שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' באיום חדש על הבנקים: אם תבטלו הטבות לצרכנים בעקבות המס החדש המתוכנן, הוא יוכפל.
"ראיתי איום של הבנקים שהם יבטלו את ההטבות לצרכנים אם אכן יושת עליהם המס. אז אני רוצה לומר לבנקים מכאן: אם הטבות לצרכנים יבוטלו, אני אכפיל את המס מ-15% ל-30%", אמר היום (ה') שר האוצר. "לא ייתכן שמי שהרוויחו מעליית הריבית על חשבון אזרחי ישראל ולא נתנו כתף במלחמה, ייהנו מעליית הריבית ללא כל התייעלות מצידם", הוסיף.
● הכפלת הפטור ממע"מ נכנסה לתוקף: איך יסתיימו המהלכים הבאים של סמוטריץ'?
● המס החדש על הבנקים מתקרב לחקיקה, אבל גם באוצר לא בטוחים ביתרונות
● הבנקים רשמו רווח נקי של כ-9 מיליארד שקל ברבעון; 60% ממנו חולק כדיבידנד
הצעת המיסוי החדשה של סמוטריץ' פורסמה השבוע רשמית - והיא גבוהה משמעותית מהמלצות הוועדה המקצועית שדנה בנושא במשרד האוצר. לפי ההצעה הנוכחית, יוטל מס רווחי יתר של 15% על הבנקים, בעוד הוועדה המליצה על רף של עד 10%.
בתזכיר החוק הוצע להטיל מס נוסף על בנק שרווחיו בשנה מסוימת גבוהים בלמעלה מ-50% מהממוצע השנתי על רווחיו בין השנים 2018-2022. רווחים אלה יוגדרו כרווח בסיס, כאשר גובה המס שיוטל על הבנק יהיה בשיעור של 15% - זאת כאמור בניגוד למדרגות שהוצעו על-ידי הצוות שבחן את נושא המיסוי ונעו בין 7% ל-10%. באגף התקציבים באוצר ובבנק ישראל התנגדו למסקנות דוח הצוות הבין-משרדי שקדם לתזכיר החוק.
לפי נתוני שנת 2023 של המערכת הבנקאית, שהוצגו בדוח הוועדה שבחנה את הנושא, ניתן היה לגבות כ-900 מיליון שקל בגין מס כזה - לאחר המס המיוחד של השנים 2024-2025, שפעל לפי מנגנון אחר, אז נגבו 2.5 מיליארד שקל (בתוך שנתיים).
לפי האוצר, המס יגדיל את הכנסות המדינה ב-1.13 מיליארד שקל בשנת 2026, ולאחר מכן הוא צפוי לטפס ל-1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2027 עד 2029. בתזכיר החוק מוצע לקבוע את ההוראה הזו עד לשנת 2030, כך שלמעשה מדובר במיסוי חריג שיוטל על הבנקים מדי שנה בארבע השנים הקרובות.
באיגוד הבנקים תקפו מוקדם יותר השבוע. מנכ"ל האיגוד איתן מדמון מסר כי "בניגוד גמור לעמדת הצוות המקצועי שהוא עצמו מינה, שר האוצר החליט באישון לילה להכריז מלחמה על הציבור ולהטיל עליו מס בשיעור משמעותי".
בבנק ישראל ובאגף התקציבים מתנגדים
לצד המתווה, בולטת במיוחד ההתנגדות של בנק ישראל ושל אגף התקציבים בתוך משרד האוצר.
הסיבה העיקרית למהלך, לפי האוצר, היא הרווחיות הגבוהה והחריגה של הבנקים בשנים האחרונות, בין היתר בזכות הריבית הגבוהה. בצוות הבין-משרדי השתתפו נציגי מנכ"ל האוצר, בנק ישראל, רשות המסים, אגף התקציבים, הכלכלן הראשי והלשכה המשפטית במשרד האוצר.
"סך רווחי הבנקים כמעט שילש את עצמו מאז החלה העלאת הריבית באפריל 2022. הכנסות מריבית נטו, למשל, עלו מ-9 מיליארד שקל בתקופה של טרום העלאת הריבית, למעל ל-15 מיליארד שקל בשנת 2025", נכתב בדוח.
עוד קבעו בצוות כי "ריכוזיות סקטור הבנקאות בישראל היא חריגה - הן בהשוואה לסקטורים אחרים במשק הישראלי, והן בהשוואה לסקטור הבנקאות במדינות שונות ברחבי העולם".
בבנק ישראל טענו כי "אין הבדל עקרוני בין רווחיות שנוצרה מהשקעה מוצלחת בנכס לבין רווחיות שנוצרה מבחירת אסטרטגיה פיננסית". כן הזכירו כי סקטורים נוספים נהנו מעליית הריבית, והם אינם סופגים מס יתר.
טיעון נוסף נוגע לבעלי המניות בבנקים: "רוב המחזיקים במניות הבנקים הוא הציבור באמצעות חיסכון ארוך-טווח, כך שנטל המיסוי הנוסף על הבנקים יושת בעיקר על ציבור זה".
עוד נטען כי "החלטות מיסוי חד-צדדיות עלולות לפגוע באמון המשקיעים, הגופים המוסדיים והשותפים הבינלאומיים, ועלולות להיתפס כשינוי בדיעבד של כללי המשחק. הדבר חמור נוכח העובדה שכבר הושגו הסכמות קודמות מול המדינה (במסגרת הוראת השעה 'חרבות ברזל'), ופתיחתן מחדש עלולה להיתפס כהפרת הסכמים".
עוד הזכירו בבנק ישראל את המתווה שהוציאו, שהביא לכך שהבנקים "החזירו" לציבור סכום מצרפי של 3 מיליארד שקל באמצעות שורת הטבות.
חחיאשוילי: להימנע ממיסוי סקטוריאלי
דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, אמר היום בוועידת עוגן כי "הטלת מס על הבנקים כפי שמוצע תפעל נגד התחרות שאנחנו רוצים ליצור".
לדבריו, "אם המדינה רוצה להטיל מס על רווחיות עודפת - שתמצא נוסחה איך לחשב זאת ושתטיל את המס על כל החברות באופן רוחבי, לא רק על הבנקים.
"כשאתה מטיל מס רק על הבנקים זה יוצר עיוותים. גופים חדשים יחשבו פעמיים אם להיכנס, זה ירתיע משקיעים חדשים במניות הבנקים. מומלץ להימנע ממיסוי סקטוריאלי".