גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הנפקה היא לא מטרה בפני עצמה": מאחורי הקלעים של האקזיט הרביעי בגודלו אי פעם

חברת התוכנה ServiceNow הודיעה אתמול על רכישת חברת הסייבר ארמיס בכ־8 מיליארד דולר - האקזיט הרביעי בגודלו שנרשם בישראל אי פעם ● יבגני דיברוב, מנכ"ל ומייסד־שותף של ארמיס, ופבלו שטרן, סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת תהליכים טכנולוגיים ב־ServiceNow, חושפים בראיון לגלובס איך נסגרה העסקה

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס
יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

אתמול (ג'), רגע לפני תום שנת 2025, הוכרז אחד מהאקזיטים הגדולים בתולדות ההייטק הישראלי: חברת התוכנה האמריקאית ServiceNow הודיעה על רכישת חברת הסייבר הישראלית ארמיס בעסקה שמוערכת בכ־8 מיליארד דולר, מה שמציב אותה כאקזיט הרביעי בגודלו שנרשם בישראל אי פעם, לאחר שבשנה החולפת נקטף השיא גם של המקום הראשון וגם של המקום השני - עם וויז וסייברארק.

עבור ארמיס, שעד לא מזמן דיברה בגלוי על הנפקה אפשרית בשנים הקרובות, מדובר בשינוי מסלול חד. עבור ServiceNow, זו אחת העסקאות המשמעותיות שביצעה עד כה והימור רציני בתחום אבטחת הסייבר.

האקזיט הרביעי בגודלו אי פעם: ארמיס הישראלית נמכרת
הנתון החריג שמראה: מספר העובדים בהייטק הישראלי בירידה

ServiceNow היא כיום אחת מחברות התוכנה הארגוניות הגדולות בעולם. החברה האמריקאית, שהוקמה בשנת 2003 והונפקה ב־2012, בנתה את מעמדה כפלטפורמת ליבה לניהול תהליכים בארגונים גדולים, תחילה בעולמות ה־IT (טכנולוגיות מידע)ֿ ובהמשך גם בתחומי תפעול, משאבי אנוש, אוטומציה וניהול סיכונים. כיום היא נסחרת לפי שווי שוק של יותר מ־160 מיליארד דולר, ומשרתת אלפי לקוחות, בהם רוב החברות במדד פורצ'ן 500. בשנים האחרונות הרחיבה החברה את פעילותה באמצעות שורה ארוכה של רכישות ממוקדות, בהן גם מספר חברות ישראליות, כחלק מאסטרטגיה שמבקשת להעמיק את אחיזתה בלב הפעילות הארגונית. אבל במובן הזה, רכישת ארמיס חריגה גם בגודל שלה, וגם בהיקף האחריות שהיא מעבירה לסטארט־אפ ישראלי בתוך מערכת שכאמור כבר משרתת אלפי ארגונים גלובליים.

נפגשו שוב ושוב אצל אותם לקוחות

לפי השניים, הקשר בין שתי החברות הולך מספר שנים אחורה. במשך תקופה ארוכה, שתי החברות פשוט נפגשו שוב ושוב אצל אותם לקוחות: ארגונים גדולים, תשתיות קריטיות, גופים ממשלתיים וחברות גלובליות. ״נפגשנו קודם כל אצל הלקוחות", אומר לגלובס פבלו שטרן. ״ראינו ארגונים שמשתמשים גם בארמיס וגם ב־ServiceNow. זה התחיל מאינטגרציות נקודתיות, בעיקר בעולמות ה־OT, אבל עם הזמן הבנו שהצורך רחב יותר״.

גם מהצד של ארמיס, החיבור נולד מהשטח. ״לקוחות אמרו לנו בצורה מאוד ברורה- החיבור עובד, אבל הוא לא מספיק עמוק", אומר יבגני דיברוב. ״הם רצו לא רק לראות סיכון, אלא לדעת מי בארגון צריך לטפל בו, איך ובאיזה סדר עדיפויות״. אבל בשלב הזה, אף אחד מהצדדים לא דיבר על רכישה. עבור ServiceNow, בחינה של שיתופי פעולה ורכישות היא תמיד חלק מתהליך מתמשך.

״אנחנו כל הזמן מסתכלים איפה הלקוחות שלנו נמצאים ואיפה יש פערים בפלטפורמה", אומר שטרן. ״אבטחת סייבר, ובמיוחד ניהול חשיפה של תשתיות קריטיות, הפכה בשנים האחרונות לנושא שמגיע ישירות לשולחן ההנהלה והדירקטוריון״. בארמיס, לעומת זאת, המסלול נראה ברור יותר. החברה דיברה בגלוי על הנפקה אפשרית בשנים הקרובות, והשקיעה בהתאם.

מה קרה לחלום ההנפקה?
״הנפקה הייתה יעד אמיתי", אומר דיברוב. ״השקענו בצמיחה, בנינו תוכנית פיננסית, והיינו לגמרי על המסלול הזה״. אבל מבחינתו, זה לא היה מסלול יחיד. ״בסוף, כמנכ״ל, אתה חייב לבחון כל הזמן את האפשרויות סביבך", הוא אומר.

״לא להתאהב בתרחיש אחד, אלא לשאול מה באמת מאפשר לבנות עסק גדול יותר״. ואז, השיחות עם ServiceNow הציבו חלופה כזו. לא כ״אקזיט מהיר״, אלא כאפשרות לשנות קצב. ״הצבנו לעצמנו מטרות מאוד ברורות,״ מסביר דיברוב. ״להגיע למיליארד דולר בקצב הכנסות שנתי בתוך כמה שנים. כשאתה מבין שעם פלטפורמה כמו ServiceNow, שיש לה נוכחות כמעט בכל ארגון גלובלי גדול, אפשר להגיע לשם מהר יותר, אתה חייב לעצור ולחשוב״.

גם בצד של ServiceNow, ההחלטה לא מתוארת כמהלך חד. ״לא היה רגע אחד שבו אמרנו: עכשיו זו רכישה,״ אומר שטרן. ״ידענו כבר כמה שנים שיש כאן התאמה. בחודשים האחרונים השיחות פשוט האיצו״.

לוודא שמה שעבד עד עכשיו יעבוד גם בקנה מידה גדול

ועדיין, מיזוג בין סטארט־אפ ישראלי שצמח במהירות לבין תאגיד אמריקאי גדול אינו תהליך פשוט. שני הצדדים לא מנסים להציג אותו ככזה. ״יש הרבה עבודה לעשות, וזה ייקח זמן״, אומר שטרן. ״יש חיבור בין מוצרים, בין צוותים, בין דרכי עבודה״.

דיברוב מתאר זאת בצורה דומה. ״אין כאן פחד, אבל יש מורכבות. צריך לחבר מערכות, ליישר קווים, ולוודא שהדברים שעבדו עד עכשיו ממשיכים לעבוד גם בקנה מידה גדול יותר. שני הצדדים מוסיפים כי זו לא שאלה של אם, אלא של ביצוע.

הטון שבו השניים מדברים על המיזוג כמעט מאופק. אין בו אופוריה של ״אקזיט חלומי״, אבל גם לא זהירות יתר. ארמיס, לפי השיחה, לא אמורה להיבלע בתוך ServiceNow, אלא להפוך לחלק מרכזי מפעילות האבטחה שלה. ״המטרה היא להמשיך את הצמיחה, לא לעצור אותה״, אומר שטרן. עבור דיברוב, המכירה לא מוצגת כסיום פרק. ״הנפקה הייתה חלום״, הוא אומר, ״אבל היא לא מטרה בפני עצמה. המטרה היא לבנות עסק משמעותי, עם השפעה אמיתית על הדרך שבה ארגונים מנהלים סייבר״.

תהליך שייבנה בהדרגה

כעת, שני הצדדים מפנים את המבט קדימה. ב־ServiceNow מדגישים שהמטרה בטווח הקרוב היא לשמר את קצב הפעילות של ארמיס ולא לשנות את אופן העבודה שלה. ״המטרה שלנו היא להמשיך עם הלקוחות הקיימים ועם המומנטום שנבנה", אומר שטרן. גם דיברוב מדבר על מה שאמור לקרות אחרי העסקה. ״יש כאן הרבה עבודה", הוא אומר. ״חיבור בין מערכות, בין צוותים ובין מוצרים. זה ייקח זמן, אבל הכיוון ברור״.

לדבריו, השאיפה היא להפוך את החיבור בין שתי החברות לבסיס של פעילות הסייבר בארגונים גדולים: ״להיות שכבת היסוד של תוכנית הסייבר של הלקוחות, לא פתרון נקודתי״. שטרן מסכם את הציפיות בזהירות דומה. ״אנחנו לא רואים בזה מהלך חד־פעמי", הוא אומר. ״זה תהליך שצריך להיבנות בהדרגה, ולהוכיח את עצמו דרך הערך שהוא מביא ללקוחות".

נכון להיום, מבחינת שני הצדדים, העסקה אמנם מסמנת שינוי כיוון, אבל עיקר המבחן עוד לפניהם. לא בשווי העסקה, אלא ביכולת לתרגם את החיבור ביניהם לעבודה יומיומית שתעמוד בציפיות שנוצרו סביבו.

עוד כתבות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

בארקיע הכל אזל, אל על הודיעה על היעדים: איך אפשר לחזור לישראל?

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות, בארקיע נוקטים בגישה שונה ומאפשרים לציבור הרחב לרכוש כרטיסים

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

עשן שחור מיתמר מבניין שנפגע מתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון / צילום: ap, Mohammad Zaatari

צה"ל תקף בכיר בחיזבאללה בדאחיה בביירות

איראן תוקפת את מתקני הנפט של סעודיה ● האמריקאים עומדים לצד ישראל, מקור ביטחוני: "מבצע בלבנון עשוי לכלול כניסה קרקעית" ● אחרי הירי: מדינת לבנון מנסה למנוע הסלמה ● טראמפ: המלחמה באיראן עשויה להימשך עד חמישה שבועות ● הרמטכ"ל: חיזבאללה פתח במערכה, כל אויב שיאיים על ביטחוננו ישלם מחיר כבד ● עדכונים שוטפים

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קופצת? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם העיניים לוול סטריט: איך יגיבו השווקים מעבר לים לתקיפה באיראן

לא רק המשקיעים בבורסה בת"א צפויים להגיב בפתיחת שבוע המסחר לתקיפה, שבה לוקחת חלק גם ארה"ב ● כיצד יושפעו ממנה מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

בצל המלחמה: יצרנית הכוונות מקיבוץ יגור הונפקה לפי שווי של 640 מיליון שקל

יצרנית הכוונות סמארט שוטר השלימה גיוס של 200 מיליון שקל, כחלק מהנפקה ראשונית של מניותיה ● במסגרת המהלך, בעלי המניות הזרים והמייסדים מכרו מניות בהיקף של כ-60 מיליון שקל ● וגם, עם כמה כסף נפגש האלוף במילואים ניצן אלון?

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע