שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף
אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, הצו שיעלה את הפטור ממע"מ ומכס על חבילות מחו"ל יעלה מחר (ד') מ-75 ל-150 דולר - שיעור כפול מזה הנהוג כיום. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע היום (ג') בצהריים כי חתם על הצו בנושא.
בדברי ההסבר לצו נכתב כי "לצורך הרחבת האפשרות ליבוא אישי ללא תשלום מיסי יבוא, וזאת כחלק מהמאמץ הממשלתי להקל על יוקר המחיה בישראל, מוצע לתקן את הצו, כך שעל טובין שערכם עד 150 דולר יחול פטור ממכס, ממס קנייה וממע"מ". עוד צוין כי הפסד המדינה ממסים אלה צפוי לעמוד על כמיליארד שקל מדי שנה.
● הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל יוכפל: מה ישתנה כבר מחר, ומי ייפגע בדרך?
● "הקרחון מתקרב, וסמוטריץ' לא רואה אותו": מחאת הקמעונאים על העלאת הפטור ממע"מ
● נציגי חנויות הרחוב לשר ברקת: הרחבת הפטור ממע"מ תחסל אותנו
● ברקת לסמוטריץ': עצור את הרחבת הפטור ממע"מ - "תפגע בצמיחה"
סמוטריץ': "יכול להיות פה זול"
עם החתימה על הצו היום, שר האוצר כינס מסיבת עיתונאים ואמר: "המהלך הזה חלק משורה שלמה של צעדים רחבים ומשמעותיים שאני מוביל במסגרת התקציב הקרוב שמטרתם אחת וברורה - להוריד את יוקר המחיה. אנו עושים זאת ברפורמת החלב, בפתיחת שוק הפיקדונות לתחרות ובצעדים נוספים שנשענים על תפיסת עולם פשוטה. יכול להיות כאן זול.
"למרבה הצער, המשק הישראלי נשלט על-ידי מספר מצומצם של מונופולים חזקים. אזרחי ישראל נכנסים לקניון ופוגשים שוק שנשלט בידי קומץ בעלי שליטה שמרשים לעצמם לעשוק אותם. עכשיו מזכירים בציניות את העסקים הקטנים, אבל האמת היא שהם הראשונים להיפגע מהדורסנות של המונופולים. אותם בעלי עסקים קטנים קמים כל בוקר ונאבקים על קיומם מול מונופולים אדירים. מיד אחריהם הנפגעים בתור הם כולנו.
"אין סיבה שבגד של רשת בינלאומית או נעל שנמכרת בארה"ב בחצי מחיר תימכר כאן במחיר כפול. אין סיבה שנשלם יקר, יכול להיות פה זול.
"הצו יחייב המונופולים בתחרות הוגנת על לב הצרכנים וכיסם. הם יהיו חייבים להיות זולים, שירותיים ותחרותיים יותר, כי זה מה שמחולל תחרות.
"אני לא מוכן שתהיו לקוחות שבויים ושיוכלו לקחת ממכם מחירים מופקעים. אני רוצה שיהיו לכם חלופות, ותוכלו לדרוש ולהתמקח כדי לקבל מחירים טובים".
מה מנע ממך לקדם רפורמות כאלה מוקדם יותר? גנזת את רפורמת היבואנים הבלעדיים, ועכשיו לקראת הבחירות אתה יוצר אפלית מס בין עסקים ישראליים לבינלאומיים?
סמוטריץ: "הדבר הזה יוזיל יוקר המחיה. תקרא לזה איך שאתה רוצה' אפשר שיהיה כאן זול. אני שלוש שנים בתפקיד. נכנסתי מאוד לעומק בשנה הראשונה והקמתי את ועדת סלבין. שמנו בחוק ההסדרים הצעה חלקית וחשבנו שזה לא מספיק מדויק, ואז באה המלחמה. באופן טבעי הדחוף שם בצד את החשוב.
"אני לא מקריב את העסקים הקטנים, כי הם הראשונים להיפגע מהדורסנות של המונופולים הגדולים, ויהיו הראשונים להרוויח מתחרות הוגנת שמחייבת את כולם להיות טובים יותר וזולים יותר. תחרות מקשה ברגע הראשון אבל מחייבת להתחדש, וזה טוב לעסקים ולציבור וליוקר המחיה.
"היו שלושה דיונים מעמיקים, ובשורה התחתונה ההמלצה של גורמי המקצוע הייתה שלילית. אבל הייתה גם התנגדות לשכן את תושבי הצפון בבתי מלון במלחמה, והייתה התנגדות לפיצויים בקורונה. אני מקשיב ולומד, אבל האחריות היא שלי, וכך ההחלטה".
מדוע הפטור נוגע רק לאתרים מחו"ל ולא לאתרים בארץ?
