טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott
מלחמת חרבות ברזל אמנם הגיעה להפסקת אש, אבל התעשיות הביטחוניות ממשיכות לעבוד בקצב גבוה. התעשייה האווירית הקימה מרכז חדשנות באזרבייג'ן, בזמן שהיא עובדת להשלמת עסקאות קיימות מול לקוחות שונים. בה בעת, מי שמתקשה בעקבות המלחמה היא דווקא המעצמה ארה"ב. על כל זאת בפינת התעשיות הביטחוניות של גלובס.
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | הסוף לשיירות? הסטארט-אפ הישראלי שמטיס 250 ק"ג אספקה ללוחמים
● הצוללת | החוקרת שסבורה: חיזבאללה מתכונן לסיבוב הבא, ואיראן שולטת בכל צעד
קולומביה מבקרת את ישראל, אבל מטמיעה מערכת הגנה אווירית מתוצרתה
נשיא קולומביה גוסטבו פטרו הוא מהדמויות האנטי־ישראליות הבולטות בעולם, שבמהלך המלחמה האשים אותה בביצוע "רצח עם" ואף קרא להקמת "צבא לשחרור פלסטין". עם זאת, דיווח שהתפרסם באתר ZM הלטיני משקף כי בשטח הוא המשיך תהליכי הטמעה אסטרטגיים של מערכות הגנה אווירית מדגם ברק MX של התעשייה האווירית, שזכתה במכרז בסך כ־131.2 מיליון דולר ב־2022.
לפי ZM, חיל האוויר הקולומביאני מבצע ממש בימים אלה את תהליכי מבצוע הסוללה הראשונה של המערכת, כולל מערכות השליטה והבקרה והמכ"מים. מלוא הסוללות שנרכשו צפויות להימסר עד 2026, כשהפריסה המבצעית המלאה צפויה להסתיים עד 2032. בבוגוטה מייחסים חשיבות רבה למהלך הן בשל יכולות היירוט והן בשל שדרוג המכ"מים שהוא טומן בחובו.
מערכת ברק MX תומכת במכ"מים ומשגרים שונים לכיסוי נגד מטוסי קרב, מסוקים, מלט"ים, טילי שיוט, טילי קרקע-אוויר וטילי קרקע-קרקע. המערכת מבוססת על מרכז שליטה חכם ומוכח מבצעית, המאפשר שילוב של טילים מיירטים נוספים: המיירט ברק MRAD לטווח קצר משוגר אנכית במהירות גבוהה, מותאם לטיפול באיומים בטווח של עד 35 ק"מ וכולל ראש ביות מכמ"י עם מנוע פולס אחד בלבד; המיירט ברק LRAD לטווח בינוני משוגר אנכית במהירות גבוהה, מותאם לטיפול באיומים בטווח של עד 70 ק"מ וכולל ראש ביות מכמ"י עם מנוע דו-פולסי; וכן המיירט ברק ER לטווח ארוך משוגר אנכית וכולל מנוע מאיץ, מנוע רקטי דו־פולסי וראש ביות מכמ"י מתקדם. הגדלת טווח היירוט של ברק ER מתבצעת באמצעות הוספת מאיץ רקטי והתאמת יכולות התקשורת והמכ"מ לטווח 150 ק"מ.
בהשפעת המלחמה נגד איראן, ארה"ב נותרה עם מחסור במיירטים
הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים (MDA) סובלת מפער בין רכישת מיירטי THAAD לבין אספקות, תוך שטילים שנרכשו ב־2021 לא צפויים להתקבל בטרם אפריל 2027. כך מדווח באתר ברייקינג דיפנס. את מערכת THAAD (ראשי תיבות של "הגנה מרחבית בגובה רב") פיתחה חברת לוקהיד מרטין. המערכת מיועדת ליירוט טילים בליסטיים, ופוגעת ישירות באיומים כדי ליירט אותם (Hit to Kill).
היא זכתה להיכרות נרחבת בישראל, כאשר באוקטובר 2024 החליטו האמריקאים לפרוס סוללה בישראל. לפי דיווח באתר בולגריאן מיליטארי לאחר מבצע עם כלביא, ב־12 ימי המלחמה עם איראן, ארה"ב שיגרה כ־15%-20% מכלל מיירטי THAAD בעולם, בשווי כולל של יותר מ־800 מיליון דולר. במחקר שהתבצע במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) ציינו כי לארה"ב יש שמונה סוללות THAAD, כל אחת עם שישה משגרים ושמונה מיירטים בכל משגר.
בברייקינג דיפנס מעריכים, כי במהלך המלחמה שיגרו לוחמי ההגנה האווירית האמריקאים כ־250-100 מיירטי THAAD. "אם ההערכות של 150 מיירטים נכונות", כתבו ב־CSIS, "אז המשמעות היא שהתבצע שימוש בכ־54 מיירטים נוספים ממלאי הגיבוי. זה מותיר כ־96 מיירטים בלבד למילוי עבור שתי סוללות".
התעשייה האווירית חנכה מרכז חדשנות באזרבייג'ן
התעשייה האווירית, סוכנות החדשנות והפיתוח הדיגיטלי (IDDA) של אזרבייג'ן וסוכנות החלל המקומית אזרקוסמוס, חנכו את מרכז החדשנות ויסטאר. המוסד נועד לקדם את החינוך לחדשנות במדינה, פיתוח סטארט־אפים, ויזמות, תוך התמקדות בתחומי החלל, AI ואלגוריתמיקה. באירוע החניכה השתתפו שורת בכירים, בהם מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי, בכירים מהמכון הטכנולוגי חולון (HIT) והשגריר בבאקו, רונן קראוס.
שר הפיתוח הדיגיטלי והתחבורה של אזרבייג'ן רשאד נבייב, אחת מהדמויות הבכירות בבאקו - נכח באירוע. "אנחנו מעודדים את התרחבות שיתוף־הפעולה עם שורת בכירים טכנולוגיים בינלאומיים", אמר נבייב. "אנחנו קוראים להם להגיע לאזרבייג'ן וליישם את הפרויקטים שמועילים לשני הצדדים. המרכז החדש למצוינות יעניק דחיפה לפיתוח של הסטארט־אפים המקומיים ובכלל לרוח היזמית שקיימת באזרבייג'ן".
מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי אמר באירוע כי הקמת המיזם משקפת את התפתחות היחסים העקבית בין אזרבייג'ן לבין ישראל. "תמיד היו יחסים שהתבססו על אמון משותף בין המדינות, והיום נלקח צעד נוסף לחיזוק שיתוף־הפעולה בשדה הטכנולוגי. מרכז ויסטאר ייצר הזדמנויות חדשות ליזמים, ולכן יאפשר פיתוח דינמי יותר של שיתוף־הפעולה הטכנולוגי בין אזרבייג'ן לישראל".