גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא הבנתי את המספרים": פצועי צה"ל טוענים שעורכי דין החתימו אותם על חוזים דרקוניים

עדויות וחוזים שהגיעו לידי גלובס חושפים מציאות עגומה: לוחמים שנפצעו במלחמה מוצאים עצמם מול דרישות לתשלום עשרות ומאות אלפי שקלים עבור ייצוג משפטי, לעתים עוד לפני שזכו לקבל קצבת נכות ● בזמן שבוועדות הכנסת דנים בהצעת חוק שתגביל את שכר־הטרחה, בלשכת עורכי הדין מתנגדים בחריפות ומזהירים מפני פגיעה באיכות הייצוג ● האם הרגולציה תצליח לעצור את השוק הפרוץ מבלי להשאיר את הפצועים ללא מענה?

פצועי צה"ל חווים תחושת חוסר אונים מול חוזי שכר־הטרחה / צילום: דוברות בית החולים שיבא
פצועי צה"ל חווים תחושת חוסר אונים מול חוזי שכר־הטרחה / צילום: דוברות בית החולים שיבא

"הגעתי למצב שאני אומר לעצמי שלא אגש לוועדה - ככה לא אקבל הכרה, ולא אצטרך לשלם לעורכת הדין" - כך מתאר לגלובס ד', פצוע צה"ל ואב לילדים, את הדילמה שאליה נקלע לאחר שהבין שיצטרך לשלם שכר־טרחה של עשרות אלפי שקלים אם יקבל אחוזי נכות. ד' הוא רק אחד מתוך שורה של מקרים שבהם לוחמים, לעתים חסרי אמצעים וברגעי שפל, מצאו את עצמם מול חוזים דרקוניים שהובילו לתשלומים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים, בניסיון לממש את זכויותיהם.

הכשרה ממומנת ועבודה מובטחת: כך המדינה משלבת פצועי צה"ל בענף הסייבר הלוהט
פילאטיס, מענקי הישארות וימים קצרים: משרדי עריכת הדין במרוץ על המתמחים

בשבועות האחרונים חוזרת לכנסת הצעת חוק להגבלת שכר־הטרחה שגובים עורכי דין המייצגים פצועי ונכי צה"ל. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת במרץ 2024, וכעת עוברת הכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת העבודה והרווחה. גלובס בחן את החוזים, את היקפי התשלום ואת העדויות מהשטח - רגע לפני שהמחוקק מנסה לשרטט גבולות לשוק פרוץ. וגם: האם המהלך עלול לפגוע דווקא בפצועים?

פצועי צה"ל רבים שגלובס שוחח עמם מתארים חוויה של חוסר הבנה, לחץ וחוסר אונים מול חוזי שכר־הטרחה שמוצגים להם, לרוב בתקופה קשה ומבלבלת עבורם גם ככה. "עורך הדין הציג לי את החוזה ואמר שזה הדיל הכי טוב", סיפר אחד מהם. אחרים הודו כי "לא הבנתי את המספרים", "באתי וחתמתי על חוזה, ורק אחר־כך הבנתי שאני משלם סכומים מופרזים", או הגדירו את הדרישות כ"סכום מונפץ". פצוע נוסף אמר כי "הייתי חייב עורך דין דחוף, והייתי חסר אונים".

המתווה וההתנגדויות: "בסוף הנכים ייפגעו"

אין ספק כי הצעת החוק המתגבשת נולדה מתוך מצוקה אמיתית, אולם כבר בשלב הדיונים בוועדות עולה החשש כי קביעת שכר־טרחה מרבי, שיכול להיות גבוה מדי, יהפוך לחזות הכול ולשכר הקובע שיבקשו בשוק. "אולי זה רעיון טוב להגביל את שכר־הטרחה, אבל עורכי הדין פשוט יקחו את המקסימום", מאמין אחד הפצועים ששוחח עמנו.

במהלך דיון של ועדת העבודה והרווחה אמר נציג משרד המשפטים שי סומך כי הגיעו למשרדו תיעודים של הסכמי שכר־טרחה בגובה של 75 אלף שקל, 110 אלף שקל ואף 185 אלף שקל, לפני מע"מ, לנכים עם אחוזי נכות גבוהים. "לפי העבודה הכלכלית שעשינו, מדובר בסכומים מופרזים. אנשים עובדים חודשים עבור סכומים כאלה", אמר.

בלשכת עורכי הדין מתנגדים בתוקף להתערבות בשכר־הטרחה ומזהירים כי הגבלה לא נכונה תפגע דווקא בפצועים - כי אם השכר לא יהיה כלכלי, עורכי דין טובים לא ייצגו בתיקים אלה.

עו"ד עומר יעבץ, יו"ר משותף של ועדת נכים, תגמולים ושיקום בלשכת עורכי הדין, נכה 100% ומייצג בהליכים אלה, מדגיש כי בעיני הלשכה השוק כבר מפוקח, ואין הצדקה להגבלת שכר־הטרחה באופן גורף וחד. לדבריו, הלשכה אף קבעה כללים אתיים ברורים, ובהם איסור על היוון תגמולים וחובת שקיפות מלאה כלפי הלקוח.

המתווה שמציג משרד המשפטים בימים אלה מבוסס על חלוקה למסלולים, שנקבעים בהתאם לסוג הנכות: נכות מובהקת, הנחשבת פשוטה להוכחה בפני הוועדות הרפואיות ודורשת היקף עבודה מצומצם יותר מצד עורך הדין; ונכות רגילה. במסלול של נכות מובהקת ייקבע שכר־טרחה נמוך יותר.

לשני המסלולים ניתן לצרף תוספת שכר־טרחה במקרים של הכרה מורכבת, ובהם אירועים שאירעו לפני יותר משלוש שנים, אירועים שלא התרחשו במסגרת פעילות מבצעית, תביעות בגין מחלות (למעט מחלות מסוימות) ותביעות הנוגעות לטיפול רפואי רשלני. במשרד המשפטים מבהירים כי פוסט־טראומה אינה נחשבת נכות מורכבת, אלא נכללת במסלול של נכות רגילה.

בלשכת עורכי הדין טוענים כי התעריפים המוצעים במתווה - כגון 600 שקל לאחוז נכות ו־3,500 שקל לפתיחת תיק - אינם משקפים את היקף העבודה, את המורכבות הרפואית והמשפטית ואת העימות המתמשך מול משרד הביטחון, ועלולים להוביל לכך שעורכי דין ייקחו רק תיקים פשוטים, או שהפצועים יצטרכו לייצג את עצמם. "בלי ייצוג משפטי", מזהירים בלשכה, "נכים רבים פשוט לא יקבלו את מה שמגיע להם".

בלשכה מעלים טענה חמורה שלפיה "המדינה מקדמת את הנושא כי היא רוצה שלא יהיו עורכי דין שייצגו נכים, ואז הנכה יגיע לוועדה ויקבל פחות", כך מסרו לגלובס. "אם בתחילת המלחמה אנשים היו מגיעים לוועדות ומקבלים אחוזים הרבה יותר בקלות, היום זה לא ככה. ומי שקיבל נכות זמנית - יורידו לו את אחוזי הנכות הקבועה".

שיטת החלוקה למסלולים לא חפה מבעיות, והחשש הוא בעיקר הוא שמי שהפציעה שלו נראית לעין יקבל מסלול עם שכר־טרחה יותר נמוך מפציעה אחרת ומורכבת יותר, כאשר שני הלוחמים נפגעו בקרב.

כעת הדיון בוועדה נסוב סביב השאלה כמה זמן לוקח לעורך דין לעבוד על תיק ממוצע. על־פי חוות־דעת כלכלית שערך עו"ד דודי זלמנוביץ עבור לשכת עורכי הדין, שכללה בדיקה עם עשרות משרדים, נמצא כי טיפול ממוצע בתיק של נכה צה"ל דורש כ־93 שעות עבודה.

מנגד, רו"ח יהודה מלול שנתן חוות־דעת למשרד המשפטים, טען כי בהסתמך על מודלים קיימים במוסד לביטוח לאומי, תוך התאמתם למקרים של פצועי צה"ל ותוך התייעצות עם עורכי דין, מספר השעות הממוצע הוא 27 שעות. לדבריו, 93 שעות זה "מספר מופרז".

בלשכה אומרים כי ההנחה שאפשר לנהל תיק מול אגף השיקום ב־27 שעות עבודה "מנותקת מהמציאות", שכן ההליך כולל הרבה שלבים ועבודה מאחורי הקלעים. עוד מדגישים שם כי מרבית התיקים לא פשוטים כלל, אלא עוסקים בפגיעות מצטברות ומורכבות, החמרות, התפרצות מחלות וקשר סיבתי מורכב, המחייבים השקעת זמן, ידע ומומחיות. "אנחנו בעד ייעוץ משפטי חינם לנכי צה"ל שהמדינה תתקצב, אבל מה שרוצים לעשות פה זה לחנוק את עורכי הדין".

קצבת הנכות נבלעת בשכר־הטרחה

גלובס עיין בחוזי שכר־טרחה שהובאו לידיו, ומצא כי חלק מהפצועים נאלצים לוותר על קצבת הנכות למשך תקופה ארוכה כדי לשלם לעורכי דינם. בחוזה הדרקוני ביותר, התבקש הפצוע לשלם 2,500 שקל על כל אחוז נכות. "אמרו לי שזה שכר־טרחה נמוך מאוד", הוא אומר, "ועל זה ביקשו גם עוד 35 אלף שקל פלוס מע"מ תוספת על רכב. פתאום הבנתי שאני משלם סכומים הזויים".

ראשית, נציין כי על־פי החוק, כשנקבעת נכות של מתחת ל־20%, מקבלים מענק חד־פעמי ולא תשלומי קצבה חודשיים. כאשר הנכות גבוהה מ־20%, כל אחוז נכות שווה לקצבה של 58 שקל בחודש, כך על־פי אגף השיקום במשרד הביטחון. כך לדוגמה, מי שקיבל 50% נכות צפוי לקבל קצבה של מעט פחות מ־3,000 שקל בחודש.

באחד החוזים שהובאו לידי גלובס ישנו סעיף הקובע כי אם פצוע מקבל עד 19% נכות, הוא צריך לשלם לעורך הדין 18% מכל סכום שיקבל בתוספת מע"מ. קרי, אם הפצוע קיבל מענק של 220 אלף שקל - הוא צריך לתת לעורך הדין כ־40 אלף שקל, ובתוספת מע"מ הסכום מתקרב ל־50 אלף שקל.

לפי אותו חוזה, אם ייקבעו יותר מ־19% נכות, הפצוע יצטרך לשלם לעורך הדין 18 קצבאות חודשיות, לא כולל מע"מ. כלומר, אם פצוע קיבל 70% נכות, וכל אחוז נכות שווה ל־58 שקל, הקצבה לה הוא זכאי היא כ־4,000 שקל בחודש. 18 קצבאות כאלה מסתכמות ליותר מ־73 אלף שקל. בתוספת המע"מ מדובר על כ־86 אלף שקל, כך שהפצוע משלם כ־13 אלף שקל נוספים מעבר לכספי הקצבאות. את הסכום הזה, מצוין בחוזה, יש לשלם בבת־אחת תוך עשרה ימים מקבלת ההכרה.

"לפעמים עורכי הדין מתחכמים ורוצים להציג סכום סביר, אז לא כותבים אחוז גדול, אלא אומרים לך שתשלם 20% מהקצבה החודשית למשך 60 חודשים או את הקצבה כולה למשך שנתיים-שלוש", אומר לגלובס י', לוחם מילואים שנפצע בתחילת המלחמה בקרב עם מחבלים בעוטף עזה.

ומה לגבי מי שלא יכול לשלם את הסכום הזה בפעם אחת? "בחלק מהחוזים שהגיעו לידינו, מתווספת ריבית פיגורים", אומר סרן יונתן בן חמו, שנפצע קשה במהלך הלחימה בעזה, ורגלו נקטעה, ומאז מקדיש את חייו לשיפור חייהם של פצועי המלחמה במסגרת "סיירת הפצועים". את המאבק בנושא שכר־הטרחה לנכי צה"ל הוא מוביל לצד נדב וירש, מייסד ארגון "פורום יהלומי קרב".

יונתן בן חמו, ממובילי המאבק / צילום: דוברות משרד רה''מ

גם כשיש חוזה, זה לא תמיד אומר שלא יגיעו הפתעות בשורת התשלום. ד', שנפצע במהלך פעילות מבצעית באגן ובכתפיים, פנה לעורכת דין כדי לממש את זכויותיו. "היא כתבה בחוזה שהתשלום הוא 15% ממה שאקבל ממשרד הביטחון, וזהו. היא הניחה שאקבל מענק חד־פעמי, אבל האחוזים שלי מעל 20 - ועכשיו היא אמרה לי שהתשלום הוא 1,500 שקל לכל אחוז. זה לא היה כתוב בחוזה, ואין סעיף יציאה. אחרי ויכוחים סגרנו על 1,000 שקל לכל אחוז. הקצבה שלי אמורה להיות כ־1,300 שקל לחודש, ואני צריך לשלם לה 23 אלף שקל. הגעתי למצב שאני אומר לה שלא אגש לוועדה - לא צריך את האחוזים, כי אין לי איך לשלם לך. אני כל הזמן חושב על מאיפה אני מביא את הכסף".

אובדן כושר עבודה יעלה ללוחם 144 אלף שקל

חוזה נוסף שהובא לעיונינו, כולל מנגנון מדורג שלפיו על כל אחוז נכות לצמיתות, הפצוע ישלם 1,500 שקל לא כולל מע"מ, ואם דרגת הנכות תזכה בהטבת רכב - תשולם תוספת של 35 אלף שקל לא כולל מע"מ. אם מדובר על פצוע עם 70% נכות וזכאות לרכב, הסכום שעליו לשלם מגיע ל־140 אלף שקל לא כולל מע"מ.

"זה פשוט לא הגיוני", אומר בן חמו. "כשמגיע לעורך דין בחור כמוני, קטוע־רגל, ברור שהוא זכאי לרכב רפואי. אז למה לגבות על זה 30 אלף שקל? אנשים שילמו סתם".

צוין בפנינו כי שיטת החישוב של התשלום לעורך הדין שונה משיטת החישוב של הוועדה. בוועדה נותנים אחוז נכות על כל פציעה, ובסוף משקללים את זה לאחוז שהוא יותר נמוך מחיבור כל הרכיבים. במצב כזה עורך הדין מבקש תשלום על 80% בודדים, אפילו שהוועדה נתנה רק 60% במצטבר.

חוזה נוסף שהגיע אלינו כולל סעיף שלפיו "לקוח שנפגע בשירות מילואים וזכאי לתגמול נוסף, ישלם שכר־טרחה נוסף בשיעור של 20% פלוס מע"מ מהתגמולים לעבר ול־60 חודשים לעתיד". משמע, מילואימניק שהשתכר 10,000 שקל בחודש לפני המלחמה, וחלפה שנה מאז פציעתו ועד לקיומה של הוועדה שאישרה לו אובדן כושר עבודה (רטרואקטיבית ממועד הפציעה), יצטרך לשלם לעורך דינו 2,000 שקל בעבור 72 חודשים - שהם 144 אלף שקל לפני תוספת מע"מ.

פינוי פצועי צה''ל. חשש שייוותרו ללא ייצוג / צילום: Reuters, Nir Keidar / Anadolu

ב־7 באוקטובר ס' היה באחד הבסיסים בדרום, נלחם מול מחבלים וראה את חבריו מתים לנגד עיניו - המשיך בשירותו הצבאי ולבסוף נפצע. "אני לא מבין בדברים האלה. הייתי אצל עורכת דין, והיה נראה שהיא מבינה מה היא עושה", הוא מספר. "היא החתימה אותי על שכר־טרחה של 1,500 שקל לכל אחוז נכות. בהתחלה חשבתי שזה בסדר, אבל אז התחלתי לחשב והגעתי לסכומים די גבוהים, וגם ראיתי שאם אקבל רכב, היא תיקח עוד 40 אלף שקל. למה אני צריך לשלם כל־כך הרבה כסף בשביל לקבל אחוזי נכות מהמדינה שיצאתי להגן עליה? אני חייל משוחרר, איך אשלם סכומים כאלה? זה לא הגיוני". כדי להשתחרר מהחוזה, ס' יצטרך לשלם לעורכת דינו 30 אלף שקל.

במקרה אחר שהגיע לידי גלובס, פצוע שביקש להשתחרר מהחוזה ועבר לעורך דין אחר לפני קיום הוועדה, התבקש בכל זאת לשלם לעורך הדין הקודם שלו 1,200 שקל בעבור כל אחוז נכות שקיבל, על אף שכלל לא ייצג אותו.

"מלחמות עם עורכי דין? זה כמו להילחם בהר געש"

לשכת עורכי הדין טוענת שוב ושוב כי אין לפגוע בחופש העיסוק או להגביל אותו, וכי היא מזמינה את כל מי שנפגע לפנות אליה. ח"כ טלי גוטליב הסבירה כי במקרים של עושק יש בית משפט שאפשר לפנות אליו לצורך ביטול החוזה, או שהפרקליטות בכוחה להגיש כתב אישום - אך תחום זה לא נאכף.

"אנחנו בקושי מצליחים להתמודד עם ועדה ועם בירוקרטיה, עכשיו אתחיל מלחמות עם עורכי דין?", אומר לגלובס אחד הפצועים. "תחשבי איזה מפחיד זה לפצוע צעיר. זה כמו להילחם בהר געש, זה לא מרגיש כמו משהו אפשרי".

בסוף החודש תתכנס ועדת העבודה והרווחה שוב כדי לדון בהצעת החוק, כאשר בשלב זה ההכרעה עוד רחוקה. השאלה איננה רק מהו שכר־טרחה הוגן, אלא האם ניתן לעצב הסדרה שלא תהפוך לתקרה שתהיה גם הרצפה, ושלא תרחיק מהמערכת דווקא את מי שזקוק לה ביותר.

ובצל הוויכוח על אחוזים, שעות עבודה וסכומי עתק, מרחפת שאלה רחבה יותר: מדוע המדינה, ששולחת לוחמים להגן עליה, אינה מספקת להם גם רשת בסיסית של ייצוג משפטי - בלי תג מחיר שמוסיף פגיעה לפציעה?

עוד כתבות

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"