם של תוכנית המכסים האמריקאית ● החידוש בהכרזה צפוי להיות בהחרגות ובהקלות שיינתנו למוצרים מענפים מסוימים - כגון תעשיות ביטחוניות ויהלומים ● בכירה במשרד הכלכלה: "ישראל כבר הלכה כברת דרך גדולה לכיוון האמריקאים; מקווה שנצליח להשיג הקלות נוספות"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א לחברות הציבוריות: כך תוכלו לממש את הפוטנציאל של מסחר בשישי

לקראת המעבר לימי מסחר גלובליים בתחילת ינואר, הבורסה בת"א פנתה למנכ"לי החברות הציבוריות במטרה לנצל את השינוי ולהגדיל את חשיפתן למשקיעים זרים ● בין ההמלצות: לחזק פעילות באנגלית, להעמיק קשרי משקיעים בינלאומיים וליישר קו עם סטנדרט הדיווח המקובל בעולם

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות, שלומי יוסף

ביהמ"ש קיבל את בקשת המשטרה: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות עד מרץ 2026

לטענת המשטרה, ארנון בר-דוד רקם מנגנון שוחדי שמטרתו לעשות במשאבי ההסתדרות כבשלו ● השופטת דורית סבן-נוי קבעה כי החזרתו לתפקידו כיו"ר ההסתדרות תקל עליו לבצע עבירה דומה, ויהיה בה כדי לאפשר השפעה על עדים ושיבוש של החקירה ● בנוסף, ביהמ"ש האריך ב-90 יום גם את ההגבלות על עזרא גבאי, החשוד המרכזי הנוסף בפרשה

סניף של מסעדת ''נונו מימי'' / צילום: ליאור ממון

בדרך להנפקה? שתי קבוצות מסעדות מושכות את המוסדיים, למרות הסיכונים בענף

למרות הסיכונים המיוחסים לעסקי המסעדנות, השקעות שביצעו מוסדיים ובעלי הון ברשתות "נונו מימי" ו"קיסו" מעידות על עניין גובר בתחום ● גורם בשוק: "הכול זה ניהול, וכשיש הנהלה איכותית, הביזנס דופק כמו שצריך, והתוצאות יפות" ● וגם: איזה רווח נדרש כדי להנפיק?

בניין גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

הממשלה אישרה פה אחד את ההצעה לסגירת גלי צה"ל

השרים אישרו היום את החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ, לפיה שידורי גלי צה"ל יופסקו עד 1 במרץ 2026 ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת היועמ"שית, שקבעה כי ההחלטה אינה חוקית ● מיד לאחר פרסום ההחלטה הוגשו לבג"ץ מספר עתירות בנושא ● כ"ץ הנחה להתחיל בשיבוץ מחדש של חיילי התחנה - "תוך מתן עדיפות לתפקידי לחימה"

חנות נייקי / צילום: Shutterstock, Tanya Keisha

ההימור על סין שהוביל לצניחה דו־ספרתית במניה של נייקי

הירידה במכירות נייקי בסין, אחד השווקים המרכזיים של החברה, הובילו את המניה לצלול ב־11% בסוף השבוע ● ברקע - הענקית מתמודדת עם המכסים של טראמפ ועם שורת טעויות מצד ההנהלה

אלוף במיל' אלי שרביט / צילום: ישראל הדרי

חברה ביטחונית נוספת בדרך לת"א: רפאל רוצה להנפיק חברה בת בשווי של רבע מיליארד שקל

המועמדת להנפקה: חברת ההגנה התת-ימית DSIT אותה רכשה רפאל לפני עשור לפי שווי של 15 מיליון דולר בלבד ● נשיא החברה הוא האלוף במיל' אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד ראש השב"כ, אך מינויו בוטל