גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לשבת בקפה של קלוד, לייצר פרסומת ב-150 דולר: יישומי ה-AI שיככבו השנה

הבינה המלאכותית מסייעת ליוצרי תוכן ולסטארט-אפים לחדור ללב המרחב הפרסומי והשיווקי, אך גם דורשת מהם קיצוניות כדי לבלוט ● דוח מקיף של ארטליסט הישראלית, המבוסס על סקר בקרב כ-6,500 יוצרים (כולל מישראל), מציג את האפשרויות ואת המגמות ב-2026

קמפיין ה-AI של לושה / צילום: מתוך יוטיוב
קמפיין ה-AI של לושה / צילום: מתוך יוטיוב

לפני כחודש עלה לאוויר קמפיין חדש בארה"ב שהורכב משני סרטונים: הראשון מחזמר בכיכובם של אנשי מכירות רבים שמופיעים יחדיו על במה, והשני מבזק באולפן חדשות שמציג פלטפורמה חדשה לאנשי המכירות. בימים רגילים, העלות של הפקה כזו הייתה עשויה לעמוד על מאות אלפי דולרים, אך העובדה ששניהם נוצרו באמצעות בינה מלאכותית הובילה את יוניקורן הסיילס-טק הישראלי לושה (Lusha) לעלות של 500 דולר בלבד.

האם אתם יודעים לזהות קמפיינים שנעשו באמצעות בינה מלאכותית?
איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

הסרטון הראשון עלה ב-CTV (טלוויזיה על גבי אינטרנט) בקליפורניה ובניו יורק, השני עלה בערוצי חדשות, והקמפיין כולו נולד ונוצר בתוך החברה. "הבינה המלאכותית היוצרת מאפשרת למותגים לחשוב מחוץ לקופסה בלי להיות מוגבלים בתקציב או בזמן", מסבירה יעל אבוקסיס, סמנכ"לית השיווק בלושה.

"העובדה שראינו זינוק משמעותי בחיפושים כבר בחודש הראשון מוכיחה שכשיש חופש יצירתי וכלים שמקצרים את הזמן בין רעיון לביצוע, התוצאות העסקיות מתבררות מהר. זה עתיד הקריאייטיב: מהיר, מדיד ומונע מיצירתיות אנושית".

אבל לא רק יוניקורנים מסוגלים לכך. הסטארט-אפ Enso, המנהל פלטפורמה לבניית סוכני AI וניהול פעילותם, הפיק "תוך 6 שעות" קמפיין פרסומי המדגים את יכולות כלי ה-AI הרלוונטיים. הפעם מדובר בעלות של 150 דולר בלבד, לדברי מיקי חסלבסקי, המייסד והמנכ"ל.

במרכז הקמפיין עומד ניית'ן, איש הייטק שמשקיע שעות בבניית תהליכי עבודה למחלקות השונות בחברה, אך יום אחד הבקשות נפסקות, ותיבת המייל שלו מתרוקנת. הסיבה: כולם עברו להשתמש בסוכני AI.

"הסרטון משך בזמן קצר מאות אלפי צפיות בלינקדאין וביוטיוב, ועורר עניין בחברות גדולות בארה"'ב וישראל", משתף חסלבסקי. "רצינו להדגים באופן מעשי כיצד שימוש נכון בכלי AI שזמינים לכולם במחירים מאוד נמוכים, או אפילו ללא תשלום, מאפשר לחברות בכל הגדלים לזוז מהר ולהוציא קמפיין שהצריך בעבר חודשים של עבודה בעלות כספית גבוהה. זה מייצר יתרון תחרותי משמעותי".

קמפיין ה־AI של אנזו / צילום: מתוך יוטיוב

דוגמה שלישית אך שונה מגיעה מקמפיין יוצא דופן שיצרו טל רוזנטל ונועם שרון מ"טו שורט פור מודלינג" עבור מותג המים המינרליים בפחיות ליקוויד דת' - בלי שבכלל ביקשו מהם.

"הם יצרו פרסומת מצחיקה, מעניינת ומגניבה למותג תוך שבועיים. במקום עלות של חצי מיליון דולר, זה היה כמעט ללא תקציב", מספר לירן פרידמן, סמנכ"ל מותג בחברת הקריאייטיב והטכנולוגיה ארטליסט. "השניים שחררו את הפרסומת על דעת עצמם בלי לבקש אישור או תמורה, וזה התפוצץ והפך ויראלי ברמה מטורפת, עם מאות מיליוני צפיות. עכשיו הם עושים פרסומות למותגים הכי גדולים".

חותכים תקציבים

העלות הזניחה של כל הקמפיינים הללו מאפשרת למעשה לחברות ישראליות לפעול בקלות רבה יותר בשווקים חדשים מעבר לים. זו גם צפויה להיות אחת המגמות הבולטות בשנת 2026, לפי דוח המגמות והטרנדים החדש של ארטליסט. הדוח מבוסס על סקר בקרב כ-6,500 יוצרים מ-160 מדינות (כולל ישראל) עמם עובדת החברה, שמחזיקה בכ-30 מיליון לקוחות כולל מיקרוסופט, גוגל, אמזון וורסאצ'ה.

אחד הדברים הבולטים העולים מהדוח הוא ש-87% מיוצרי התוכן כבר משתמשים בכלי AI באופן כללי, ו-66% עושים זאת ברמה שבועית. "ברגע שמצליחים לעבוד בצורה מסחרית, הכדאיות הכלכלית עולה משמעותית", אומר פרידמן. "עלות הייצור של תוכן פוחתת, בעוד התפוקה גדלה פי 10 לפחות. אנחנו בארטליסט חתכנו את התקציב שלנו ב-85% לעומת 2025, כי אין צורך ואין הצדקה כלכלית לצאת לצילומים. עוד חצי שנה גם סוכנויות וחברות יידעו גם לאמץ את הכלים, ולהעתיק את התפוקה".

לפי הדוח, אנו נמצאים כעת בגל השלישי של דמוקרטיזציה יצירתית. "הגל הראשון הוא זה שאיפשר לכולם לצלם, לערוך ולייצר תוכן דרך המחשב והטלפון", מסביר פרידמן. "הגל השני הוא ההפצה - דרך הפלטפורמות החברתיות, היוצר הפך לערוץ מסחרי משל עצמו. בגל השלישי מגיע ה-AI וכבר לא צריך טלפון משוכלל או מחשב חזק, אפשר לעשות 'הכול בקופסה' באמצעות פרומפט. זה פותח את השוק לכל בן אדם בעולם".

עד כמה זה מאיים על סוכנויות הפרסום המסורתיות?
"אני לא חושב שהן צריכות לחשוש, אך זה באחריותן לאמץ את הכלים ולהשתמש בהם, כדי לתת מענה ללקוחות או להביא חדשים. ב-2026 אי-אפשר להתעלם מזה - יש המון תוכן AI בעולם, ולא מעט ממנו חסר ייחודיות".

ומתי יוצרי תוכן יגיעו להפסקת הפרסומות?
"בעולם זה כבר קורה, וגם חברות הייטק כמו איטורו כבר עושות את זה. זה יגיע גם למותגים הישראלים".

לירן פרידמן, סמנכ''ל מותג בארטליסט / צילום: ארטליסט

בית הקפה החדש

טרנד נוסף נוגע בנקודת המפגש בין היוצרים לקהל, ובשאלת האותנטיות והאמון. בעולם שבו ניתן לייצר תוכן בקלות והגבול בין מציאות לדמיון מטשטש, הקהל מצפה לשקיפות של תהליכי העבודה עם AI. מנתוני הדוח עולה כי יוצרים שמציעים "הצצה מאחורי הווילון", ומשתפים כיצד הם משתמשים בכלים ומה היו הבחירות שהובילו לתוצר הסופי, מגדילים מאוד את קהל העוקבים. כבר כיום יש ערוצי יוטיוב כאלה עם מאות אלפי עוקבים.

המגמה הזו נולדה מתוך צורך בשטח? לאנשים כבר קשה לדעת למה להאמין.
"אנחנו בנקודה שקשה לזהות מה AI. אבל כמו שפעם לא היו חייבים לציין שמדובר בתוכן ממומן, ואז נכנסה רגולציה כזו, תהיה גם רגולציה שתחייב יוצרי תוכן חייב להגיד אם השתמשו ב-AI. כבר היום יש פלטפורמות שמציעות את זה בהתנדבות".

ריבוי התכנים שמאפשרת הבינה המלאכותית מצריך קיצוניות כדי לבלוט. "מותגים ירצו להיות מוזרים או אותנטיים, כי אימוץ המוזרות יקרוץ לאנשים ויעזור להתבלט", אומר פרידמן. "יש למשל מותג אמריקאי בשם נאטר באטר שכל התוכן שלו מרגיש מו מצגת פאואר פוינט משנות ה-90 עם ויז'ואלס שמודבקים אחד על השני. כלומר, דווקא מה שלא מלוטש יתבלט בפיד בסושיאל".

המגמה האחרונה קשורה ליציאה מהמסך, כלומר שימוש בכלי AI גם לדברים שניתן לגעת בהם, לטעום או לדבר עליהם. "חברה יכולה לתכנן חוויות פיזיות אותנטיות של מוצר בעזרת AI, כמו אמזון שעשו אירוע והביאו 'AI פוטו' במקום צלם רגיל, שאיפשר לקחת תמונה ולג'נרט אותה", מדגים פרידמן.

דוגמאות אחרות הן חברת אנת'רופיק, שפתחה בית קפה בניו יורק והציעה לאנשים לשחק עם כלי ה-AI קלוד תוך כדי שתיית קפה בחינם (וגם חילקה כובעי בייסבול עם הכיתוב Thinking); מיקרוסופט שהציעה "קפה עם קופיילוט" בסניפים של בסט ביי בארה"ב; ופרפלקסיטי שפתחה בית קפה בסיאול שבדרום קוריאה.

"זה אומר שגם חברות ה-AI מבינות שבסוף אין תחליף לחוויה פיזית, ושאי-אפשר להיות חברה טכנולוגית מרוחקת. בינה לא מחליפה חוויות אמיתיות, וגם החברות הכי חדשניות רוצות לפגוש את משתמש הקצה בעולם האמיתי", מסכם פרידמן.

עוד כתבות

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הרמטכ"ל הכריז: "פתחנו במערכה התקפית נגד חיזבאללה"

אחרי הירי: מדינת לבנון מנסה למנוע הסלמה ● הרמטכ"ל: "פתחנו במערכה התקפית, להיערך ליממות רבות של לחימה" ● דיווח סעודי: חוסל מוחמד רעד - ראש סיעת חיזבאללה בפרלמנט ● טראמפ: המלחמה באיראן עשויה להימשך עד חמישה שבועות ● הרמטכ"ל: חיזבאללה פתח במערכה, כל אויב שיאיים על ביטחוננו ישלם מחיר כבד ● עדכונים שוטפים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

שבוע המסחר המקוצר בת"א צפוי להיפתח בירידות ● בעולם: ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● המשקיעים בורחים לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים, גם הדולר מתחזק בעולם ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם העיניים לוול סטריט: איך יגיבו השווקים מעבר לים לתקיפה באיראן

לא רק המשקיעים בבורסה בת"א צפויים להגיב בפתיחת שבוע המסחר לתקיפה, שבה לוקחת חלק גם ארה"ב ● כיצד יושפעו ממנה מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

המשקיעים הזרים ינהרו אבל הגירעון יזנק: מומחים משרטטים "עידן זהב" לכלכלה ביום שאחרי המלחמה

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות