יא–פינג (אבי) לי, הדיפלומטית הבכירה של טייוואן בתל אביב / צילום: באדיבות הנציגות הכלכלית והתרבותית של טייוואן בתל אביב
"טייוואן מעולם לא הייתה נתונה ללחץ והפעלת כוח בהיקף כזה. יש אלפי חדירות למרחב האווירי ותרגילים צבאיים בקרבת האי", אומרת יא־פינג (אבי) לי, ראשת הנציגות הכלכלית והתרבותית של טאיפיי בישראל, בראיון מיוחד. "בקורונה התמ"ג העולמי נפגע ב־5 טריליון דולר, וכעת מעריכים כי אם סין תממש את האיום ותפלוש לטייוואן - הנזק לתמ"ג העולמי יהיה 10 טריליון דולר. יידרשו שלושה עשורים לשיקום שרשרת האספקה של השבבים".
לא ניתן להפריז בחשיבותה של טייוואן לתעשיית הטכנולוגיה בכלל והבינה המלאכותית בפרט. פלישה סינית לטייוואן תהיה הרת גורל לכלכלה העולמית. ענקית ייצור השבבים TSMC, חברת הדגל הטייוואנית, גרפה 72%-68% מכלל הכנסות תעשיית השבבים העולמית בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025, לפי נתוני חברת המחקר Counterpoint. במקום השני ניצבה סמסונג הדרום־קוריאנית, עם 9%-7% בלבד.
סין רואה בטייוואן חלק בלתי נפרד ממנה, מה שמכונה "עקרון סין אחת". בתום מלחמת האזרחים ב־1949 ממשלת הקומינטנג המובסת נסוגה לאי והקימה את הרפובליקה הסינית. הקומוניסטים השתלטו על מלוא סין היבשתית והקימו את הרפובליקה העממית. בייג'ינג, הנשיא שי ג'ינפינג ואנשיו - לא מוותרים.
בצל העיקרון המנחה של בייג'ינג ושי, התרגילים הצבאיים המרובים במרחב האי וההתעצמות הביטחונית הסינית, יש חשש מהותי כי בעתיד הנראה לעין - ייתכן אף עד 2027 - תפלוש סין לטייוואן כדי "להשיבה לחיק המולדת".
יש מי שסבורים כי סין היא גם אחת הסיבות המרכזיות שמאז חזרת דונלד טראמפ לבית הלבן בינואר הוא הוביל הפסקות אש והסכמי שלום בעולם, במזרח התיכון, בתת־היבשת ההודית ובאפריקה. לצד שאיפתו לזכות בפרס נובל לשלום, וושינגטון רוצה לפנות את הדרך כדי להתמקד במה שנתפס כאיום החמור ביותר על האינטרסים האמריקאים, מבית ומחוץ.
"השאיפה של סין לא תסתיים בטייוואן, זו פשוט מטרה ראשונה בדרך לשבש את הסדר העולמי", אומרת לי. "לגבי לוח הזמנים לתקיפה סין שואפת לעקוף ב־2029 את ארה"ב כמעצמה, אז בדרך היא צריכה להשתלט על טייוואן. אנחנו צריכים להרתיע מפני זאת. אנחנו בשלב רגיש וצריכים תמיכה עולמית".
"כמו בריונות בבית הספר"
כמו לרוב המוחלט של ארצות העולם גם לישראל אין יחסים דיפלומטיים עם טייוואן, בשל מדיניות סין ששוללת את קיומה כמדינה. אבל הנציגות הטייואנית כאן נפתחה ב־1993, ולמעט המונח הפורמלי שגרירה, לי מכהנת כשגרירה לכל דבר ועניין. "המדיניות הסינית מביאה למגבלות במגעים בין טייוואן לבין מדינות ברמה הפורמלית, אבל אנחנו מזהים יותר ממשלות פתוחות למפגשים בדרגים בכירים", היא אומרת.
לאחרונה שני אירועים שפכו אור על היחסים וגם על אי־שביעות הרצון הסינית. בספטמבר ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), יו"ר אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל־טייוואן, הוביל משלחת לטאיפיי, ולפני כשבועיים דווח ברויטרס כי סגן שר החוץ הטייוואני פרנסואה וו ביקר בארץ.
בשני המקרים בשגרירות סין בתל אביב לא ראו זאת בעין יפה. על טופורובסקי הם איימו, לא פחות, כי "אם הוא לא ירוסן, הוא ייפול ויתנפץ לרסיסים על סף התהום". בנוגע לביקור וו מסרו כי הם "מתנגדים בתוקף לכל צורה של חילופי ביקורים רשמיים של רשויות טייוואן, שמפרות קשות את עקרון סין אחת". לי מציינת כי "לא היה אישור רשמי של הביקור".
לדבריה, "במקרים של ישראל הסינים עשויים לזעום מביקור של חבר כנסת, אבל מבחינתנו ידידינו הם כמו משפחה. הסינים לא רוצים שאפילו תייר יבקר בטייוואן, זה כמו בריונות בבית ספר".
את חושבת שסין היא איום גם על ישראל?
"אתה חושב שסין היא איום כשארה"ב מכריזה שהיא האחראית לאספקה צבאית לאיראן?".
כפי שמציינת לי, מערכת היחסים הבילטרלית של סין ואיראן היא משמעותית. בייג'ינג היא לקוחה של יותר מ־90% מהנפט המיוצא מאיראן, ואילו סין מספקת למשטר האייתוללות - לפי דיווחים בתקשורת ואף הכרזות של וושינגטון - טכנולוגיות צבאיות כמו מערכות הגנה אווירית ודלקים לטילים בליסטיים.
סין אומנם מנהלת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, אבל לאורך המלחמה השתקף עד כמה היא מקורבת לאיראן ושלוחותיה. כך, למשל, אמצעי לחימה מתוצרת סינית נמצאו בהיקפי ענק בידי חמאס וחיזבאללה. אף שסביר מאוד כי לכל הפחות חלק מהנשק הגיע דרך איראן, אלה היקפים שבהם קשה להאמין כי בבייג'ינג לא היו מודעים לכתובת האמיתית. בה בעת משרד החוץ הסיני הרבה לגנות את ישראל.
הפריחה ביחסים, גם אם לא במספרים חסרי תקדים ברמה הבינלאומית, באה לידי ביטוי גם בנתוני הסחר והתיירות. בעשרת החודשים הראשונים של השנה חלה צמיחה של 38% בסחר בין המדינות לכ־2.7 מיליארד דולר. כך לפי נתוני טאיפיי, שגם מראים כי הסקטורים המובילים הם מכונות, שבבים, ציוד רפואי ואלקטרוניקה. בד בבד, לטייוואן נכנסו בתקופה הזו כ־15 אלף תיירים ישראלים, מספר שכמעט שווה לימי טרום מגפת הקורונה.
"שתי המדינות הן גורם קריטי בקדמה העולמית", מדגישה נציגת טייוואן. "טייוואן חזקה בייצור להייטק, וחברות רבות שואפות להתחזק בענפי הדיפטק והטכנולוגיות המתקדמות, שבהם ישראל שחקנית חשובה. כשאנחנו מביטים על עתיד ה־AI, ישראל היא אומת הסטארט־אפ וטייוואן טובה בסקייל־אפ. ישראל טובה בלהביא מ־0 ל־1 ואנחנו בלקחת 1 אל אינסוף. הפוטנציאל הוא מעבר לדמיון. בעידן ה־AI האלגוריתמים יהיו המפתח לתחרות בין המדינות".
"שותפות בערכים"
לי, בעלת תואר ראשון בשפות זרות וספרות מאוניברסיטת צ'ינג־חואה הלאומית בשינג'ו, הצטרפה למשרד החוץ הטייוואני ב־2002. היא מילאה שורת תפקידים, האחרון שבהם היה סגנית מנהל אגף מערב אסיה ואפריקה לפני ארבע שנים. משם היא עברה לתל אביב. "ישראל הפכה לבית השני שלי. האופי שונה, אתם ישירים ורעשנים, אנחנו יותר שקטים . אנחנו הדיפלומטים נוהגים להגיד בצחוק שהישראלים עוברים מלחמות, בחירות, אבל סעודות השבת הן רבות פי כמה".
העמדות הפרו־ישראליות של ממשלת טייוואן לא נסתרות. ביטוי מובהק היה ב־11 באוקטובר 2023 כשמגדל טאיפיי 101, הגבוה במדינה, הואר בצבעי כחול־לבן. לי מספרת על הפעילות עם ארגוני חברה אזרחית ועיריות בישראל מאז פרוץ המלחמה, בין היתר עם מרכז חוסן בקיבוץ פלמחים, עבודה עם ISRAID למתן סיוע לקיבוצים שרוצים לחזור ואספקת ציוד איתור לזק"א. "מבחינתנו, זה מסר לחברים שלנו, להגיד שאתם לא לבד. אנחנו מרגישים שטייוואן וישראל נפרדות בגאוגרפיה, אבל שותפות בערכים. חשוב שדמוקרטיות קטנות יעבדו יחד".
מהי דעת הקהל הטייוואנית על ישראל?
"חיובית מאוד, מסיבות רבות. הברורה ביותר שבעיני כל טייוואני היא ששתי המדינות הן דמוקרטיות במרחבים גאו־פוליטיים קשים. אתם מחויבים לחירות ורודפים אחרי הקדמה הטכנולוגית. לשנינו שכנים בעייתיים, ואתם מודל להשראה. ב־7 באוקטובר ראינו מאבק בין ציביליזציות, וגם בטייוואן אנחנו נאבקים לשמור על דרך חיינו. אחת ממטרותיי העיקריות היא לקדם את הטיסות הישירות, שלא התממשו עד עתה בגלל הערכות כלכליות בישראל. האינטרס קיים, אבל צריך להתחיל מטיסות בתקופות מסוימות, ומשם להתקדם".
מה את ממליצה לחברות ישראליות שרוצות לפעול בטייוואן?
"יש לישראל שיתופי־פעולה בינלאומיים רבים, וכך גם לטייוואן, כולל אנבידיה, גוגל ואמזון. יש פערים תרבותיים בכל מקום, אבל העצה הטובה ביותר, משום שהישראלים ישירים מאוד, היא שבתחילת שיתוף־פעולה חייבים סבלנות. ברגע שהאמון נבנה עם הטייוואנים, זה הופך ליחסים ארוכי־טווח. אם ישנן חברות חדשנות והן רוצות לפתח אבטיפוס, הפנייה לטייוואן היא דבר טבעי, בזכות המהנדסים שלנו, שטובים מאוד בקידום התוצר באופן שתפור ללקוח".
אינטרס הדיפלומטים בישראל
נציגת טייוואן בישראל מציינת כי הזיכרון מהמלחמה הקרה הביא להתעוררות בינלאומית מהירה ברחבי העולם בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022. "זה המחיש כי כל מדינה עלולה למצוא עצמה מאוימת. אנחנו רואים את המלחמה באוקראינה, המערכה הרב־זירתית בישראל, המתקפות בים האדום וההשפעה על הסחר העולמי וכמובן המתרחש במרחב אסיה־פסיפיק".
מה טייוואן למדה מהמלחמה באוקראינה?
"זה שיעור מעורר להרבה טייוואנים. המסקנות שלנו הן שאנחנו מוכרחים לשמר שלום דרך כוח, לחזק את יכולות ההגנה ברכישה או פיתוח של מערכות נשק חכמות ומודרניות יותר, להתאים את עצמנו למלחמה ולהפוך את החברה לחזקה".
למרות הפריחה הבולטת של התעשיות הביטחוניות בישראל, שהגיעו אשתקד לשיא יצוא חדש של 14.795 מיליארד דולר, לי לא מציינת קשר בין התעשיות הביטחוניות לטייוואן, אם כי מספרת על הקשר בתחום הסייבר ההגנתי. "לצ'ק פוינט ורדוור יש צוותים שעוסקים בשיתוף־הפעולה האזרחי בסייבר הגנתי".
עוד היא אומרת כי "טייוואן מפתחת את T-Dome, קונספט של מערך רב־שכבתי. עדיין קיימת מגבלה בשיתוף־הפעולה הביטחוני, אבל הקונספט נשאב מכיפת ברזל. אינטנסיביות הטילים שלנו שנייה לישראל, אך אנחנו נדרשים לשפר את הבינה המלאכותית לצורך הגברת היעילות".
היית רוצה מערכת יחסים ביטחונית קרובה יותר?
"שגרירים באירופה ובאסיה יגידו כן לשאלה כזו, כי אתם מספקים מערכות נשק יעילות, מתקדמות ובמחיר טוב. לכן מדינות כמו גרמניה משפרות את הקשרים. זה אינטרס אחיד לכל הדיפלומטים שמוצבים בישראל".