גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מטופלים במיון יוכלו לתרום דגימות למאגר חדש: הבנק שמצטרף למגמה העולמית במחקר

מאבחון מוקדם של סרטן ועד המלצות איך ללכת - בנקי דגימות הם הדבר החם בקידום מחקרים ● השבוע הוכרז על הקמת מאגר חדש בישראל על ידי חברת MeMed, בשיתוף שלושה בתי חולים והטכניון ● בארץ כבר פועלים כמה מאגרים מרשימים, אז למה שיתוף הפעולה ביניהם מסובך ומה הסיכוי שנראה כאן בנק דגימות לאומי ענק כמו בבריטניה

אילוסטרציה של דגימות דם / צילום: Shutterstock
אילוסטרציה של דגימות דם / צילום: Shutterstock

בשנים האחרונות החלו לקום ברחבי העולם בנקי דגימות, Bio banks, המאפשרים קפיצת מדרגה במחקר הרפואי. אחד הדומיננטיים שבהם הוא מאגר הדגימות הלאומי העצום של בריטניה, שכבר הניב 180 אלף מחקרים. בישראל קמו עד היום כ־20 מאגרים כאלה, ששונים בגודלם ובסוג הדגימות שהם אוספים ובמידע הנלווה אליהן. עכשיו מצטרף אליהם בנק נוסף.

חברת MeMed נבחרה על ידי רשות החדשנות להוביל קונסורציום להקמת מאגר דגימות, בתמיכה של 6.5 מיליון שקל מהמדינה. בפרויקט ישתתפו בתי החולים סורוקה ומאיר של הכללית, מרכז רפואי צפון (פוריה) וכן מעבדת סמולר לניתוח חלבונים בטכניון, בראשות פרופ' אריה אדמון וד"ר תמר זיו.

"המודל של בית החולים לא עובד": איך הדסה שוב נקלע למשבר?
"אנחנו עם של בכיינים. רבים ממי שעוזבים היום, יחזרו": אביגדור קפלן מציג את הפתרונות לבעיות הכי בוערות בישראל

הבנק המשותף ייקרא HIL (Human Insight Israel) והוא יאסוף דגימות - תחילה בשלב ההגעה למיון ובהמשך בשלבים נוספים. הוא ימפה כ־5,000 חלבונים פעילים בכל דגימה, במעבדה של אדמון.

לדברי ד"ר ערן ריינר, ראש התחום הקליני ב־MeMed, בנקים אחרים לפעמים מבצעים ריצוף גנטי לדגימות או בוחנים מספר קטן של חלבונים כברירת מחדל, אך לא מבצעים מיפוי מקיף כמו זה שהבנק החדש מתכנן.

הדגימות יהיו של מטופלים שהגיעו לבית החולים והסכימו לתת אותן. הן יישמרו בהתממה, כלומר לא ניתן יהיה לקשר אותן לזהות המטופל.

אחרי שייצבר מספיק מידע במאגר יוכלו מדענים, רופאים ואנשי חברות התרופות להפנות שאלות למאגר במטרה לגלות קשר בין מחלות לאופן שבו מתבטאים חלבונים בגוף בשלב ההגעה למיון. למחקר כזה יש פוטנציאל משמעותי להאיץ את ההבנה לגבי התפתחות של מחלות, התאמת תרופות למטופלים ופיתוח תרופות ובדיקות נוספות.

"המידע יאפשר לפתח בדיקות לבית"

"אני רואה את המאגר ככלי חשוב בפיתוח בדיקות Point of Care, כלומר בבית או נניח באמבולנס", אומר פרופ' אבי פרץ, מנהל מערך AIR אקדמיה, חדשנות ומחקר במרכז רפואי צפון (פוריה). "ישראל לא מאוד מתקדמת בתחום הזה היום, אך משרד הבריאות הכריז על רפורמה בתחום. אם נדע למפות את החלבונים המייצגים מופעים שונים של מחלות שמגיעות למיון, נוכל לפתח בדיקות כדי בצע אבחנה מבדלת ולהתאים טיפול במהירות".

Memed, המנוהלת על ידי ערן אדן, עוסקת בזיהוי חתימתן של מחלות זיהומיות על הגוף וכבר יש לה מוצר מאושר המאפשר להבדיל בין חיידקים לווירוסים. אבל החברה, ורשות החדשנות שיזמה את הפרויקט, רואה את המטרה של הבנק כגדולה יותר מאבחון ומרפואת חירום.

פרופ' אבי פרץ, מנהל מערך AIR אקדמיה, חדשנות ומחקר במרכז רפואי צפון (פוריה) / צילום: ארז ביטון

לדברי ברק הרשקוביץ, סמנכ"ל הטכנולוגיה, "המאגר הזה נועד עבור כל התעשייה. המטרה היא שחברות אחרות לא יצטרכו לעבור את דרך החתחתים שהיינו צריכים לעבור כדי להגיע למידע שעליו בנינו את המוצרים שלנו". הגישה למאגר תהיה בתשלום.

הרבה בנקים נפרדים כבר פועלים

HIL אינו בנק הדגימות הראשון המוקם בישראל. בנק הדגימות של משרד הבריאות, מדג"ם, הוקם ב־2014 על ידי פורום תל"מ (תשתיות לאומיות). הוא אוסף דגימות מבתי החולים הגדולים - איכילוב, שיבא רמב"ם, הדסה ועוד, ועד היום נאספו בו כ־160 אלף דגימות שנתרמו על ידי 130 אלף מטופלים, רובם עם מחלות ספציפיות וכ־5,000 בריאים כקבוצת ביקורת. המטרה היא לבצע השוואות ולאתר סמנים של מחלות שונות. לחברה לקוחות באקדמיה ובתעשייה מהארץ ובחו"ל.

לקופת החולים מכבי יש בנק דגימות משלה, שנקרא "טיפה למחקר", שיתרונו בחיבור בין הדגימה למידע הרפואי שהולך ונצבר עם השנים ברשומות הרפואיות של חברי הקופה, וכן בדיקות נוספות שממשיכות להיאסף מאותם מטופלים כל עוד לא הפסיקו את חברותם במאגר. עד היום, כ־220 אלף חברי מכבי תרמו דגימות למאגר, והם זכאים לקבל מידע מהקופה אם נמצא משהו מעניין שקשור לדגימה שלהם, אם כי עבור הגורמים מחוץ לקופה, המידע מותמם. המידע הנאסף בביו בנק זה, עומד בבסיס מחקרים רבים של מכון מכבי KSM.

המאגר אולי המוכר ביותר הוא פסיפס, הפרוייקט שנועד לחבר בין ריצוף גנטי של דגימות דם לבין התיק הרפואי של בעל הדגימה, במטרה לאתר את המקורות הגנטיים של מחלות שונות ואת ההשפעה הגנטית על התפתחות המחלות.

ישנם מאגרי דגימות נוספים בישראל, קטנים וממוקדים יותר. לדוגמה, בבית החולים שיבא פועל מאגר בניהולו של פרופ' גידי רכבי, המכיל דגימות של חולים אונקולוגים שעברו ריצוף גנטי מקיף. הבנק הזה והמחקר הנערך במעבדתו של רכבי היו בסיס לחתימת הסכם שיתוף הפעולה בין בית החולים לאנבידיה. בית החולים סורוקה, שישתתף בפרויקט הנוכחי, גם הקים לפני חמש שנים בנק דגימות משלו. "אנחנו מחזיקים 80 אלף דגימות, עם התמחות מיוחדת במחלות מסוימות, כמו מחלת קרויצפלד יעקב (הפרה המשוגעת)", אומרת ד"ר שיר אל אוסטרובסקי, מנהלת Negev Biobank.

האורים והתומים של בנקי הדגימות הוא UKBiobank הבריטי, שהוקם ב־2006 ויש בו מידע מיותר מ־500 אלף תורמים. מלבד דגימות פיזיולוגיות, שכולן גם עברו ריצוף גנטי, המשתתפים נותנים גישה למאגרי מידע וממלאים שאלונים מקיפים. המאגר הזה כבר הניף יותר מ־180 אלף מחקרים (ראו מסגרת).

חלום הביו-בנק הלאומי התרחק

אביב זאבי, סמנכ"ל ומנהל חטיבת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות, שמלווה רבים ממאגרי הדגימות בישראל, אומר שהחלום שיקום בישראל ביו בנק לאומי כמו בבריטניה נראה היום רחוק. "נעשו ניסיונות בכיוון הזה בעבר, ואנחנו בהחלט רואים את היתרונות של גישה כזאת, אבל זה כמעט בלתי אפשרי בארץ. המידע הרפואי הוא לכאורה בבעלות החולה. בפועל, גופי הבריאות השונים מתייחסים למידע כאילו הוא שייך להם, שומרים אותו קרוב אצלם וגובים על השימוש בו כסף. אנחנו כמובן רוצים שיהיה להם תמריץ לשמור, לאסוף ולהפיק את המידע, ולכן מאפשרים את המודל הזה.

"היו על זה המון ויכוחים בפורומים שונים ובסוף הבנו שהתעשייה לא תשב ותחכה, ואם לא יהיה מידע זמין, הם ילכו למקום אחר, אז הקמנו עד היום כ־20 מאגרי מידע במקומות שונים. כל אחד אוסף מידע קצת שונה או מעבד אותו אחרת. אנחנו רואים שרובם משגשגים. יש להם לקוחות, הכנסות, וחזון קדימה".

בבריטניה, הוא מסביר, מערכת הבריאות פועלת כולה תחת גוף מאחד, ה-NHS, ואין בה ספק שהמידע כולו שייך לגוף הזה. "הם פועלים אחרת לגמרי. יש להם אוכלוסייה עצומה ומגוונת, הם משקיעים המון משאבים בבנק ונותנים המון מידע למחקר בחינם. זו החלטה אסטרטגית שלהם". גם בארה"ב יש בנקים ענקיים, אבל לא אחודים ברמת המדינה.

פרויקט "בריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה" של המדינה היה אמור לעזור לסנכרן את המידע. "זה היה פרויקט שקיבל תקציב לזמן מסוים והתקציב הזה נגמר", אומר זאבי. "אבל הוא הצליח להגיע להישגים יפים. הצליחו להביא יותר נגישות למידע הרפואי בישראל, יותר דיגיטציה שלו, עיבוד מבוזר של מידע מכמה כיוונים", אבל לא האחדה מלאה של המידע באופן שיאפשר שיתוף פעולה לרוחב המערכת.

"בסופו של דבר כמות המידע הרפואי שאפשר לאסוף על אדם אחד, היא אינסופית, אז השאיפה להקים את בנק המידע 'המלא' לא תוכל להתקיים".

ריינר מ־MeMed מבהיר: "נשמח לעשות שיתופי פעולה עם בנקים נוספים בארץ, אבל בשלב הראשון היתרון שלנו הוא שאנחנו גורמים לשלושה בתי חולים לדבר באותה שפה. עם הבנקים האחרים נוכל לשתף פעולה בשיווק, כלומר נפנה מתנדבים גם לבנקים אחרים, והם יפנו אלינו".

עוד כתבות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים