גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לשבת בקפה של קלוד, לייצר פרסומת ב-150 דולר: יישומי ה-AI שיככבו השנה

הבינה המלאכותית מסייעת ליוצרי תוכן ולסטארט-אפים לחדור ללב המרחב הפרסומי והשיווקי, אך גם דורשת מהם קיצוניות כדי לבלוט ● דוח מקיף של ארטליסט הישראלית, המבוסס על סקר בקרב כ-6,500 יוצרים (כולל מישראל), מציג את האפשרויות ואת המגמות ב-2026

קמפיין ה-AI של לושה / צילום: מתוך יוטיוב
קמפיין ה-AI של לושה / צילום: מתוך יוטיוב

לפני כחודש עלה לאוויר קמפיין חדש בארה"ב שהורכב משני סרטונים: הראשון מחזמר בכיכובם של אנשי מכירות רבים שמופיעים יחדיו על במה, והשני מבזק באולפן חדשות שמציג פלטפורמה חדשה לאנשי המכירות. בימים רגילים, העלות של הפקה כזו הייתה עשויה לעמוד על מאות אלפי דולרים, אך העובדה ששניהם נוצרו באמצעות בינה מלאכותית הובילה את יוניקורן הסיילס-טק הישראלי לושה (Lusha) לעלות של 500 דולר בלבד.

האם אתם יודעים לזהות קמפיינים שנעשו באמצעות בינה מלאכותית?
איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

הסרטון הראשון עלה ב-CTV (טלוויזיה על גבי אינטרנט) בקליפורניה ובניו יורק, השני עלה בערוצי חדשות, והקמפיין כולו נולד ונוצר בתוך החברה. "הבינה המלאכותית היוצרת מאפשרת למותגים לחשוב מחוץ לקופסה בלי להיות מוגבלים בתקציב או בזמן", מסבירה יעל אבוקסיס, סמנכ"לית השיווק בלושה.

"העובדה שראינו זינוק משמעותי בחיפושים כבר בחודש הראשון מוכיחה שכשיש חופש יצירתי וכלים שמקצרים את הזמן בין רעיון לביצוע, התוצאות העסקיות מתבררות מהר. זה עתיד הקריאייטיב: מהיר, מדיד ומונע מיצירתיות אנושית".

אבל לא רק יוניקורנים מסוגלים לכך. הסטארט-אפ Enso, המנהל פלטפורמה לבניית סוכני AI וניהול פעילותם, הפיק "תוך 6 שעות" קמפיין פרסומי המדגים את יכולות כלי ה-AI הרלוונטיים. הפעם מדובר בעלות של 150 דולר בלבד, לדברי מיקי חסלבסקי, המייסד והמנכ"ל.

במרכז הקמפיין עומד ניית'ן, איש הייטק שמשקיע שעות בבניית תהליכי עבודה למחלקות השונות בחברה, אך יום אחד הבקשות נפסקות, ותיבת המייל שלו מתרוקנת. הסיבה: כולם עברו להשתמש בסוכני AI.

"הסרטון משך בזמן קצר מאות אלפי צפיות בלינקדאין וביוטיוב, ועורר עניין בחברות גדולות בארה"'ב וישראל", משתף חסלבסקי. "רצינו להדגים באופן מעשי כיצד שימוש נכון בכלי AI שזמינים לכולם במחירים מאוד נמוכים, או אפילו ללא תשלום, מאפשר לחברות בכל הגדלים לזוז מהר ולהוציא קמפיין שהצריך בעבר חודשים של עבודה בעלות כספית גבוהה. זה מייצר יתרון תחרותי משמעותי".

קמפיין ה־AI של אנזו / צילום: מתוך יוטיוב

דוגמה שלישית אך שונה מגיעה מקמפיין יוצא דופן שיצרו טל רוזנטל ונועם שרון מ"טו שורט פור מודלינג" עבור מותג המים המינרליים בפחיות ליקוויד דת' - בלי שבכלל ביקשו מהם.

"הם יצרו פרסומת מצחיקה, מעניינת ומגניבה למותג תוך שבועיים. במקום עלות של חצי מיליון דולר, זה היה כמעט ללא תקציב", מספר לירן פרידמן, סמנכ"ל מותג בחברת הקריאייטיב והטכנולוגיה ארטליסט. "השניים שחררו את הפרסומת על דעת עצמם בלי לבקש אישור או תמורה, וזה התפוצץ והפך ויראלי ברמה מטורפת, עם מאות מיליוני צפיות. עכשיו הם עושים פרסומות למותגים הכי גדולים".

חותכים תקציבים

העלות הזניחה של כל הקמפיינים הללו מאפשרת למעשה לחברות ישראליות לפעול בקלות רבה יותר בשווקים חדשים מעבר לים. זו גם צפויה להיות אחת המגמות הבולטות בשנת 2026, לפי דוח המגמות והטרנדים החדש של ארטליסט. הדוח מבוסס על סקר בקרב כ-6,500 יוצרים מ-160 מדינות (כולל ישראל) עמם עובדת החברה, שמחזיקה בכ-30 מיליון לקוחות כולל מיקרוסופט, גוגל, אמזון וורסאצ'ה.

אחד הדברים הבולטים העולים מהדוח הוא ש-87% מיוצרי התוכן כבר משתמשים בכלי AI באופן כללי, ו-66% עושים זאת ברמה שבועית. "ברגע שמצליחים לעבוד בצורה מסחרית, הכדאיות הכלכלית עולה משמעותית", אומר פרידמן. "עלות הייצור של תוכן פוחתת, בעוד התפוקה גדלה פי 10 לפחות. אנחנו בארטליסט חתכנו את התקציב שלנו ב-85% לעומת 2025, כי אין צורך ואין הצדקה כלכלית לצאת לצילומים. עוד חצי שנה גם סוכנויות וחברות יידעו גם לאמץ את הכלים, ולהעתיק את התפוקה".

לפי הדוח, אנו נמצאים כעת בגל השלישי של דמוקרטיזציה יצירתית. "הגל הראשון הוא זה שאיפשר לכולם לצלם, לערוך ולייצר תוכן דרך המחשב והטלפון", מסביר פרידמן. "הגל השני הוא ההפצה - דרך הפלטפורמות החברתיות, היוצר הפך לערוץ מסחרי משל עצמו. בגל השלישי מגיע ה-AI וכבר לא צריך טלפון משוכלל או מחשב חזק, אפשר לעשות 'הכול בקופסה' באמצעות פרומפט. זה פותח את השוק לכל בן אדם בעולם".

עד כמה זה מאיים על סוכנויות הפרסום המסורתיות?
"אני לא חושב שהן צריכות לחשוש, אך זה באחריותן לאמץ את הכלים ולהשתמש בהם, כדי לתת מענה ללקוחות או להביא חדשים. ב-2026 אי-אפשר להתעלם מזה - יש המון תוכן AI בעולם, ולא מעט ממנו חסר ייחודיות".

ומתי יוצרי תוכן יגיעו להפסקת הפרסומות?
"בעולם זה כבר קורה, וגם חברות הייטק כמו איטורו כבר עושות את זה. זה יגיע גם למותגים הישראלים".

לירן פרידמן, סמנכ''ל מותג בארטליסט / צילום: ארטליסט

בית הקפה החדש

טרנד נוסף נוגע בנקודת המפגש בין היוצרים לקהל, ובשאלת האותנטיות והאמון. בעולם שבו ניתן לייצר תוכן בקלות והגבול בין מציאות לדמיון מטשטש, הקהל מצפה לשקיפות של תהליכי העבודה עם AI. מנתוני הדוח עולה כי יוצרים שמציעים "הצצה מאחורי הווילון", ומשתפים כיצד הם משתמשים בכלים ומה היו הבחירות שהובילו לתוצר הסופי, מגדילים מאוד את קהל העוקבים. כבר כיום יש ערוצי יוטיוב כאלה עם מאות אלפי עוקבים.

המגמה הזו נולדה מתוך צורך בשטח? לאנשים כבר קשה לדעת למה להאמין.
"אנחנו בנקודה שקשה לזהות מה AI. אבל כמו שפעם לא היו חייבים לציין שמדובר בתוכן ממומן, ואז נכנסה רגולציה כזו, תהיה גם רגולציה שתחייב יוצרי תוכן חייב להגיד אם השתמשו ב-AI. כבר היום יש פלטפורמות שמציעות את זה בהתנדבות".

ריבוי התכנים שמאפשרת הבינה המלאכותית מצריך קיצוניות כדי לבלוט. "מותגים ירצו להיות מוזרים או אותנטיים, כי אימוץ המוזרות יקרוץ לאנשים ויעזור להתבלט", אומר פרידמן. "יש למשל מותג אמריקאי בשם נאטר באטר שכל התוכן שלו מרגיש מו מצגת פאואר פוינט משנות ה-90 עם ויז'ואלס שמודבקים אחד על השני. כלומר, דווקא מה שלא מלוטש יתבלט בפיד בסושיאל".

המגמה האחרונה קשורה ליציאה מהמסך, כלומר שימוש בכלי AI גם לדברים שניתן לגעת בהם, לטעום או לדבר עליהם. "חברה יכולה לתכנן חוויות פיזיות אותנטיות של מוצר בעזרת AI, כמו אמזון שעשו אירוע והביאו 'AI פוטו' במקום צלם רגיל, שאיפשר לקחת תמונה ולג'נרט אותה", מדגים פרידמן.

דוגמאות אחרות הן חברת אנת'רופיק, שפתחה בית קפה בניו יורק והציעה לאנשים לשחק עם כלי ה-AI קלוד תוך כדי שתיית קפה בחינם (וגם חילקה כובעי בייסבול עם הכיתוב Thinking); מיקרוסופט שהציעה "קפה עם קופיילוט" בסניפים של בסט ביי בארה"ב; ופרפלקסיטי שפתחה בית קפה בסיאול שבדרום קוריאה.

"זה אומר שגם חברות ה-AI מבינות שבסוף אין תחליף לחוויה פיזית, ושאי-אפשר להיות חברה טכנולוגית מרוחקת. בינה לא מחליפה חוויות אמיתיות, וגם החברות הכי חדשניות רוצות לפגוש את משתמש הקצה בעולם האמיתי", מסכם פרידמן.

עוד כתבות

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה