גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרשות לאיסור הלבנת הון מזהירה: אלה הדגלים האדומים לזיהוי הונאות קריפטו

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מפרסמת מסמך מקיף המתריע מפני התרחבות ההונאות, מתקפות הכופרה ומימון טרור דרך נכסים וירטואליים ● המסמך מופץ על רקע שנת שיא בהיקף הפעילות הפלילית ומפרט אינדיקציות לזיהוי פעילות חשודה בזירות מסחר, ארנקים וכספומטים לקריפטו

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

בשנים האחרונות נחשפו מספר מגמות ותופעות פשיעה בעלות השלכה ישירה על סיכוני הלבנת הון ומימון טרור באמצעות נכסים וירטואליים. בין היתר מדובר בשימוש מוגבר של גורמי פשיעה, מלביני הון ומממני טרור במטבעות יציבים (Stable Coins), גידול בהיקפי הונאות כלפי משקיעים בנכסים וירטואליים והלבנת ההון המופק מההונאות, שינוי באופן ריבוד הנכסים הווירטואליים שהתקבלו מעבירה, העלמת הכנסות מפעילות בנכסים וירטואליים ועוד.

בעלי חברות ארנק? מתי חל מס שולי של כ-50% ומתי מס חברות של 23%
המהלך של רשות ניירות ערך שירחיב את האכיפה למנהלים בחברות פרטיות

בנוסף, מממני טרור החלו לעשות שימוש בפלטפורמות וטכנולוגיות חדשניות, כגון פלטפורמות מסחר בין עמיתים (P2P) יישומי כלכלה מבוזרת (DeFi) ומסחר באמצעות בוטים בפלטפורמות חברתיות. היות שאלה אינן חוסות בהכרח תחת משטרי איסור הלבנת הון ומימון טרור, הן בעלות פוטנציאל לניצול לרעה על-ידי גורמים עברייניים ומציבות גם הן אתגרים משמעותיים בפני רשויות החוק והאכיפה ברחבי העולם.

על-פי נתוני חברות לניתוח בלוקצ'יין, שנת 2024 הייתה ככל הנראה שנת שיא בהיקף הנכסים הווירטואליים המעורבים בפעילות פלילית, כאשר בשנים האחרונות נרשם גידול שנתי ממוצע של כ-25%. ההערכות הראשוניות נעות סביב היקף פעילות פלילית בסך 40-45 מיליארד דולר, אולם ניסיון השנים הקודמות מלמד כי נתון זה צפוי להתעדכן כלפי מעלה עקב זיהוי בדיעבד של כתובות ארנק נוספות המשויכות לפעילות פלילית. רשתות הבלוקצ'יין המובילות בהיקפי הפעילות הפלילית היו TRON, ואחריה Ethereum ו-Bitcoin.

נתונים אלה ונוספים מתפרסמים היום (ד') במסמך רשימת "דגלים אדומים" לסיכוני הלבנת הון בעולם הנכסים הווירטואליים (קריפטו), שמפרסמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, במטרה להעלות את המודעות לסיכונים ולסייע לגופים המדווחים לזהות פעילות הנקשרת לתופעה.

הונאות קריפטו במיליארדי דולרים

שוק הנכסים הווירטואליים נמצא בעיצומה של תנופה מחודשת עם שווי שוק מוערך של טריליוני דולרים, מחזורי מסחר המגיעים עד מאות מיליארדי דולר ביום, ואימוץ גובר מצד הציבור הרחב והמוסדות הפיננסים המסורתיים. שוק זה מאופיין בצמיחה מהירה, חדשנות טכנולוגית ומגוון רחב של יישומים, וטומן בחובו פוטנציאל מהותי לקידום יעילות והכלה פיננסית. התפתחויות אלה מלוות בסיכונים ייחודיים, ובכללם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, אשר נובעים בין היתר ממאפייני הטכנולוגיה, היות שהפעילות חוצת גבולות ולעתים נטולת גבולות גאוגרפיים וקצב השינויים המהיר.

המסמך שמפרסמת הרשות מציג את מגמות הפשיעה, הלבנת הון ומימון טרור והתפתחויות שונות שעלולות להיות מלוות בסיכוני הלבנת הון ומימון טרור.

חלק ניכר מפעילות הפשיעה והלבנת הון המערבת נכסים וירטואליים מקושרת להונאות מסוגים שונים, כאשר במקרים מסוימים הפעילות בנכסים משמשת לביצוע ההונאה, ואילו באחרים היא משמשת כאמצעי להלבנת ההון. היקפי התופעה משמעותיים, נאמדים בעשרות מיליארדי דולרים בשנים האחרונות ונמצאים במגמת עלייה. על-פי נתונים שפרסם ה-FBI, היקף ההונאות בנכסים וירטואליים בארה"ב בלבד עמד על כ-9 מיליארד דולר בשנת 2024, עלייה של 66% לעומת שנת 2023.

בתרחיש טיפוסי של הונאה מסוג זה, נוכל יאתר קורבן פוטנציאלי ברשתות חברתיות, באפליקציות מסרים מיידיים ובפלטפורמות מקוונות באמצעות פרסומות המבטיחות הזדמנויות השקעה בעלות תשואה גבוהה. נוכלים מתחזים כמשקיעים מנוסים בתחום הנכסים הווירטואליים ואף יוצרים לשם כך זהות בדויה ברשתות החברתיות, לעתים תוך שימוש בדמות פיקטיבית של גורם מפורסם, על-מנת ליצור אמינות להצעת ההשקעה.

לאחר ביסוס קשרי אמון עם הקורבן, ישכנע הנוכל את הקורבן להעביר סכומי כסף להשקעה בנכסים וירטואליים, ולהעבירם לכתובות ארנק בשליטת הנוכל, אשר מוצגות כשייכות לפלטפורמת מסחר או כהשקעה לגיטימית. במקרים אחרים, כדי להימנע מחשיפה, יונחה הקורבן למשוך מזומן ולרכוש את הנכסים הווירטואליים באמצעות כספומט של נכסים וירטואליים.

על-מנת לשמר את אמון הקורבן ולעודד "השקעות" נוספות, עשוי הנוכל להציג דיווחים ודפי חשבון כוזבים, המראים רווחים מההשקעות הפיקטיביות. בשלב מסוים, כאשר הקורבן מעביר סכומי כסף משמעותיים, לעתים מאות אלפי שקלים, או מסרב להעביר כספים נוספים, הנוכל ינתק קשר וייעלם. במקרים אחרים הוא ינסה לשכנע את הקורבן שעל-מנת לפדות את רווחי ההשקעה עליו להעביר סכום נוסף כתשלום מס. תרחיש נוסף הוא שהנוכל יתחזה לגורם המציע סיוע בהשבת הכספים בתמורה לתשלום.

בדיקת הרשות לאיסור הלבנת הון מעלה כי תופעה זו בולטת גם בישראל. בנוסף, זוהו מקרים בהם הנוכל משתלט על המחשב או מכשיר הטלפון של הקורבן, מקבל באמצעותם גישה לחשבון הבנק או פרטי האשראי שלו ומבצע רכישות של נכסים וירטואליים, המועברים לאחר הרכישה לכתובות ארנק של הנוכל.

אחד המקרים המשמעותיים של הונאת משקיעים שנחשפה הייתה של מנכ"ל בנק בקנזס שנידון בשנת 2023 נידון ל-24 שנות מאסר, לאחר שמעל ב-47 מיליון דולר מכספי הבנק והעביר אותם לנוכלים במסגרת הונאת השקעה בנכסים וירטואליים. חקירת הפרשה העלתה כי המנכ"ל, שעבד במשך שלושה עשורים בבנק, החל לבצע השקעות בנכסים וירטואליים מכספו הפרטי, לאחר שקיבל בדצמבר 2022 הודעה מגורם לא מזוהה באפליקציית מסרים מיידים.

