גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות הנדל"ן נוהרות לבורסה. מה צפוי בשנה החדשה?

הריבית הגבוהה והמשבר שעובר על שוק הנדל"ן הביאו בשנה החולפת 23 חברות לגייס כסף בבורסת תל אביב ● אילו חברות נכנסו, למה דווקא עכשיו, והאם הגל צפוי להמשיך גם ב־2026?

שנת השיא בהנפקות / צילום: Shutterstock
שנת השיא בהנפקות / צילום: Shutterstock

שנת 2025 התאפיינה בגל חסר תקדים של גיוסי הון וחוב מצד חברות הנדל"ן בישראל. במהלך השנה הצטרפו לבורסה בתל אביב מספר דו־ספרתי של חברות באמצעות הנפקות מניות ואג"ח, כאשר היקף הגיוסים בשני אפיקי הגיוס חצה את רף ה־4 מיליארד שקל.

בדיקת גלובס | מכונת המימושים של קרן פימי: 7 חברות שהניבו 2.6 מיליארד שקל בשנה
הביקוש קפא, המחירים ירדו: ענף הנדל"ן מסכם שנה מאתגרת, ומה צפוי ב־2026?

מומחים בשוק מציינים כי המגמה אינה מקרית: הצפי להפחתת הריבית, לצד חזרת המשקיעים לשוק ההון המקומי, פתח לחברות הנדל"ן גישה למקורות מימון רחבים יותר, אפשרות למחזור חוב זול והגדלת הנזילות בתנאים מאקרו־כלכליים מאתגרים.

מה עומד מאחורי גל ההנפקות של חברות הנדל"ן, אילו חברות מהענף הניבו תשואות גבוהות יותר, והאם מגמת ההנפקות צפויה להימשך גם ב־2026?

הרקע: "אלטרנטיבה אטרקטיבית יותר למימון הבנקאי"

"הגל החריג של הנפקות חברות הנדל"ן בשנה החולפת אינו מקרי, אלא תוצאה של צירוף נסיבות מאקרו־כלכליות שנבנה בהדרגה מאז התפרצות מגפת הקורונה", מסביר ערן יעקובי, משנה למנכ"ל ברוסאריו קפיטל. לדבריו, שנת 2023 הייתה חלשה במיוחד עבור הענף: האטה בפעילות לאחר תקופת האופוריה של סביבת ריבית אפסית, אי־ודאות פוליטית, ובהמשך גם פרוץ המלחמה - כל אלה העיבו על הפעילות בענף.

עו"ד טרי אלמוזלינו־ארנון, שותפה וראש מחלקת נדל"ן בברנע ג'פה לנדה, מצטרפת לדבריו ומסבירה כי "בסוף 2021 ובמהלך 2022, בסביבת ריבית אפסית, המימון הבנקאי היה זמין וזול, והחברות מהענף לא נזקקו לשוק ההון". עם זאת, היא מציינת כי באותה תקופה בוצעו גם עסקאות רכישה ומינוף שלא החזיקו מעמד עם שינוי התנאים.

לדבריה, "החל מ־2023, עם העלייה החדה בריבית ובהמשך לתוך 2024, התברר שחלק מהחברות מתקשות להתמודד עם סביבת ריבית גבוהה. לכך נוספו גם אי־ודאות ביטחונית ומלחמה, והובילו גם את המשקיעים לאמץ גישה שמרנית יותר - שמירה על נזילות והעדפת פיקדונות בנקאיים בריבית גבוהה על פני השקעות מסוכנות כמו שוק ההון".

כך, ככל שהריבית המשיכה לעלות, הבנקים דרשו מהחברות להפחית את רמות המינוף ולפרוע חלק מההלוואות, מה שדחף לא מעט יזמים לחפש מקורות מימון חלופיים, כמו גופים חוץ־בנקאיים ושוק ההון.

יעקובי מסביר כי הפריצה המשמעותית הגיעה ב־2025 כאשר חלון המימון נפתח מחדש על רקע תחילתו של מתווה הפחתת הריבית. לדבריו, "צריך להבין שגובה הריבית במשק היא הגורם המהותי ביותר עבור חברות הנדל"ן, ולכן, ברגע שהציפיות להפחתת ריבית גברו, שוק ההון הפך לאלטרנטיבה אטרקטיבית יותר למימון הבנקאי עבור החברות מהענף".

יעקובי מציין כי למעשה, עצם הציפייה לירידת ריבית הובילה לצמצום מרווחים ולהפחתה בעלות השולית של גיוס חוב, מה שמאפשר גם למחזור חוב קיים וגם לגייס חוב זול יותר. "כתוצאה מכך, מקורות המימון של חברות הנדל"ן התרחבו והיקפי הגיוסים זינקו", מסכם יעקובי.

השלבים: "דריסת רגל ראשונית להנפקת הון"

בקרב המצטרפות החדשות לבורסה, ניתן להבחין במגוון רחב של חברות מהענף - חברות נדל"ן מניב (סונול נדל"ן ואמפא), חברות בנייה (אנשי העיר ומגידו) ואפילו חברות מלונאות כמו פאי סיאם.

עם זאת, קשה לפספס כי מספר חברות הנדל"ן שבחרו לגייס חוב (כ־13), גבוה ממספר החברות שבחרו לגייס הון (10). יעקובי מסביר כי הסיבה לכך נובעת מכך שחברות רבות מעדיפות לבצע תחילה "דריסת רגל" ראשונה בשוק ההון באמצעות הנפקת חוב כצעד מקדים להנפקת מניות.

לדבריו, "יש לא מעט חברות שבוחרות להנפיק אג"ח לא רק לצורכי מימון, אלא גם כדי להתרגל לסטטוס של חברה מדווחת ולאפשר למשקיעים להכיר אותן ולבנות אמון". הוא מציין כי לרוב, לאחר כשנה של פעילות בשוק - שבה החברה מוכיחה למשקיעים כי היא עומדת בתשלומי הריבית ומפגינה אמינות - מגיע גם השלב הבא: הנפקת הון.

במילים אחרות, החברות "טועמות" תחילה את עולם האג"ח, שנחשב בישראל למורכב ומשוכלל במיוחד, ורק לאחר מכן פונות לשוק המניות. כך, כשהן יוצאות להנפקת מניות, הן יכולות לפנות למגוון רחב יותר של משקיעים, שבמסגרת ההנפקה הופכים גם לשותפים - בין אם הציבור הרחב ובין אם דרך כספי הפנסיה. לדברי יעקובי, "התהליך הזה מפחית את רמת החשדנות מצד השוק ביחס להנפקת מניות ראשונית ומרחיב משמעותית את חלון ההזדמנויות לגיוס הון".

עו"ד אלמוזלינו־ארנון מסבירה כי המהלך של הצטרפות לבורסה משנה משמעותית את התנהלות החברות שהופכות לציבוריות. לדבריה, "צריך להבין שלהפוך לשותף של רגולטור כמו שוק ההון זו מחויבות לשקיפות, לדיווח שוטף ולמתן דין וחשבון - למשקיעים, לרגולטור ולציבור הרחב. כחברה פרטית, האחריות הייתה בעיקר פנימית או כלפי הגורם המממן. כאן מדובר בחשיפה מלאה.

"חברת נדל"ן שמגיעה לשוק ההון בעצם אומרת: זה מי שאנחנו - אלה הנתונים, אלה הפרויקטים, אלה ההשקעות, אלה התחזיות ואלה התוכניות לעתיד. כאשר הציבור בוחר לתת בכך אמון, אין צעד אמיץ מזה. וזה צעד מבורך, שמחזק לא רק את החברות עצמן, אלא גם את האמון בהשקעות נדל"ן באמצעות שוק ההון".

לצד זאת, יעקובי מציין כי איכות האשראי של החברות המנפיקות מדורגת בדירוגים גבוהים כאשר "כ־65% מהחוב שהונפק בחברות הנדל"ן השנה הוא בדירוג A ומעלה". גם בנוגע לחברות הנדל"ן שהנפיקו מניות הוא מציין כי מדובר בחברות איכותיות ויציבות. לדבריו, "צריך להבין שאנחנו בתקופה בשוק ההון שהמשקיעים מחפשים אחר השקעות סולידיות. כאלה שיאפשרו להם לישון בשקט בלילה. לכן, המשקיעים יחפשו אחר אג"חים בדירוגים גבוהים וחברות איכותית ויציבות בתוך הענף".

במקביל יעקובי מציין כי בשנה האחרונה חברות הנדל"ן המניב הציגו תשואות גבוהות יותר לעומת חברות היזום והבנייה, מה שמוכיח את ההתבגרות של השוק שמחפש אחר אפיקים סולידים יותר. לדבריו, "המשקיעים מעדיפים חברות בעלות תזרים יציב וניתן לחיזוי קדימה, ופחות מחפשים את הסיכון. לכן אנחנו רואים גם הבדלים בביצועים של חברות הנדל"ן המניב, אל מול חברות הייזום והבנייה".

עו''ד טרי אלמוזלינו־ארנון / צילום: נמרוד גליקמן

העיתוי: "הכנת חברה להנפקה היא תהליך שלוקח זמן"

עוז קטה, מבעלי חברת הנדל"ן למגורים קטה גרופ, שהצטרפה השנה לבורסה המקומית באמצעות הנפקת סדרת אג"ח חדשה וגייסה כ־103 מיליון שקל, מסביר בשיחה עם גלובס כי "הנפקת האג"ח היא בעיקר סמלית. המטרה האמיתית היא להיכנס לשוק ההון ולאחר שנתיים-שלוש לצאת להנפקת מניות.

"התחלנו באג"ח כי זה צעד יותר רך לעומת הנפקת מניות. בשלב זה אתה עדיין לא מכניס שותפים לחברה, אלא לווה כסף מהציבור. זה מאפשר להתחיל לצבור מוניטין בשוק ההון, להכיר את המשקיעים, להיחשף בפני הציבור ולתרגל עמידה בסטנדרטים ציבוריים, כולל כל דרישות הדיווח.

"מעבר לכך, החשיפה הציבורית שמביאה ההנפקה - לבעלי קרקע, ספקים, עובדים וכל בעלי עניין אחרים - יוצרת אמון, מחזקת את המוניטין ומביאה הזדמנויות נוספות. המשמעות היא שלא רק יהיה לנו יותר הון לעבוד איתו, אלא שגם ההערכה והאמון שלנו בשוק יגדלו".

בכל הנוגע לעיתוי ההנפקה, קטה מסביר כי "הכנת חברה להנפקה, גם אם מדובר באג"ח בלבד, היא תהליך מורכב שלוקח זמן - אצלנו זה לקח כשנה וחצי. אין כאן קשר לגל ההנפקות שנרשם בשנה האחרונה, פשוט סיימנו את העבודה הפנימית, שכללה התארגנות של תהליכים, נהלים, מערכות, הכנת דוחות, עבודה מול יועצים, והפיכת החברה לחברה שמוכנה לעמוד בסטנדרטים ציבוריים. עכשיו, כשיש לנו חברת אג"ח, המעבר להנפקת מניות יכול להיעשות בצורה זריזה יותר".

עוז קטה, מבעלי קטה גרופ / צילום: נטע שני

בכל הנוגע להנפקת המניות, קטה מסביר כי הם מביאים בחשבון הרבה גורמים בכל הנוגע לעיתוי ההנפקה, שכוללים בין היתר "מזג אוויר טוב בענף". לדבריו, "העיתוי של ההנפקה קשור בהרבה דברים, מצב רוח המשקיעים, מגמות בנדל"ן, ריבית, אירועים גיאו־פוליטיים ועוד".

זאב כהן, מנכ"ל סונול נדל"ן שיצאה להנפקת מניות לפני כחודשיים, מסביר בשיחה עם גלובס כי "בתחילת 2025 השוק התחיל להיפתח, והבנו שחברת נדל"ן שרוצה להתפתח ולהגדיל את השווי שלה חייבת להיות בשוק ההון. זה שוק שאנחנו מרגישים בו בנוח - אנחנו יודעים לעבוד בו - וכדי לגדול באמת, להיות ציבוריים ולהנפיק אג"ח זאת הדרך להתרחב".

כהן מסביר כי "התחלנו בגיוס אג"ח, קיבלנו דירוג A2 מצוין וגייסנו 180 מיליון שקל. הביקושים היו גבוהים בהרבה - ביקשנו 180 מיליון, והצעות שקיבלנו עמדו על מעל 800 מיליון שקל, פי ארבע מהסכום המבוקש, בריבית מצוינת. כבר בתחילת הדרך הערכנו שנוכל לצאת גם להנפקת מניות, ובפחות מחודשיים גם זה התרחש. כיום הציבור מחזיק בנו בכ־20%, והמניה כבר עלתה בכ־10% מאז ההנפקה."

עוד כהן מציין כי הכספים שגויסו שימשו בעיקר למחזור חוב, אך חלק ניכר מהם מופנה לפרויקטים קיימים וליוזמות חדשות על הנכסים הקיימים של החברה. לדבריו, "במקביל, אנחנו ממשיכים לסקור הזדמנויות רכישה נוספות, בתחום הפעילות הקיים - מתחמי דלק עם קמעונאות, לוגיסטיקה, ונדל"ן".

זאב כהן, מנכ''ל סונול נדל''ן / צילום: דרור סיתהכל

העתיד: האם הגל יימשך ב־2026 ומי מתכוננות להנפיק?

נראה כי גל ההנפקות שפקד את שנת 2025 ימשיך גם בשנה הקרובה, כאשר חברות כגון רמי לוי נדל"ן, תדהר, אביסרור, קבוצת גבאי ועוד יצטרפו אל הבורסה המקומית דרך הנפקת אג"ח או מניות.

יעקובי מציין כי במבט אל השנה הבאה הוא מעריך כי נראה המשך פעילות גיוס בשני המכשירים המרכזיים - חוב והון - אם כי הדגש ימשיך להיות על שוק החוב, ובפרט על חוב איכותי: חברות סולידיות בדירוגים גבוהים, עם תזרים מזומנים יציב ונראות פיננסית ברורה.

ערן יעקובי, רוסאריו קפיטל / צילום: אייל טואג

לדבריו, "אי־הוודאות הגלובלית אינה מאפשרת לשווקים 'לישון בשקט', וכידוע, אי־ודאות היא האויב המרכזי של שוק ההון. בתוך המציאות הזו, כל עוד מתווה הריבית יורד - הן בישראל והן בעולם - ובהנחה של התייצבות ביטחונית מקומית והיעדר זעזועים חריגים נוספים, ניתן לצפות להמשכיות המגמה גם לתוך 2026".

להערכתו, גל ההנפקות יבוא לידי ביטוי גם בחברות תשתיות ובחברות אחרות הפועלות בענף.

עוד כתבות

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

זירת הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: Reuters, Ammar Awad

9 הרוגים בפגיעה ישירה בבית שמש, 11 עדיין מוגדרים נעדרים

כ-20 פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש; 4 מבנים קרסו, חשש ללכודים ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● טראמפ: המבצע באיראן מתקדם מהר יותר מהתוכנית ● צבא ארה"ב: 3 חיילים נהרגו ו-5 נפצעו קשה במבצע באיראן ● דיווח: בן סלמאן נתן לצבא הסעודי אישור להגיב על התקיפות האיראניות ● בכיר אמריקאי: מצפים שהמבצע יימשך שבועות ● דובר צה"ל: "בדקה אחת באיראן חיסלנו אתמול 40 בכירים"; גם רמטכ"ל איראן חוסל ● מזכ"ל חיזבאללה ספד לחמינאי, אך לא רמז שיצטרפו למערכה • משרד החינוך: ממחר יתקיימו לימודים מרחוק • עדכונים שוטפים

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד