גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מטופלים במיון יוכלו לתרום דגימות למאגר חדש: הבנק שמצטרף למגמה העולמית במחקר

מאבחון מוקדם של סרטן ועד המלצות איך ללכת - בנקי דגימות הם הדבר החם בקידום מחקרים ● השבוע הוכרז על הקמת מאגר חדש בישראל על ידי חברת MeMed, בשיתוף שלושה בתי חולים והטכניון ● בארץ כבר פועלים כמה מאגרים מרשימים, אז למה שיתוף הפעולה ביניהם מסובך ומה הסיכוי שנראה כאן בנק דגימות לאומי ענק כמו בבריטניה

אילוסטרציה של דגימות דם / צילום: Shutterstock
אילוסטרציה של דגימות דם / צילום: Shutterstock

בשנים האחרונות החלו לקום ברחבי העולם בנקי דגימות, Bio banks, המאפשרים קפיצת מדרגה במחקר הרפואי. אחד הדומיננטיים שבהם הוא מאגר הדגימות הלאומי העצום של בריטניה, שכבר הניב 180 אלף מחקרים. בישראל קמו עד היום כ־20 מאגרים כאלה, ששונים בגודלם ובסוג הדגימות שהם אוספים ובמידע הנלווה אליהן. עכשיו מצטרף אליהם בנק נוסף.

חברת MeMed נבחרה על ידי רשות החדשנות להוביל קונסורציום להקמת מאגר דגימות, בתמיכה של 6.5 מיליון שקל מהמדינה. בפרויקט ישתתפו בתי החולים סורוקה ומאיר של הכללית, מרכז רפואי צפון (פוריה) וכן מעבדת סמולר לניתוח חלבונים בטכניון, בראשות פרופ' אריה אדמון וד"ר תמר זיו.

"המודל של בית החולים לא עובד": איך הדסה שוב נקלע למשבר?
"אנחנו עם של בכיינים. רבים ממי שעוזבים היום, יחזרו": אביגדור קפלן מציג את הפתרונות לבעיות הכי בוערות בישראל

הבנק המשותף ייקרא HIL (Human Insight Israel) והוא יאסוף דגימות - תחילה בשלב ההגעה למיון ובהמשך בשלבים נוספים. הוא ימפה כ־5,000 חלבונים פעילים בכל דגימה, במעבדה של אדמון.

לדברי ד"ר ערן ריינר, ראש התחום הקליני ב־MeMed, בנקים אחרים לפעמים מבצעים ריצוף גנטי לדגימות או בוחנים מספר קטן של חלבונים כברירת מחדל, אך לא מבצעים מיפוי מקיף כמו זה שהבנק החדש מתכנן.

הדגימות יהיו של מטופלים שהגיעו לבית החולים והסכימו לתת אותן. הן יישמרו בהתממה, כלומר לא ניתן יהיה לקשר אותן לזהות המטופל.

אחרי שייצבר מספיק מידע במאגר יוכלו מדענים, רופאים ואנשי חברות התרופות להפנות שאלות למאגר במטרה לגלות קשר בין מחלות לאופן שבו מתבטאים חלבונים בגוף בשלב ההגעה למיון. למחקר כזה יש פוטנציאל משמעותי להאיץ את ההבנה לגבי התפתחות של מחלות, התאמת תרופות למטופלים ופיתוח תרופות ובדיקות נוספות.

"המידע יאפשר לפתח בדיקות לבית"

"אני רואה את המאגר ככלי חשוב בפיתוח בדיקות Point of Care, כלומר בבית או נניח באמבולנס", אומר פרופ' אבי פרץ, מנהל מערך AIR אקדמיה, חדשנות ומחקר במרכז רפואי צפון (פוריה). "ישראל לא מאוד מתקדמת בתחום הזה היום, אך משרד הבריאות הכריז על רפורמה בתחום. אם נדע למפות את החלבונים המייצגים מופעים שונים של מחלות שמגיעות למיון, נוכל לפתח בדיקות כדי בצע אבחנה מבדלת ולהתאים טיפול במהירות".

Memed, המנוהלת על ידי ערן אדן, עוסקת בזיהוי חתימתן של מחלות זיהומיות על הגוף וכבר יש לה מוצר מאושר המאפשר להבדיל בין חיידקים לווירוסים. אבל החברה, ורשות החדשנות שיזמה את הפרויקט, רואה את המטרה של הבנק כגדולה יותר מאבחון ומרפואת חירום.

פרופ' אבי פרץ, מנהל מערך AIR אקדמיה, חדשנות ומחקר במרכז רפואי צפון (פוריה) / צילום: ארז ביטון

לדברי ברק הרשקוביץ, סמנכ"ל הטכנולוגיה, "המאגר הזה נועד עבור כל התעשייה. המטרה היא שחברות אחרות לא יצטרכו לעבור את דרך החתחתים שהיינו צריכים לעבור כדי להגיע למידע שעליו בנינו את המוצרים שלנו". הגישה למאגר תהיה בתשלום.

הרבה בנקים נפרדים כבר פועלים

HIL אינו בנק הדגימות הראשון המוקם בישראל. בנק הדגימות של משרד הבריאות, מדג"ם, הוקם ב־2014 על ידי פורום תל"מ (תשתיות לאומיות). הוא אוסף דגימות מבתי החולים הגדולים - איכילוב, שיבא רמב"ם, הדסה ועוד, ועד היום נאספו בו כ־160 אלף דגימות שנתרמו על ידי 130 אלף מטופלים, רובם עם מחלות ספציפיות וכ־5,000 בריאים כקבוצת ביקורת. המטרה היא לבצע השוואות ולאתר סמנים של מחלות שונות. לחברה לקוחות באקדמיה ובתעשייה מהארץ ובחו"ל.

לקופת החולים מכבי יש בנק דגימות משלה, שנקרא "טיפה למחקר", שיתרונו בחיבור בין הדגימה למידע הרפואי שהולך ונצבר עם השנים ברשומות הרפואיות של חברי הקופה, וכן בדיקות נוספות שממשיכות להיאסף מאותם מטופלים כל עוד לא הפסיקו את חברותם במאגר. עד היום, כ־220 אלף חברי מכבי תרמו דגימות למאגר, והם זכאים לקבל מידע מהקופה אם נמצא משהו מעניין שקשור לדגימה שלהם, אם כי עבור הגורמים מחוץ לקופה, המידע מותמם. המידע הנאסף בביו בנק זה, עומד בבסיס מחקרים רבים של מכון מכבי KSM.

המאגר אולי המוכר ביותר הוא פסיפס, הפרוייקט שנועד לחבר בין ריצוף גנטי של דגימות דם לבין התיק הרפואי של בעל הדגימה, במטרה לאתר את המקורות הגנטיים של מחלות שונות ואת ההשפעה הגנטית על התפתחות המחלות.

ישנם מאגרי דגימות נוספים בישראל, קטנים וממוקדים יותר. לדוגמה, בבית החולים שיבא פועל מאגר בניהולו של פרופ' גידי רכבי, המכיל דגימות של חולים אונקולוגים שעברו ריצוף גנטי מקיף. הבנק הזה והמחקר הנערך במעבדתו של רכבי היו בסיס לחתימת הסכם שיתוף הפעולה בין בית החולים לאנבידיה. בית החולים סורוקה, שישתתף בפרויקט הנוכחי, גם הקים לפני חמש שנים בנק דגימות משלו. "אנחנו מחזיקים 80 אלף דגימות, עם התמחות מיוחדת במחלות מסוימות, כמו מחלת קרויצפלד יעקב (הפרה המשוגעת)", אומרת ד"ר שיר אל אוסטרובסקי, מנהלת Negev Biobank.

האורים והתומים של בנקי הדגימות הוא UKBiobank הבריטי, שהוקם ב־2006 ויש בו מידע מיותר מ־500 אלף תורמים. מלבד דגימות פיזיולוגיות, שכולן גם עברו ריצוף גנטי, המשתתפים נותנים גישה למאגרי מידע וממלאים שאלונים מקיפים. המאגר הזה כבר הניף יותר מ־180 אלף מחקרים (ראו מסגרת).

חלום הביו-בנק הלאומי התרחק

אביב זאבי, סמנכ"ל ומנהל חטיבת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות, שמלווה רבים ממאגרי הדגימות בישראל, אומר שהחלום שיקום בישראל ביו בנק לאומי כמו בבריטניה נראה היום רחוק. "נעשו ניסיונות בכיוון הזה בעבר, ואנחנו בהחלט רואים את היתרונות של גישה כזאת, אבל זה כמעט בלתי אפשרי בארץ. המידע הרפואי הוא לכאורה בבעלות החולה. בפועל, גופי הבריאות השונים מתייחסים למידע כאילו הוא שייך להם, שומרים אותו קרוב אצלם וגובים על השימוש בו כסף. אנחנו כמובן רוצים שיהיה להם תמריץ לשמור, לאסוף ולהפיק את המידע, ולכן מאפשרים את המודל הזה.

"היו על זה המון ויכוחים בפורומים שונים ובסוף הבנו שהתעשייה לא תשב ותחכה, ואם לא יהיה מידע זמין, הם ילכו למקום אחר, אז הקמנו עד היום כ־20 מאגרי מידע במקומות שונים. כל אחד אוסף מידע קצת שונה או מעבד אותו אחרת. אנחנו רואים שרובם משגשגים. יש להם לקוחות, הכנסות, וחזון קדימה".

בבריטניה, הוא מסביר, מערכת הבריאות פועלת כולה תחת גוף מאחד, ה-NHS, ואין בה ספק שהמידע כולו שייך לגוף הזה. "הם פועלים אחרת לגמרי. יש להם אוכלוסייה עצומה ומגוונת, הם משקיעים המון משאבים בבנק ונותנים המון מידע למחקר בחינם. זו החלטה אסטרטגית שלהם". גם בארה"ב יש בנקים ענקיים, אבל לא אחודים ברמת המדינה.

פרויקט "בריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה" של המדינה היה אמור לעזור לסנכרן את המידע. "זה היה פרויקט שקיבל תקציב לזמן מסוים והתקציב הזה נגמר", אומר זאבי. "אבל הוא הצליח להגיע להישגים יפים. הצליחו להביא יותר נגישות למידע הרפואי בישראל, יותר דיגיטציה שלו, עיבוד מבוזר של מידע מכמה כיוונים", אבל לא האחדה מלאה של המידע באופן שיאפשר שיתוף פעולה לרוחב המערכת.

"בסופו של דבר כמות המידע הרפואי שאפשר לאסוף על אדם אחד, היא אינסופית, אז השאיפה להקים את בנק המידע 'המלא' לא תוכל להתקיים".

ריינר מ־MeMed מבהיר: "נשמח לעשות שיתופי פעולה עם בנקים נוספים בארץ, אבל בשלב הראשון היתרון שלנו הוא שאנחנו גורמים לשלושה בתי חולים לדבר באותה שפה. עם הבנקים האחרים נוכל לשתף פעולה בשיווק, כלומר נפנה מתנדבים גם לבנקים אחרים, והם יפנו אלינו".

עוד כתבות

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בכפר סבא, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה