גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשקיע שמאחורי האקזיט הענק חושף את נוסחת ההצלחה, ויש לו גם אזהרה לתעשיית הסייבר

טדי וארדי מאינסייט מתייחס לאקזיט הענק של ארמיס הישראלית ומספר על הפוטנציאל שזיהה בחברה ● בראיון לגלובס הוא מנתח את מלכודת הסייבר המקומי, ומזהיר: הפער בין סטארט־אפ לחברה גלובלית עובר דרך הדמיון והיכולת לבנות הנהלה בארה"ב

טדי וארדי, שותף בקרן אינסייט פרטנרס / צילום: אינסייט פרטנרס
טדי וארדי, שותף בקרן אינסייט פרטנרס / צילום: אינסייט פרטנרס

פחות מיממה לאחר ההודעה על רכישת ארמיס בידי ServiceNow בעסקת ענק שחוצה את רף 8 מיליארד הדולרים (כולל חבילות שימור עובדים) - טדי וארדי מאינסייט מעדיף לדבר פחות על המספרים, ויותר על הדרך.

בפוסט שפרסם בלינקדאין הוא כתב כי מדובר ב"אבן דרך אדירה" עבור המייסדים יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל והצוות כולו, ותיאר כיצד השותפות בין אינסייט לארמיס החלה בצ'ק קטן בסיבוב C ב־2019, והעמיקה במהירות עד לרכישת שליטה לפי שווי של מעל מיליארד דולר.

פוסט זה אינו מהווה רק מחווה סנטימנטלית, הוא משקף את האופן שבו אינסייט תופסת את העסקה: לא כאקזיט חד־פעמי, אלא כסגירת מעגל של מהלך השקעה ממושך - מאותה ההיכרות הראשונית, דרך העמקת המעורבות ועד למימוש האסטרטגי מול ענקית תוכנה גלובלית.

"הנפקה היא לא מטרה בפני עצמה": מאחורי הקלעים של האקזיט הרביעי בגודלו אי־פעם
מרוץ ההשקעות בבינה מלאכותית עשוי להפוך את 2026 לשנת גיוס האג"ח הגדולה אי־פעם

אינסייט, שרכשה את השליטה בארמיס ב־2020, צפויה להיות המרוויחה הגדולה מהמכירה, עם תשואה של מיליארדים. אבל עבור וארדי, זהו בעיקר רגע שמחדד תזה רחבה יותר על הצלחה, צמיחה וגם נקודות הכשל של ההייטק הישראלי.

בראיון לגלובס הוא מנסה להסביר מה מבדיל בין סטארט־אפ שמצליח לבנות מוצר יוצא דופן, לבין כזה שמצליח להפוך לארגון גלובלי שמחזיק לאורך זמן. "הרגע המסוכן לא מגיע כשצריך לפתח טכנולוגיה", הוא אומר. "הוא מגיע הרבה אחרי, כשצריך לשחרר שליטה, לבנות הנהלה, ולתת לחברה לגדול מעבר למייסדים".

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

לא קסם, אלא מוצר שפותר שוק "כואב"

עבור אינסייט, עסקת ארמיס אינה רק מימוש מקרי של שוק חם. הקרן, המנהלת כ־90 מיליארד דולר, מתמחה בהשקעות תוכנה רחבות היקף ובליווי חברות עד לשלבי הבשלות והנפקות. ארמיס היא מקרה בוחן מושלם לתזה הזו: חברה שהחלה כסטארט־אפ ממוקד באבטחת תשתיות תפעוליות (OT), והתרחבה לפלטפורמה מקיפה לניהול חשיפת סייבר בארגונים מורכבים - מ־IT ועד מכשור רפואי. "מאז ההשקעה הראשונית ב־2019, ארמיס צמחה מסטארט־אפ למובילה עולמית בתחום ניהול חשיפת סייבר", אמר וארדי. "הצמיחה היא עדות ליכולת הביצוע של הצוות והיזמים".

ארמיס היא לא האקזיט הראשון שאתם בין משקיעיו. גם וויז, שנרכשה השנה על ידי גוגל ומהווה את האקזיט הגדול בתולדות ישראל, נמצאת בפרוטפוליו שלכם. איך הכרתם?
כששואלים את וארדי על וויז, הוא מחייך. "בדיעבד כולם אומרים שזה היה ברור, אבל אף אחד לא יודע מראש איך הסיפור ייגמר. מה שאפשר לזהות מוקדם אלו חריגות". החריגה הראשונה, לדבריו, הייתה קצב החדירה לשוק והגעה ללקוחות ענק כבר בשלבים מוקדמים. החריגה השנייה הייתה ה־Time to value - היכולת להציג ערך מיידי. "בעולם הסייבר הארגוני התרגלו לחודשי הטמעה ארוכים", הוא מסביר. "כאן ראינו מוצר שמקצר את זה לדקות. זה משנה את כל הדינמיקה במכירות ובאימוץ".

עוד לדבריו, האינדיקציה הברורה הגיעה מהמספרים: בתוך כ־18 חודשים, החברה הציגה ביצועים שנראו כמו תחזיות לשנה הרביעית או החמישית. "זה לא קסם", מדגיש וארדי. "זה מוצר שפותר בעיה לשוק ש'כואב' מספיק, וצוות שיודע למכור".

"קונים יין מצרפת וסייבר מישראל", וגם זו הבעיה

לישראל, לדבריו של וארדי, יש יתרון מותגי מובהק. "שמעתי פעם מנהל אבטחת מידע שאומר שקונים יין מצרפת וסייבר מישראל", הוא מספר. אבל היתרון הפך גם למלכודת. "יש כאן צפיפות אדירה: הרבה רעיונות נישתיים, הרבה כפילויות, ופחות תיאבון לרעיונות גדולים באמת".

הביקורת מתחדדת בעידן הבינה המלאכותית. בעוד השיח המקומי נוטה להתמקד בשאלה מי יבנה מודל בסיס ענק, וארדי מציג עמדה שונה: החדשנות המשמעותית זזה לשכבת האפליקציות. "שם אפשר להמציא מחדש תוכנה, לתקוף שחקנים איטיים, ולבנות ערך אמיתי למשתמשים".

בארה"ב, מציין וארדי, מייסדים רבים מגיעים מתוך התעשיות שבהן הם פועלים - משפט, בריאות או פיננסים - ומזהים חוסר יעילות מבפנים. בישראל, לעומת זאת, הכישרון ההנדסי אמנם קיים, אך "הפער הוא בדמיון ובתיאבון לבחור בעיות מחוץ לאזור הנוחות". הסייבר, לדבריו, "שואב את החמצן - את ההון, ההייפ והדימוי העצמי של האקוסיסטם".

ולמה בעצם אנחנו לא רואים יותר חברות סייבר שמגיעות להנפקה?
כתשובה לשאלה זו, וארדי מציע קודם כול מסגור סטטיסטי: הנפקה היא "הקצה הסופי של המשפך". לדבריו, חברות רבות נופלות בדרך, ואחרות נרכשות בשלב מוקדם בשוק הרווי ברכישות. הוא מזכיר כי ההיסטוריה של ההייטק הישראלי התאפיינה בעסקאות "Tuck-in" - מכירה מהירה בשווי של כמה מאות מיליוני דולרים זמן קצר אחרי הגיוסים הראשונים.

לדברי וארדי, אף שדור המייסדים הנוכחי מכוון גבוה מבעבר - לבניית חברות פלטפורמה ציבוריות - המחסום העיקרי נותר בשלב הצמיחה הבינלאומית.הרגע שבו הכל יכול להיתקע

כשמבקשים מווארדי לסמן את נקודת התורפה של ההייטק הישראלי, הוא מצביע שוב על שלב המעבר ממוצר שעובד לחברה שיודעת לצמוח. "זה הרגע שבו צריך לעבור משלב ה-Design Partners והפיילוטים למערך מכירות (Go-to-market) אמיתי", הוא מסביר. במשך שנים המודל היה קבוע: הפיתוח נשאר בארץ, ואחד המייסדים עוקר לארה"ב כדי להקים את מערך המכירות. לדבריו, השאלה היא לא המעבר הפיזי, אלא מה שקורה ביום שאחרי: "האם מגייסים הנהלה בכירה ונותנים לה באמת לנהל?".

כאן, לדבריו, נוצר החיכוך התרבותי. גם אחרי שהמסלול הזה שורטט אינספור פעמים, יזמים ישראלים עדיין מתקשים לשחרר שליטה. "זה עובד בשלב המוקדם", הוא אומר, "אבל בשלב הצמיחה זה הופך למגבלה".

במובן הזה, האקזיט של ארמיס ממחיש את התזה שלו: לא רק מוצר חזק, אלא בניית ארגון גלובלי והרחבת פלטפורמה. "לא חסר כאן הון או כישרון טכנולוגי", מסכם וארדי, "האתגר האמיתי מתחיל הרבה אחרי הקוד הראשון. שם נקבע אם ההצלחה תהיה נקודתית או ענקית".

עוד כתבות

הזכייה השנייה בגודלה אי־פעם בארה״ב / צילום: Reuters

אחד מהסכומים הגדולים בהיסטוריה: זוכה ב-1.8 מיליארד דולר בהגרלת הלוטו בארה"ב

אמריקאי אחד בר־מזל זכה בסכום יוצא דופן של כ־1.8 מיליארד דולר בהגרלת הפאוורבול של ערב חג המולד - מדובר בג'קפוט השני בגודלו אי־פעם בלוטו האמריקאי ובזכייה השנייה בלבד במדינת ארקנסו • לפי איגוד הפאוורבול, הסיכויים לזכייה בפרס עמדו על אחד ל־292.2 מיליון

מתחם הבורסה ברמת גן / צילום: תמר מצפי

העלאות הארנונה ב־2026: לאילו רשויות אושרה העלאה, והיכן נדחו הבקשות

תעריף הארנונה יעלה ב־2026 בכ־1.6% - אך לרשויות רבות אושרה העלאה גבוהה הרבה יותר, לעומת אחרות שבקשותיהן נדחו ● במתחם הדולפינריום בת"א התעריף יעלה ביותר מ־100%, ומנגד, באזור הבורסה ברמת גן לא אושר שינוי ● גלובס בדק את המצב בכמה ערים גדולות

אוטובסים של אגד בתחנה המרכזית ראשון לציון / צילום: Shutterstock, shutterstock

קיסטון ובנק לאומי בהסכם למימון מחדש של 1.75 מיליארד שקל לאגד

מדובר באחד מהסכמי המימון הגדולים במשק והוא יוצא לדרך לקראת הפרדת פעילות הנדל"ן של אגד ומימוש האופציה לרכישת יתרת מניות החברים

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

מרוץ ההשקעות בבינה מלאכותית עשוי להפוך את 2026 לשנת גיוס האג"ח הגדולה אי פעם

ההשקעות האדירות בתשתיות בינה מלאכותית דוחפות את גיוסי החוב הקונצרני בארה"ב לשיאים חדשים ● מיקרוסופט בוחנת מהפך ב-Xbox: מקונסולה סגורה לפלטפורמת גיימינג פתוחה מבוססת Windows ● אלפאבית קונה חברת אנרגיה ב־4.75 מיליארד דולר כדי להבטיח חשמל למרכזי הנתונים שלה ● ורשות החדשנות מרחיבה את התמיכה במו"פ של התעשייה היצרנית ● חדשות ההייטק

ג'ונתן רוס, מייסד ומנכ''ל גרוק / צילום: ap, Jeff Chiu

הטאלנט ששווה 20 מיליארד דולר: האיש שסימן את עצמו כאלטרנטיבה מצטרף לאנבידיה

הוא הזהיר מהתלות בה, ביקר את הארכיטקטורה שלה ובנה חלופה טכנולוגית מצליחה משלו - ועכשיו מייסד גרוק ג'ונתן רוס עובר לצד של ג'נסן הואנג ● כך אנבידיה שמה יד על הטאלנט ועל הטכנולוגיה של סטארט־אפ השבבים במהלך עוקף רגולציה, שיחזק את מעמדה בשוק האינפרנס

אמנת START / עיצוב: אלישע נדב

אמנת הגרעין עומדת לפוג. האם היא תתחדש? "טראמפ רוצה להראות שבעל הבית השתגע"

מאז המלחמה הקרה הקפידו רוסיה וארה"ב להאריך בכל כמה שנים את האמנה שהגבילה את התחמשותן בנשק אטומי • כעת היא מתקרבת שוב לסיומה, והן יידרשו שוב לסוגיה • אלא שהפעם מארג האינטרסים השתנה: פוטין שקוע בבוץ האוקראיני, לטראמפ יש חזית מתעצמת מול סין, ושתי המדינות מנהלות עסקאות גרעיניות עם מדינות אחרות - שבכוחן לשנות את מאזן האימה ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

צילום: מיטל וייזברג

לאחר שהפסידו 90% בתקופתו: משקיעי מיטרוניקס נגד מענק הסתגלות של 800 אלף שקל למנכ"ל

בתקופתו של המנכ"ל שרון גולדנברג, איבדה מיטרוניקס את מקומה במדד ת"א 35 והפכה לחברה בשווי של פחות מחצי מיליארד שקל, לעומת יותר מ-9 מיליארד שקל בעת שנכנס לתפקיד ● בעקבות התנגדות המשקיעים, החברה הסירה את נושא מענק ההסתגלות מאסיפת בעלי מניות

שבבים

"יקפוץ ב-30% בשנת 2026": השוק החם שמסמנים בבנק אוף אמריקה

לפי בנק אוף אמריקה, בום הבינה מלאכותית נמצא באמצע דרך ארוכה ותנודתית שתימשך כעשור ● החברות שיובילו את השוק הן אלה בעלות יתרון תחרותי חזק ועמיד שניתן למדידה בדרך פשוטה - שולי הרווח ● וגם, האם אנבידיה יקרה מדי?

נשיא טורקיה ארדואן עם דגם של נושאת המטוסים / צילום: Reuters, Murad Sezer

הפרויקט הצבאי הבא של ארדואן: הקמת נושאת מטוסים באורך 300 מטרים

אחרי ההצלחה בעולם המל"טים, נשיא טורקיה ארדואן מכוון לליגת העל, עם הכרזה על נושאת מטוסים מהגדולות ביותר בנאט"ו ● בעוד שישראל שומרת על עליונות טכנולוגית במטוסים, אנקרה מצמצמת פערים בטבלאות היצוא הביטחוני העולמיות ומתבססת כמעצמת מספנות

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

כדי להקים שוק שכירות, המדינה מחלקת קרקעות בנזיד עדשים

באוצר רוצים לפתור בעיית כוח אדם עם AI ● שר הכלכלה לא מתמצא בפטורים ממס ● ומה נדרש כדי לשכנע יזמים להקים פה דירות שמניבות תשואה נמוכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פרופ' אוליבר הארט / צילום: אלון גלבוע

"קולגות חושבים שיצאתי מדעתי": הכלכלן חתן פרס נובל שרוצה להכניס ערכים לשוק ההון

פרופ' אוליבר הארט רוצה להחזיר ערכים כמו הוגנות לחוזים, לישיבות דירקטוריון ולאסיפות בעלי המניות ● בימים אלה הוא מקדם רעיון חתרני כמעט לדמוקרטיזציה של שוק ההון ושיתוף בעלי המניות בקבלת החלטות שוטפות של חברות ● השבוע הוא הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של מרכז ESG של אוניברסיטת רייכמן ● ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר איתו איך המודלים שלו עובדים במציאות

ח''כ חנוך מילביצקי, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכספים מעבירה מיליארד שקל לחינוך החרדי, רגע לפני סוף שנת התקציב

ועדת הכספים אישרה העברת כמיליארד שקל למוסדות החינוך החרדי, שבוע לפני תום שנת התקציב ● מאות מיליונים מיועדים למוסדות לא מפוקחים שאינם מלמדים את מלוא לימודי הליבה

מטוס של חברת התעופה TUS IL / צילום: באדיבות אתר TUS

חברת התעופה הישראלית החדשה החלה בגיוס טייסים

קבוצת קווי חופשה, שכיום מחזיקה בבעלותה את בלו בירד וטוס איירווייז האירופיות, תשיק בקרוב חברת תעופה ישראלית חדשה, TUS IL, שתתחרה על טיסות קצרות־טווח ● גיוס הטייסים לחברה החל וזאת לקראת תחילת פעילותה, אשר צפוי כבר ברבעון הראשון של 2026

קמפיין מכבי שיצר מקאן ת''א / צילום: צילום מסך מיוטיוב

קופ"ח מכבי יוצאת למכרז פרסום, בענף סבורים שהוא "שערורייה"

היקף תקציב הפרסום של קופ"ח מכבי, העומד ככל הידוע על כ-25 מיליון שקל, יוצא למכרז חדש ● המכרז הוא לחמש שנים, עם אופציה להארכה כפולה של שלוש שנים בכל פעם - כלומר 11 שנים ברצף ● מכבי בתגובה: "המכרז מנוהל באופן מקצועי תחת פיקוח של ועדת המכרזים"

סטטיק בקמפיין פרטנר / צילום: צילום מסך יוטיוב

שלישיית "מה קשור" מסדרת דאבל לפרסומת של פרטנר: הזכורה והאהובה ביותר השבוע

רמת האהדה לפרסומת של פרטנר גבוהה כמעט פי שניים מהפרסומת במקום השני, השייכת להוט - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● פרסומת ה־AI החדשה והמקפיצה של חברת הביטוח הראל מתברגת במקום השביעי הזכירות

המקום שבו עמד בעבר בית מעריב וייבנה בו המגדל החדש / צילום: דרור מרמור

רת"א אישרו להכשרת הישוב 10 קומות נוספות למגדל בבית מעריב

לאחר שנים של מאבקים, רשות התעופה האזרחית נתנה אור ירוק לחברת הכשרת הישוב לבנות את מגדל יעקב נמרודי בגובה כ־220 מטר ובכ־52 קומות ● הפרויקט, שייבנה בבית מעריב המיתולוגי, צפוי להפוך לאטרקטיבי במיוחד הודות לנגישות לשני קווי רכבת קלה ● במקביל, בהכשרת הישוב פועלים לקידום היתר בנייה לשטחים העיליים במגדל

הפצועים חווים תחושת חוסר אונים מול חוזי שכר הטרחה / צילום: דוברות ביה''ח שיבא

"לא הבנתי את המספרים": פצועי צה"ל טוענים שעו"ד החתימו אותם על חוזים דרקוניים

עדויות וחוזים שהגיעו לידי גלובס חושפים מציאות עגומה: לוחמים שנפצעו במלחמה מוצאים עצמם מול דרישות לתשלום עשרות ומאות אלפי שקלים עבור ייצוג משפטי, לעיתים עוד לפני שזכו לקבל קצבה ● בזמן שבוועדות הכנסת דנים בהצעת חוק שתגביל את שכר הטרחה, בלשכת עורכי הדין מתנגדים בחריפות ומזהירים מפני פגיעה באיכות הייצוג ● האם הרגולציה תצליח לעצור את השוק הפרוץ מבלי להשאיר את הפצועים ללא מענה?

המשפחות השכולות מפנות את גבן לשר שקלי / צילום: מועצת אוקטובר

"ועדת טיוח": התגובות הקשות לוועדת החקירה הפוליטית

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את ההצעה להקים ועדת חקירה פוליטית לאירועי ה-7 באוקטובר ● קצין נפצע מפיצוץ מטען ברפיח, ובלשכת רה"מ זעמו: "חמאס ממשיך להפר את הפסקת האש, ישראל תפעל בהתאם" ● פלדשטיין העיד: עובד לשכת רה"מ נכח בפגישתי עם ברוורמן בקריה ● סגנו של ראש השב"כ דוד זיני פורש מתפקידו בעקבות משבר אמון בין השניים ● עדכונים שוטפים

שנת השיא בהנפקות / צילום: Shutterstock

חברות הנדל"ן נוהרות לבורסה. מה צפוי בשנה החדשה?

הריבית הגבוהה והמשבר שעובר על שוק הנדל"ן הביאו בשנה החולפת 23 חברות לגייס כסף בבורסת תל אביב ● אילו חברות נכנסו, למה דווקא עכשיו, והאם הגל צפוי להמשיך גם ב־2026?

רחוב בן גוריון, כפר סבא / צילום: איל יצהר

לראשונה בישראל: העיר שאיבדה את מעמדה כ"עיר גדולה"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לראשונה זה מספר שנים, מספר התושבים בכפר סבא ירד מתחת לרף 100 אלף איש ויותר - והיא אינה מוגדרת יותר כ"עיר גדולה" ● הקיטון בכמות משתקף בין היתר במיעוט הבנייה בעיר