גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אמנת הגרעין עומדת לפוג. האם היא תתחדש? "טראמפ רוצה להראות שבעל הבית השתגע"

מאז המלחמה הקרה הקפידו רוסיה וארה"ב להאריך בכל כמה שנים את האמנה שהגבילה את התחמשותן בנשק אטומי • כעת היא מתקרבת שוב לסיומה, והן יידרשו שוב לסוגיה • אלא שהפעם מארג האינטרסים השתנה: פוטין שקוע בבוץ האוקראיני, לטראמפ יש חזית מתעצמת מול סין, ושתי המדינות מנהלות עסקאות גרעיניות עם מדינות אחרות - שבכוחן לשנות את מאזן האימה ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

אמנת START / עיצוב: אלישע נדב
אמנת START / עיצוב: אלישע נדב

ב־5 בפברואר 2026 יגיע יום הדין. אחרי 16 שנה תגיע אמנת סטארט (START) לסיומה. זו אינה הפעם הראשונה שההסכם, שנחתם ב־1991 בין ארה"ב לרוסיה במטרה לצמצם את הנשק הגרעיני, מגיע אל תאריך התפוגה שלו. בכל פעם שזה קרה עד כה האריכו המעצמות את תוקפו; הפעם האחרונה הייתה ב־2011, אז הסכימו הנשיאים ברק אובמה ודמיטרי מדבדב על מגבלות בפריסת האיומים הגרעיניים, שכללו 700 טילים ומפציצים ו־1,550 ראשי קרב. האם הפעם, נוכח השינויים הגלובליים, ייחתם שוב ההסכם שאמור להציל את העולם מעצמו?

הודו עושה היסטוריה, והתחנה הגרעינית שחוזרת לפעול ביפן
המחיר של המלחמה עם איראן: האם לאמריקאים נגמרו המיירטים?

אמנת סטארט (Strategic Arms Reduction Treaty) גובשה בעקבות הרצון ההיסטורי של רוסיה וארה"ב להתקרב עם סיומה של המלחמה הקרה. זו הייתה הזדמנות לצמצם משמעותית את הנשק הגרעיני בעולם וגם את המשבר הכלכלי החמור בברית המועצות בשלהי ימיה. אלא שמאז עברו הרבה מים במיסיסיפי ובוולגה, ומארג האינטרסים של שתי המעצמות השתנה מן הקצה אל הקצה.

כרגע, לפחות למראית עין, רוסיה וארה"ב הביעו רצון להאריך את ההסכם. פוטין הציע בספטמבר האחרון להמשיך כשנה נוספת, וטראמפ השיב כעבור כחודש שזה "רעיון טוב" - אבל שום דבר מהותי לא קרה בשטח. יתרה מזאת, באותו החודש אף כתב טראמפ ברשת החברתית Truth: "כיוון שלמדינות אחרות יש תוכניות ניסוי, הוריתי למזכירות המלחמה לנסות את הנשקים הגרעיניים שלנו באופן שווה, והתהליך יתחיל באופן מיידי".

האישור לא איחר להגיע מהשטח כשפיט הגסת', מזכיר ההגנה האמריקאי, ששינה את שם המוסד למזכירות המלחמה, אמר בקולו כי ארה"ב תערוך ניסויים בנשקים גרעיניים "באופן שווה" למדינות אחרות. המושג מדינות אחרות הוא אמורפי למדי כשמדובר בנשקים גרעיניים. המעצמות ארה"ב, רוסיה וסין לא ביצעו ניסויים כאלה מאז שנות התשעים, למעט תרגילים שבהם וידאו כי היכולת קיימת, כמו בפריסה של טילים ללא שיגורם. בניגוד אליהן, קוריאה הצפונית כן עשתה זאת - הפעם האחרונה הידועה הייתה ב־3 בספטמבר 2017 במתקן התת־קרקעי פונגגייה־רי. המרוץ הגרעיני כבר אינו רק דו־קוטבי, וכשהאיומים צצים מכיוונים נוספים עולה השאלה: האם ארה"ב באמת יכולה להרשות לעצמה להגביל את עצמה בחימוש הגרעיני?

רוסיה בינתיים מדברת אף היא בשני קולות. ב־10 בדצמבר מזכיר המועצה לביטחון לאומי סרגיי שויגו התריע כי "נותרו פחות מ־100 ימים" לסיום ההסכם, והבהיר כי חזרה לאמנה היא הזדמנות לעצור את "התנועה ההרסנית", שמתרחשת בימים אלה בתחום בקרת הנשק הגרעיני. "אנחנו מחכים לתגובה", ציין שויגו.

אלא שבינתיים התגובה הגיעה דווקא מהרמטכ"ל שלו, ולרי גרסימוב, שאמר בשבוע שעבר, על רקע איומיו של הגסת', כי "החל מפברואר 2026 לא יהיו מגבלות של אמנת סטארט". לדבריו, רוסיה דבקה בסעיפי ההסכם, אבל אם ארה"ב תחליט לחדש את הניסויים הגרעיניים - במוסקבה ינקטו צעדי תגמול.

אנה נמקוב, מומחית לרוסיה ומזרח אירופה מ־ICGS, לא מתרגשת מהאיומים. היא מאמינה כי פוטין תופס את האמנה כהסכם בינלאומי אמין וחיובי מבחינתו, ולכן גם היה הראשון שהציע להאריך אותו. "בניגוד לימי המלחמה הקרה שבה העולם היה דו־קוטבי ולברית המועצות היה חשוב להראות כל הזמן כי היא שווה לארה"ב, העולם היום הוא רב־קוטבי, לתפיסת פוטין. רוסיה לא רוצה להיכנס לתחרות עם ארה"ב, אלא למקד את מאמציה באיזון כוחות בינלאומי מורכב יותר".

צוללות גרעיניות בבסיס הצי הרוסי ב-2021. פוטין זקוק לגלולת הרגעה / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

בתוך איזון הכוחות הזה נזכיר כי פוטין שקוע עד צוואר במערכה מול אוקראינה, ומבחינתו חזרה לאמנת סטארט תהיה בגדר גלולת הרגעה במערכה המתפתחת. גם בוושינגטון מושפעים מהחזית הרוסית־אוקראינית, שם היו רוצים לראות הפסקת אש נרקמת, ואמנת סטארט יכולה לשמש כמנוף לחץ במשא־ומתן שיסלול את הדרך אליה.

"מלחמת הכוכבים" נותנת השראה לטראמפ

יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס, מאמין כי נשיא ארה"ב בסופו של דבר מחפש שלום ולא מלחמות. "טראמפ רוצה לצמצם נשק גרעיני ולא להגדיל אותו, אבל הוא מבין שיש תחרות משמעותית בשדה הזה מול סין ורוסיה. זו הסיבה להצהרות הלוחמניות של הגסת', שאומר למעשה כי אם הרוסים רוצים לצמצם את הגרעין אז גם האמריקאים יצמצמו, אבל אם הולכים לכיוון של פיתוח והגדלת הנשק הגרעיני, אז כך גם יפעלו בוושינגטון. ארה"ב תעשה את זה יותר גדול, יותר יקר ויותר מרשים".

דיין טוען כי טראמפ גם מבין שתוכנית "מלחמת הכוכבים", שהגה הנשיא המנוח רונלד רייגן, היא מהמהלכים שהביאו את ברית המועצות, בהנהגת גורבצ'וב, לקריסה. התוכנית הושקה ב־1983 בשם הרשמי "יוזמת ההגנה האסטרטגית", ומטרתה הייתה לפתח מערכת הגנה רב־שכבתית נגד טילים בליסטיים גרעיניים סובייטיים, כולל לוויינים שיצוידו במערכות לייזר. בפועל ברית המועצות התפרקה כעבור כמה שנים, הצורך התייתר והתוכנית נגנזה, לא לפני שוושינגטון כבר השקיעה בה כ־25 מיליארד דולר.

חיילים אמריקאים מאבטחים ראש נפץ גרעיני ב-2023. טראמפ יציג הצעה להארכת האמנה / צילום: ap, John Turner

אבל התוכנית כן השאירה אבק כוכבים בדמות השראה למיזם השאפתני של טראמפ "כיפת זהב", להגנה אווירית רב־שכבתית על ארה"ב, שתשלב מערכות זיהוי ויירוט שייפרסו בים, ביבשה ובחלל. רק שהפעם זה יקר יותר. טראמפ העריך את תקציב התוכנית שלו בכ־175 מיליארד דולר, אף שמשרד התקציבים של הקונגרס מתמחר אותו בכ־831 מיליארד דולר. הרצון האמריקאי לייצר מטרייה שתיירט איומים רבים, כולל כאלה בעלי ראש קרב גרעיני, מעיד כי בוושינגטון לא רואים תסריט אימה של שיגור טילים גרעיניים לעבר ארה"ב כמופרך.

טראמפ לא ישמח להודות בזה, אבל מבחינת כמות הנשקים הגרעיניים ארה"ב מפגרת כיום אחרי רוסיה. מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה כי מספר ראשי הקרב הגרעיניים, המאוחסנים והפרוסים, של רוסיה הוא כ־4,309, ואילו של ארה"ב - כ־3,700. במקום השלישי נמצאת סין עם 600 ראשי קרב, אמנם בפער גדול משתי הראשונות, אבל מתעצמת בתחום. איום מהותי כבר כיום על ארה"ב היא קוריאה הצפונית, עם כ־50 ראשים והטיל הבליסטי הוואסונג־15, שלפי פרסומים מסוגל לכסות את ארה"ב כולה.

"הדוקטרינה של טראמפ היא להגיד: אני אלפא מייל שלא מפחד לעשות שלום", מסביר ד"ר קובי ברדה, היסטוריון ומומחה גיאו־אסטרטגיה, המלמד במכון HIT שבחולון. "ארה"ב רוצה להתפנות לדאגות לבית, ולכן מנסה לייצר איומים לצורך הרתעה. אנחנו רואים את ריכוז הכוחות בוונצואלה, כזה שלא נראה עשרות שנים. בכל הנוגע לגרעין לא לחינם הגסת' בחר להתראיין דווקא בספרייה של רייגן, שבה אמר: זו זכותנו המלאה לבצע ניסויים גרעיניים. בממשל טראמפ בעצם רוצים להראות כי בעל הבית השתגע, כדי שבסוף כמה שפחות גופות חיילים יחזרו הביתה".

פוטין רואה בתחום מנוע לשיתופי־פעולה

תחום שבו ניכר כי ממשל טראמפ מגלה זהות אינטרסים עם זה של פוטין הוא ביצוא יכולות גרעיניות אזרחיות למדינות אחרות. למשל, אחד הצעדים המשמעותיים ביותר שנקט מול ערב הסעודית היה לספק לה תוכנית גרעין אזרחית שמבוססת על חברות אמריקאיות.

נשיא ארה''ב בוש האב ומנהיג ברית המועצות גורבצ'וב חותמים על האמנה ב-1991 במוסקבה. ''רצון להתקרבות בין המדינות'' / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מוסקבה רחוקה אף היא מלהפגין ריסון בכל הקשור ליצוא הידע הגרעיני שבידיה. סוכנות האטום הממלכתית של רוסיה, רוסאטום, היא הכוח המניע מאחורי תוכניות גרעין אזרחיות של מדינות במזרח התיכון - שישראל הייתה שמחה שלא יהיה ברשותן ידע שכזה.

כך, למשל, סוכנות האטום הרוסית דיווחה בחודש שעבר על 700 מומחים מטעמה שלוקחים חלק בהקמת שתי יחידות ייצור נוספות בתחנת הכוח הגרעינית של איראן בבושהר. גם טורקיה ומצרים זוכות לגב רוסי בכל הקשור לפיתוח הגרעין האזרחי. אצל ארדואן יחידת הייצור הראשונה בתחנת הכוח הגרעינית אקויו, שהרוסים מעורבים בהקמתה מאל"ף ועד ת"ו, צפויה להתחיל לפעול כבר בתחילת 2026, בתום עיכובים רבים.

במקביל א־סיסי ציין בנובמבר שלב משמעותי בהקמת תחנת הכוח הגרעינית אל־דבאה. בזמן שפוטין הצטרף בשידור ממוסקבה, חגגו המצרים את התקנת מכל הלחץ בכור, שכולל את הליבה (החלק שבו מתבצע תהליך הביקוע הגרעיני). היעד בסופו של תהליך הוא אספקת 4.8 ג'יגה־ואט חשמל למדינה.

מדובר ביכולות שאמנם מוגבלות כעת לתחום האזרחי, אבל בבוא היום עלולות לשמש מדינות גם כבסיס ידע שעליו יקומו יכולות גרעיניות צבאיות. אם חלילה תיווצר סיטואציה כזו, תפחת המוטיבציה של שתי המעצמות להגביל את פריסת הנשק הגרעיני שלהן. בתרחיש כזה, אם מדינה שותפה של מוסקבה תאיים על וושינגטון, או להפך, תוכל המעצמה נותנת החסות להשתמש באליבי הגנתי ולהרחיב את פריסת הנשקים שלה. חתימה על אמנת סטארט תגביל אותה - וזה מצב לא רצוי.

האם זו תהיה הדלת לנסיגה מהאמנה ופתח למרוץ גרעיני מחודש? נמקוב לא מאמינה. לדבריה, שלא כמו בתקופת ברית המועצות, שבה שאפו במוסקבה לנצח את ארה"ב בכל מרוץ, מחלל ועד גרעין, הנרטיב הרוסי הנוכחי הוא כזה שבו רוסיה כבר התעלתה על ארה"ב. בקרמלין מאמינים כי ארה"ב נסמכת על ברית נאט"ו, ואילו פוטין תופס את שותפותיו - סין, הודו ואיראן - כחזקות בהרבה מארה"ב ככוח גלובלי משותף.

"פוטין רואה בתחום הגרעיני מנוע לשיתופי־פעולה. זו גישה דומה מאוד לזו של ארדואן", היא מסבירה. "העיצומים המערביים הם שדחקו את מוסקבה לזרז ולהעמיק את היחסים הכלכליים, האסטרטגיים והצבאיים עם סין, הודו ואיראן. כפי שקרה לא פעם בעבר, התערבות מערבית במזרח יוצרת תוצאות הפוכות".

בסיכומו של דבר לשתי המעצמות החתומות על אמנת סטארט יש אינטרסים לכאן ולכאן, בעד ונגד: רוסיה טובעת בבוץ האוקראיני כמעט ארבע שנים, רוצה שקט גרעיני, אבל רוצה גם לשמור על הרתעה. ארה"ב רוצה גם היא להרתיע, אבל רוצה באותה המידה להפנות את מלוא תשומת ליבה לסין. לא מן הנמנע כי במהלך של הרגע האחרון, כדי לקרב את מוסקבה להפסקת אש עם אוקראינה, טראמפ יציג פתרון יצירתי להארכת הסטארט - בין שבאמצעות הארכה של שנה ובין שדרך יצירת אמנה מחודשת וממושכת, שאותה יוכל פוטין להציג כניצחון.

עוד כתבות

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים