גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשקיע שמאחורי האקזיט הענק חושף את נוסחת ההצלחה, ויש לו גם אזהרה לתעשיית הסייבר

טדי וארדי מאינסייט מתייחס לאקזיט הענק של ארמיס הישראלית ומספר על הפוטנציאל שזיהה בחברה ● בראיון לגלובס הוא מנתח את מלכודת הסייבר המקומי, ומזהיר: הפער בין סטארט־אפ לחברה גלובלית עובר דרך הדמיון והיכולת לבנות הנהלה בארה"ב

טדי וארדי, שותף בקרן אינסייט פרטנרס / צילום: אינסייט פרטנרס
טדי וארדי, שותף בקרן אינסייט פרטנרס / צילום: אינסייט פרטנרס

פחות מיממה לאחר ההודעה על רכישת ארמיס בידי ServiceNow בעסקת ענק שחוצה את רף 8 מיליארד הדולרים (כולל חבילות שימור עובדים) - טדי וארדי מאינסייט מעדיף לדבר פחות על המספרים, ויותר על הדרך.

בפוסט שפרסם בלינקדאין הוא כתב כי מדובר ב"אבן דרך אדירה" עבור המייסדים יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל והצוות כולו, ותיאר כיצד השותפות בין אינסייט לארמיס החלה בצ'ק קטן בסיבוב C ב־2019, והעמיקה במהירות עד לרכישת שליטה לפי שווי של מעל מיליארד דולר.

פוסט זה אינו מהווה רק מחווה סנטימנטלית, הוא משקף את האופן שבו אינסייט תופסת את העסקה: לא כאקזיט חד־פעמי, אלא כסגירת מעגל של מהלך השקעה ממושך - מאותה ההיכרות הראשונית, דרך העמקת המעורבות ועד למימוש האסטרטגי מול ענקית תוכנה גלובלית.

"הנפקה היא לא מטרה בפני עצמה": מאחורי הקלעים של האקזיט הרביעי בגודלו אי־פעם
מרוץ ההשקעות בבינה מלאכותית עשוי להפוך את 2026 לשנת גיוס האג"ח הגדולה אי־פעם

אינסייט, שרכשה את השליטה בארמיס ב־2020, צפויה להיות המרוויחה הגדולה מהמכירה, עם תשואה של מיליארדים. אבל עבור וארדי, זהו בעיקר רגע שמחדד תזה רחבה יותר על הצלחה, צמיחה וגם נקודות הכשל של ההייטק הישראלי.

בראיון לגלובס הוא מנסה להסביר מה מבדיל בין סטארט־אפ שמצליח לבנות מוצר יוצא דופן, לבין כזה שמצליח להפוך לארגון גלובלי שמחזיק לאורך זמן. "הרגע המסוכן לא מגיע כשצריך לפתח טכנולוגיה", הוא אומר. "הוא מגיע הרבה אחרי, כשצריך לשחרר שליטה, לבנות הנהלה, ולתת לחברה לגדול מעבר למייסדים".

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

לא קסם, אלא מוצר שפותר שוק "כואב"

עבור אינסייט, עסקת ארמיס אינה רק מימוש מקרי של שוק חם. הקרן, המנהלת כ־90 מיליארד דולר, מתמחה בהשקעות תוכנה רחבות היקף ובליווי חברות עד לשלבי הבשלות והנפקות. ארמיס היא מקרה בוחן מושלם לתזה הזו: חברה שהחלה כסטארט־אפ ממוקד באבטחת תשתיות תפעוליות (OT), והתרחבה לפלטפורמה מקיפה לניהול חשיפת סייבר בארגונים מורכבים - מ־IT ועד מכשור רפואי. "מאז ההשקעה הראשונית ב־2019, ארמיס צמחה מסטארט־אפ למובילה עולמית בתחום ניהול חשיפת סייבר", אמר וארדי. "הצמיחה היא עדות ליכולת הביצוע של הצוות והיזמים".

ארמיס היא לא האקזיט הראשון שאתם בין משקיעיו. גם וויז, שנרכשה השנה על ידי גוגל ומהווה את האקזיט הגדול בתולדות ישראל, נמצאת בפרוטפוליו שלכם. איך הכרתם?
כששואלים את וארדי על וויז, הוא מחייך. "בדיעבד כולם אומרים שזה היה ברור, אבל אף אחד לא יודע מראש איך הסיפור ייגמר. מה שאפשר לזהות מוקדם אלו חריגות". החריגה הראשונה, לדבריו, הייתה קצב החדירה לשוק והגעה ללקוחות ענק כבר בשלבים מוקדמים. החריגה השנייה הייתה ה־Time to value - היכולת להציג ערך מיידי. "בעולם הסייבר הארגוני התרגלו לחודשי הטמעה ארוכים", הוא מסביר. "כאן ראינו מוצר שמקצר את זה לדקות. זה משנה את כל הדינמיקה במכירות ובאימוץ".

עוד לדבריו, האינדיקציה הברורה הגיעה מהמספרים: בתוך כ־18 חודשים, החברה הציגה ביצועים שנראו כמו תחזיות לשנה הרביעית או החמישית. "זה לא קסם", מדגיש וארדי. "זה מוצר שפותר בעיה לשוק ש'כואב' מספיק, וצוות שיודע למכור".

"קונים יין מצרפת וסייבר מישראל", וגם זו הבעיה

לישראל, לדבריו של וארדי, יש יתרון מותגי מובהק. "שמעתי פעם מנהל אבטחת מידע שאומר שקונים יין מצרפת וסייבר מישראל", הוא מספר. אבל היתרון הפך גם למלכודת. "יש כאן צפיפות אדירה: הרבה רעיונות נישתיים, הרבה כפילויות, ופחות תיאבון לרעיונות גדולים באמת".

הביקורת מתחדדת בעידן הבינה המלאכותית. בעוד השיח המקומי נוטה להתמקד בשאלה מי יבנה מודל בסיס ענק, וארדי מציג עמדה שונה: החדשנות המשמעותית זזה לשכבת האפליקציות. "שם אפשר להמציא מחדש תוכנה, לתקוף שחקנים איטיים, ולבנות ערך אמיתי למשתמשים".

בארה"ב, מציין וארדי, מייסדים רבים מגיעים מתוך התעשיות שבהן הם פועלים - משפט, בריאות או פיננסים - ומזהים חוסר יעילות מבפנים. בישראל, לעומת זאת, הכישרון ההנדסי אמנם קיים, אך "הפער הוא בדמיון ובתיאבון לבחור בעיות מחוץ לאזור הנוחות". הסייבר, לדבריו, "שואב את החמצן - את ההון, ההייפ והדימוי העצמי של האקוסיסטם".

ולמה בעצם אנחנו לא רואים יותר חברות סייבר שמגיעות להנפקה?
כתשובה לשאלה זו, וארדי מציע קודם כול מסגור סטטיסטי: הנפקה היא "הקצה הסופי של המשפך". לדבריו, חברות רבות נופלות בדרך, ואחרות נרכשות בשלב מוקדם בשוק הרווי ברכישות. הוא מזכיר כי ההיסטוריה של ההייטק הישראלי התאפיינה בעסקאות "Tuck-in" - מכירה מהירה בשווי של כמה מאות מיליוני דולרים זמן קצר אחרי הגיוסים הראשונים.

לדברי וארדי, אף שדור המייסדים הנוכחי מכוון גבוה מבעבר - לבניית חברות פלטפורמה ציבוריות - המחסום העיקרי נותר בשלב הצמיחה הבינלאומית.הרגע שבו הכל יכול להיתקע

כשמבקשים מווארדי לסמן את נקודת התורפה של ההייטק הישראלי, הוא מצביע שוב על שלב המעבר ממוצר שעובד לחברה שיודעת לצמוח. "זה הרגע שבו צריך לעבור משלב ה-Design Partners והפיילוטים למערך מכירות (Go-to-market) אמיתי", הוא מסביר. במשך שנים המודל היה קבוע: הפיתוח נשאר בארץ, ואחד המייסדים עוקר לארה"ב כדי להקים את מערך המכירות. לדבריו, השאלה היא לא המעבר הפיזי, אלא מה שקורה ביום שאחרי: "האם מגייסים הנהלה בכירה ונותנים לה באמת לנהל?".

כאן, לדבריו, נוצר החיכוך התרבותי. גם אחרי שהמסלול הזה שורטט אינספור פעמים, יזמים ישראלים עדיין מתקשים לשחרר שליטה. "זה עובד בשלב המוקדם", הוא אומר, "אבל בשלב הצמיחה זה הופך למגבלה".

במובן הזה, האקזיט של ארמיס ממחיש את התזה שלו: לא רק מוצר חזק, אלא בניית ארגון גלובלי והרחבת פלטפורמה. "לא חסר כאן הון או כישרון טכנולוגי", מסכם וארדי, "האתגר האמיתי מתחיל הרבה אחרי הקוד הראשון. שם נקבע אם ההצלחה תהיה נקודתית או ענקית".

עוד כתבות

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם