גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכפלת הפטור ממע"מ נכנסה לתוקף: איך יסתיימו המהלכים הבאים של השר סמוטריץ'

בניגוד לעמדת אגף התקציבים במשרד, שר האוצר חתם על הצו שיעלה את תקרת הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל מ־75 ל־150 דולר ● בעלי עסקים ואיגוד לשכות המסחר מחו נגד המהלך וטענו כי יפגע בעסקים הקטנים ● המאבקים הבאים: הטלת מס רווחי יתר של 15% על הבנקים, רפורמת החלב, החזרת המס על בעלי קרקעות פנויות והטלת מס יסף על משקיעי נדל"ן

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: אלעד זגמן, ענבה, לע''מ
בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: אלעד זגמן, ענבה, לע''מ

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על הצו המכפיל את תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי מ־75 ל־150 דולר. זאת, במטרה להקל על יוקר המחיה, אך בניגוד גלוי לעמדת אגף התקציבים במשרדו, ועל רקע טענות של קמעונאים ויבואנים על "גזר דין מוות לעסקים המקומיים".

4 רפורמות קריטיות: כלכלנים משרטטים את המפתח לצמיחה
קיצוץ בביטוח המשלים של קופות החולים: אילו טיפולים ייצאו?

המהלך של שר האוצר מצטרף לשורה של צעדים שהוא מקדם בשולי הכהונה, שאם ייצאו לפועל, ישנו חלק מכללי היסוד של הכלכלה הישראלית. והוא לא מחכה: עוד טרם החתימה על הצו, פורסם באישון לילה תזכיר חוק להטלת מס חדש על הבנקים - שגבוה משמעותית ממה שהמליצה הוועדה המקצועית.

הרחבת הפטור ממע"מ

הצעד הראשון, אם כן, הושלם, עם החתימה ביום ג' על הרחבת סף היבוא העצמי הפטור ממע"מ מ-75 דולר ל-150 דולר. בדברי ההסבר לצו נכתב כי "לצורך הרחבת האפשרות ליבוא אישי ללא תשלום מסי יבוא, כחלק מהמאמץ הממשלתי להקל על יוקר המחיה בישראל, מוצע לתקן את הצו כך שעל טובין שערכם עד 150 דולר יחול פטור ממכס, ממס קנייה וממע"מ". כמו כן צוין שם, שהפסד המדינה ממסים אלו צפוי לעמוד על כמיליארד שקל מדי שנה.

במסיבת העיתונאים שבה סמוטריץ' חתם על הצו, הוא אמר כי מדובר במהלך ראשון במסגרת תקציב 2026 במטרה להיאבק ביוקר המחיה. "אנו עושים זאת ברפורמת החלב, בפתיחת שוק פיקדונות לתחרות ובצעדים נוספים שנשענים על תפיסת עולם פשוטה שיכול להיות כאן זול. "המשק הישראלי נשלט על ידי מספר מונופולים. אין סיבה שבגד של רשת בינלאומית או נעל שנמכרת בארה"ב תימכר כאן במחיר כפול".

ב-2011, במסגרת יישום המלצות ועדת טרכטנברג, עלה הפטור ממע"מ מ-50 דולר ל-75 דולר. ב-2018 התייחסה רשות התחרות לטענות בדוח על יבוא אישי, שלפיהן הפטור מעמיד את המגזר הקמעוני בנחיתות, וציינה כי היבוא המסחרי יוצא נשכר מיתרונות לגודל, המקטינים את עלויות הרכישה והמשלוח.

ואולם, בשנים האחרונות חל מהפך בעמדה הממשלתית המוצהרת. מבקר המדינה הראה לפני חודשיים כיצד ב-2021 ועדה מקצועית המליצה דווקא לבטל את הפטור, לנוכח המגמה הגוברת של עלייה במסחר המקוון בכלל וביבוא האישי בפרט, ולפעול לאיזון תנאי התחרות בין היבוא האישי למסחר הקמעוני.

מבקר המדינה הצביע על כך שהממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה שימש חבר ועדה, והתנגד לביטול הפטור ממע"מ. שרת הכלכלה דאז לא קיבלה את המלצות הדוח. הצעה דומה הופיעה בטיוטת חוק ההסדרים, אך לבסוף הושמטה ממנו.

ב-2022 המבקר הציע להגדיל את תקרת הפטור היכן שיש כשל שוק, אך משרד האוצר התנגד גם להצעה זו, וגם רשות המסים השיבה כי הדבר עשוי להוביל ל"הסטת פעילות מישראל לחו"ל ולפגיעה בקמעונות המקומית ובתעסוקה". רשות התחרות סברה גם אז שיש להעלות את תקרת הפטור באופן גורף.

ביולי האחרון הביע אגף התקציבים התנגדות להמלצות המבקר להעלות את רף הפטור היכן שיש כשלי שוק וחוסר תחרותיות. בתשובתו נמסר כי "הרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי צפויה להעמיק את הפגיעה בתחרות ההוגנת בשוק המקומי וליצור עיוות מס משמעותי". זאת משום שמדובר במס שלילי ש"עלול להביא בטווח הארוך להיחלשות ענפים שלמים במשק, לצמצום משרות ולפגיעה בפריון ובשכר". עוד צוין כי מדינות רבות ב-OECD כבר ביטלו את הפטור.

לעומת זאת, המבקר ציין כי הממשלה הקלה על עלות יבוא מוצרי צריכה בכ-16% כדי לאזן אותה עם התמריצים ליבוא אישי, וכי באירופה משלוחים בין מדינות האיחוד פטורים לחלוטין ממיסוי, ומשלוחים מחוץ לאיחוד חייבים במע"מ, אך עד 150 אירו הם פטורים ממיסוי נוסף. באוסטרליה תקרת הפטור היא 1,000 דולר אוסטרלי ובארה"ב 800 דולר.

בישראל, לפני חתימת הצו, משלוח המכיל סחורות שערכן הכולל עד 75 דולר פטור לחלוטין ממסי יבוא, ובסכומים גבוהים יותר המיסוי מדורג - עבור שווי חבילה שבין 75 ל-500 דולר ישולמו מע"מ ומס קנייה (ללא מכס). אם שווייה גבוה מ-500 דולר ישולמו בגינה מע"מ, מס קנייה ומכס.

מדוח המבקר שפורסם השנה עלה כי ב-2024 כל תושב במדינה ייבא בממוצע כשש חבילות. מאז 2020 גדל מספר החבילות שהוזמנו בפטור פי 3.15, וחבילות מעל תקרת הפטור (75 דולר) ועד 500 דולר גדלו פי 1.8. חבילות מעל סכום זה גדלו פי 1.56.

"מכאן שתשלום המסים הוא חסם. סביר להניח שככל שתקרת הפטור ממע"מ תגדל, יגדלו היקפי היבוא האישי", כתב המבקר.

שר האוצר איגף את המלצת המבקר להעלות את תקרת הפטור על מוצרים מסוימים, וחתם על צו שמעלה את תקרת הפטור באופן גורף, בניגוד להמלצת גורמי המקצוע במשרדו, כפי שבאו לידי ביטוי בשנים האחרונות.

באיגוד לשכות המסחר אמרו כי יש לעצור את "הצו המופקר אשר יפגע רק בעסקים ישראליים וייתן העדפה לאתרים סיניים וטורקיים - כנגד כל המגמה בעולם".

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר כי "ממשלת ישראל נגד העסקים הקטנים. בימים שבהם כל העולם מגן על העסקים המקומיים - ראש הממשלה ושר האוצר קובעים גזר דין מוות לבעלי העסקים המקומיים, ללא שום היגיון כלכלי".

היעד הבא: הבנקים

הפטור ממע"מ על חבילות הוא הישג קל למימוש עבור סמוטריץ' מול הבוחרים. הנושא מצוי בסמכותו הבלעדית של שר האוצר ובאפשרותו לקבוע את הפטור בתהליך פשוט ומהיר של הוצאת צו. לעומת זאת, מסובך הרבה יותר יהיה לסמוטריץ' ליישם את היעד הבא שלו במסגרת חוק ההסדרים: הטלת מס מיוחד על רווחי הבנקים שזינקו בשנים האחרונות בגלל הריבית הגבוהה. כאן כבר נדרשת חקיקה מלאה, והלובי הבנקאי כבר נערך למאבקי חורמה ברפורמה דרך הכנסת.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בחצות הלילה שבין שני לשלישי, פרסם האוצר את תזכיר החוק למיסוי על הבנקים. השורה התחתונה הייתה חריפה בהרבה מכפי שהומלץ לסמוטריץ' בדוח המסקנות של הצוות המקצועי לבחינת המס החדש, שפורסם רק יום קודם לכן. בתזכיר החוק, סמוטריץ' הכפיל את שיעור המס לעומת המנגנון שהציע הצוות, שהורכב מאנשי האוצר ובנק ישראל.

הצוות, בראשות סמנכ"ל האוצר יוראי מצלאוי, בחן מספר חלופות למיסוי. לאחר חילוקי דעות פנימיים בין בנק ישראל לאגף התקציבים ובין כל היתר, הוחלט כי ככל שיוחלט על ידי הדרג המדיני להטיל מס מיוחד על הבנקים, מומלץ לאמץ חלופת מס רווח דיפרנציאלי על רווחים העולים על 50% בהשוואה לממוצע הרווחיות בשנים שבהן סביבת הריבית נמוכה 2018-2022 (בהצמדה לתוצר), בהוראת שעה לחמש שנים.

הצוות הציע ששיעור המס על מעל המדרגה האמורה ינוע בין 7% ל-10%, בהתאם לגובה הרווחים. סמוטריץ' לא הסתפק בכך ואימץ את המנגנון המוצע עם שיעור מס גבוה יותר, של 15%.

לאורך כל החודשים האחרונים, היה סמוטריץ' הסמן הימני ברפורמה ומשך למיסוי גבוה ככל הניתן. בנק ישראל היו המתונים ביותר בעמדתם, ובתווך, אגף התקציבים דחף לכיוון אחר, שלא התקבל: שחזור המהלך משנה שעברה של הטלת עוד מס "חד-פעמי" על הבנקים, שהיה ממסה את רווחיהם ב-6% מהשקל הראשון. זאת, בניגוד למנגנון שאומץ, שאמור לגבות מס רק על הרווחים "העודפים", ביחס לשנים טרום העלאות הריבית.

בצוות סברו ששיעור של עד 10% הוא מספק. מעל לרף זה, החשש הוא שנטל המס על המערכת הבנקאית הופך חריג מעל המקובל במדינות העולם המפותחות. טיעון הנגד הוא שגם ריכוזיות המערכת הבנקאית בארץ היא ברף העליון בעולם.

באיגוד הבנקים הגיבו בחריפות להחלטה של סמוטריץ'. מנכ"ל האיגוד, איתן מדמון, מסר כי "בניגוד גמור לעמדת הצוות המקצועי שהוא עצמו מינה, שר האוצר החליט באישון לילה להכריז מלחמה על הציבור ולהטיל עליו מס בשיעור משמעותי.

"לא רק שהשר מפר ברגל גסה את ההבטחה שנתן רק לפני שנה, הוא דורס את העמדה המקצועית של אנשי משרדו ואנשי בנק ישראל, ומקבל החלטות שרירותיות ללא כל היגיון כלכלי ובניגוד לאינטרס הציבורי", אמר מדמון.

מקרקעין וענף החלב

באוצר מתנהלים כמה מאבקים פתוחים מול קבוצות כוח במשק, סביב הצעת התקציב ל-2026. כך, משקיעי הנדל"ן והיזמים חוטפים בחוק ההסדרים תשלום מס יסף על שבח ממכירת דירות, נוסף על הטלת מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות שניתן לבנות עליהן.

גם כאן יודעים באוצר שעוד נכונה להם דרך ארוכה בוועדת הכספים של הכנסת, שבה נרשמה בשנים האחרונות התנגדות מקיר לקיר לגזירות המקרקעין, שנפלו אחת אחר השנייה מחוקי ההסדרים הקודמים.

כך גם באשר לרפורמה של סמוטריץ בענף החלב, שגוררת התנגדות חריפה מהמחלבות והרפתנים, והרפורמה במיסוי מנהלי קרנות ההשקעה, שמעלה טענות מצד הקרנות האלטרנטיביות. האיגודים המקצועיים כבר משנסים מותניים ומנסים לרתום תמיכה בקרב הח"כים.

אבל הצעד מול הבנקים, למרות התלהבות סמוטריץ', שדוחף למיסוי אף מעבר לאנשי משרדו, עשוי לעורר את אחד המאבקים הסבוכים והקשים ביותר בוועדת הכספים, מול לובי חזק ובעל השפעה בכנסת, שיכול לבסס את טענותיו גם על הדוח של האוצר עצמו, שכאמור מקל יותר לעומת הנוסח הסופי שאימץ סמוטריץ'.

עוד כתבות

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הדולר ב-3.18 שקלים ובשפל של קרוב ל-4 שנים. אלו הסיבות

השקל ממשיך את מגמת ההתחזקות שלו מול הדולר שנחלש כבר שלושה רצופים בעולם ● הסיבות: העליות בוול סטריט, מכירת גז למצרים ועסקות נשק גדולות ● מיטב: "מעבר לירידות בשוקי המניות בעולם הוא האיום העיקרי על התחזקות השקל" ● הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה שמונה שנים ● ומה צפוי בעוד חצי שנה?

ניידת שידור של גלי צה''ל / צילום: עינת לברון

העתירות על סגירת גלי צה"ל יידונו בבג"ץ בסוף ינואר, לא הוצא צו להקפאת ההחלטה

השאלה המשפטית שתעלה בבג"ץ נוגעת לעצם ההליך עצמו: האם ישנה חובה לבצע את סגירת גלי צה"ל בחקיקה ראשית - או שמא מספיקה החלטת ממשלה ● עובדי גלי צה"ל: "החלטת הממשלה היא החלטה בלתי חוקית שהתקבלה בחוסר סמכות, מתוך שיקולים זרים ובהיעדר תשתית עובדתית מספקת"

משדר המתקפה האיראנית בערוץ 12 בחודש יוני / צילום: צילום מסך יוטיוב

התוכניות והמשדרים שריתקו את הישראלים למסך ב־2025

שעות הצפייה בטלוויזה בישראל 2025 חזרו לרמות דומות לאלו שלפני המלחמה; תחילת המלחמה עם איראן הוכתרה כאירוע הטלוויזיוני הנצפה ביותר השנה ● בכנס בתל אביב הזהירו רגולטורים ונציגי תעשייה מהיעדר תכנון לאומי לחוות שרתים לבינה מלאכותית ● למרות האתגרים בענף התיירות, רשת מלונות חדשה מושקת בישראל עם ארבעה נכסים בתל אביב ובאילת ● אירועים ומינויים

קמפיין פייבר / צילום: צילום מסך מיוטיוב

הזוכים הגדולים בתחרות הפרסום גרנות - והזוכה האמיתית: הבינה המלאכותית

בין הזוכים הגדולים בתחרות הקריאייטיב העצמאית גרנות, שהתקיימה היום, נמנים פרסומת ה-AI של פייבר, סרטון הפסולת של עיריית תל אביב וקמפיין "אחת מתשע" בהשראת אמריקן איגל וסידני סוויני ● ומי עוד בזוכים?

הסכם ממון / צילום: Shutterstock

הסכם הממון קבע חלוקת רכוש שוויונית, אז מדוע האישה קיבלה רק שליש מהבית?

ביהמ"ש קבע כי מסמך שערכו בני זוג בכתב־יד, המעניק לאישה שליש בלבד משווי בית המגורים, גובר על הסכם ממון קודם שאושר בביהמ"ש ומחלק את הרכוש בחלקים שווים ● נקבע כי לא כל הסכם בין בני זוג הוא "הסכם ממון" המחייב את אישור ביהמ"ש

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

לקראת שביתה של עובדי צים? הוועד הכריז על סכסוך עבודה ודורש לעצור את מכירת החברה לידיים זרות

על רקע המהלכים למכירת החברה, הודיע ועד עובדי צים על סכסוך עבודה ● בין השאר מעלה הוועד את נושא הרציפות של אספקה ימית לישראל בשעת חירום ● יו"ר ועד עובדי צים: "זהו תחילתו של מאבק, ונחריף את הצעדים ככל שיידרש"

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

האקזיט הרביעי בגודלו אי פעם: ארמיס הישראלית נמכרת

חברת ניהול התהליכים האמריקאית ServiceNow תרכוש את ארמיס הישראלית ב-7.75 מיליארד דולר במזומן ● זוהי עסקת ההייטק הרביעית בגודלה אי פעם בישראל ● קרן אינסייט פרטנרס צפויה לגרוף תשואה של מיליארדים, ובמקביל המייסדים והעובדים יהנו מחבילות שימור נדיבות

רועי דגני, מייסד אירודרום והמנכ''ל לשעבר / צילום: איל יצהר

בגלל מכרז של משרד הביטחון: רשות ני"ע פשטה על משרדי אירודרום

לפי הדיווח לבורסה, חוקרי רשות ניירות ערך ערכו חיפוש במשרדי אירודרום וחקרו בעלי תפקידים נוכחיים ולשעבר בקשר לחשדות לביצוע עבירות הקשורות לאי-דיווח בזמן על הפסד במכרז של משרד הביטחון ● לאחר הדיווח, מניית החברה נופלת ב-8%

קמפיין ה־AI של לושה / צילום: מתוך יוטיוב

לשבת בקפה של קלוד, לייצר פרסומת ב-150 דולר: יישומי ה-AI שיככבו השנה

הבינה המלאכותית מסייעת ליוצרי תוכן ולסטארט-אפים לחדור ללב המרחב הפרסומי והשיווקי, אך גם דורשת מהם קיצוניות כדי לבלוט ● דוח מקיף של ארטליסט הישראלית, המבוסס על סקר בקרב כ-6,500 יוצרים (כולל מישראל), מציג את האפשרויות ואת המגמות ב-2026

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

צים שוב דחתה הצעת רכישה של גליקמן: "מעריכה בחסר משמעותי"

בד בבד מדווחת חברת התובלה הימית כי קיבלה "הצעות תחרותיות ממספר גורמים אסטרטגיים לרכישת כל מניות החברה,הנבחנות תוך התמקדות בהשאת ערך משמעותי לבעלי המניות"

חדשות ההייטק / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מרוץ ההשקעות בבינה מלאכותית עשוי להפוך את 2026 לשנת גיוס האג"ח הגדולה אי פעם

ההשקעות האדירות בתשתיות בינה מלאכותית דוחפות את גיוסי החוב הקונצרני בארה"ב לשיאים חדשים ● מיקרוסופט בוחנת מהפך ב-Xbox: מקונסולה סגורה לפלטפורמת גיימינג פתוחה מבוססת Windows ● אלפאבית קונה חברת אנרגיה ב־4.75 מיליארד דולר כדי להבטיח חשמל למרכזי הנתונים שלה ● ורשות החדשנות מרחיבה את התמיכה במו"פ של התעשייה היצרנית ● חדשות ההייטק

יובל לנדסברג / צילום: מורג ביטן

מנכ"ל סנו פורש אחרי 15 שנה. זו הסיבה, וזה המחליף שלו

יובל לנדסברג, מנכ"ל חברת סנו ובנו של בעל השליטה, פורש מהתפקיד ויעבור לכהן כמשנה למנכ"ל כדי להתמקד ב"פיתוח עסקי וכניסה לתחומי פעילות חדשים" ● במקומו ימונה למנכ"ל סגנו, לירן נסימי

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

ישראל בוחנת מסלול חדש: יצוא גז טבעי דרך קפריסין

הפסגה המשולשת בין ישראל ליוון וקפריסין שהתקיימה השבוע הולידה תוכנית לפרויקט תשתיתי דרמטי ● על הפרק: הזרמת גז מלווייתן ותמר לקפריסין, למורת רוחה של טורקיה

וול סטריט / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

נעילה חיובית בוול סטריט; S&P 500 שבר שיא בפעם ה-39 השנה

S&P 500 עלה ב-0.3% ונאסד"ק הוסיף ● מניית נייקי קפצה לאחר שמנכ"ל אפל רכש מניות בחברה ● הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה שמונה שנים ● בארה"ב נרשמה הצמיחה הגבוהה ביותר זה שנתיים, ובבלומברג צופים ביצועי יתר של מניות ערך ב-2026 • לא רק הזהב - גם הנחושת בשיא ● ערב חג המולד, המסחר באירופה ובוול סטריט ננעל מוקדם

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

עקפה את רמי לוי: רשת יוחננוף כבר נסחרת בשווי של כ־5 מיליארד שקל

למרות שהיא מוכרת פחות מרמי לוי, שיעורי הרווח של יוחננוף גבוהים יותר: "אחד היתרונות הגדולים שלהם זה הנדל"ן, הם מתייחסים לקרקעות שבבעלותם כמו שהם מתייחסים למלגזה"

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

הלם באירופה: האמריקאים מטילים סנקציות על בכירים באיחוד

הממשל האמריקאי הטיל סנקציות על בכירים באיחוד האירופי שפעלו כדי לחייב רשתות חברתיות לנטר שיח מסית ואלים ● בין הסנקציות שהוטלו: איסור כניסה לארה"ב ● באיחוד האירופי הגיבו בתדהמה, האמריקאים טוענים כי מדובר ב"צנזורה"

תל אביב. מצב המוכרים הוא הגרוע בארץ / צילום: Shutterstock

המוכרים מעדכנים את מחירי הדירות כלפי מטה: באיזו עיר כבר הורידו ב-8%?

נתונים שקיבל גלובס מאתר יד2 מלמדים על המצב הקשה של מי שמנסים למכור דירות יד שנייה: בתל אביב הם יכולים למצוא את עצמם ארבע שנים בשוק, בטבריה מצבם דווקא טוב

שמואל פרביאש, מנכ''ל DSIT / צילום: פרטי

ההנפקה של רפאל ויבואן הממתקים: זינוק של 400% בצבר ההזמנות תוך 3 שנים

על רקע ההתחזקות במניות הביטחוניות בבורסה בת"א, תשקיף חברת DSIT שבשליטת רפאל חושף זינוק של 68% בהכנסות, וקפיצה חדה ברווח במחצית הראשונה של השנה ● "החברה מזהה גידול בביקוש לפתרונות הגנה מתקדמים מפני איומים בתווך התת־ימי", צוין

מרכז שיטור קהילתי חיפה / צילום: בר - אל

מאות שקלים בשנה: המס העירוני החדש שישלמו תושבי חיפה

לראשונה יתווסף לחשבונות הארנונה בחיפה "היטל שמירה", שנועד למימון כוח שיטור עירוני חדש ● התעריף עומד על 2.32 שקל למ"ר, בדומה למקובל ברשויות נוספות כמו תל אביב ורעננה, לצד התייקרות הארנונה הכללית ב־1.626%

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: נשללו הרישיונות של 7 סוכני פינברט שגייסו חוסכים לקרנות האדומות

הממונה על שוק ההון שלל את הרישיונות של 7 סוכני פינברט בתום חקירה שהצביעה על "תמונה חמורה מאוד המעידה על התנהלות שיטתית של הסוכנים שלא בהתאם להוראות הדין" ● פינברט היא אחד מששת המארגנים שגייסו כספי חוסכים לקרנות השקעה אלטרנטיביות בחו"ל, מהן נעלמו 850 מיליון שקל ● בא-כוח הסוכנים: "ההחלטה יוצרת עיוות מוסרי"