הקשר, שהחל לכאורה בהודעה תמימה שנשלחה בטעות למען הלא נכון, התפתח במהרה, ובתוך זמן קצר עברו הצדדים לדיונים על השקעות. בשיאה של ההונאה, במאי 2023, הוא הורה לעובדיו להעביר מיליוני דולרים מפיקדונות הבנק, ובתקופה קצרה יחסית של שמונה שבועות הוא הצליח להעביר עשרות מיליוני דולרים מכספי הבנק אל הנוכלים. המעילה הובילה לקריסתו של הבנק זמן קצר לאחר מכן ולפגיעה קשה בבעלי המניות ובחוסכים.

סכומי כופרה ששולמו שברו שיאים חדשים

מסקירת הרשות לאיסור הלבנת הון עולה כי מתקפות כופרה ממשיכות להוות איום משמעותי, אף כי פעולות אכיפת חוק ברחבי העולם הצליחו במידה מסוימת לבלום את התגברות התופעה.

על-פי נתונים שפרסמה ממשלת ארה"ב, בשנת 2024 נרשמה עלייה של כ-15% במספר המתקפות ביחס לשנה הקודמת, עלייה מתונה יחסית ל-77% עלייה שנרשמה בשנת 2023. היקף המתקפות בארה"ב היווה כ-50% מהפעילות העולמית, ואילו המזרח התיכון היווה כ-5% מהפעילות הגלובלית בשנת 2024, נתון שנותר ללא שינוי ביחס לשנה הקודמת. מרבית המתקפות התמקדו במגזרי השירותים המסחריים, הייצור, הטכנולוגיה והתקשורת.

למרות מאמצי האכיפה, סכומי הכופר שברו בשנת 2024 שיאים חדשים, כפי שממחיש התשלום חסר התקדים של כ-75 מיליון דולר ששולם לקבוצת הכופרה Dark Angels. אף שביטקוין נותר המטבע העיקרי לתשלומי כופר ראשוניים, ממצאי המעקב אחר תנועת הכספים מצביעים על כך שחלק ניכר מהם מומר בהמשך לנכסים וירטואליים אחרים לצורך הסוואת מקורם.

עוד עולה מסקירת הרשות כי בשל היבטי המיסוי המורכבים של נכסים וירטואליים, עלולים נכסים אלה להוות כלי אטרקטיבי עבור מעלימי מס המבקשים להסתיר את הונם תוך עקיפת המערכת הבנקאית המסורתית.

הפעילויות הנפוצות להתחמקות מדיווח לרשויות המס כוללות שימוש בזירות מסחר זרות הפועלות בתחומי שיפוט בהן הרגולציה אינה עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים או שרמת הפיקוח בהם רופפת, ניצול זהויות בדויות וניסיונות להסוות עסקאות בנכסים וירטואליים כהוצאה עסקית. בנוסף, נעשה שימוש בטכניקות מתקדמות להסתרת מקור הכספים, דוגמת שירותי ערבול(Mixers), וכן נרשמו מקרים של העלמות מס סביב רווחים מנכסים דיגיטליים ייחודיים דוגמת NFT.

שירותי הלבנת הון מקצועיים

דרך נוספת לניצול זירת הקריפטו להלבנת הון נעשית באמצעות מלביני הון מקצועיים המנצלים את האפשרויות המגוונות שמספקת פעילות בנכסים וירטואליים כדי להלבין כספי פשיעה, בין אם הון שהופק בעבירות ומקורו בתווך המקוון ובין אם הון שהופק בתווך שאינו מקוון. גורמים עברייניים, כגון פושעי סייבר וסוחרי סמים ברשת האפלה, פונים בתדירות הולכת גוברת לשירותיהם של מלביני הון מקצועיים הפועלים בתחום הנכסים הווירטואליים, כדי לטשטש את עקבותיהם ולהסוות את מקור כספי הפשיעה.

בין הפעילויות הנוספות שזוהו צוין גם שימוש גובר בכספומטים למטבעות וירטואליים (Crypto ATMs), מכשירים פיזיים המאפשרים לציבור הרחב לרכוש או למכור נכסים וירטואליים באמצעות מזומן או כרטיס אשראי להונאות, הלבנת הון ומימון טרור, עקב היכולת לפעול במזומן וכן לאור מקרים בהם השירות ניתן ללא הזדהות מלאה, ובאופן שאינו מחייב מעורבות של בנק או גוף פיננסי מפוקח.

רשימת הדגלים האדומים

על רקע הסיכונים, גיבשה הרשות לאיסור הלבנת הון את "הדגלים האדומים", שאמורים לשפר את היכולת של המגזר הפיננסי לזהות ולהתריע אודות הפעילויות המפורטות ברשימה.

בין הדגלים הללו קיימים אינדיקטורים לגבי הפעולה בנכס וירטואלי שאמורים לעורר חשש, בהם פעילות בהיקף גבוה, אשר לאחר מכן נותרת בארנק לתקופה ארוכה ללא ביצוע פעולות נוספות; פעילות מורכבת בהיקפים גבוהים, המבוצעת במהירות ובמספר רב של כתובות ארנק, באופן הנראה כי ההוראות ניתנות באופן אוטומטי; הפקדה של כספים או מטבעות לזירה מסחר, קנייה של מטבעות ומיד העברתם לארנק פרטי (שימוש בזירה כ"מיקסר").

אינדיקטורים לגבי זירות מסחר זר בלתי מפוקחות/משטר ציות לקוי כוללים בין היתר מקרים בהם הזירה אינה מבצעת הליכי זיהוי לקוח, מאפשרת פתיחת חשבון עם מידע בסיסי בלבד, כגון כתובת אימייל וסיסמה; או כאשר היקף משמעותי של העברות נכסים וירטואליים המגיעות לזירה מכתובות הקשורות למקורות פליליים, כגון התקפות כופרה, הימורים, הונאות, מימון טרור ושווקי הרשת האפלה ועוד.

הרשות הוסיפה גם אינדיקטורים לגבי זירות מסחר הפועלות במדינות בעלות סיכון גבוה, כאשר זירת המסחר רשומה במדינה הנמצאת תחת סנקציות בינלאומיות, מבצעת מסחר בהיקף גבוה במטבעות פיאט ממדינות הנתונות לסנקציות או פועלת במדינה בה משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור חלש, מבנה הבעלות (של הזירה) סבוך או מורכב וכולל חברות הרשומות במקלטי מס ועוד.

עוד כתבות

מטוס של פליי דובאי ממריא מנתב''ג / צילום: דני שדה

חברת התעופה פליי דובאי תסייע בהשבת ישראלים מאיחוד האמירויות

חברת התעופה תפעיל טיסות חילוץ שיסייעו להשבת הישראלים שנותרו במדינה, כאשר לפי הערכות מדובר באלפים ● בשלב זה, לא נמסר ממתי צפוי המהלך להתחיל ומה יהיה היקף הטיסות, בחברה טרם אישרו את הפרסומים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

למה הטילים מאיראן לא מכוונים למטרות רגישות?

המטחים האחרונים מטהרן חשפו פער גדול בין האיום האיראני לתוצאות בשטח, כאשר חימושים יקרים מפספסים מטרות רגישות ומסיימים את דרכם לרוב בשטחים פתוחים ● האם מדובר בכישלון טכנולוגי או באסטרטגיה מחושבת, ואיך קשורים לכך שיבושי ה־GPS באזור המרכז? ● שאלת השעה, מדור חדש

אתר בנייה. בכל יום ללא מסירה מתחדשת עילת התביעה / אילוסטרציה: Shutterstock

כוח עליון או תירוץ? בתי המשפט קבעו כי המלחמה היא לא צ'ק פתוח לאיחור במסירה

קורונה, מלחמה מתארכת, מחסור בפועלים: מה קורה כשקבלן מאחר במסירת הדירות ואיזה פיצוי מגיע לרוכשים

הבורסה בת''א שוברת כל שיא אפשרי: האם כדאי להעביר אליה את כל כספי החסכון? / צילום: Shutterstock

אלטשולר שחם מזיז את הספינה: האם זה הזמן להשקיע רק בישראל?

מדדי הדגל של ת"א הציגו תשואה תלת ספרתית בשנה וחצי, אך רק שבריר מהכסף המנוהל בקרנות ההשתלמות מושקע במסלולים המתמחים בת"א בלבד ● בין שמות מעורפלים כמו "משולב סחיר" ל"עוקב מדדי מניות", תגלו שמציאת מסלול מקומי המקביל ל–S&P 500 האמריקאי היא משימה לא פשוטה ● מה כדאי לדעת על הטרנד החם, ומה ממליצים המומחים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

שיתוף פעולה עם i24NEWS: פרטים חדשים על עסקת דרהי ברשת 13

ברשת 13 הבהירו כי שיתוף הפעולה עם i24NEWS יוגבל לתכני אקטואליה בלבד, בעוד העובדים לא קיבלו התחייבות לגבי היקף הרצועות שיושפעו ● בנוגע למיזוג מלא, רשת ואנשי דרהי נמנעו מלהגיב ● בנוסף, בפגישה בין רשת 13 לעובדים צוין כי בשלב זה תינתן הלוואה ראשונית בסך 80 מיליון שקל על ידי דרהי ושני המשקיעים הנוספים

ג'קי כהן, מנכ''ל פנינסולה / צילום: שלומי פרי

האזהרה החמורה לשוק הנדל"ן שמסתתרת בדוחות חברת האשראי

דוחות חברת האשראי החוץ־בנקאי פנינסולה, שבשליטת בית ההשקעות מיטב, חושפים תמונה מדאיגה של ענף הנדל"ן בישראל ● פנינסולה מציינת בדוח "התממשות גורמי סיכון בענף הנדל"ן, שורה של חברות נכנסו לקשיים תזרימיים וחדלות פירעון, שחיקה מהותית ברווחיות, עיכובים מהותיים בהשלמת פרויקטים וחזרת צ'קים"

יאיר קפלן / צילום: סיון פרג'

גם בנק ירושלים מצטרף לאזהרות בתחום הנדל"ן

"אי הוודאות עקב המלחמה והגידול בנטל החוב... העלו את הסיכון באשראי לנדל"ן": כך כותבים בבנק בדוחות לשנת 2025 ● בנק ירושלים מסכם את השנה עם רווח שיא של 195 מיליון שקל ותשואה להון של 12.6% ● אמנם תשואה להון גבוהה אך נמוכה משמעותית מזו של הבנקים הגדולים

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

ענקית התעופה שמבטלת את הטיסות לישראל עד ה-22 במרץ

קבוצת לופטהנזה מאריכה את ביטולי הטיסות עד 22 במרץ בשל המלחמה עם איראן

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

תקיפה בשארג'ה שבאמירויות / צילום: Reuters, Amr Alfiky

אחרי שספגו אש: מה עוצר את המפרציות מלהצטרף למלחמה

הקונספציה של "הנמכת ראש" מול טהרן קרסה עם מטחי הטילים על מתקני האנרגיה ושדות התעופה ● כעת, המפרציות מתלבטות אם לנטוש את האיפוק לטובת מעורבות צבאית ● המומחים מנתחים: מה מונע מסעודיה ומהאמירויות לדהור קדימה, ואיך קטאר משחקת משחק כפול

רשות המסים / צילום: איל יצהר

בשל המצב הביטחוני: רשות המסים מקלה על העסקים ודוחה דיווחים

רשות המסים הודיעה על דחיית מועדי הדיווח למע"מ, ניכויים ומס הכנסה לסוף מרץ, לצד הקפאת עיקולים והליכי גבייה עד אמצע אפריל ● בנוסף נפתח גם ערוץ ייעודי למייצגים במילואים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; מחירי הנפט ותשואות האג"ח הממשלתיות זינקו

מדד דאו ג'ונס ירד בחדות ● אורקל מתכננת לפטר אלפי עובדים ● מניית וויקס שוב זינקה לאחר שהכריזה על רכישה עצמית של מניות ● מניית סטרטסיס נפלה בעקבות הדוח הכספי ● מחירי האג"ח הממשלתיות בארה"ב ממשיכים לרדת ● הביטקוין התקשה לשמור על מומנטום ויורד בכ-3%

זום גלובלי / צילום: Reuters

נערכות להצטרף למערכה? סין וקוריאה הצפונית מתחמשות

קוריאה הצפונית משיקה משחתת חדשה במשקל 5,000 טון • במקביל, סין מגדילה את תקציב הביטחון לשנת 2026 • בינתיים, טורקיה חושפת תוכניות מגירה להתמודדות עם גל פליטים מאיראן ● זום גלובלי, מדור חדש 

זירת הנפילה בתל אביב. הבניין שספג פגיעה ישירה נהרס בידי העירייה / צילום: אלה לוי-וינריב

"הנזק הפעם לא קרוב למה שראינו בעם כלביא"

חנה מצאה את בעלה מתחת לחלון שקרס, יונתן חזר ממילואים לדירת השותפים שנפגעה ולחגית ויניב נחרב מפעל החיים שבנו ● ליווינו את עובדי קרן הפיצויים לזירה שספגה פגיעה ישירה בתל אביב, ומצאנו תושבים שמחפשים תשובות - אבל גם הרבה אנשים שבאו לסייע ● לאן כולם מפונים, איך מחושב הפיצוי ובכמה נאמד הנזק עד כה?

האימהות ל''נעלמים'' צועדות במחאה על העונשים לחונטה, בואנוס איירס 1985 / צילום: ap, Eduardo DiBaia

בצל הניסיון להפיל שלטון דכאני: כשהספרות הופכת לכלי הנשק האחרון נגד המשטר

אסופת סיפורים של כותבים ארגנטינאים שגדלו תחת דיקטטורה בוחנת כיצד משטר מייצר שתיקה, וכיצד הספרות מתעקשת להשיב לאנשים את קולם • בשפה ישירה, חסכנית ונטולת מלודרמה, "גורמים חתרניים" מזכיר לנו שההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה

מכון ויצמן ברחובות אחרי פגיעת הטיל האיראני בקיץ האחרון / צילום: כפיר זיו

אפקט מכון ויצמן: מה עושים גופי המחקר כדי להגן על המדע מפני נפילת טיל

הטילים שנפלו במכון ויצמן ובבית החולים סורוקה בסבב הקודם מול איראן הובילו להשמדה של דגימות יקרות־ערך ● במשרד הבריאות אומרים שגיבשו נוהל חדש, אבל גורמים שדיברנו איתם בבתי החולים לא שמעו עליו ● חלק מהגופים הפיקו לקחים באופן עצמאי ● כך הם מתכוונים למנוע אסון מדעי

הרמטכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל אייל זמיר: עוברים לשלב הבא במערכה; 60% ממשגרי הטילים הושמדו

חיל האוויר השלים את גל התקיפות ה-13 בטהרן; בצה"ל מעריכים כי 60% מיכולות הירי של איראן הושמדו ● נאט"ו: הגברנו את ההגנה נגד טילים במדינות הברית • צה"ל בהודעת פינוי חריגה לשכונות שלמות בדאחיה, שהתרחבה גם לאזור הבקעא • איראן תקפה את אזרבייג'אן: שניים נפגעו • עדכונים שוטפים 

בנין ידיעות אחרונות ראשון לציון / צילום: כדיה לוי

בצל המלחמה: עובדים בידיעות אחרונות ובוואלה נדרשו לממש ימי חופש

עובדים שאינם חיוניים לסיקור המלחמה התבקשו לממש ימי חופש ● בידיעות אחרונות מדובר במספר עובדים ברוטציה, בעוד בוואלה מעל לעשרה עובדים הוצאו לחופשה במהלך שנעשה ללא שיתוף הוועד

אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

אפקט המלחמה: השמרנות של בנק ישראל שוב הוכיחה את עצמה

בנק ישראל לא נכנע ללחצים להוריד ריבית ● למי שאגת הארי מעוררת געגועים ● ובממשלה שוב מנותקים משוק העבודה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מי זכאי לדירה? / צילום: Shutterstock

התגרשו וחזרו להתגורר יחד באותו היום, אז מי יהיה זכאי לדירה?

בני זוג פנו לבית הדין הרבני לצורך גירושין, השלימו את הליך הגט, ושבו לביתם המשותף עוד באותו היום, מבלי ליידע את סביבתם, לרבות ילדיהם ומכריהם, על כך שהתגרשו ● כאשר נפרדו בשנית, התעוררה השאלה בדבר תוקפו של הסכם הגירושין אשר לא יושם בפועל