גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אקטיבית וסלקטיבית: איך צריכה להיראות ההשקעה ב-2026 אחרי שנתיים של חגיגה

בשנתיים האחרונות ובמיוחד ב-2025 התרחש בבורסה ראלי חריג, במיוחד במניות הבנקים והביטוח ● זה הוביל לתמחור נוכחי גבוה שהופך את ניהול התיק ב-2026 והשגת תשואות עודפות למאתגרים בהרבה ● אילו התאמות נדרשות בתיקי המשקיעים, והיכן עוד נותרו הזדמנויות?

שדה התעופה רמון בו התקינה ברנד תעשיות חשמל / צילום: מצגת החברה
שדה התעופה רמון בו התקינה ברנד תעשיות חשמל / צילום: מצגת החברה

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex

כלל ידוע בספורט הוא שקשה יותר לזכות מחדש באליפות. ב-2026, המשקיעים בבורסה של ת"א עלולים להיתקל באתגר דומה.

בשנתיים האחרונות המדדים המובילים בבורסה הניבו תשואה מצטברת של 100%, כאשר 2025 הייתה פנומנלית במיוחד. במהלכה מדדי ת"א 35 ו-125 השיאו כ-55%, והבורסה שברה שיאים יותר מ-60 פעמים במהלך השנה.

קופות גמל ומדרגות המס: השינויים שישפיעו על הכסף שלנו ב-2026
הבורסה לחברות: כך תוכלו לממש את הפוטנציאל של מסחר בשישי

כעת, שנת 2026 מציבה למשקיעים אתגר חדש - מעבר מתשואת שוק גבוהה לבחירה סלקטיבית של מניות שלא מתומחרות במכפילים גבוהים.

חגיגת התמחור בפיננסים

בתוך החגיגה הכללית בת"א השנה כמה מניות ספציפיות הניבו תשואות יתר חריגות. כך, מדד הבנקים הניב מתחילת 2024 ועד עתה תשואה מצטברת אסטרונומית של כמעט 145%, מתוך כך 70% בשנת 2025. בשנים אלו הבנקים נהנו מתנאי שוק מיטביים, בשל סביבת ריבית גבוהה ומתמשכת, שהובילה להתרחבות המרווח הפיננסי ושיפור חד ברווחיותם.

במקביל, איכות תיקי האשראי נותרה גבוהה וההפרשות להפסדי אשראי נותרו נמוכות, למרות המלחמה והאי-ודאות הכלכלית. אלו אפשרו לבנקים להציג תשואות להון דו-ספרתיות גבוהות במיוחד בראייה היסטורית, שאף נשקו ל-20%, ומניותיהם זינקו.

כעת, נקודת המוצא ל-2026 שונה מזו שעמדה בבסיס גל העליות לפני שנתיים: אז הבנקים נסחרו במכפילי הון של פחות מ-1, על רקע חששות מהמלחמה ומהאטה כלכלית; כיום, הבנקים נסחרים במכפילי הון שבין 1.5-1.9. זהו תמחור גבוה במיוחד היסטורית, שלא התקיים טרום משבר 2008, כאשר הבנקים נדרשו להרבה פחות הון תחת תקינת באזל ופעלו במינוף גבוה בהרבה.

התמחור כיום מגלם תרחיש אופטימי של המשך רווחיות גבוהה גם בסביבת ריבית יורדת, ללא מקום להפתעות וטעויות. במצב כזה, כל התמתנות ברווחיות וחזרה לתשואה סטנדרטית על ההון, תתורגם לירידת מכפילים ותשואות חסר.

לצד הבנקים, מדד ת"א-ביטוח רשם השנה עלייה גבוהה אף יותר, של כ-183%, ו-360% מתחילת 2024. זאת, כתוצאה מסביבת הריבית הגבוהה, שתרמה לירידת ערך ההתחייבויות הביטוחיות ארוכות הטווח, והעלתה את תשואות הנכסים המנוהלים, יחד עם העליות בשוקי ההון שתרמו לרווח.

במקביל, יישום תקן IFRS17 בדוחות חברות הביטוח בתחילת 2025 שינה מהותית את אופן הצגת הרווחיות, והציף מקורות רווח שבעבר נפרסו לאורך תקופה ארוכה. הדבר הוביל לזינוק חד ברווחים ולהערכה מחודשת של שווי החברות, שכתוצאה מכך זינק דרמטית.

המובילה בענף היא הפניקס, ששוויה כיום 37 מיליארד שקל, לעומת פחות מ-10 מיליארד בסוף 2023. מנורה מבטחים שווה 28 מיליארד שקל, לעומת כ-5 מיליארד שקל לפני שנתיים.

כתוצאה, לאחר שנים של תמחור שמרני חברות הביטוח נסחרות כיום במכפילי הון גבוהים היסטורית של 2-3. אלה משקפים ציפיות לרווחיות מבנית ויציבה, שבמידה רבה אינה הולמת את התלות של רווחיות החברות בביצועי שוק ההון.

המשמעות לסקטור הפיננסים היא שהצפת ערך בזכות הרחבת המכפיל הסקטוריאלי - כבר מאחורינו. מכאן ואילך התשואה תהיה מותנית ביצועים ספציפיים, שיצטרכו להיות גבוהים במיוחד. להערכתנו, חברות הביטוח המובילות עשויות להציף ערך נוסף ולהעלות את שוויין בשנים הקרובות, הודות לאיכות ניהול גבוהה ותהליכי פיתוח עסקי משמעותיים, אבל התמחור ייעשה סלקטיבי ומאתגר בהרבה - כשהמשקיעים יתגמלו מהלכים עסקיים קונקרטיים ורווחיים, וגם זאת במתינות.

הזדמנויות במדד היתר

עיקר תשומת הלב של המשקיעים המוסדיים בישראל ממוקדת בפיננסים, נדל"ן ואנרגיה, שם נסחרות המניות הגדולות והסחירות ביותר, שהציפו ערך מקסימלי בשנים האחרונות.

עקב כך, דווקא בסקטורים הפחות מסוקרים ובמניות היתר נותרו כיסי הזדמנויות למשקיעים הקטנים. מתחילת השנה עלה אמנם מדד מניות היתר בכ-33%, אך המהלך לא לווה בזינוק רוחבי של מכפילים, כך שחלק ניכר מהחברות ממשיך להיסחר בתמחור שמרני.

הדיסקאונט היחסי שבו נסחרות רבות ממניות היתר אינו משקף בהכרח חולשה עסקית. הוא נובע במידה רבה מנזילות נמוכה שאינה מתאימה למשקיעים מוסדיים גדולים, סיקור אנליטי מצומצם והטיה גוברת של כספים להשקעות פסיביות, שמנותבות אוטומטית למניות הגדולות במדדים. בתנאים כאלה, השוק נוטה לתמחר תרחישים שמרניים בלבד, ולעיתים מפספס תהליכים עסקיים והתפתחויות אסטרטגיות שמתרחשות מתחת לפני השטח.

הדוגמה הקלאסית היא חברות בתחום תעשייה, שמתומחרות במכפיל הון בסביבות 1 ובמכפילי רווח נמוכים. זאת לאחר שנפגעו בשנים האחרונות משילוב של התחזקות השקל שפגעה ברווחיות, ריבית גבוהה שהכבידה על מימון והשקעות הון והאטה מקומית וגלובלית בביקושים, בחסות המלחמה.

להערכתנו, חלק מאלו ניצבות בנקודת פתיחה שונה לקראת 2026, עם פוטנציאל לשיפור בפעילות על רקע ירידת הריבית וסיום הלחימה, שיובילו להתגברות הביקושים לשיקום המשק וצמיחתו ולהגדלת ביקושים גלובליים. כך למשל, ברנד תעשיות היא חברה הממוקמת בלב שרשרת הערך של השקעות תשתית ובנייה תעשייתית, תחומים שצפויים ליהנות מהשקעות בשיקום המדינה והאצה בפעילות הכלכלית.

דוגמה נוספת היא שניב, שפועלת בתחום מוצרי צריכה בסיסיים (מוצרי נייר וניקוי), המאופיין בביקושים יציבים, עם צמיחה פוטנציאלית בהיקפי הפעילות ושיפור הדרגתי ברווחיות.

גם אוריין, העוסקת בתחום השילוח והלוגיסטיקה, עשויה ליהנות מהתאוששות בביקושים המקומיים והגלובליים, ואף להרוויח מהעלאת תקרת הפטור ממע"מ, לאור גידול פוטנציאלי בהיקף ובערך המשלוחים מחו"ל.

חזרת הניהול האקטיבי

להערכתנו, חשיבות מרכזית בניהול תיקי השקעות ב-2026 תהיה לניהול האקטיבי, עם מעבר מהתמקדות במדדים לבחירה סלקטיבית ומדויקת של מניות.

בדומה לארה"ב, שבה שליש ממדד S&P 500 מרוכז בשבע מניות של ענקיות הטכנולוגיה, וכ-40% בסקטור הטכנולוגיה בכללותו, בישראל קיימת תמונת ראי של ריכוזיות סקטור הפיננסים במדדים המובילים, כשהוא מהווה כ-40% מת"א 35, כשרק הבנקים מהווים שליש מהמדד.

כתוצאה, בשנתיים האחרונות קל היה להפיק רווחים עצומים בהשקעה פסיבית, מאחר שהשוק כולו, ובמיוחד המניות הגדולות, עלה בקורלציה עצומה. אולם כעת, ההשקעה הפסיבית במדדים המובילים אינה מספקת פיזור אמיתי, אלא יוצרת חשיפה סקטוריאלית מרוכזת שמוכתבת על ידי ביצועי העבר של המדדים. כך, גדלה אוטומטית החשיפה למניות שכבר עלו בעוצמה, וקטנה החשיפה לאזורים שבהם הפוטנציאל טרם מוצה.

לכן להערכתנו, ב-2026 התשואה תהיה כרוכה בהשקעה אקטיבית וסלקטיבית.

*** הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"