סמוטריץ': "מי שהכי פוגעות בבעלי העסקים הן הרשתות הגדולות. התחרות תחייב את כולם לקבל כללי משחק של הורדת מחירים. התחרות תשפר את הכלכלה הישראלית ותוריד את המחירים. לכל בעל עסק יש יתרונות וחסרונות, חולשות וחזקות. יש יתרונות לחנויות רחוב, ויש יתרונות לאחרים. המציאות היא שהמחירים בישראל גבוהים דרמטית בהלבשה ובהנעלה, ורואים באופן שיטתי שכשהכניסו את הפטור, הייתה ירידה של 30% במחירים. גם עכשיו נראה יותר עסקים ויותר פריון ויותר מחירים טובים לאזרחי ישראל".
סוגיית מיסוי הבנקים
בנושא מיסוי הבנקים - הם ברווחים עצומים, אבל הרי גם אינטל עושה רווחים גדולים. למה מטילים מס רק על מגזר אחד?
סמוטריץ': "אני לא ממסה אף אחד בגלל שהוא הרוויח הרבה כסף. אני רוצה שירוויחו המון כסף. עם זאת, המערכת הבנקאית הישראלית היא ריכוזית, והבנקים הרוויחו למעלה מ-15 מיליארד שקל לא כי הם התייעלו אלא פשוט בגלל האינפלציה. במקום להחזיר את הכסף לאזרחים, הם נהגו בחזירות, ואני נחוש להחזיר לפחות חלק מהכסף לציבור. חבל שהבנקים לא גילו בעצמם אחריות. "ניסיתי שנתיים לדבר עם נגיד בנק ישראל ועם המפקח על הבנקים, ולצערי זה לא עבד. לכן המס נכון".
האם התקציב יעבור ב-31 במרץ עם החרדים?
סמוטריץ': "התקציב בעזרת השם יעבור. זה תקציב טוב, שמעודד צמיחה, מוריד את יוקר המחיה ומוריד מסים".
מה קרה בין יום שישי בצהריים, כשהוועדה פרסמה את המסקנות בנוגע למיסוי הבנקים, לבין אמש בשעה 23:19, כשפרסמתם תזכיר חקיקה מחמיר בהרבה. וגם: יצאת למאבקים גדולים מאוד בשלהי הכהונה. על מה מביניהם תלך עד הסוף עד כדי פיצוץ עם שותפיך? הרי גם החלב, גם הנד"לניסטים וגם הבנקים לא יוותרו בקלות. הם כבר פועלים במפלגות אחרות.
סמוטריץ': "בכל תקציב היה לי מאבק. בתקציב הראשון היה מאבק על קרן ארנונה ומהלך מוצלח מאוד. המאבק עכשיו הוא על יוקר המחיה, ובאתי להיאבק למען אזרחי ישראל. אני נחוש להעביר את כל הרפורמות החלב והפיקדונות, ולא אתן לבנקים ולמונופולים וללוביסטים לנצח אותי. בנוגע למיסוי הבנקים - לא קרה שום דבר. אימצתי את ההמלצות על המנגנון, ואת שיעור המס קבעתי גבוה יותר. הוועדה המליצה על מס של 7%-10%, ואני חושב ש-15% זה הדבר הנכון - וגם זה לא מספיק.
"מה הייתה הבעיה של הבנקים במלחמה לתת יותר סיכון ואשראי למילואימניקים? מה הבעיה להיכנס תחת האלונקה? זה משתקף בחוסר תחרותיות ובמחירי אשראי מטורפים שמשלמים כאן, ואם הבנקים יהיו חזירים ולא יחזירו דרך שירותים לאזרח, אני אקח מהם מס ואחזיר את הכסף לציבור".
הקמעונאים מוחים
ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת אגף התקציבים במשרד האוצר. מי שעוד מתנגדים בתקיפות הם הקמעונאים שצפויים להיפגע מהמהלך. כשעה לפני מסיבת העיתונאים שמכנס שר האוצר, ימתקיים מול משרדו תדרוך של איגוד לשכות המסחר, שיזהירו מפני "ההשלכות הכלכליות הקשות של המהלך המתוכנן על המסחר המקומי, על התעסוקה ועל יציבותם של עסקים בישראל".
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר בתדרוך: "סמוטריץ' לקח כל העסקים בישראל בני ערובה כדי לנסות לעבור את אחוז החסימה. אני לא מכיר אף מדינה אחרת בעולם ששר האוצר שלה שולח את האזרחים לקנות בחו"ל ולא בארץ. סמוטריץ' משיק כלכלת בחירות, ולכן אני פונה לראש הממשלה לעצור את זה".

עמדת רשות התחרות ומבקר המדינה
הפטור ממע"מ הועלה בעבר מ-50 דולר ל-75 בשנת 2011 במסגרת יישום המלצות ועדת טרכטנברג. בשנת 2018 רשות התחרות התייחסה לטענות בדוח על יבוא אישי לפיהן הפטור מעמיד את המגזר הקמעונאי בנחיתות, וציינה כי אומנם הפטור ממסים ומהוצאות התפעול מעמיד את המגזר הקמעונאי בתנאי תחרות לא שוויוניים מול היבוא האישי, אולם היבוא המסחרי נשכר מיתרונות לגודל המקטינים את עלויות הרכישה והמשלוח.
ואולם בשנים האחרונות חל מהפך בעמדה הממשלתית המוצהרת. מבקר המדינה הראה לפני חודשיים כיצד ב-2021 ועדה מקצועית המליצה דווקא לבטל את הפטור לנוכח המגמה הגוברת של עלייה במסחר המקוון בכלל וביבוא האישי בפרט, ולפעול לאיזון תנאי התחרות בין היבוא האישי למסחר הקמעונאי. מבקר המדינה הצביע על כך שהממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה שימש חבר ועדה והתנגד לביטול הפטור ממע"מ. שרת הכלכלה דאז לא קיבלה את המלצות הדוח. הצעה דומה הופיעה בטיוטת חוק ההסדרים, אך לבסוף הושמטה ממנו.
בשנת 2022 המבקר הציע להגדיל את תקרת הפטור במקומות בהם יש כשל שוק, אך משרד האוצר התנגד גם להצעה כזו, וגם רשות המסים השיבה כי הדבר עשוי להוביל ל"הסטת פעילות כלכלית מישראל לחו"ל ופגיעה בקמעונאות המקומית ובתעסוקה". רשות התחרות סברה גם אז כי יש להעלות את תקרת הפטור באופן גורף.
גם ביולי האחרון אגף התקציבים הביע התנגדות להמלצות המבקר להעלות את רף הפטור ממע"מ היכן שיש כשלי שוק וחוסר תחרותיות. בתשובתו נמסר כי "הרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי צפויה להעמיק את הפגיעה בתחרות ההוגנת בשוק המקומי וליצור עיוות מס משמעותי"; זאת משום שמדובר במס שלילי ש"עלול להביא בטווח הארוך להיחלשות ענפים שלמים במשק, צמצום משרות ופגיעה בפריון ובשכר". עוד צוין כי מדינות רבות ב-OECD כבר ביטלו את הפטור.
לעומת זאת, מבקר המדינה ציין כי הממשלה הקלה על עלות יבוא מוצרי צריכה בכ-16% כדי לאזן אותן עם התמריצים ליבוא אישי; וכי באירופה משלוחים בין מדינות האיחוד פטורים לחלוטין ממיסוי, ומשלוחים מחוץ לאיחוד האירופי חייבים במע"מ, אך עד 150 אירו הם פטורים ממיסוי נוסף. באוסטרליה תקרת הפטור היא 1,000 דולר אוסטרלי, ובארה"ב - 800 דולר.
בישראל, לפני חתימת הצו, משלוח המכיל סחורות שערכן הכולל עד 75 דולר פטור לחלוטין ממיסי יבוא, ובסכומים גבוהים יותר המיסוי מדורג: בגין חבילה בשווי של 75-500 דולר ישולמו מע"מ ומס קנייה (ללא מכס). אם שוויה גבוה מ-500 דולר, ישולמו בגינה מע"מ, מס קנייה ומכס.
כל תושב מזמין שש חבילות בשנה בממוצע
בדוח המבקר שפורסם השנה עלה כי בשנת 2024 כל תושב במדינה ייבא בממוצע כ-6 חבילות בשנה. מאז שנת 2020 גדל מספר החבילות שהוזמנו בפטור פי 3.15, חבילות מעל תקרת הפטור (75 דולר) ועד 500 דולר גדלו פי 1.8, ובחבילות מעל סכום זה הגידול היה פי 1.56.
"מכאן שתשלום המסים הוא חסם, שכן בחבילות המחויבות במכס ומע"מ, נוסף על דמי המשלוח, המחיר הסופי של המוצר ביבוא אישי עולה, והכדאיות הכלכלית פוחתת. על בסיס נתונים אלה, סביר להניח שככל שתקרת הפטור ממע"מ תגדל, כך יגדלו היקפי היבוא האישי", כתב המבקר.
שר האוצר סמוטריץ' איגף את המלצת המבקר לעלות את תקרת הפטור על מוצרים מסוימים, וחתם על צו שמעלה את תקרת הפטור באופן גורף - בניגוד להמלצת גורמי המקצוע במשרדו כפי שבאו לידי ביטוי בשנים האחרונות.
באיגוד לשכות המסחר אמרו כי יש לעצור את "הצו המופקר אשר יפגע רק בעסקים ישראלים וייתן העדפה לאתרים סינים וטורקים - נגד כל המגמה בעולם". שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר כי "ממשלת ישראל נגד ההעסקים הקטנים בישראל. בימים שבהם כל העולם מגן על העסקים המקומיים - ראש הממשלה ושר האוצר קובעים גזר דין מוות לבעלי העסקים המקומיים ללא שום היגיון כלכלי".