גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרשות לאיסור הלבנת הון מזהירה: אלה הדגלים האדומים לזיהוי הונאות קריפטו

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מפרסמת מסמך מקיף המתריע מפני התרחבות ההונאות, מתקפות הכופרה ומימון טרור דרך נכסים וירטואליים ● המסמך מופץ על רקע שנת שיא בהיקף הפעילות הפלילית ומפרט אינדיקציות לזיהוי פעילות חשודה בזירות מסחר, ארנקים וכספומטים לקריפטו

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

בשנים האחרונות נחשפו מספר מגמות ותופעות פשיעה בעלות השלכה ישירה על סיכוני הלבנת הון ומימון טרור באמצעות נכסים וירטואליים. בין היתר מדובר בשימוש מוגבר של גורמי פשיעה, מלביני הון ומממני טרור במטבעות יציבים (Stable Coins), גידול בהיקפי הונאות כלפי משקיעים בנכסים וירטואליים והלבנת ההון המופק מההונאות, שינוי באופן ריבוד הנכסים הווירטואליים שהתקבלו מעבירה, העלמת הכנסות מפעילות בנכסים וירטואליים ועוד.

בעלי חברות ארנק? מתי חל מס שולי של כ-50% ומתי מס חברות של 23%
המהלך של רשות ניירות ערך שירחיב את האכיפה למנהלים בחברות פרטיות

בנוסף, מממני טרור החלו לעשות שימוש בפלטפורמות וטכנולוגיות חדשניות, כגון פלטפורמות מסחר בין עמיתים (P2P) יישומי כלכלה מבוזרת (DeFi) ומסחר באמצעות בוטים בפלטפורמות חברתיות. היות שאלה אינן חוסות בהכרח תחת משטרי איסור הלבנת הון ומימון טרור, הן בעלות פוטנציאל לניצול לרעה על-ידי גורמים עברייניים ומציבות גם הן אתגרים משמעותיים בפני רשויות החוק והאכיפה ברחבי העולם.

על-פי נתוני חברות לניתוח בלוקצ'יין, שנת 2024 הייתה ככל הנראה שנת שיא בהיקף הנכסים הווירטואליים המעורבים בפעילות פלילית, כאשר בשנים האחרונות נרשם גידול שנתי ממוצע של כ-25%. ההערכות הראשוניות נעות סביב היקף פעילות פלילית בסך 40-45 מיליארד דולר, אולם ניסיון השנים הקודמות מלמד כי נתון זה צפוי להתעדכן כלפי מעלה עקב זיהוי בדיעבד של כתובות ארנק נוספות המשויכות לפעילות פלילית. רשתות הבלוקצ'יין המובילות בהיקפי הפעילות הפלילית היו TRON, ואחריה Ethereum ו-Bitcoin.

נתונים אלה ונוספים מתפרסמים היום (ד') במסמך רשימת "דגלים אדומים" לסיכוני הלבנת הון בעולם הנכסים הווירטואליים (קריפטו), שמפרסמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, במטרה להעלות את המודעות לסיכונים ולסייע לגופים המדווחים לזהות פעילות הנקשרת לתופעה.

הונאות קריפטו במיליארדי דולרים

שוק הנכסים הווירטואליים נמצא בעיצומה של תנופה מחודשת עם שווי שוק מוערך של טריליוני דולרים, מחזורי מסחר המגיעים עד מאות מיליארדי דולר ביום, ואימוץ גובר מצד הציבור הרחב והמוסדות הפיננסים המסורתיים. שוק זה מאופיין בצמיחה מהירה, חדשנות טכנולוגית ומגוון רחב של יישומים, וטומן בחובו פוטנציאל מהותי לקידום יעילות והכלה פיננסית. התפתחויות אלה מלוות בסיכונים ייחודיים, ובכללם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, אשר נובעים בין היתר ממאפייני הטכנולוגיה, היות שהפעילות חוצת גבולות ולעתים נטולת גבולות גאוגרפיים וקצב השינויים המהיר.

המסמך שמפרסמת הרשות מציג את מגמות הפשיעה, הלבנת הון ומימון טרור והתפתחויות שונות שעלולות להיות מלוות בסיכוני הלבנת הון ומימון טרור.

חלק ניכר מפעילות הפשיעה והלבנת הון המערבת נכסים וירטואליים מקושרת להונאות מסוגים שונים, כאשר במקרים מסוימים הפעילות בנכסים משמשת לביצוע ההונאה, ואילו באחרים היא משמשת כאמצעי להלבנת ההון. היקפי התופעה משמעותיים, נאמדים בעשרות מיליארדי דולרים בשנים האחרונות ונמצאים במגמת עלייה. על-פי נתונים שפרסם ה-FBI, היקף ההונאות בנכסים וירטואליים בארה"ב בלבד עמד על כ-9 מיליארד דולר בשנת 2024, עלייה של 66% לעומת שנת 2023.

בתרחיש טיפוסי של הונאה מסוג זה, נוכל יאתר קורבן פוטנציאלי ברשתות חברתיות, באפליקציות מסרים מיידיים ובפלטפורמות מקוונות באמצעות פרסומות המבטיחות הזדמנויות השקעה בעלות תשואה גבוהה. נוכלים מתחזים כמשקיעים מנוסים בתחום הנכסים הווירטואליים ואף יוצרים לשם כך זהות בדויה ברשתות החברתיות, לעתים תוך שימוש בדמות פיקטיבית של גורם מפורסם, על-מנת ליצור אמינות להצעת ההשקעה.

לאחר ביסוס קשרי אמון עם הקורבן, ישכנע הנוכל את הקורבן להעביר סכומי כסף להשקעה בנכסים וירטואליים, ולהעבירם לכתובות ארנק בשליטת הנוכל, אשר מוצגות כשייכות לפלטפורמת מסחר או כהשקעה לגיטימית. במקרים אחרים, כדי להימנע מחשיפה, יונחה הקורבן למשוך מזומן ולרכוש את הנכסים הווירטואליים באמצעות כספומט של נכסים וירטואליים.

על-מנת לשמר את אמון הקורבן ולעודד "השקעות" נוספות, עשוי הנוכל להציג דיווחים ודפי חשבון כוזבים, המראים רווחים מההשקעות הפיקטיביות. בשלב מסוים, כאשר הקורבן מעביר סכומי כסף משמעותיים, לעתים מאות אלפי שקלים, או מסרב להעביר כספים נוספים, הנוכל ינתק קשר וייעלם. במקרים אחרים הוא ינסה לשכנע את הקורבן שעל-מנת לפדות את רווחי ההשקעה עליו להעביר סכום נוסף כתשלום מס. תרחיש נוסף הוא שהנוכל יתחזה לגורם המציע סיוע בהשבת הכספים בתמורה לתשלום.

בדיקת הרשות לאיסור הלבנת הון מעלה כי תופעה זו בולטת גם בישראל. בנוסף, זוהו מקרים בהם הנוכל משתלט על המחשב או מכשיר הטלפון של הקורבן, מקבל באמצעותם גישה לחשבון הבנק או פרטי האשראי שלו ומבצע רכישות של נכסים וירטואליים, המועברים לאחר הרכישה לכתובות ארנק של הנוכל.

אחד המקרים המשמעותיים של הונאת משקיעים שנחשפה הייתה של מנכ"ל בנק בקנזס שנידון בשנת 2023 נידון ל-24 שנות מאסר, לאחר שמעל ב-47 מיליון דולר מכספי הבנק והעביר אותם לנוכלים במסגרת הונאת השקעה בנכסים וירטואליים. חקירת הפרשה העלתה כי המנכ"ל, שעבד במשך שלושה עשורים בבנק, החל לבצע השקעות בנכסים וירטואליים מכספו הפרטי, לאחר שקיבל בדצמבר 2022 הודעה מגורם לא מזוהה באפליקציית מסרים מיידים.

הקשר, שהחל לכאורה בהודעה תמימה שנשלחה בטעות למען הלא נכון, התפתח במהרה, ובתוך זמן קצר עברו הצדדים לדיונים על השקעות. בשיאה של ההונאה, במאי 2023, הוא הורה לעובדיו להעביר מיליוני דולרים מפיקדונות הבנק, ובתקופה קצרה יחסית של שמונה שבועות הוא הצליח להעביר עשרות מיליוני דולרים מכספי הבנק אל הנוכלים. המעילה הובילה לקריסתו של הבנק זמן קצר לאחר מכן ולפגיעה קשה בבעלי המניות ובחוסכים.

סכומי כופרה ששולמו שברו שיאים חדשים

מסקירת הרשות לאיסור הלבנת הון עולה כי מתקפות כופרה ממשיכות להוות איום משמעותי, אף כי פעולות אכיפת חוק ברחבי העולם הצליחו במידה מסוימת לבלום את התגברות התופעה.

על-פי נתונים שפרסמה ממשלת ארה"ב, בשנת 2024 נרשמה עלייה של כ-15% במספר המתקפות ביחס לשנה הקודמת, עלייה מתונה יחסית ל-77% עלייה שנרשמה בשנת 2023. היקף המתקפות בארה"ב היווה כ-50% מהפעילות העולמית, ואילו המזרח התיכון היווה כ-5% מהפעילות הגלובלית בשנת 2024, נתון שנותר ללא שינוי ביחס לשנה הקודמת. מרבית המתקפות התמקדו במגזרי השירותים המסחריים, הייצור, הטכנולוגיה והתקשורת.

למרות מאמצי האכיפה, סכומי הכופר שברו בשנת 2024 שיאים חדשים, כפי שממחיש התשלום חסר התקדים של כ-75 מיליון דולר ששולם לקבוצת הכופרה Dark Angels. אף שביטקוין נותר המטבע העיקרי לתשלומי כופר ראשוניים, ממצאי המעקב אחר תנועת הכספים מצביעים על כך שחלק ניכר מהם מומר בהמשך לנכסים וירטואליים אחרים לצורך הסוואת מקורם.

עוד עולה מסקירת הרשות כי בשל היבטי המיסוי המורכבים של נכסים וירטואליים, עלולים נכסים אלה להוות כלי אטרקטיבי עבור מעלימי מס המבקשים להסתיר את הונם תוך עקיפת המערכת הבנקאית המסורתית.

הפעילויות הנפוצות להתחמקות מדיווח לרשויות המס כוללות שימוש בזירות מסחר זרות הפועלות בתחומי שיפוט בהן הרגולציה אינה עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים או שרמת הפיקוח בהם רופפת, ניצול זהויות בדויות וניסיונות להסוות עסקאות בנכסים וירטואליים כהוצאה עסקית. בנוסף, נעשה שימוש בטכניקות מתקדמות להסתרת מקור הכספים, דוגמת שירותי ערבול(Mixers), וכן נרשמו מקרים של העלמות מס סביב רווחים מנכסים דיגיטליים ייחודיים דוגמת NFT.

שירותי הלבנת הון מקצועיים

דרך נוספת לניצול זירת הקריפטו להלבנת הון נעשית באמצעות מלביני הון מקצועיים המנצלים את האפשרויות המגוונות שמספקת פעילות בנכסים וירטואליים כדי להלבין כספי פשיעה, בין אם הון שהופק בעבירות ומקורו בתווך המקוון ובין אם הון שהופק בתווך שאינו מקוון. גורמים עברייניים, כגון פושעי סייבר וסוחרי סמים ברשת האפלה, פונים בתדירות הולכת גוברת לשירותיהם של מלביני הון מקצועיים הפועלים בתחום הנכסים הווירטואליים, כדי לטשטש את עקבותיהם ולהסוות את מקור כספי הפשיעה.

בין הפעילויות הנוספות שזוהו צוין גם שימוש גובר בכספומטים למטבעות וירטואליים (Crypto ATMs), מכשירים פיזיים המאפשרים לציבור הרחב לרכוש או למכור נכסים וירטואליים באמצעות מזומן או כרטיס אשראי להונאות, הלבנת הון ומימון טרור, עקב היכולת לפעול במזומן וכן לאור מקרים בהם השירות ניתן ללא הזדהות מלאה, ובאופן שאינו מחייב מעורבות של בנק או גוף פיננסי מפוקח.

רשימת הדגלים האדומים

על רקע הסיכונים, גיבשה הרשות לאיסור הלבנת הון את "הדגלים האדומים", שאמורים לשפר את היכולת של המגזר הפיננסי לזהות ולהתריע אודות הפעילויות המפורטות ברשימה.

בין הדגלים הללו קיימים אינדיקטורים לגבי הפעולה בנכס וירטואלי שאמורים לעורר חשש, בהם פעילות בהיקף גבוה, אשר לאחר מכן נותרת בארנק לתקופה ארוכה ללא ביצוע פעולות נוספות; פעילות מורכבת בהיקפים גבוהים, המבוצעת במהירות ובמספר רב של כתובות ארנק, באופן הנראה כי ההוראות ניתנות באופן אוטומטי; הפקדה של כספים או מטבעות לזירה מסחר, קנייה של מטבעות ומיד העברתם לארנק פרטי (שימוש בזירה כ"מיקסר").

אינדיקטורים לגבי זירות מסחר זר בלתי מפוקחות/משטר ציות לקוי כוללים בין היתר מקרים בהם הזירה אינה מבצעת הליכי זיהוי לקוח, מאפשרת פתיחת חשבון עם מידע בסיסי בלבד, כגון כתובת אימייל וסיסמה; או כאשר היקף משמעותי של העברות נכסים וירטואליים המגיעות לזירה מכתובות הקשורות למקורות פליליים, כגון התקפות כופרה, הימורים, הונאות, מימון טרור ושווקי הרשת האפלה ועוד.

הרשות הוסיפה גם אינדיקטורים לגבי זירות מסחר הפועלות במדינות בעלות סיכון גבוה, כאשר זירת המסחר רשומה במדינה הנמצאת תחת סנקציות בינלאומיות, מבצעת מסחר בהיקף גבוה במטבעות פיאט ממדינות הנתונות לסנקציות או פועלת במדינה בה משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור חלש, מבנה הבעלות (של הזירה) סבוך או מורכב וכולל חברות הרשומות במקלטי מס ועוד.

עוד כתבות

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים